יעקב מרגליות
מהפכה של ממש בתחום התחבורה הציבורית: פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים צפוי לשנות מהיסוד את מערך הפיקוח בתחבורה הציבורית בישראל. בית המשפט קיבל את עתירת ארגון ‘דרך כבוד, למען זכויות בתחבורה הציבורית’ וקבע כי שיטת התגמול הנהוגה כיום, המעניקה בונוסים לפקחים על פי כמות הדוחות שהם מנפיקים, מהווה ניגוד עניינים פסול שיש להפסיקו לאלתר.
העתירה, שהוגשה נגד משרד התחבורה וכלל חברות האוטובוסים הפועלות בישראל, חשפה תמונה מטרידה של שיטת תגמול בעייתית. במהלך הדיונים התברר כי לפחות שלוש מהחברות הגדולות במשק – אגד, אלקטרה ואפיקים – הודו בתשובתן לעתירה כי הן מתגמלות את הפקחים בבונוסים על פי מה שהן מכנות “דוחות איכותיים”, מונח שלא זכה להגדרה ברורה.
השופט אלכסנדר רון, שדן בעתירה, מתח ביקורת חריפה על ניסיון החברות לטשטש את העובדות. “לא נתחוור מהם אותם קנסות איכותיים שניתן להם משקל, מי ממיין קנס לאיכותי יותר או איכותי פחות וכיצד”, כתב השופט בפסק דינו, והוסיף כי היה עדיף שהחברות יודו בטענות העותרים במקום להציג “פסקה פתלתלה”.
חומרת המצב התבהרה עוד יותר כאשר נחשפו נתונים מדאיגים בדיון שנערך בוועדת הכנסת לפניות הציבור. התברר כי בנציבות תלונות הציבור התקבלו 43 תלונות על התנהגות בלתי הולמת של פקחים, הכוללות מקרים של גידופים, צעקות, עיכוב נוסעים שלא כדין, הורדת נוסעים מהאוטובוס, עצירת אוטובוסים באמצע הנסיעה, החרמת כרטיסי רב-קו ואף לקיחת טלפונים ניידים מנוסעים ללא סמכות.
סוף ל’שיטת התמריצים’
בעקבות העתירה, הורה ראש רשות התחבורה הציבורית לכל 24 חברות התחבורה הפועלות בארץ להפסיק את שיטת התמריצים החל מספטמבר האחרון. השינוי משפיע על כ-850 פקחים הפועלים כיום במערכת התחבורה הציבורית, שיצטרכו להסתגל למודל תגמול חדש.
בפסק דינו הדגיש השופט רון כי אין בהחלטתו כדי להטיל דופי בעבודתם החשובה של פקחי התחבורה הציבורית או לפגוע בזכותם לשכר הולם. “דווקא כדי לשמור על כבודם ומעמדם בעיני הציבור”, כתב השופט, “מחויב משרד התחבורה לוודא שלא נקלעים הפקחים לניגוד עניינים פוטנציאלי שעלול לגרום לזילות במעמדם בעיני הציבור”.
ביקורת מיוחדת נשמרה למשרד התחבורה על התנהלותו בפרשה. השופט הביע תמיהה על ההיסוס הרב בטיפול בבעיה, במיוחד לאור העובדה ש-8% מהכספים הנגבים מועברים למדינה. “חוסר ההגינות כלפי הציבור שנדרש להתמודד עם בקרים המצויים פוטנציאלית בחשש לניגוד עניינים, ברור על פני הדברים”, קבע השופט.
פסק הדין מסמן נקודת מפנה בהתנהלות מערך הפיקוח בתחבורה הציבורית, כשהוא מציב את טובת הציבור וזכויות הנוסעים בראש סדר העדיפויות. יחד עם הרפורמה בגובה הקנסות, צפויים השינויים להוביל למערכת יחסים הוגנת והגונה יותר בין הפקחים לציבור הנוסעים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי של אכיפה יעילה ומניעת נסיעות ללא תשלום.
