תקציר:
חזקי מגלה בחבילה שהובאה לו בבוקר היום השלישי לחטיפה, חולצות חדשות, מכנסיים ופריטים אישיים נחוצים. כשהוא מסרב לעשות בהם שימוש משום שלשת השבועות. כשהוא נשאל מדוע אינו אוכל, הוא מסכם עם טארק איזו כשרות יצרוך מעתה, אך יודע שעדיין נכונה לו התמודדות לא פשוטה עם כל נושא האוכל.
פרק 46
בוקר יום השלישי לחטיפה מצא את ראש השב”כ משתולל מזעם. “תשיג לי דחוף את האחראי על העיתון הלא אחראי הזה”. האיפול התקשורתי על הפרשה נמשך בחריקת שיניים של כל ראשי התקשורת ופתאום מתפרסמת לה ידיעה בפראות, על ידי חולה חדשות חרדי.
ומנין לראש השב”כ הזועם לדעת כי ה’לא האחראי’ שממנו הגיע הידיעה הוא לא אחר מאשר מניש, אחד החוקרים הבכירים בשב”כ?
תחת הכותרת “בחור ישיבה שיצא מביתו בביתר לא הגיע לישיבה בבית וגן”. הופיע כתבה בעיתון ‘חרדישע נייעס’ המופץ במייל באלפי עותקים במגזר החרדי. הכתבה הכילה מידע מעורפל הנראה כלא אמין: “גורמים ביטחוניים מסרו כי הבחור נראה לאחרונה סמוך למקום עוין במיוחד, תפילות חמות נערכות בישיבת… לשובו לחיים ולשלום”.
האדם השני בארץ שקפץ על גחלים היה יוני כי טוב, הכתב הצבאי הוותיק שזכות הראשונים בנושא נלקח ממנו בכוח משפטי. הוא התנפל על הידיעה האזוטרית וטרח לשלוח אותה לכל רשימת התפוצה שלו, מעמיד את מערכת הביטחון במצב לא נעים בעליל. הצנזור הראשי פכר את ידיו, והצנזורה הורתה בינתיים שאיסור הפרסום כולל ציטוט העיתון ‘חרדישע נייעס’ כמקור. בצנזורה ציינו שהעיתון אף קיבל צו סגירה לשלושים יום.
כמה שעות אחר כך, כבר לא היה טעם בהסתרת המידע שהציבור כולו ידע. הידיעה התפוצצה בקול רעש גדול, כתבים נשלחו לישיבה ולבית משפחת שפירא ומערכות העיתונים ביקשו תמונה ברורה של הבחור. אם מישהו במערכת הביטחון עוד השתעשע במחשבה לפרוץ לבית הכתום ולהפתיע את החמאס, הרי שכל התוכניות קיבלו זווית חדשה בעקבות הפרסום.
עשר דקות לפני חדשות שמונה בערב, אולי מוקדם מהמתוכנן, תיאר לעצמו צ’ מהשב”כ שניתח את האירועים לאורך היממה, נשלחה רשימת התנאים והדרישות של חמאס הישר לתיבות הדוא”ל של מערכות העיתונים והתקשורת המובילות בישראל.
עכשיו זה היה ברור.
היתה חטיפה, יש שבוי, ועם ישראל קיבל את חזקי שפירא כילד נוסף לליבו.
*
החלומות רדפו את חזקי לאורך כל הלילה. הוא חשק שיניים בחוזקה ונלחם בשנתו בֶרוסים, פולנים, גרמנים, ערבים וציונים. כולם ניסו להכשילו בגיעולי טריפה ובמאכלות אסורות. תפילת שחרית שבאה לאחר הסיוטים, כללה תפילה מעומק הלב להצילו מטארק וחבורתו.
ההפתעה שחווה כשסיים את התפילה, שברה באחת את כל המוסכמות הקוגניטיביות שבנה בתוכו והוא פרץ בבכי טהור ומשחרר.
מבלי שחזקי התכונן נפשית, הניח עלא על שולחנו שתי שקיות לבנות, המשך ישיר לקרטון הבגדים מאתמול. חבילות צנימים של חברה ישראלית ידועה נשקף מהם, לצד מגוון קרקרים במנעד טעמים רחב וחבילות ביסקוויטים בגדלים שונים. דמעותיו של חזקי טשטשו את מ…
