שמעון כהן
בשבועיים האחרונים סיקר ‘שערים’ בהרחבה את המשבר החמור בקבר רחל: את סגירת החניון לשם צמצום מספרם של המתפללים, את זעקת המתפללים שהדרך לאמא רחל נחסמה בפניהם בשרירותיות שערורייתית, את השינויים הדרמטיים המתוכננים במקום הקדוש. אך השבוע מתברר כי המציאות חמורה עשרות מונים ממה שחשבנו.
במונולוג דרמטי, שובר גורם בכיר במערכת המקומות הקדושים את השתיקה ומספק ל’שערים’ תמונה מקוממת ומרתיחה של מה שמתרחש מאחורי הקלעים. “מה שאתם רואים זה רק הקצה”, הוא אומר. “יש פה תוכנית מכוונת להרוס את המקום כמו שאנחנו מכירים אותו. בדיוק כמו שעשו בקבר שמואל הנביא”.
הגורם, המכיר את המערכת מבפנים, חושף לראשונה את השיטה, את האחראים, ואת המטרה האמיתית שמאחורי מה שמכונה “תוכנית שדרוג”. “תקשיבו טוב”, הוא אומר. “אני אספר לכם מה באמת קורה פה”.
בינתיים, השינוי בקבר רחל מורגש בכל פינה – והשינוי הזה אינו לטובה. לדברי המתפללים, כמות המגיעים ירדה בחמישים אחוז. המניין הוותיק של שמונה ועשרה בבוקר – מניין שממנו צמחו עשרות בעלי תשובה לאורך השנים – חוסל לחלוטין. “זה היה מניין מיוחד”, מספר אחד המתפללים הקבועים. “אנשים התחילו מהמניין הזה שמירת שבת וקדושת הבית. היום – הכל נעלם”.
עשרות יהודים שהיו מניחים תפילין מדי יום אצל הגבאים הקבועים – נמחקו מהנוף. “היו עשרות אנשים שהיו מניחים תפילין כל יום אצל אחד הגבאים הקבועים”, מספר הגורם. “היום הם לא מגיעים. זה הציבור של החניה – אנשים שבאים ברכב, עוצרים להתפלל, מניחים תפילין. את כל זה חיסלו במחי יד. העזובה מעוררת חרדה בלב”.
חשיפה: השקר הגדול
לפני כשבועיים דיווחנו ב’שערים’ על התוכנית לסגור את החניון בקבר רחל במסגרת מה שכונה “תוכנית שדרוג”. אולם היום אנו חושפים: המציאות חמורה עשרות מונים. הגורם מתוך המערכת מספק ל’שערים’ תמונה מלאה ומטרידה של מה שמתרחש מאחורי הקלעים.
“שבועיים חלפו מאז שסגרו את החניון – ובפועל שום עבודה לא החלה”, הוא חושף. “אין קבלן מוגדר, אין לוח זמנים מסודר, אין אפילו שלט המודיע על העבודות כנדרש בחוק. זה מראה שהמטרה היא לא השיפוץ – המטרה היא לסגור את המקום”.
מי שולט במקום? אנחנו שואלים, והגורם משיב: “יש כאן כמה גורמים – המנהל האזרחי, בראשות שאול בטיש – שהוא יד ימינו של הרב רבינוביץ. משרד הדתות – עם השר מלכיאלי והמנכ”ל יהודה אבידן. והמרכז הארצי למקומות הקדושים – שבראשו עומד ליאור חזן.
“שאול בטיש הודה בעצמו שבתוכנית המקורית דובר על סגירת המקום לחצי שנה לפחות”, מגלה הגורם. “הוא אומר ‘אני נלחמתי שזה לא יקרה’ – אבל זה מגלה את התוכנית המקורית שלהם’.
לדבריו, זו שיטה מוכרת: “בדיוק כך עשו בקבר שמואל הנביא. שם עבדו שנה וחצי – זמן שבו אפשר לבנות בניינים שלמים. היה שם כולל של ארבעים אברכים, דיכאו אותם עד שהתייאשו והלכו. הם חזרו למקום בלי סטנדרים, בלי ספרים, בלי כיסאות. נשארו שם שמונה אברכים שישבו על הרצפה שנה שלמה, היה אסור להם להכניס אפילו כוס תה”.
