יעקב מרגליות
זה קרה ביום שישי לפני שבועיים: שוב זה קרה בזמן הדמדומים של ערב שבת, דקות לפני השקיעה. באזור כיכר העיר בגבעה ב’ צעדה ילדה על שפת הכביש, ביודעה שבזמן הזה הכביש פנוי כבר מרכבים.
ואז זה קרה. רכב עבר במקום במהירות, כדי “להספיק לפני השקיעה”. הילדה נדרסה רח”ל. נפצעה באורח בינוני וניצלה ממוות בנס גלוי. הפרמדיקים שהוזעקו למקום טיפלו בה והיא פונתה לבית הרפואה. אחרי שפונתה, לא נותר לפרמדיקים אלא לזעוק שוב אל מול התופעה המחרידה והמרתיחה, המופקרת והפושעת. תופעת דמים שאסור להסכים לה בשום פנים ואופן.
התופעה מוכרת: מדי ערב שבת, בשעה הסמוכה לכניסת השבת, מתחילים כבישי העיר להפוך למקום סכנה של ממש. מכוניות עם משפחות שיוצאות לעשות את השבת מחוץ לעיר יוצאות בשעטה אדירה, בנסיעה פראית ולחוצה, תוך עקיפת מעברי חצייה בעת שתושבים חוצים – הכל בשל הלחץ והרצון להספיק להגיע לפני השקיעה למחוז חפצם.
זוהי תופעה חמורה ובעלת השלכות של סכנת נפשות אמיתית. לא רק בשל החשש להיתקע מחוץ למקום יישוב בשעת השקיעה או לחלל את השבת רח”ל (ולצערנו, אלו מעשים שבכל שבת כמעט), אלא גם בשל סכנת הנפשות הממשית שנשקפת לילדים ומבוגרים שעושים את דרכם בניחותא בכבישי העיר, ואז נתקלים ברכב שנהגו אינו מרוכז כלל בכביש – אלא נתון כולו ללחץ ולמתח לצאת מהעיר במהירות, מבלי לשים לב לבני האדם שמתהלכים בכביש.
עדויות שהצטברו לאחרונה במערכת ‘שערים’, חושפות תמונת מצב עגומה, שחוזרת על עצמה בשתי גבעות העיר, והופכת למכה של ממש, תוך סיכון של תושבי העיר, ולמעשה – גם סיכון של יושבי הרכבים, משפחות שנוסעות בתוך רכב שנהגו אינו פנוי לחשוב על הנהיגה ולהבחין בכביש, וכל דעתו נתונה רק לראות את שעת ההגעה ב’וויז’ יורדת בעוד כמה דקות. הוא עוקף רכבים שעומדים במעברי חצייה, מסכן ילדים ומבוגרים, ובעצם מסכן גם את בני משפחתו שנוסעים עימו ברכב.
סכנה לפני השקיעה
בחודשים האחרונים חלה התעוררות בנושא, בעקבות הוראתם של רבני העיר לסגור את שערי העיר עשרים דקות לפני השקיעה, ולהציב מחסומים בכבישים מרכזיים בעיר, כאשר אברכים יקרים מתנדבים לתפקיד ‘מזהירי שבת’ ופועלים לצמצם את התופעה שיש בה סכנה גם בגשמיות וגם ברוחניות. התאונה לפני שבועיים הוכיחה שיש עוד מה לפעול בנושא.
הסכנה הגדולה נעוצה בדמותם של נהגים שנוסעים בתוך העיר בזמן שבין הצפירה של הדלקת הנרות לבין השקיעה. אנשים שחוזרים מהמקווה או נכנסים לעיר מאוחר, או שאפילו נוסעים לבית כנסת שנמצא במקום מרוחק מביתם. עקב הלחץ להספיק לפני השקיעה, הנסיעה נעשית בצורה פראית, מהירה ומסוכנת.
קשה למצוא את המילים שיתארו את גודל הסכנה. השילוב של רכבים שנוסעים במהירות מופרזת ואלפי ילדים והורים שמתהלכים בשעה הזו על הכביש בשלווה – הם יודעים שבשעה הזו לא אמורים להגיח רכבים – הופך את ההרפתקה הזו למסוכנת ממש, ורק בחסדי שמים הגלויים נמנע אסון ח”ו.
פשוט שבמקרה כזה יש לומר לנהג הנוסע: עדיף שתחלל שבת (ח”ו) מאשר שתהרוג נפשות. אם כבר אתה נוסע בשניות שלפני השקיעה, סע בניחותא ואל תסכן אנשים. מי שמך להכניס את הולכי הרגל בסכנת נפשות בגלל הרצון שלך להספיק את השקיעה?’
זוהי קריאה פשוטה, מלב אל לב – לב של תושבים לשכניהם התושבים – התעשתו. תקדימו את נסיעתכם מחוץ לעיר. אל תיכנסו לעיר ברגע האחרון. אל תיסעו בכבישי העיר לאחר זמן הדלקת הנרות. למען כבוד השבת. למען חיי האדם. למענכם ולמעננו. ובזכות השבת והשמירה על החיים – נזכה לנחלה בלי מצרים, מתוך שובע שמחות וחיים מאושרים.
יכולה היא שתרחם!