ציוריהם של שרי בת ה- 11 ושל אחיה בן ה- 8.5.
האחות והאח שונים זה מזו באופן מהותי.
שרי- מעשית. פרקטית ושמה לב לפרטים חיצוניים. חשובה לה מאד המסגרת, הרושם, מראה תקין, הולם ואופנתי. להיות כמו כולם ולהתאים לכללים. בחברה איננה מדגישה ייחודיות ומעדיפה לשמור על מקובלות. גם השטח הלימודי איננו בראש שמחתה. הבמה העיקרית שלה היא בבית. שם היא שולטת ביד רמה. שרי כנראה בכורה, וגם אם לא – הרי שהיא מתפקדת על תקן של בכורה לכל דבר. בציור המשפחה מיקמה עצמה ליד אבא ואימא. שאר הילדים מושמטים, מלבד תינוק המחמד , אותו היא מטפחת ורואה בו כעין רכושה הפרטי- ואף אותו ציינה הרחק מאגף ההורים. שרי רואה עצמה על תקן של אימא שניה- ולא פחות, וע”כ אימא והיא מושקעות מאד בציור. גם בציור הגג- המסמל את החלק הסמכותי של הבית- התקשתה, וזו שוב הוכחה לכך שלא תמיד ברור לה מיהי הסמכות הבלעדית בבית. הילדה עמוסה תפקידים ואחריות- אותם נוטלת מרצונה האישי בגלל חוש אכפתיות, יציבות, מציאותיות ונאמנות גבוהות, וכמובן גם בגלל תענוג השליטה שהם מעניקים לה. קשה להתווכח אתה והיא מאמינה רק לתחושות ליבה. למרות העול טוב לה במעמדה, מה שמן הסתם פחות אידיאלי מבחינת בני הבית האחרים.
לאח, לעומתה, משנה אחרת לחלוטין. הילד פיקח, חריף קליטה, בעל שכל נקי וחד. הוא מחליט מהר וחושב עוד יותר מהר. העיבוד המוחי שלו מהיר כל כך, שלעיתים עוד לפני שקלטו מה קורה הוא כבר שולף תגובה: זורק מענה, קולט עניין , מחטיף סטירה וכדו’ הכל לפי הצורך והעניין. בציור המשפחה חשף לפנינו באופן ברור סיטואציה משפחתית מזווית עינו: ההורים שולחים מבטים מבוהלים אל התינוק הכועס מאד. בין ההורים לבין הילד מפריד כתם שחור. האח ניצב מושפל עיניים, מתבייש באשר עולל לתינוק, שבעיניו אינו “רק מתוק”. הכתם המוצלל המפריד בינו לבין הוריו מסמל את “הפשע המחפיר” שבוצע. הילד חברותי מאד, ישיר, אנליטי, מדויק ובעל רמה התפתחותית מרשימה, אלא שהוא מרגיש קטן, ומוצף בתחושות אשמה, קנאה ועוד כהנה, ברמה בלתי מדאיגה.
מושגרפולוגי
שיטת הפוטנציות של אודם
פוטנציה ד’- הראציונאלי: מאופיין בשליטה גבוהה בדחפים, שיקול דעת ואיפוק. הרציונאלי ניגש לעולם, למטרות ולאנשים ממקום של חובה, מוסר, נאמנות וריאליזם מוחלט. את רגשותיו צופן עמוק והם אינם נוטלים חלק בהחלטות, עם זאת אינו מתכחש אליהם. מעדיף את המוכר, הישן והשמרן. מתמיד, מסודר מאד וחי בחסכנות, אובייקטיבי ובעל שליטה עצמית גבוהה.
מאפיינים גראפיים בולטים: כתב חד ונקי, רווים בין מילים ואותיות שווים, רווח גדול ואחיד בין שורות, כתב שלדי נוטה לקטן, לחץ אחורי טוב, מדוד ושטפי, כתב פרוד או מחובר באופן מינימלי, נמנע מחוטיות.