המטרה: אתר תיירות
“יש כאן מגמה ברורה”, מתריע הגורם בשיחתו עם ‘שערים’. “רוצים להפוך את המקום לאתר תיירות. ב’זאת חנוכה’ שמענו מנהל מאחד האתרים מכריז ברמקול ‘כאן זה אתר תיירות – נשיקה ולצאת!’ המנהל של קבר דוד המלך אמר ‘אני לא מבין למה אנשים יושבים פה שעות. עשר דקות וללכת’. כשאמרתי לו שאנשים רוצים לשבת ולקרוא תהילים, לבקש ישועות, הוא ענה ‘ספר תהילים שיקרא בבית'”.
לדבריו, השיטה לחיסול צביונו של המקום כבר פועלת במלוא העוצמה: תחילה פיטרו 48 עובדים שהיו קשורים להנהלה הקודמת בראשות נורי חנניה, צעד שהבהיר היטב את כוונות ההנהלה החדשה. מיד לאחר מכן סגרו את החניון ללא כל תוכנית מסודרת או פתרונות חלופיים ראויים, כשבמקביל החלו לחסל שיטתית את המניינים הקבועים שהיוו את לב ליבו של המקום.
גם מחלקי השתייה והאוכל, שהיוו חלק בלתי נפרד מהאווירה המשפחתית והחמה במקום, הורחקו באחת. כעת מונעים כניסת רכבים פרטיים למתחם בלי לספק פתרון אמיתי למתפללים, ואף גרוע מכך – מסתירים במכוון מהציבור פתרונות קיימים. “זו לא סדרה של צעדים מקריים”, אומר הגורם. “יש כאן תוכנית מסודרת להפוך את המקום מבית תפילה חי ונושם לאתר תיירות קר ומנוכר”.
“יש חניון ענק ליד השער הצהוב שמכיל חמש מאות מכוניות”, חושף הגורם. “יש שאטל שיוצא משם כל עשר דקות. למה לא מפרסמים? כי אין להם אישורים מסודרים. הם מפחדים שאם יפרסמו ‘אפשר להיכנס ברגל’, יסתבכו כי אין מדרכות תקניות”.
הזלזול המכוון
“השאלה הגדולה היא – למה למהר?” תוהה הגורם. “אם כבר קיבלת אישור מהעירייה, אם יש לך אישורים ביד לשיפוץ – למה לסגור לפני שאתה מוכן? מה פשר הרוע הזה? מה זה הזלזול הזה בציבור?! אתה רוצה לעזור לאנשים? תחכה, תהיה מסודר, תקציב זמן עבודה, תצא לעבודה מסודרת. אתה לא מסודר עם האישורים? תחכה! מה העניין קודם כל לסגור ואז לנסות לארגן את העבודות?”
הגורם חושף את תוכנית העבודה המתוכננת: “הכיכר אמורה לעלות למעלה, התחנות יהיו למעלה, כל העלייה לחניה תהפוך למדרכה. צמוד לחומה יהיו שירותים, וכל השאר – תחנת אוטובוס עם מפרץ מסודר. חניון הנכים יהפוך לעליית וירידת אוטובוסים’.
“אבל”, הוא מדגיש, “הם אפילו לא מוכנים לעבודות האלה. הם צריכים לשבור את השירותים למעלה, אבל יש שם חדר חשמל. בשבועיים האחרונים רק פירקו את החשמל, בעצלתיים ובאיטיות נוראית, ואז הגשם עצר אותם. זה מה שקוראים לו ‘שיפוץ’?”
‘אין רגישות למקום הקדוש’
“הם חושבים שהמקום פה אמור להיות אתר תיירות”, אומר הגורם בכאב. “אין רגישות לאנשים, אין רגישות לקשר של הציבור למקום הקדוש הזה. כל השמועות שמישהו רוצה לעשות פה אתר תיירות ולהוציא מפה את האנשים – מתבררות כנכונות”.
התמונה המצטיירת חמורה במיוחד: חמישים אחוז מהמבקרים המסורתיים נעלמו. “היה פה גבאי שהניח תפילין עם עשרות אנשים מדי יום”, משחזר הגורם. “אנשים שבאו ברכב, עצרו להתפלל, הניחו תפילין בפעם הראשונה בחייהם – היום הם לא מגיעים. זה בדיוק הציבור שנפגע מסגירת החניה”.
