שמעון כהן
הוא יהודי ירא שמים, תושב העיר. הוא בסך הכל ביקש להתפרנס. בליבו עלה רעיון – לפתוח ‘צ’ולנטייה’ ולמכור טשולנט חם בליל שישי מעשה ידיו. הביקוש לטשולנט בליל שישי גבוה, והאפשרות לאומנות נקייה וקלה – בהחלט קוסמת. ממחשבה למעשה, ניגש לביצוע. וכך החלו שני סירי חמין לבעבע בכל ליל שישי במקום שבחר להציע את מרכולתו לציבור.
שמעו של הטשולנט התפרסם במהרה. ציבור לקוחות נאמן גדש את הדוכן שהשתדרג בהדרגה, נהנה מהתוצרת וסמך ללא פקפוק על המוכר, ששמו הטוב היה ידוע. הוא הצהיר בביטחון: “כל המוצרים בהשגחת בד”ץ העדה החרדית” – משמע, הכול כשר למהדרין בתכלית ההידור.
אכן, כל המוצרים היו בהשגחת בד”ץ העדה החרדית. אך האם די בכך?
בשיחה שקיים אותו יהודי עם ראש מערך “כשרות ביתר”, הוא אמר בתמימות כי אמנם הוא מכיר בחשיבותו של מערך כשרות בעיר, אך בעסק כמו שלו אין צורך בהשגחה. הוא רוכש את הבשר ושאר המוצרים בכשרות העדה החרדית, ובתור יהודי ירא שמים – אפשר לסמוך עליו שהכל נעשה בתכלית הכשרות.
ואכן, הציבור סומך ומגיע בהמוניו.
ראש מערך הכשרות שמע ממנו את הפרטים ושאל: “אתה מוכר קישקע בטשולנט?” כשהאיש השיב בחיוב והסביר שהוא מכין כמויות גדולות של קישקע במתכון מסורתי מדי שבוע, נשאל: “והפרשת חלה אתה מפריש?” – היהודי נאלם דום. הוא כלל לא העלה בדעתו שיש צד כזה.
זוהי דוגמה אחת מני רבות הממחישה את הבעייתיות שבמשפט “כל המוצרים בהשגחת…”, כשהוא מוצג ככיסוי כשרותי מספק לציבור יראי ה’ המקפיד על קלה כבחמורה.
חילול שבת ובישולי עכו”ם
הסיפור דלעיל עלה במסגרת השיחה המיוחדת שקיימנו עם הרה”ג ר’ יעקב חיים פילטשיק שליט”א, ראש מערכת ‘כשרות ביתר’ בראשות מרא דאתרא הגאב”ד רבי חיים וייס שליט”א, ומו”ץ בקהילת קרלין-סטולין בעירנו. השיחה התקיימה במלאות שלוש שנים לפעילותה של מערכת הכשרות העומדת בראשותו של המרא דאתרא שליט”א, תוך הבנת החשיבות בחיזוקה של מערכת הכשרות העירונית.
את מהפכת הכשרות שמחוללת מערכת ‘כשרות ביתר’ ניתן לזהות בקלות: חותמת הכשרות המעוטרת צוברת תאוצה ומופיעה בעוד ועוד בתי עסק למכירת מזון בעיר. על אודות מהפכה זו ביקשנו לשוחח עם הרב פילטשיק.
“ראשית”, פותח הרב פילטשיק, “יש לציין את תקנת ‘ועד ארבע הארצות’ של גדולי עולם, הקיימת כבר מאות שנים, שקבעה כי המוכר מאכלים חייב לקבל אישור כשרות מהרב דמתא. זוהי חובה בסיסית, עוד לפני שאנו דנים בבעיות המעשיות שעלולות להתעורר – ולצערנו, הן רבות”.
הוא מתאר מקרים מטרידים שנחשפו במהלך פעילות המערכת: “נתקלנו בחנות שהצהירה על שימוש במוצרים בהשגחות המהודרות ביותר, אך בבדיקה התברר שהם משלבים בשרים מהשגחות פחות מהודרות. חמור מכך – הטבח היה מחלל שבת ל”ע, מה שמעלה חשש הלכתי חמור של דין בישולי עכו”ם.
