בס”ד
החי ייתן אל ליבו
יוסי אליטוב / עורך ‘משפחה’
העיניים עדיין רטובות מהדמעות שהוצפו בהן בעקבות האסון הנורא שאירע בעיר החרדית ביתר עילית. הלב נמצא שם, ברחוב כנסת מרדכי בעיר, שם אירע מקרה שלא הותיר אף אחד אדיש. מול המראות והאימה שהקדירו את שמי היהדות החרדית, הצורך לסקר את מערכת הבחירות המוניציפלית שאנו נמצאים בעיצומה – הופך לבלתי אפשרי כמעט.
בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע, כשמלאך המוות בא לביקור בעיירה השקטה שבהרי יהודה, נטל שתי נשמות נקיות של אפרת ושל צבי גינזבורג והותיר ציבור חרדי שלם שמבכה את ילדי החמד שנשרפו חיים – כמו השתנה בבת אחת סדר היום של הציבור החרדי: מבחירות סוערות לרגעים של התבוננות וחשבון הנפש.
להבות האש שבקעו מהחלונות פגשו עשרות מלאכים אנושיים יקרים שגמרו אומר למסור את נפשם רק כדי להציל ילדים מלשונות האש. המתנדבים היקרים משלל ארגוני ההצלה הקיפו את הבית ברחוב כנסת מרדכי שבגבעה ב’. הם החליטו להיזרק לתוך האש, לדלג לקומות גבוהות, לשאוף עשן ולהיתלות על סורגים – העיקר להציל חיים של ילדים.
אך משמים נגזרה הגזרה, וחייהם של שני הילדים לבית גינזבורג קופדו במכת אש איומה. רכבת של כשלים אירעה אז: מכבי האש הגיעו ללא מפוח, רכבים חסמו את הגישה לבניין מצידו התחתון, הייתה טעות קריטית בזיהוי של מקור האש, וכך, באסון בלתי נתפס, אפרת וצבי גינזבורג ז”ל עלו בלהבת אש, מותירים אחריהם הורים יראים ושלמים וכאב עצום בלתי נתפס ובלתי ניתן לאיחוי.
האסון הנורא פקד את העיר ביתר עילית בשלהי חודש תשרי, ליל ראש חודש מרחשוון, כשהמדרכות עמוסות תלמידים נושאי המזוודות אשר חוזרים בחדווה כל אחד לישיבתו. דווקא בשעות האלה, שעות מלאות באופטימיות והתחדשות של חזרה לשגרה – הגיע המלאך המשחית לעשות את מלאכתו, וכמו חזרו להם הימים הנוראים. עיר התורה והחסידות שבהרי יהודה החזירה שניים מבניה בחזרה ליוצר הנשמות, בנסיבות כה טראגיות ועצובות.
כחכמים לאחר מעשה, באסונות כגון אלו התגובות נחצות לשניים: אלו שמחשבים חשבונות חומריים, מחפשים את האשמים, מדברים על סוג המנורה שהתלקחה, על טיב הסורג שלא נפרץ, על החידלון של מכבי האש ועל אוזלת היד של גופי החירום. כמובן, הפקת לקחים נדרשת גם ברובד המעשי, על מנת למנוע בדרך הטבע אסונות מעין אלו. אבל במצבים כאלה, כשתינוקות שלא חטאו מקפדים כך את חייהם – ישנם גם משקפיים יהודיות להביט על האסון. אין די בחיפוש האשמים בגִזרת מכבי האש ובסביבת גופי החירום. החי, לימדונו חכמים, ייתן אל ליבו. יבין את האיתות וינסה לשפר את דרכו.
אף אחד מאיתנו אינו מורשה לומר על מה עשה השם ככה לעיר הזאת. איננו נציגיו של הבורא ומנהלי פנקסיו, אבל רבותינו וחכמנו – הן מעולם החסידות, הן מדרך המוסר והן מתורת הנסתר – אמרו ושנו ואמרו שכאשר אש המחלוקת מלחכת בכל פינה ולהבותיה מקיפים את בני החבורה, הכלל כולו עומד תחת איום, עד כדי סכנה של אובדן נפשות בישראל. טיבה של אש המחלוקת, אמ…
