שלום ילדים,
אנחנו בתקופה של תשעת הימים, בהם נחרב בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, שיבנה במהרה בימינו.
חכמינו אומרים לנו שבית המקדש השני נחרב, מפני שהייתה בו שנאת חינם. הרבה פעמים זה קורה כשיש מריבות בין ילדים. מחלוקת היא יכולה להיות דבר טוב. למשל, כאשר לומדים תורה ומנסים להגיע לפירוש הנכון. כל מי שזוכר איך שהוא עבר ליד בית מדרש באמצע הסדר, בטח זוכר את הרעש ואת הצעקות של הלומדים הרבים שצועקים אחד על השני, מקשים ומתרצים. זה ממש יכול להיראות כאילו הם אויבים. אבל בסוף, הם נעשים אוהבים אחד לשני. ככה אמר רבי חייא בא אבא במסכת קידושין. משום שכל המחלוקת הייתה לשם שמים. כשאנחנו מתווכחים בלימוד תורה, זה לא כדי שאני אנצח ואתה תרגיש מובס. הויכוח הוא כדי לדעת מה ה’ רוצה מאיתנו.
אבל הרבה פעמים יש מריבות הרבה פחות נעימות. מריבות שגורמות לנו לכעוס אחד על השני, ולא להקשיב אחד לשני.
זה גם קרה בכיתה שלי, כשאני הייתי ילד בתלמוד תורה. באופן כללי הכיתה שלי הסתדרה עם הכיתה המקבילה. לא היו מריבות יוצאות דופן. אבל זה השתנה כאשר הגיע עונת הקלפים. לא היינו משחקים קלפים בתלמוד תורה, אבל היינו משחקים אחרי התלמוד תורה בגינה. ראובן היה אלוף הכיתה שלנו. היו לו ערימות של קלפים. בצ’יק הוא הצליח להפוך ערימה של 73 קלפים.
שמעון, היה האלוף של הכיתה המקבילה. גם לו היו ערימות. אני לא יודע איך התחיל הוויכוח, אבל החברים של ראובן אמרו שהוא יותר אלוף משמעון, והחברים של שמעון כמובן אמרו ששמעון יותר טוב. איכשהו זה נהפך להיות וויכוח של ממש והחליטו שצריכים לעשות דו-קרב כדי לראות מי באמת הכי אלוף. הודיעו לכולם שראובן ושמעון ישחקו אחד מול השני אחרי התלמוד תורה בגינה. כולם הוזמנו לצפות.
כמעט כל הילדים של שתי הכיתות הגיעו לראות. הם עשו מעגל גדול סביב השחקנים, כדי שכולם יוכלו לראות. ראובן היה לחוץ, ונראה לי שגם שמעון. הם התחילו לשחק, אבל נראה לי שבגלל הלחץ, שניהם לא הצליחו לשחק כל כך טוב. אתה יודע, כדי לעשות ‘הפיכות’, צריכים לעשות את התנועות בצורה ממש מדוייקת. לא חזק מדי ולא חלש מדי. פתאום, שמעון הצליח להפוך את הקלפים. ראובן היה המום לרגע, אבל מיד אמר שזה היה ‘גלגלון’ וזה ‘חוזר’.
ואז התחיל וויכוח קולני. כל החברים של ראובן אמרו שראובן צודק, וכל החברים של שמעון אמרו ששמעון צודק. הם צעקו אחד על השני וזה היה ממש לא נעים. אני החלטתי ללכת משם, והגעתי הביתה וספרתי להורים. ההורים שלי אמרו שזה בסך הכל משחק קלפים, ובטח מחר כולם ישכחו מזה. בכל אופן, יש לשניהם כל כך הרבה קלפים, שזה לא כל כך משנה.
אבל האמת, שלא שכחו מזה כל כך מהר. למחרת, כמה ילדים הכינו פתקים עם המילים “שמעון רמאי”, ופיזרו את זה בחדר. אני לא צריך להסביר לכם מה קרה אחר כך. הכיתה של שמעון ממש כעסה והכינו פתקי נקמה. בסופו של דבר, המפקח הגיע ועשה לזה סוף. בכל אופן, שתי הכיתות כבר לא דיברו אחד עם השני. וככה זה נמשך לחודש. אני…