“ולדאבוננו”, הוא מוסיף, “כבר היה בעירנו מקרה של חנות שהצהירה ‘כל המוצרים בהשגחת הבד”ץ’ ומכרה מוצרים ללא כשרות כלל. זהו מכשול ממשי ליהודים רבים המהדרים בכשרות, הנוטים להאמין להצהרות המפורסמות בראש כל חוצות, ואינם מעלים על דעתם שהמאכלים עלולים להיות נגועים באיסורים”.
“ולכן נכנסה ה’כשרות ביתר’ לפעולה שכל חנות בעיר יהיה לה תעודת כשרות ולאו דווקא דרכינו, ורק דוגמא קטנה מהשבוע האחרון כשקצביית ‘וול דאן’ עברה לכשרות העדה החרדית שבזה אין לנו כל בעיה”, כמובן.
הרב פילטשיק מביא דוגמה נוספת: “לאחרונה פגשנו בעל חנות שהחל למכור מאפים טריים. הוא רוכש אותם קפואים ממפעל בהשגחת בד”ץ העדה החרדית ואופה אותם בחנותו. כששאלנו על כמות המאפים שהוא אופה בו-זמנית בתנור, הסברנו לו כי ישנן ועדות כשרות הדורשות להפריש חלה מהתוצרת”.
“הוא היה מופתע מאוד”, מספר הרב פילטשיק. “‘המאפים הרי בהשגחת העדה החרדית, כיצד ייתכן שהם לא מפרישים חלה?’ תמה. הסברנו לו שוודאי הופרשה חלה מהעיסה, אולם יש דברים שמשתנים עקב המציאות במפעלים, ולכן ראוי להחמיר ולהפריש שוב במקרה הספציפי שלו, מבלי לברך. כך מורים גם בבד”ץ העדה החרדית. הוא לא ידע על כך, ולאחר שהבין את הדברים, הבין גם את חשיבותה של מערכת כשרות שמפקחת, מדריכה ולוקחת אחריות”.
גילוי מחריד במטבח הישיבה
כיצד עובד הפיקוח של ‘כשרות ביתר’? – שאלנו.
“הפיקוח שלנו”, מסביר הרב פילטשיק בתגובה, “מלווה את כל תהליכי ייצור המזון: מבדיקת חומרי הגלם, דרך תהליכי הבישול, ניקיון המטבח, בדיקת חרקים ותולעים, הפרשת חלה, דיני בישול, ועד לפיקוח על הכלים ותהליכי השיווק. אמנם אין לנו פיקוח על ייצור חומרי הגלם עצמם, אך אנו מעניקים כשרות רק למטבחים המשתמשים בחומרי גלם בהשגחת המערכות המהודרות ביותר”.
“הפיקוח הדוק ומלווה את המקומות המושגחים גם מעבר לשעות הפעילות”, הוא מדגיש, “כדי למנוע כל חשש ומכשול. צוות המשגיחים יראי השמים ומפקח הכשרות מכתתים רגליהם ועמלים סביב השעון למען מטרה זו”.
“בנושא חומרי הגלם”, מוסיף הרב פילטשיק, “אמנם אין לנו פיקוח על ייצורם, אך אנו מאשרים אך ורק את הבדצי”ם המהודרים והמקובלים על קהילות הקודש בעירנו. היות ותושבי העיר מגיעים מקהילות מגוונות, ויש מערכות כשרות שמקובלות יותר בחוג זה או אחר, אנו מחייבים כל בית עסק להציג, לצד תעודת הכשרות, פירוט מדויק של ההכשרים על חומרי הגלם. כך יכול כל לקוח לבדוק שההכשרים תואמים את המקובל בקהילתו”.
