שמעון כהן
לקראת ‘בין הזמנים’: כך ננהג בתבונה ובאחריות עם האופניים והקורקינטים החשמליים
בשבוע הבא יהיה האות: למחרת תשעה באב (בתפילה שייהפך לששון ולשמחה עוד השנה) – ייצאו המוני תלמידי הישיבות ותלמודי התורה בעירנו ובכל הארץ לחופשת ‘בין הזמנים’, לאגור כוחות ולהתרענן לקראת ‘זמן אלול’ שיבוא בעוד כחודש.
ולצד היותה של התקופה הזו זמן של מנוחה, התרעננות ואגירת כוחות – כולנו מכירים לצערנו את הסכנות והניסיונות, הן בטיולים הרחוקים במקומות בעייתיים, והן בבילויים שהפכו נפוצים בשנים האחרונות בתוך העיר. בכתבה זו נבקש להסב מעט תשומת לב בנושאים אלו, על מנת שבין הזמנים יעבור על כולנו בהשקט ובבטחה בעז”ה.
בשנים האחרונות אנו עדים לפריחתם של שירותי השכרת קורקינטים ואופניים חשמליים בתקופת בין הזמנים, שבה מתמלאים כבישי העיר בעשרות אם לא מאות רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים. אמצעי התניידות אלו הפכו נוחים ואטרקטיביים במיוחד עבור בחורים צעירים, והם אכן מציעים פתרון מהיר ומהנה לתחבורה בעיר.
אולם לצד היתרונות הברורים, עולה גם דאגה אמיתית לנוכח העלייה הניכרת במספר הנפגעים הן בקרב הרוכבים והן בקרב הולכי הרגל, כתוצאה משימוש בלתי מבוקר ולעיתים גם בלתי חוקי בכלים אלו. מטרת כתבה זו היא להעלות למודעות את הצורך החיוני באיזון בין הנאה לבטיחות, ולפעול למען מרחב עירוני בטוח יותר לכולם.
המצב החוקי
החוק במדינת ישראל קובע באופן חד-משמעי שקורקינטים ואופניים חשמליים אינם צעצועים. הם מוגדרים ככלי רכב ממונעים, וחל עליהם חוק התעבורה והתקנות הנלוות לו. המשמעות ברורה ומחייבת: הגיל המינימלי לרכיבה על כלים אלו הוא שש-עשרה שנים, וזאת רק לאחר קבלת אישור כשירות ועריכת מבחן תיאוריה. רכיבה מתחת לגיל זה אינה חוקית ומסוכנת במיוחד.
חבישת קסדה תקנית רכוסה כהלכה היא חובה לכל רוכב, בכל גיל ובכל זמן רכיבה. הקסדה היא ממש מצילת חיים במקרה של תאונה, ואין להקל בחובה זו. כמו כן, רכיבה על כלים אלו מותרת אך ורק בשבילי אופניים מסומנים, ובמידה ואין כאלה – על הכביש בלבד. רכיבה על מדרכות אסורה בהחלט ומסכנת באופן ממשי את הולכי הרגל, בדגש על קשישים וילדים הפגיעים במיוחד.
סמכויות האכיפה והקנסות
אכיפת חוקי התעבורה הכלליים היא באחריות משטרת ישראל, אולם לרשויות המקומיות ולפיקוח העירוני ישנן סמכויות נרחבות בתחום המרחב הציבורי. סמכויות אלו כוללות אכיפת חוקי עזר עירוניים ותקנות הנוגעות לסדר ציבורי, מניעת מפגעים ובטיחות. הפיקוח העירוני יכול לטפל בעבירות כגון רכיבה על מדרכה, חנייה והפקרה של כלים במקומות אסורים, וכן לפעול נגד עסקים המשכירים כלים בניגוד לרישיון עסק או לחוקי העזר העירוניים.
אי ציות לחוקי התעבורה עלול לגרור קנסות משמעותיים הכוללים רכיבה ללא קסדה או על מדרכה במחיר של מאתיים וחמישים שקלים לכל עבירה. רכיבה בניגוד לכיוון התנועה או הסעת אדם נוסף על כלי יחיד עולה גם היא מאתיים וחמישים שקלים. שימוש בטלפון נייד בזמן רכיבה נענש בקנס של אלף שקלים, וכך גם רכיבה מתחת לגיל שש עשרה – הן לרוכב והן לעיתים להורים. אי ציות לרמזור או תמרור עצור עולה חמש מאות שקלים, ובמקרים חמורים ניתן אף להחרים את הכלי.
סיכונים בטיחותיים חמורים
אולם מעבר לקנסות והכללים החוקיים – יש לנו את הכלל העליון של תורתנו הקדושה: ‘ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’.
הסכנות הטמונות בשימוש בלתי מבוקר באופניים וקורקינטים חשמליים הן משמעותיות, ועלולות להוביל חלילה לפגיעות חמורות. נפילות ותאונות, במיוחד ללא קסדה, עלולות לגרום לפגיעות ראש קשות רח”ל, שברים מורכבים בגפיים ופציעות אורתופדיות הדורשות טיפולים רפואיים ממושכים ושיקום קשה ויקר. רכיבה מהירה ופרועה על המדרכות מסכנת במיוחד קשישים, ילדים קטנים ואנשים עם מוגבלויות, כאשר פגיעות אלו עלולות לכלול שברים בצוואר הירך, חבלות ראש ופגיעות פנימיות.
במקרים רבים, כלים המושכרים באופן פיראטי אינם מבוטחים כראוי, מה שמותיר את הנפגעים ללא כל פיצוי במקרה של תאונה. נטל כלכלי ורפואי כבד נופל על משפחותיהם, בדיוק בתקופה שאמורה להיות של שמחה והתרעננות.
כולנו נושאים באחריות
האיזון בין הנאה ב’בין הזמנים’ ושמירה נאותה על כללי הבטיחות הוא אפשרי והכרחי, ולא ניתן להתעלם מהצורך הבסיסי למנוע סכנה ולהבטיח את שלומם של תושבי העיר – הן של הולכי הרגל והן של הרוכבים עצמם. הרצון לספק שירותי השכרה, גם אם הוא מגיע ממניעים חיוביים של תעסוקה ובילוי, חייב לעמוד בקנה אחד עם האחריות לבטיחות הציבור.
מכאן אנו קוראים להורים, למחנכים, לגורמי האכיפה ולציבור הרחב לגלות אחריות. מהפיקוח העירוני צריך לצפות שידאג לאכיפה, וכן להעלאת המודעות וההסברה בקרב ציבור הרוכבים, ובעיקר בקרב בני הנוער, לגבי כללי הרכיבה הבטוחה והחוקים החלים עליהם.
הורים, מוסדות חינוך ובעלי עסקים להשכרת כלים אלו חייבים לקחת אחריות ציבורית ולוודא שהשימוש בכלים אלו נעשה באופן בטוח וחוקי, ולהיות דוגמה אישית לצעירים הצופים בהם. רק בשיתוף פעולה ובאחריות הדדית נוכל להבטיח ש’בין הזמנים’ המבורך וכל ימות השנה יהיו תקופה של הנאה מתוך בטיחות מוחלטת, ולא של פחד, פציעות ואסונות מיותרים רח”ל שאותם אפשר למנוע בפעילות נכונה.
