“מרן זצוק”ל היה אבא של כל תלמידה במכללה!”
עצרת מספד נערכה במלאת השלושים לפטירת מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, במכללה החרדית ירושלים, שנוסדה על ידו והתנהלה תחת הנהגתו * הספידוהו: חתנו הרב עזרא בר שלום, בנו הראשון לציון, רב המכללה הרב דניאל נשיא ובתו, מייסדת ויו”ר המכללה הרבנית עדינה בר שלום
במלאת ה’שלושים’ להסתלקותו לגנזי מרומים של מרן פוסק הדור, הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, נערכה עצרת חיזוק ומספד, בהשתתפות תלמידות ובוגרות המכללה החרדית בירושלים, אשר עמדה תחת הנהגתו מיום היווסדה לאורך כל הדרך.
בבכי ובדמעות שליש פתח את העצרת חתנא דבי נשיאה הגאון רבי עזרא בר שלום שליט”א, חבר בית הדין הגדול בירושלים, אשר זכה לחסות בצילו וליצוק מים על ידיו של חמיו הגדול זיע”א במשך עשרות בשנים. “זכיתי להכירו כחתן, כבן משפחה”, אמר הרב בר שלום, “וליהנות מזיו דמותו המיוחדת. אך מעבר לכך, זכיתי לראות מול עיני דוגמה אישית לדמותו של פוסק ומורה הלכה, פסקיו היו לנו לעיניים בבית הדין וממנו למדנו וכן עשינו, גדולה האבדה ואין לה תמורה”.
התרגשות אחזה במשתתפות כשאל האולם נכנס בנו של מרן, הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט”א. הגר”י האריך ותיאר בפני קהל התלמידות והבוגרות את דמותו הענקית של מרן זיע”א, אשר חרף גדלותו וראשו אשר הגיע השמימה, היו רגליו נטועות בארץ וידע בכל תשובה לשאלה, בכל פסיקה, בכל שיעור ובכל דרשה, לרדת לרמה של השומע ולהתאים את עצמו לכל אחד ואחד מעם ישראל, כפי ערכו ומעלתו. “זוהי הנהגתו של מנהיג!”, זעק.
הראשון לציון שליט”א המשיך ותיאר כיצד פעל אביו הגדול ללא לאות למען הרבות כבוד שמים וכיצד התמסר לנושא החינוך, שהיה חשוב לו ובער בעצמותיו ממש. וכיצד היה יוזם ומעודד פתיחת בתי ספר ומוסדות חינוך על טהרת הקודש בכל מקום ובכל אתר.
רב המכללה החרדית ירושלים הרב ד”ר דניאל נשיא, אשר ידיו רב לו בפעולות קירוב אחינו התועים לאביהם שבשמים, התקשה מאוד בדברו וציין בפני המשתתפות כי קשה לו מאוד לדבר על מרן זצ”ל בלשון עבר. “הרב לווה אותנו על כל צעד ושעל”, אמר. “תמיד החכמנו מעומק הבנתו בכל ענין, וכיצד היה מנחה אותנו באופן מדוייק בכל נושא של תורה, אקדמיה ובכלל. מי יתן לנו תמורתו!”.
לאחר הקרנת מצגת מיוחדת על חייו של הרב, מצגת שהוכנה במיוחד עבור כנס זה, חתמה את העצרת מייסדת ויו”ר המכללה החרדית ירושלים הרבנית עדינה בר שלום, בתו של מרן זצוק”ל. במשך שעה ארוכה ריתקה הרבנית את המשתתפות בתיאורים חיים על חייו של אביה, מנקודת מבטה כבת. היא ספרה על חיי הדחקות לפני שהתפרסם שמו של מרן ולפני שעלה לכס הרבנות הראשית, אשר דווקא מתוך כך צמחה המשפחה המפוארת לשם ולתהילה. “אבא מעולם החסיר מאתנו דבר”, ביכתה הרבנית כשהנוכחות מצטרפות לדמעותיה החמות. “למרות שקידתו העצומה והתמדתו המופלגת בתורה, אבא תמיד היה עבורנו אבא, ולאחר פטירת אמנו הרבנית ע”ה הוא היה עבורנו גם אמא, בחום ובאהבה אין סופית….
