ר’ אלעזר גולדברג זצ”ל
“אהה תרדנה עינינו מים … גדול כים שברנו”
“מה אעידך ומה אנחמך… כי גדול כים שברך”
תדהמה הלם וזעזוע פקד את תלמוד תורה אדרת אליהו על הסתלקותו הטראגית של ידידינו יקיר נפשנו מאבני היסוד של הת”ת. המלמד האגדי והבלתי נשכח.
בהנחלת גדיי הצאן בלימוד האותיות הקדושות ברגישות ומסירות תוך שימת דגש לכל תלמיד.
הבוגרים מספרים על דמות מיוחדת שעיצבה את דרכם שמלווה אותם עד היום הזה.
ההורים מספרים שתמיד ידע לשבח את התלמידים ולומר רק דברים טובים על הילד ומתוך שבחיו הבינו מה צריך חיזוק
התלמידים מספרים שמעולם לא כעס עליהם
סיפר אחד המלמדים שבתחילת דרכו הוא נתקל בקשיים ורצה לעזוב ור’ אלעזר שמע מזה ומאותו רגע הוא החל לעזור ולתמוך ועודד אותו וכן כל הזמן ליווה אותו עד שעלה על דרך המלך
עין טובה, לב טוב, תמיד חיוך על הפנים, עקבי, הקפיד על הזמנים.
לפני כמה ימים ממש הוא אמר לאחד המלמדים שניתן לספור על כף היד את הימים בהם הוא חיסר בכל ימיו כמלמד (כ- 15 שנה)
כמידי שנה, הייתה נערכת לתלמידים מסיבת חומש מפוארת, כדי להרבות להם בחשקת התורה בתחילת לימוד המקרא, בשנה האחרונה עקב מגיפת הקורונה , הודיעו בשעת לילה מאוחרת לפני המסיבה על סגר ביום למחרת (יום המסיבה). ר’ אלעזר מרוב אהבתו לתלמידים לא יכל לשאת את האכזבה של התלמידים שיקומו בבוקר ויגלו שאין מסיבה ובאותו רגע החליט ביחד עם תבדלחט”א נוות ביתו שהמסיבה תהיה בביתם לפי כל הכללים. אי אפשר לשכוח את ההתרגשות שאחזה בתלמידים לפני ואחרי המסיבה.
רוגע מיוחד – הרגישו את אהבה שלו לכל ילד, מסירות של אמא, מספרת אחת הגננות שפעם ראה ילד שנפל ובכה מאד ותוך כמה שניות הצליח לגרום לו לצחוק מאד.
היה לו המון אהבה לילדים והיה דמות לילדים אפילו לקטנים שעדיין לא למדו אצלו וחיכו מאד ליום שיעשה להם חאלקה והיה נשאר להם טעם מתוק של אהבת התורה.
מלמד מספר – שהיה מאושפז במלונית קורנה עם משפחתו ובשבת לא היה סעודות כראוי וביום שיש ר אלעזר עם הרגישות והמחשבה על השני והלב הגדול שלח להם משלוח לצפון עם כל טוב והיה להם בזכות זה עונג שבת והייתה שם כמות שסיפקה לכמה אנשים
היה מתנהג בצניעות ובענווה גדולה מאד
היה מומחה ענק בהוראת הקריאה
היה בו סמכות ונעימות בשילוב מיוחד שקשה להידמות אליו ואפילו במקצת
כל תלמיד הרגיש אצלו בן יחיד- הילדים העלו זכרונות וכל אחד סיפר איך רק הוא קיבל ממנו ממתק או עדש
היה מסודר ומאורגן בכל דרך ההוראה ובזכות כך שם לב לכל פרט והדבר ניכר מאד על התלמידים הרכים
סיפר אחד המלמדים – חי בהרגשה של רוממות וגדלות. היה מיוחד מאד במידת השתיקה שלו וידע לתפוס את עצמו ולשתוק.
זכות לימוד התורה של כל ילדי הת”ת נזקפת לזכותו. את שלב ראשית הקריאה היסודית נעשה על ידו בצורה שהילדים פשוט חיבבו את הקראה והיה לכך השלכה גדולה על הרגש במשך השנים.
סיפרו הגננות שעברו ליד כיתתו – היינו נדהמות מהמלמד המסור…
