בס”ד
“הנני”
משול הוא יום הקדוש, יום הכיפורים, ‘אחת בשנה’, כהר גבוה, צעד אחר צעד עולים בו כדי להגיע לא פסגתו. ואחר, לאט ובבטחה יורדים ממנו אל קרקע השנה. ‘כל נדרי’ מקדים את תפילות היום, מכניס הוא את הקהל, לבושי הלבן, עטופי הטליתות הצחורות, לאווירת היום הקדוש והנורא.
עת התקדש החג כשקול החזן נשמע עת אשר הוא כורע ומכריז ‘ברכו את ה’ המבורך…’ בקול נעימה, יודעים אנו כי הנה התחלנו בעליה בהר ‘יום הדין’. כששליח הציבור עומד במרחק פסיעות מספר מהעמוד ובקול רם, אחרי הנעימה הידועה, קורא הוא בקול גדול “ה – מ – ל ך”, נדע נאמנה כי אנו מתקדמים ברעדה אל עבר פסגת ההר.
כשמסביב הכל דממה וקול הזקן שבחבורה, ה’בעל הקורא’, נשמע בקוראו את פסוקי התורה המתארים את סדר היום בבית המקדש, את מעשי הכהן הגדול, את שליחת השעיר לעזאזל לכפרת בני ישראל ואת הקרבת השעיר לה’ לנחת רוח בורא העולם, נשכיל בינה כי הנה הנה דורכות רגלנו בפסגתו של ההר…
תפילת מוסף היא פסגת ההר, התפילה בה סדר העבודה של היום הקדוש, אשר סודות ונצורות נאמרו עליה ובעקבותה, הזמן הכל כך חשוב הזה, הרגעים הנעלים הללו זכו למעין ‘ניגון הכנה’, לתפילה מרוממת, אותה אומר שליח הציבור כהכנה לפני הביאו את תפילת שולחיו מפיות עם בני ישראל אל אביהם שבמרומים. היא תפילת ‘הנני העני ממעש’ .
הרבה רגעי התרגשות מתעוררים בלב המתפללים בתפילות הימים הנוראים. אחד מהרגעים הללו היא בעת תפילת החזן, שליח הציבור, היורד לפני התיבה ונושא תפילה שה’ יצליח דרכו ויהיה שליח נאמן לציבור ששלחו אותו לשאת תפילה לפני אדון. כל התחינה “הנני העני ממעש” הנאמרת ברוב קהילות ישראל, מבני אשכנז, לפני תפילת העמידה של מוסף, היא אחד מרגעי השיא וההתרגשות הן בראש השנה והן ביום כיפור.
הציבור, שזה עתה זכה וקיים מצוות עשה של תקיעת שופר, יושב בדממה, ברטט ובחרדת קודש כדי להאזין לתפילת החזן שנשלח על ידו לשאת תפילה לבורא עולם, שתצליח דרכו . ‘היה נא מצליח דרכי אשר אנכי הולך ועומד, לבקש רחמים עלי ועל שולחי’ – – –
תפילה זו ניתן להגדירה כעין ‘רשות’ לחזן, כמוה מכירים אנו בתפילות הימים הנוראים, כ’מסוד חכמים ונבונים’, ‘אוחילה לא-ל אחלה פניו’, ‘יראתי בפצותי שיח להשחיל’, ועוד, הנאמרות בחזרת התפילה ע”י הש”ץ מהלך התפילות. ‘הנני העני ממעש’, אף היא מעין רשות לחזן, אף שאינה מוגדרת כך בפי חוקרי הפיוט.
יחד עם החזן, שהוא זקן ורגיל, ראוי והגון, קולו נעים, פרקו נאה וזקנו מגודל ומעורב בדעת עם הבריות, יחד אתו כל אחד מאתנו לוחש ואומר את ה’הנני’ הפרטי שלו, אנו רועדים מפחד כאשר אנחנו מודים ומתוודים על החולשות, המגרעות, החטאים, העוונות והפשעים שלנו, ואומרים עם שליח הציבור ‘ריבונו של עולם, אף פי על שאיני כדאי והגון לכך, ‘הנני’ – הנה אנוכי עומד לפניך בבוקרו של היום הקדוש, מבקש ומתחנן שתקבל תפילתי, והפוך כל את צרותינו ועוונותינו לששון ולשמחה לחיים ולשלום לנו לכל ישראל’.
התיבה ‘הנני’ א…
