בס”ד
יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב
“בחיל ורעדה העזתי לשאול את כ”ק האדמו”ר, האמנם נכונה השמועה, כי הבטיח להתחייב על ביתר לבל תינזק חלילה מהצרים עליה” * ראש העיר מאיר רובינשטיין בטור דומע אחר מיטתו הקדושה של זקן האדמו”רים בדורנו כ”ק מרן אדמו”ר מערלוי זצוקלל”ה
מאיר רובינשטיין
אוי לנו כי חטאנו, מי ייתן ראשינו מים ועיננו מקור דמעה, האלוקים מצא את עוון עבדיו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה. יתומים היינו ואין אב.
אבל יחיד נעשה לנו תושבי ביתר עילית, יחד עם כל בית ישראל, עולם התורה והחסידות די בכל אתר ואתר, על השריפה אשר שרף ה’, בהסתלקות קודש הקדשים, זקן האדמו”רים בדורנו, כ”ק מרן אדמו”ר מערלוי זצוקלל”ה, חבר נשיאות מועצת גדולי התורה, נצר מיוחס לגזע תרשישים, נו”נ למרן החתם סופר זיע”א.
אור קדושתו וחכמת ליבו האירו ליבות ישראל לקרבם לאביהם שבשמים, הנהיג עדתו הקדושה עשרות בשנים, הרביץ תורה לעדרים והעמיד תלמידים הרבה בהארת פנים וענוות חן, אוד מוצל מאש השואה הנוראה. בליבו הטהור נשא תדיר את משא הדור ומכאוביו, ובכל צרתם לו צר.
זכתה ביתר עילית וזכיתי אני באופן אישי לקרבה מיוחדת והארת פנים ממרן האדמו”ר זצ”ל, שליווה את העיר ביתר עילית מיום היווסדה כאשר יישא האומן את היונק, והגן עליה בכוח קדושתו.
זכורני היטב, את היום בו נכנסתי אליו, והעזתי לשאלו, האמנם נכונה השמועה אשר שמעתי, כי האדמו”ר הבטיח שהוא “ישמור על ביתר לבל תיפגע חלילה מהצרים העומדים עלינו”.
האדמו”ר זצוק”ל עצם את עיניו לדקות ארוכות. ניכר היה שהשאלה אינה נוחה לו, הוא נע כה וכה, אבל אז פתח עיניו באחת, הביט בי במבטו הצלול, ואמר: “אכן, הבטחתי זאת”.
הרהבתי עוז עוד להמשיך ולשאול: “ומה יהיה בעתיד, האם הרב’ה מבטיח גם הלאה להמשיך ולשמור עלינו?”. הרבי עצם שוב את עיניו הטהורות, פניו האדימו, ניכר היה שהוא בסערה פנימית, ואז קם והכריז: “אני בעז”ה אקח אחריות גם מכאן ולהבא. ואתם, אנא הקפידו על שלושה דברים – תורה, שבת ואחדות”. דאגה רוחנית וגשמית גם יחד.
רבותי! אין בליבי ספק, כי זכותו של הרבי זצ”ל הגנה עלינו למעלה מן הטבע. והיא היא מקור הסייעתא דשמיא הגדולה והמיוחדת שמלווה את העיר ביתר.
אבל לא רק בתפילות, אלא גם בליווי אישי והשתדלות אין קץ. זכורני, באחד הימים, החליט הצבא להעתיק את הבסיס הצבאי הממוקם בכניסה לעיר ומספק אבטחה לתושביה. מדובר היה בבשורה קשה עבורנו. בצר לנו, ביקשנו את עזרתו של הרבי. הוא לא היסס, התקשר מיד אל שר הביטחון דאז יצחק רבין ז”ל, והצליח לשכנעו לבטל את ההחלטה.
גדולים צדיקים במיתתם יותר מחייהם, ואין שום ספק כלל, כי הבטחתו של האדמו”ר תקפה גם כעת, ואף ביתר שאת, כאשר ממרום שבתו בשמי מרום, סמוך לכיסא הכבוד, ליד אבותיו וזקניו הקדושים, בוודאי ובוודאי הוא ממשיך וימשיך לדאוג לביתר עילית.
באופן אישי, תחסר לי מאוד עצתו וקרבתו של האדמו”ר זצוק”ל, עימו נהגתי להיוועץ על כל צעד ושעל. תמיד יצאתי …