גובה הקנסות יופחת
ויש בשורה שמשמחת נוסעים רבים הקשורה להפחתת גובה הקנסות המושתות על הנוסעים בתחבורה הציבורית: בסוף חודש אוגוסט למספרם נכנסה רפורמה בהובלת סגן שר התחבורה אורי מקלב, המהווה מימוש של הצעת חקיקה שהגיש מקלב עצמו בתפקידו הקודם כחבר כנסת.
על פי התיקון החדש, במקרה שיש בידי הנוסע הסדר נסיעה תקופתי תקף (כגון חופשי חודשי), יושת עליו תעריף מוגדל גלובלי בסך 50 שקלים בלבד. זאת בניגוד למצב ששרר עד כה, בו נדרשו נוסעים לשלם קנס של 100 שקלים ויותר, שעליו נוספו “דמי טיפול” שיכלו להגיע, במקרים שהוצגו בוועדת הכנסת, עד לסכום מופרך של 153 שקלים נוספים.
“המטרה שלנו היא לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, לא להעניש את הנוסעים,” הסביר מקלב את הרציונל מאחורי הרפורמה. “כשמדובר בנוסעים שרכשו כרטיס תקופתי ושילמו מראש על הנסיעות שלהם, אין הצדקה להטיל עליהם קנסות מופרזים רק בגלל שכחה רגעית של תיקוף.”
הרפורמה מהווה חלק ממהלך רחב יותר לתיקון עיוותים במערכת האכיפה בתחבורה הציבורית, שכלל גם את ביטול שיטת הבונוסים לפקחים על פי כמות הדוחות שחילקו. שני המהלכים יחד צפויים להוביל למערכת יחסים הוגנת יותר בין מערכת התחבורה הציבורית לנוסעים בה.
נוסעים רבים בירכו על השינוי, וציינו כי הקנסות הגבוהים והשרירותיים שהוטלו עד כה יצרו תחושה קשה של חוסר הגינות, במיוחד במקרים בהם מדובר היה בנוסעים קבועים ששילמו מראש על נסיעותיהם. עם זאת, חשוב להדגיש כי התיקון חל רק על בעלי הסדר נסיעה תקופתי, והקנסות על נסיעה ללא כרטיס כלל נותרו ללא שינוי.
להיזהר מאיסור גזל
חשוב להבהיר ולהדגיש, כי אין בהפחתת הקנסות משום היתר חלילה לנסיעה ללא תיקוף כרטיס. הרפורמה שהוביל סגן השר מקלב אינה מקלה ראש חלילה בחובת התשלום בתחבורה הציבורית, שהינה חיוב גמור על פי דין. כפי שהורונו גדולי ישראל שליט”א, נסיעה בתחבורה ציבורית ללא תשלום כרוכה באיסור גזל חמור, שהרי המשתמש בשירות ללא תשלום גוזל את החברה המפעילה וגורם הפסד ממוני. יתר על כן, הדבר עלול להביא לידי חילול השם ח”ו.
ברור לחלוטין שחובה קדושה מוטלת על כל אחד ואחד להזהיר את ילדיו להקפיד על תיקוף הכרטיס בכל נסיעה ונסיעה. התיקון שהוביל סגן השר מקלב נועד אך ורק להקל על אותם נוסעים ששילמו כדין על הסדר נסיעה תקופתי ומחמת שכחה או טעות לא תיקפו את כרטיסם, ולא חלילה להקל ראש באיסור גזל החמור.
מטרתה היחידה של הרפורמה היא למנוע מצב בו פקחים, בשל מערכת תמריצים קלוקלת, יטילו קנסות מופרזים על נוסעים ששילמו מראש על נסיעותיהם באמצעות הסדר תקופתי, ורק מחמת שכחה או טעות לא תיקפו את כרטיסם. מערכת התמריצים הזו גרמה לא אחת לפקחים בערים שונות לפעול עם אצבע קלה על הדק הקנסות, שמא מתוך רצונם לזכות בתמריצים. הדבר הזה הופסק, אולם חשוב להקפיד במלוא החומרה על תיקוף הכרטיס כדת וכדין בכל נסיעה ונסיעה.
