שמעון כהן
בלב נשבר ונדכה ליוו המונים מתושבי ביתר ומחוצה לה, בהם בני התורה תלמידי הישיבה ובוגריה, את הרבנית הצדקנית מרת מרים מן-ההר ע”ה, אשת חבר לראש הישיבה הגאון הגדול רבי חיים מן-ההר שליט”א. נשמתה הטהורה עלתה לגנזי מרומים והיא בת ע”ז שנים, מותירה אחריה מורשת מפוארת של תורה, חסד וצדקה בהצנע לכת.
הרבנית המנוחה, אשר נולדה בקדושה ובטהרה בעיר הקודש ירושלים ת”ו ביום ט’ טבת תש”ז, הייתה נצר לשושלת מפוארת של אראלים ותרשישים. אביה, כ”ק האדמו”ר רבי יעקב יצחק בידרמן זצוק”ל מלעלוב ירושלים, ואמה הרבנית הצדקנית מרת חוה שרה ע”ה, הנחילו לה את מורשת הקודש של בית לעלוב המעטירה.
בהגיע עת דודים, זכתה להקים את ביתה הנאמן אחד מהעילויים בירושלים של אותן שנים – יבלחט”א בעלה הגאון הגדול רבי חיים מן-ההר שליט”א. כאשת חיל אמיתית, הייתה לעזר וסמך לבעלה הגדול, מסירה ממנו כל טרדה גשמית למען יוכל להתמסר כל כולו לעבודת הקודש. ביתם היה מגדלור של תורה וחסד, מקום שבו התחנכו דורות של תלמידי חכמים ובנות ישראל כשרות.
מחנכת דגולה
הרבנית ע”ה, בחכמתה הרבה ובמסירותה האין-סופית, זכתה להיות מחנכת דגולה בסמינרים החשובים בירושלים. אלפי תלמידות זכו לקבל ממנה את יסודות ההשקפה הטהורה ודרך החיים על פי התורה והמסורה. בעדינות נפשה ובאצילות רוחה, הטביעה חותם בל יימחה על דור שלם של בנות ישראל. חינכה את ילדיה החשובים שליט”א לתורה ולעבודת השם, והותירה עליהם חותם בל-יימחה של יראת שמים טהורה.
נוסף על פעילותה החינוכית הענפה, הייתה הרבנית ע”ה מופת של חסד, הפועלת בהצנע לכת. בצנעה ובחכמה רבה סייעה למשפחות רבות בענייני שלום בית ובעניינים רפואיים מורכבים. ידיה היו פתוחות תמיד לעזור לכל נצרך, כשהיא מעמידה משפחות רבות על רגליהן בחסד וברחמים.
בשנים האחרונות, עם הקמתה של הישיבה בביתר שאליה נוהרים טובי בחורי הישיבות, עידית שבעידית מכל רחבי הארץ – קבעה הרבנית את משכנה בעיר והשפיעה עליה מהוד צדקותה ומעשיה הטובים.
חוליה בין עולמות
נקודת אור מיוחדת במינה האירה בדמותה של הרבנית, אשר זכתה לשלב בין שני עולמות קדושים בהרמוניה מופלאה. מחד גיסא, כנצר טהור לשושלת המפוארת של חסידות לעלוב, ומאידך גיסא, אשת חבר לראש הישיבה המנהיג את אחת הישיבות המפוארות בעולם התורה, ועל הכל חופף הסגנון הירושלמי הטהור והמשותף, ברוחם של אבות המשפחה הקדושים משני הצדדים.
הרבנית ע”ה, בת קדושים מגזע תרשישים, ספגה בבית הוריה את רוח עבודת השם החסידית באהבת ישראל בוערת בדרכם של צדיקי בית לעלוב. בחכמתה כי רבה, ידעה הרבנית ע”ה לשזור את החוטים העדינים של עולמות התורה והחסידות לכדי מארג מופלא של עבודת ה’. היא הייתה “אם הישיבה” במלוא מובן המילה – מחד תומכת בכל לב בדרך הלימוד העיונית והמעמיקה של אישהּ ראש הישיבה שליט”א, ומאידך מביאה את אור החסידות, את החום והנשמה, אל תוך כותלי הישיבה.
הרבנית ע”ה הייתה לבני הישיבה כאם, דואגת לכל מחסורם הגשמי והרוחני, ומאירה להם פנים בחיוך שכולו אהבת ישראל טהורה.
קוב”ה ואורייתא וישראל
מסע הלוויה רווי היגון יצא ביום ג’ פרשת ראה בשעה 16:00 מבית ההלוויות שמגר בירושלים להר המנוחות, שם נטמנה הרבנית ע”ה. רבבות מלווים, ביניהם גדולי ישראל, תלמידיה הרבים וכל מי שזכה להכירה, באו לחלוק כבוד אחרון לאשה הגדולה הזו.
עין לא נותרה יבשה כאשר בעלה הגדול, ראש הישיבה שליט”א, ספד בלב נשבר על אשת נעוריו שהייתה מחברתו הטהורה – שהייתה עזר כנגדו בהפצת תורה והרבצתה עשרות רבות בשנים בישיבות רבות ובהעמדת אלפים רבים של תלמידים. ראש הישיבה גולל מסכת ארוכה של אהבת תורה ויראת שמים טהורה, בחינוך בנות ישראל לקדושה, בדרך אבותיה הקדושים, ובאהבת ישראל טהורה.
בין המספידים היו בנה הרה”ג ר’ אברהם ישעיהו מן ההר שליט”א שריגש את כלל המלווים בהספדו המטלטל: “אמא, שזרת במסכת חייך את מאמר הזוהר הקדוש על כך ש’ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא כולה חד. השמחה בעבודת השם הייתה שזורה בכל מעשייך. אהבת התורה שלך הייתה אינסופית. בכל שיחת טלפון, מקטנותי היית אומרת לי: שעייל’ה, מה למדת היום? תעשה סיום מסכת ואערוך סעודת סיום מפוארת.
“ואהבת ישראל שלך – הייתה דוגמה ומופת שאפשר לעמוד מולם נפעמים עד כלות הנפש: בכל תחנה בחייך קשרת את בנות ישראל לאהבת השם יתברך. קישרת את כולם לאהבת הבורא יתברך, בעבותות של אהבת ישראל אינסופית והקשבה ליציריו של בורא כל עולמים. החל בפעילותך החינוכית ב’בית עולות’ ועד לכל תחנות חייך ודאגתך לבני הישיבה, תוך שאת מחנכת אותנו למסור נפש לתורה ולהיות לעזר עבור בניו אהוביו של המקום ברוך הוא. זהו קשר פנימי של קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל, וכל זאת מתוך הקפדה לא להחזיק טובה לעצמך”.
דור ישרים מבורך
זכתה הרבנית ע”ה והותירה אחריה דור ישרים מבורך של בנים תלמידי חכמים מופלגים ובנות צדקניות ההולכים בדרכיה. בניה הרבנים הגאונים, שחלקם מכהנים כמרביצי תורה בישיבה המפוארת השוכנת בעירנו, וחתניה תלמידי החכמים ממשיכים את מורשתה המפוארת, מפיצים תורה ויראת שמים ברבים.
יהי רצון שתהא נשמתה הטהורה צרורה בצרור החיים, ושתמליץ טוב בעד כלל ישראל. זכותה תגן עלינו ועל כל ישראל, ובמהרה נזכה לראותה בתחיית המתים עם ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. המקום ינחם את המשפחה הרוממה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא יוסיפו לדאבה עוד.
תנצב”ה.
