בס”ד (שמונים שנה לביקורו האחרון של ה”בית אברהם” מסלונים בארצינו הקדושה)
פורים בצילו של הרבי
במלאות 80 שנה לביקורו האחרון של הרבי ה”בית אברהם” מסלונים זי”ע בארץ הקודש ביקור שלמעשה יצר את הבסיס והתשתית לפריחתה המחודשת של חסידות סלונים לאחר החורבן. מעלה בפנינו, הגאון החסיד רבי מנחם מנדל שליט”א, מזקני החסידים שעוד זכו להסתופף בצילו הטהור בשיחה מיוחדת ורוויות הוד קדומים ורגש את רישומיו וזכרונותיו העילאיים מאותו פורים בלתי נשכח במחיצתו של צדיק נשגב, הרבי מסלונים זי”ע. מסמך מיוחד.
ביקורים רבים ומיוחדים נרשמו בהיסטוריית הזהב של דפי החסידות, חביבים כולם, קדושים ובהירים. אולם שונים בתכלית היו ביקוריו המרוממים של הרבי ה”בית אברהם” מסלונים זי”ע בארצינו הקדושה.
שכן האש שהבעיר הרבי מסלונים באותם ימי הוד נעלים, אותה אש, אותה החדיר עמוק עמוק בצאן מרעיתו, היא זו אשר הבעירה בהם מחדש את אישה של לעכוויטש קוברין וסלונים, וזו היא האש אשר ממשיכה ללהט ולגדול, גם שמונים שנה אחרי אשר נתעלתה הגחלת, בהיכלותיה של חסידות מפוארת זו.
מדהים הדבר לשמיעה, ומדהים עוד יותר להיווכח בכך במציאות, איך שחודשי ביקורו של הרבי מהווים למעשה את תמצית חייהם וימיהם של זקני סלונים, אלו אשר זכו לחזות בעבודת הקודש באותם ימים. ואיך שאת כל חיותם הרוחנית יונקים הם מאותו מעמד נפלא. כל ימיהם, היו זקני החסידים עוסקים ועסוקים ברשמי הוד פניו של הרבי משננים את הדרכותיו ועטופים היו זיכרון געגועים לאור פניו הטהורות שהילכו ישירות לליבם פנימה.
כאלו היו זקני החסידים, וזו ההרגשה אשר חשנו במעונו של הגה”ח שליט”א בעת אשר עלינו למעונו להתבשם מנועם זכרונותיו המעוררים.
בפה מפיק מרגליות ניחן רבי מנחם מנדל שליט”א. באוצרות ליבו ומוחו הרחב אוגר הוא תילי תילים של רעיונות נשגבים בדרכי העבודה ושלמותה. הן אותן האמרות ששמע מאביו הגדול, מרן בעל ה”עבודת פנים” זי”ע, והן מאלו שהוסיף עליהם משלו ובמתק לשונו. אולם זאת נהיר וניכר הדבר בלב העורגים למשמע אמרות פיו, שסובבים הם כולם למעיין גדול ונשגב אחד, הרבי ה”בית אברהם” זי”ע.
צורתו של צדיק
“כד טליא הווינא. ילד כבן אחד עשר בס”ה, פותח רבי מנחם מנדל בשיחתו המרתקת. אולם זכרונו של הרבי עודנו חקוק בזכרוני כאילו ואתמול ראיתיו. פניו הבהירות, מאירות הן כל חלק בנשמתי. ודמותו הבהירה כאילו עומדת ממולי מלווה אותי לאן ולאשר אלך. עודני יכול לראות בעיני רוחי את צורתו העילאית בעבודת קודשו, עבודת אש הקודש שהדהימה וסחפה את כל סובביו. רואני אותו ספון על מקומו ב”רייס’ישע שול” בטבריה, (ביהמ”ד שע”י כולל רייסין) או בביתו של ה”ברכת אברהם” זצ”ל שם התאכסן, יושב בראש השולחן הטהור ופניו הקדושים לוהטות באש קודש עילאית. מראות אלו מלווים אותי תמיד ולא אשככם לעולם.”
קוצר היריעה לא תספיק לצערינו לפרט את כל זכרונותיו של רבי מנחם מנדל בצילו של הרבי ולכן ביקשנו ממנו להתמקד בזיכרונותיו מימי הפור…
