גג:
העדויות המחרידות על קיומם של ילדים רעבים בעירנו מדירה שינה מעיני המרא דאתרא
כותרת:
להסיר את חרפת הרעב!
משנה:
העדות הנאמנה של מורנו המרא דאתרא הגרח”א וייס שליט”א בפני 150 אברכים מובחרים בעיר: “אלו לא הגזמות! הרבה מקרים שהזכירו אני אישית היית מעורב בזה. יש ממש מקרים שרעבים ללחם ופורס אין להם” >>> בימים הקרובים יפקדו האברכים החשובים את בתי התושבים בשליחות אישית של הגאב”ד שליט”א במטרה להרחיב את מעגל התורמים הקבועים ל’קופת ביתר’
@יעקב מרגליות
ליל שישי אור לג’ אלול. בהיכלי בתי המדרש היו שהרימו גבה: איך ייתכן שלא מלא כאן מפה לפה? ליל שישי ראשון של אלול, לילה שני של זמן אלול – להיכן נעלמו חלק מהאברכים המובחרים שאמורים למלא עתה את בית המדרש?
התשובה ציפתה באולם אחד בביתר עילית, שם ישבו באותה שעה מאה וחמישים אברכים מסולתה ושמנה של העיר. הללו קיבלו הוראה לא ללכת היום לכולל ערב. בהוראת מורנו המרא דאתרא הגאון הגדול רבי חיים אלעזר וייס שליט”א הם נקראו לאסיפה דחופה. “עניין של פיקוח נפש” – אמרו להם. וכשאלו המילים – מי לא יבוא, גם על חשבון כולל ערב או חברותא קבועה?
וגם שם, לא רק בהיכלי בתי המדרש, הרימו גבה…
אף פעם לא דברו בסגנון הזה. הם שמעו בחייהם דיבורים על קושי ומחסור של משפחות במצוקה. אבל שהרבנים ידברו על רעב ממש? על ילדים שהולכים לישון רעבים וצועדים לבית תלמודם בלי פרוסת לחם? את זה הם לא חשבו שישמעו בעולם המודרני והנהתן של שלהי תשפ”ד. שהרבנים שמורנו הגאב”ד ומורנו הראב”ד יאמרו שהם וחברי הבד”צ מכירים את המקרים באופן אישי – אלו הם דיבורים שלא שמעתן האוזן מעולם.
#עדות מסמרת שיער
ההלם היה מוחלט, כאשר מנהל ‘קופת ביתר’ הרה”ח ר’ פנחס ברים הי”ו פתח בדברים, יותר נכון סיפורים מסמרי שיער על מקרי רעב של ממש. הכיבוד שהונח על השולחנות לכבודם של האברכים שהגיעו לאסיפת החירום נתקע להם בגרון מרוב הלם. איך אפשר לנשנש אבטיח כשאתה שומע מקרים אוטנטיים על אנשים רעבים?! ולא אחד ולא שניים. סיפורים נוראיים שגם הם לא הובאו במלואם מפאת קוצר הזמן.
בזה אחר זה הובאו סיפוריהן המפורטים של משפחות שממתינות לתמיכה קבועה, אך מצב הוראות הקבע עדיין אינו עונה על הביקוש. מקרים כאלו, סיפר הרב ברים, מטופלים על ידי עסקני הקופה בעשרות טלפונים לתורמים ייעודיים שמוכנים תמיד ברגע האחרון להטות שכם ולדאוג שלא תישאר משפחה רעבה בשבת קודש. אבל אי אפשר לפנות אל התורמים הללו כל שבוע. חייבים שמערכת התרומות הקבועות תכסה את כל מאגר הממתינים לתמיכה.
כאן נטל הרב ברים פאוזה, אתנחתא בשטף דיבורו – כדי להדגיש את מה שאינו מובן מאליו. בהתרגשות ובסערת רוחות אמר: “אנחנו מדברים על אוכל! על לחם וחלב! אוכל לילדים רעבים. אולי לא תאמינו, אבל זו מציאות קיימת בימים אלו בביתר עילית. מציאות שעסקני הקופה מכירים ממקרים שמגיעים אליהם. מציאות נוראה עליה מעידים רבותינו המארי דאתרא שליט”א …
