מקרוואן צר למגדלור חסידי | התרגשות והודיה במעמד חנוכת בית הכנסת חב”ד בשכונת הדקל לע”נ הגה”צ הרב שמעון גד אליטוב זצ”ל
שמעון כהן
שיר חנוכת הבית: שלוש שנים לאחר הסתלקותו של הגאון החסיד הרב חיים שמעון גד אליטוב זצ”ל, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, רב יישובי מטה בנימין, ראש ישיבת ‘עוז מאיר’ ומגדולי רבני חב”ד בירושלים – נחנך בשבוע שעבר בעירנו בניין בית הכנסת חב”ד הוותיק בשכונת הדקל, שנקרא מעתה בשם ‘בית מנחם’, על שמו ובדרכו של כ”ק מרן אדמו”ר מליובאוויטש, כאשר הבניין הוקדש לעילוי נשמתו של הגר”ש אליטוב זצ”ל.
במעמד המרשים, שנערך ביום היארצייט השלישי של הגר”ש אליטוב, השתתפו ידידו יבלח”א הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א, רבנים ערים ויישובים, יושבי על מדין, שלוחי חב”ד, בני המשפחה וקהל רחב של מוקירי זכרו.
המעמד המרגש חתם מסע בן שנים – ממניין קטן בקראוון צר בשנת תשנ”ז, שנים בודדות לאחר הקמת העיר ביתר עילית, ועד להשלמת בניין קבע שהפך למוקד תורני־חסידי פעיל, המושך אליו ציבור רחב, גם מעבר לחסידות חב”ד. את צמיחת המקום הובילו לאורך השנים המרא דאתרא הגה”ח הרב בנימין הכהן לרר שליט”א והגבאי המסור הרה״ח ר’ שניאור זלמן הלוי וינפלד שליט”א, יחד עם ציבור המתפללים.
דברי הראשון לציון
אורח הכבוד, הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א, כובד בהסרת הלוט משלט בית הכנסת, עליו נחרטו המילים: ‘בית הכנסת ובית המדרש בית מנחם חב”ד ליובאוויטש, ע”ש כ”ק אדמו”ר מליובאוויטש נשיא דורנו, מוקדש לעילוי נשמת הגאון החסיד הרב שמעון גד אליטוב ע”ה”.
לאחר הסרת הלוט נשא הראש”ל דברים לזכרו של הרב אליטוב. בדבריו עמד על מעלת לימוד ההלכה למעשה, שהייתה אחת מנקודות חייו של המנוח: “הקב״ה אוהב שערים המצוינים בהלכה – לימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. כך חי ופעל הרב אליטוב כל ימיו”.
הראשון לציון גולל קשרי ידידות ארוכי שנים של משפחת יוסף עם הגר”ש אליטוב ועם חסידות חב”ד, וסיפר על פעילותו הענפה בשנות שליחותו התורנית והחינוכית בארגנטינה, שם “הקים עולה של תורה והעמיד אלפי בני תורה”.
עוד הזכיר את תרומתו כחבר מועצת הרבנות הראשית במשך חמש־עשרה שנה: “כשפתח את פיו – כולם הקשיבו. הוא דיבר מתוך לב טהור, בלי אינטרסים”. הרב בירך את משפחתו והדגיש כי בית הכנסת החדש מתאים לרוחו ולמורשתו של הגאון החסיד שבית הכנסת הונצח לזכרו.
כוח הבן
בנו, הרב יוסף יצחק אליטוב שיבלחט”א, מחשובי המתפללים בבית הכנסת שפעל והפעיל רבות למען הקמת בית אלוקים, נשא דברים נרגשים על דמותו של אביו: “אין מקום הולם יותר להנצחת אבא מאשר בית כנסת. שם היו חייו – בתפילה, בלימוד, ובהארת פנים לכל אדם”. הוא עמד על דבקותו העמוקה של אביו בכ”ק מרן האדמו”ר מליובאוויטש ועל הבחירה בשם ‘בית מנחם’, והודה למתפללים ולבוני המקום על מסירותם רבת השנים.
הרה”ג רבי זבדיה הכהן שליט”א, ראש אבות בתי הדין של תל אביב, סיפר על הנהגתו הציבורית של הרב אליטוב: “הוא לימד לדבר בשפת הלב של כל אדם. העצה הזו מלווה אותי עד היום בבתי הדין”. הרה”ג הרב אוריאל שטרית שליט”א, רבה של תל ציון, תיאר את ליוויו האישי של הרב אליטוב מראשית דרכו: “כל הנהגה אצלו הייתה ‘שולחן ערוך חי'”.
זיכרונות חיים
אחיו, הרה”ג הרב שלמה אליטוב שיבלחט”א, רב ואב”ד לשעבר במנצ’סטר, הדגיש את מרכזיות בית הכנסת בחיי אחיו זצ”ל: “זקן וצעיר, תלמיד חכם ובעל מלאכה – כולם מצאו אצלו מקום”.
המרא דאתרא הגה”ח הרב בנימין הכהן לרר הקריא מכתב ברכה של הרבי מליובאוויטש לחנוכת בית כנסת ועמד על מאור הפנים והחום האנושי שאפיינו את הרב אליטוב.
הגה”ח הרב נפתלי הכהן רוט שליט”א, המחנך והמנחה הוותיק ורב קהילת חב”ד במטרסדורף, קשר את המעמד לבניין העולם הרוחני, והגה”ח הרב מאיר אליטוב שליט”א, אחיינו, תיאר את דמותו כחסיד חי ומחיה.
חתנו הבכור, הגאון הרב אליהו אסולין שליט”א, הרב בפועל של הרצליה, דיבר בשם המשפחה על מסירותו החינוכית של חותנו הדגול: “לצד היותו רב בישראל, הוא היה מחנך בכל רמ״ח איבריו”. כן דיבר הגה”ח הרב פנחס אלטהויז שליט”א, אשר שיתף בזיכרונות ובמענה נדיר שקיבל הרב אליטוב מהרבי על עתידו החינוכי.
דבר ראש העיר
ראש העיר הרב מאיר רובינשטיין ציין את בית הכנסת וקהילת חב”ד בשכונת הדקל כמוקד חיזוק רוחני עבורו והודה למתפללים על בניין של חיות וקדושה, באומרו: “המקום הזה הוא מקום קודש של אורך רוח – הכנסת אורחים וקירוב יהודים בהפצת מעיינות התורה והחסידות” והודה למתפללים בשם העיר על פינת-יקרת של תורה וחסידות.
בין המשתתפים בלטו גם הרה”ג ר’ אלקנה סננס – חבר בית הדין ברחובות, הגה”ח הרב מנחם מנדל הכהן רוט – משפיע הקהילה, הרה”ח הרב ברוך יהודה בלוי – יו”ר קונגרס יהדות בוכרה, רבנים, ראשי כוללים ושלוחים מרחבי הארץ.
על הנחיית המעמד בטוב טעם עמד הסופר ואיש התקשורת מעירנו הרה”ח ר’ אריה ארליך. בסיום האירוע פרץ הקהל בריקוד חסידי – בהודיה על העבר ובתפילה על העתיד.