בינתיים, התוצאות העגומות ניכרות בשטח, ולמערכת ‘שערים’ מגיעות עדויות כואבות: “המניין המפורסם של שמונה ועשרה – סמל לתחייה רוחנית של עשרות יהודים – בוטל באחת. “זה לא היה סתם מניין”, מספר בכאב אחד המתפללים הוותיקים. “זה היה מקום שבו יהודים מצאו את דרכם חזרה ליהדות. חבר’ה התחילו משם שמירת שבת וחזרה לאבינו שבשמים. היום – הכל נמחק”.
הורסים בכוונה תחילה
“הם יכלו לעשות את השיפוץ בצורה מסודרת”, מסביר הגורם ל’שערים’. “לעבוד בהדרגה – קודם צד אחד, אחר כך השני. לתת לאנשים להמשיך להגיע. במקום זה – סגרו הכל במכה אחת והלכו. שאול בטיש עצמו הודה שהתוכנית המקורית הייתה לסגור את המקום לחצי שנה לפחות”.
“אין פה שום רגישות לקשר העמוק של הציבור למקום הקדוש”, הוא מסכם. “הם רואים פה אתר תיירות – אנחנו רואים מקום של תפילה, של התעוררות, של חזרה בתשובה. את כל זה הם רוצים למחוק. חייבים לזעוק על זה בכל הכוח!”
“הזעקה היא לא רק על איך יכנסו לציון”, מסכם הגורם. “צריך להעלות את המודעות שיש פה שאלות קשות. שיש פה מגמה מכוונת. שיש פה ניסיון שיטתי להרוס מקום קדוש”.
שתיקת התקשורת החרדית
בעוד המקום הקדוש נהרס לנגד עינינו, בולטת במיוחד שתיקתם הרועמת של כלי התקשורת החרדיים. אותם כלי תקשורת שיודעים היטב להרעיש עולמות כשמדובר בפגיעה במקומות קדושים – בוחרים הפעם להתעלם. אף מילה על הרס וסגירה דה-פקטו של המקום הקדוש, הלב של כל כך הרבה יהודים, קברה של רחל אימנו שמצוין בתורה ש”היא מצבת קבורת רחל עד היום” ושחז”ל קבעו שזה המקום של קיבול התפילות אשר בזכותו ניוושע.
משום מה אנו לא רואים בתקשורת החרדית אף דיווח על המניינים שבוטלו, אף כתבה על עשרות מניחי התפילין שנעלמו, אף תחקיר על התוכנית להפוך את קבר רחל לאתר תיירות. “זו שתיקה שמעידה על מורא”, אומר אחד המתפללים. “כולם יודעים מי עומד מאחורי המהלכים, וכולם מפחדים להתעמת. מעדיפים לשתוק ולתת לקבר רחל להפוך למוזיאון שומם מאשר להסתכן בעימות עם הגורמים החזקים שמאחורי המהלך”. רק ‘שערים’ ממשיך לחשוף את האמת המרה, למרות הלחצים.
תגובות הגורמים האחראים: למרות פניות חוזרות ונשנות של ‘שערים’, כל הגורמים המעורבים בוחרים להתעלם ולשתוק.
‘שערים’ ימשיך לעקוב ולחשוף את האמת המלאה על המתרחש בקבר רחל – עד לפתרון בס”ד.
השאלות הקשות
‘שערים’ פונה היום בשאלות נוקבות לאחראים:
ללשכת רב הכותל: מדוע לא להתערב להצלת התפילות במקום הקדוש, קברה של רחל אימנו?
לשר הדתות מלכיאלי: האם אתה מודע לכך שמנכ”ל משרדך משמש כ’בובה על חוט’ בכל מה שקשור לקבר רחל?
למנהל האזרחי: מדוע אין שלט עבודות? מדוע אין קבלן? מדוע אין לוח זמנים?
למרכז המקומות הקדושים: האם המטרה היא באמת להפוך את קבר רחל לאתר תיירות?
השיטה נחשפת: צעד אחר צעד
- פיטרו 48 עובדים שהיו קשורים להנהלה הקודמת בראשות נורי חנניה
- סגרו את החניון בלי תוכנית מסודרת
- חיסלו את המניינים הקבועים
- הרחיקו את מחלקי השתייה והאוכל
- מונעים כניסת רכבים בלי פתרון אמיתי
- מסתירים מהציבור פתרונות קיימים
המספרים מדברים
- 48 עובדים פוטרו
- 40 אברכים נעלמו מקבר שמואל הנביא
- 500 מקומות חניה קיימים – מוסתרים מהציבור
- 50% ירידה במספר המבקרים
- 0 עבודות בוצעו בשבועיים האחרונים
