(תמונות מצורפות למייל)
מעביר צאנו תחת שבטו
כרבי אמנון ממגנצה בשעתו, צעד הסופר ר’ הלל צייטלין הי”ד בראש זקוף אל מותו, כשהוא עטוף בטלית. חייו של ר’ הלל צייטלין הי”ד, שנעקד”ה בידי הנאצים בערב ראש השנה, התאפיינו בטלטלות רוחניות; החל מהבית חסידי, ההתפקרות בבגרותו ועד חזרתו אל אביו שבשמים. כוחה של תשובה.
ר’ הלל צייטלין היה ללא ספק מהדמויות היהודיות המרתקות שפעלו באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. כתיבתו ההגותית מלמדת על עולמו הרוחני העשיר, בו ביקש בכל ליבו את קרבת אלוקים.
ילדותו
צייטלין נולד בשנת תרל”א בעיירה “קורמא”, שבפלך מוהילב הידוע, למשפחה המשתייכת לחסידות חב”ד. משפחתו של ר’ הלל הינה מצאצאיו של ר’ יוסף, “דער אלטער חזן” מקורמא, שהיה מן החסידים הנלהבים הראשונים של האדמו”ר בעל התניא זי”ע. ר’ הלל קיבל תורה וחסידות מרבה של קורמא הרב זלמן דוכמן. וכן קיבל ר’ הלל תורה מפיו של האדמו”ר ר’ שלום בער מרצ’יצא, נכדו של האדמו”ר בעל ה’צמח צדק’.
עוד בילדותו התבלט כעילוי חריף. בהיותו בן 15 התייתם צייטלין מאביו, והחל לשמש כמלמד של תשב”ר. אך בד בבד שם עיניו בספרים חיצוניים, דבר שהוביל אותו ליציאה לתרבות רעה, עד שחדל מלשמור תורה ומצוות כליל.
את מהלך חייו הסוערים של צייטלין מקובל לתאר בחלוקה לארבע תקופות: שנות הילדות והנערות בבית חסידי-חב”די; שנות בגרותו שאופיינו ובהתרחקות מעולם המצוות ; תקופת תעייה וגישושים רוחניים; ולבסוף, בשנות מלחמת העולם הראשונה – שלב של החזרה בתשובה, עד ליומו האחרון.
בתחילה תמך צייטלין בציונות המדינית ואף שימש כציר בקונגרס הציוני החמישי, בתחילת המאה הקודמת. אולם בעקבות “קונגרס אוגנדה” שבו נדחתה התוכנית ליישוב יהודים באוגנדה, עזב צייטלין תוך תסכול רב את הציונות והצטרף לתנועה הטריטוריאליסטית שגרסה “ארץ כלשהי” ולאו דווקא ארץ ישראל. צייטלין טען שהציונות מתעלמת מחומרת מצבם וסבלם של המוני היהודים במזרח אירופה. פרעות קישינב והומל שפרצו באותה תקופה חיזקו אותו בעמדתו.
אך גם בהיותו רחוק מדרך התורה, ניכר היה בכתיבתו שמחפש הוא את דרך האמת, והמנוחה ממנו והלאה. כתיבתו התאפיינה תמיד בחיפוש רוחני מתמיד, כשהוא מבקש את קרבתו של הבורא ית’. בכתיבתו ניכרה גם מעורבותו הרגשית הרבה של צייטלין בסבל של בני עמו. צייטלין כתב רבות על מצב השפל והאיום של יהדות אירופה שסבלו מרדיפות, עוני וחרפת רעב.
דרך התשובה
לאחר מלחמת העולם הראשונה (שאותה חזה שנים קודם) החל צייטלין לחזור לכור מחצבתו. תהליך זה אף בא לידי ביטוי במאמרים השונים שכתב באותה תקופה, בהם היה ניכר שאמונתו הולכת ומתחזקת. ככל שנקפו השנים, צייטלין, הסופר והוגה הדעות, הפך ל”ר’ הלל צייטלין”. בתקופה זו פרסם צייטלין מאמרים נלהבים על תורת החסידות ועל חסידות חב”ד. ר’ הלל התפלל ונכסף תמיד לתשובה מוחלטת וזכה, “כתשובתם של אנשי נינווה”, כהגדרתו.
בשנים תרצ”ב-תרצ”ג עודד האדמו”ר הריי”צ מליובאוויטש זי”ע …
