גג:
ששמת חלקנו | 100 שנה בדיוק לאחר ההכרזה ההיסטורית: שיעורי ‘הדף היומי’ בביתר עילית צוברים תנופה מיוחדת
כותרת:
עיר ‘הדף היומי’
משנה:
השבוע לפני 100 שנים בדיוק הכריז מהר”ם שפירא על תקנת ‘הדף היומי’ > ביתר עילית מובילה את טבלת השיעורים הארצית, עם עשרות שיעורים בסגנונות שונים לאורך היום, כאשר בימים האחרונים החלו הלומדים את מסכת קידושין > #לכבוד המאורע, ‘שערים’ בהצצה לשיעור ייחודי שנערך בשעות הבוקר ב’כולל חצות’#
@שמעון כהן
זה קרה השבוע בדיוק, לפני 100 שנה. באולם בווינה נשמע משק כנפי ההיסטוריה. כאן מתקיימת האסיפה החרדית הגדולה ביותר כנראה מאז חורבן בית שני, זו שהשפעתה תהיה משמעותית וכבירה גם מאה שנה לאחר מכן. ‘הכנסייה הגדולה’ של אגודת ישראל, שאורגנה בידי גדולי ישראל כדי להעמיד תריס בפני אתגרי השעה הבוערים לאחר מלחמת העולם הראשונה – יוצאת לדרכה. היא נערכת בין התאריכים ג’-ט’ באלול ה’תרפ”ג.
גדולי ישראל – בהם מרנן ה’חפץ חיים’ וכ”ק ה’אמרי אמת’ מגור זי”ע, נכנסים אל האולם בזה אחר זה. במשך ימי הוועידה עולים אל שולחן הדיונים הנושאים הבוערים ביותר בציבוריות החרדית העולמית. ואז, במושב שנערך יום שישי בשבוע, בנוכחות מרן ה’חפץ חיים’ זי”ע, עולה אל הדוכן רב צעיר ומבטיח מהעיירה הפולנית סאנוק. קוראים לו הגאון רבי מאיר שפירא זצ”ל.
#תקנה לדורות
נאומו נמשך שעתיים. במהלך הנאום, מציג מהר”ם שפירא את הרעיון ששינה את פני העולם היהודי לדורי דורות:
“אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?! נוסע יהודי לאמריקה. כשהוא מגיע הוא מוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום, ומצטרף ללומדים בחדווה, מתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתאדר מתגדל ומתקדש”. ספק רב אם הנוכחים באולם מבינים ברגע האמת שהם חווים היסטוריה שתשנה את העולם היהודי מקצה לקצה.
מאוחר יותר תתפרסם הקריאה הבאה: “הכנסייה הגדולה בווינה הטילה חוב מוסרי על כל חבר באגודת ישראל ללמוד לכל הפחות דף גמרא אחד בכל יום, וכדי לתת לעניין הזה אופי קבוע ומסודר הוחלט שאותו דף יהיה דף אחיד בכל העולם. ביום א’ של ראש השנה תרפ”ד יתחילו אפוא כל חברי אגודת ישראל ללמוד מסכת ברכות דף ב וכן הלאה בכל יום דף אחד כפי הסדר”.
כמה שבועות מאוחר יותר סופר כי הגה”ק ה’אמרי אמת’ זי”ע החל ללמוד את הדף היומי בראש השנה תרפ”ד. בליל ראש השנה, לאחר תפילת ערבית, ביקש שיביאו לו גמרא מסכת ברכות. המסר הזה הספיק לרבבות החסידים שעשו את ימי ראש השנה בעיירה גורא-קלווריא. וכך תתפשט התקנה לארצות נוספות, וכיום, 100 שנים בדיוק לאחר מכן, קשה לדמיין את העולם היהודי ללא ‘הדף היומי’.
“ההחלטה רבת התועלת הזאת, שאי אפשר עוד לערוך את ערכה הרם”, פורסם באחד מעיתוני היהודים בפולין, “נתקבלה ברצון אצל כל בני התורה ועשתה פרי תנובה. אי…