להמחשת החשיבות בפיקוח כשרותי עירוני, מספר הרב פילטשיק שני מקרים: “באחת הישיבות בעיר, בחור בעל עין חדה הבחין כי המנקים הערבים משתמשים במחבת התעשייתית של המטבח כדי לטגן לעצמם באישון לילה נקניק בשר עם גבינה צהובה, רח”ל. מדובר במספר איסורים בו-זמנית: בשר פיגולים, בשר בחלב ובישולי עכו”ם. המקרה השערורייתי והחמור הזה הוביל את הנהלת הישיבה לפנות אלינו. הגענו למקום והתווינו את המתווה ההלכתי – המתנה של 24 שעות לפני ביצוע פעולות ההכשרה, כדי שבליעות האיסור לא יהיו בני יומם, ואז הכשרה חמורה. מאז הבינו בישיבה את חשיבות ההשגחה במטבח”.
במקרה נוסף, “עובד ערבי ממרכול בעיר נכנס לחנות סמוכה והשתמש במכשיר הטיגון להכנת דגים למאכלו. המשמעות היא שעל המחבת חל איסור בישולי עכו”ם הדורש הכשרה לחלק מהשיטות”.
כיצד מונעים מקרים כאלה?
“אנחנו מפעילים מערך פיקוח ומעקב הדוק”, משיב הרב פילטשיק. “יש הנחיות חד-משמעיות לכל העובדים: איסור מוחלט על הפעלת מכשירי הכנת מזון או שימוש בכלים לכל מטרה שהיא. במקרים מסוימים אנו דורשים התקנת מצלמות, גלויות ונסתרות, כדי לפקח על המתרחש במטבחים ובכל מקום שעלול להתעורר בו חשש”.
ביקור אישי של הגאב”ד
מהדברים אנו לומדים כי גם מטבחים של ישיבות צריכים השגחה. האם גם מטבחי חסד קהילתיים, שבהם חברי הקהילה מתנדבים להכנת מזון לשמחות עבור ידידיהם, צריכים השגחה ופיקוח כשרותי?
“מטבח קהילתי שאינו מסחרי אינו כלול בתקנת ארבע הארצות”, מבהיר הרב פילטשיק, “משום שאינו משווק ומוכר מוצרי מזון. עם זאת, אנו ממליצים לכל מטבח כזה לקבל ייעוץ הלכתי מוסמך ולנסח הנחיות שיעמדו לנגד עיני המתנדבים כדי למנוע מכשולות אפשריים”.
לסיום, עד כמה מעורב המרא דאתרא הגר”ח וייס שליט”א בנעשה במערכת הכשרות?
“מעורבותו של מרן הגאב”ד היא יומיומית והוא מעורה בכל פרט”, מדגיש הרב פילטשיק. “מעבר להנחיות ולהוראות שקיבלנו ממנו, המשמשות כנר לרגלינו בכל דרכינו, כל בעל עסק המבקש השגחה זוכה לביקור אישי. מרן הגאב”ד מגיע בכבודו ובעצמו לשטח כדי לבחון את המקום וללמוד את התנאים המיוחדים שלו, ואז מעביר הנחיות מדוקדקות להדגשים הנדרשים במקום זה”.
“מלבד זאת”, הוא מוסיף, “רב עירנו שליט”א עורך ביקורות פתע מפעם לפעם כדי לעמוד מקרוב על הפעילות ולוודא שהכול נעשה לפי ההנחיות ועל פי כל החומרות הנהוגות. וכמובן – כל שאלה או התלבטות, הדבר הקל והקשה – הכול מובא להכרעתו”.
לסיכום, מציין הרב פילטשיק בסיפוק: “המוּדעוּת בציבור עולה בהתמדה, ברוך השם. אם בעת פתיחת מערכת הכשרות לפני כשלוש שנים היו עשרות חנויות ללא פיקוח כשרות, כיום קרוב למאה אחוזים מעסקי המזון נתונים לפיקוח”.
הוא חותם בהסתכלות רוחנית: “ידוע שמאכלות אסורות מטמטמות את הלב, וכדברי האור החיים הקדוש – אפילו באכילה בשוגג. בימים אלו של מהדרין באור, נזכה לאור התורה בבהירות וברחבות המוח והלב, ושלא ניכשל לעולם ועד, אמן”.
