שמעון כהן
אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות. מניו יורק שבארצות הברית מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של כ”ק האדמו”ר מסקולען, הגאון הצדיק רבי ישעיה יעקב פורטוגל זצוק”ל. הוא היה בן 68 בפטירתו.
בתקופה האחרונה פונה האדמו”ר מספר פעמים למרכזי הרפואה. שם הידרדר מצבו משמעותית בימים האחרונים. במוצאי שבת קודש פרשת שופטים הוא השיב את נשמתו ליוצרה. סביב מיטתו נמצאו בני המשפחה והמקורבים, שזעקו פסוקי הייחוד ‘שמע ישראל’ ו’נשמת’.
עם היוודע הבשורה הקשה, ניטלה עטרת תפארת ההנהגה של הרבי מסקולען זצ”ל, שהמשיך את דרך אבותיו לבית סקולען והנהיג את בית מדרשו בבורו פארק. אלפי מעריצים שיחרו לפתחו לבקשת עצה וברכה, בהם רבים מעירנו ביתר עילית.
מסע הלוויה יצא אתמול (ראשון) בשעה 12:00 בצהריים (שעון ניו יורק) מבית המדרש הגדול ‘ישועות ישראל’ סקולען. בית המדרש שוכן בשכונת בורו פארק בברוקלין. המסע המשיך לבית החיים במונסי. שם, לאחר הספדים קורעי לבבות, נטמן הרבי לצד אבותיו לבית סקולען.
האדמו”ר היה מוּכָּר לרבים בדרך עבודת השם הייחודית שלו. הוא המשיך את דרך אבותיו בממלכת החסידות והנגינה לבית סקולען. אחיו יבדלחט”א, כ”ק האדמו”ר מסקולען-ירושלים, ביקר כמה פעמים בעיר בשנה האחרונה. ביקוריו היו במסגרת שיעורים לאברכים על יסודות הבית היהודי בקדושה ובטהרה. אל שולחנותיו של הרבי זצוק”ל נהרו רבים מרחבי ארץ הקודש ועירנו בפרט, אשר הזדמנו לשבתות בשכונת בורו-פארק.
במחיצת זקנו הקדוש
האדמו”ר הגאון הצדיק רבי יעקב ישעיה פורטוגל זצ”ל, בנו של האדמו”ר מסקולען זצ”ל רבי ישראל אברהם, נולד בכ”ו אדר שנת תשט”ז בעיר בוקרשט שברומניה. זקנו, האדמו”ר בעל ה’נועם אליעזר’ מסקולען זצ”ל, התגורר באותה עת עדיין ברומניה. הוא הרבה פעלים להצלת יהודים וסייע להם לעזוב את המדינה.
בהיותו בן שלוש, עקר עם אביו ללונדון, שם שהה תקופה קצרה. לאחר מכן הגיע לניו-יורק, אליה כבר הגיע קודם לכן הסב, כ”ק האדמו”ר בעל ה’נועם אליעזר’ זצ”ל.
האדמו”ר מסקולען זצ”ל התגורר תחילה בשכונת קראון-הייטס. הוא שלח את בנו רבי יעקב ישעיה ללמוד בתלמוד-תורה המקומי. לאחר שהגיע לעול המצוות, נכנס ללמוד בישיבה לצעירים של חסידות סאטמר. בהיותו כבן שש עשרה, הגיע הנער לארץ-הקודש ולמד בישיבת רוז’ין בירושלים.
הרבי זצ”ל זכה לקרבה עזה מזקנו הרבי, שעל ברכיו גדל. במשך השנים, סייע רבות למפעלי הצדקה הגדולים של זקנו ולמוסדות החסד ‘חסד לאברהם’. למוסדות לא היו מגייסי כספים. לא התנהלה פעילות משרדית ולא היו לו פקידים. כל הפעילות התנהלה על ידי סבו האדמו”ר בלבד. הנכד רבי יעקב ישעיה היה זה שהתלווה רבות לזקנו במסעותיו לגיוס כספים למען מטרות הצדקה שלו. הרבי ציין לא אחת, כי האדם היחידי שעליו יכול הוא לסמוך, זהו רק נכדו. כל דולר שנתרם, הלך לקופת ‘חסד לאברהם’.
הסבא העריצו מאד והתבטא עליו פעם באורח נדיר. הוא אמר כי כאשר יבוא לעולם העליון ויתבקש להזדהות, יאמר: “אני סבו של רבי יעקב ישעיה פורטוגל…”
מאור הגולה
בשנת תשל”ה, נשא את רעייתו הרבנית סילקא, בתו של הגה”צ רבי מאיר גרינוולד זצ”ל מטעטש. הגר”מ היה גם חמיו של כ”ק האדמו”ר מפאפא שליט”א. הגר”מ נפטר בצעירותו ואלמנתו נישאה שוב לגאון רבי יצחק אייזיק מושקוביץ זצ”ל, אב”ד קהילת ‘מאור הגולה’ במונטריאול.
קהילת ‘מאור הגולה’ החלה את דרכה באיטליה לאחר מלחמת-העולם השניה. פליטים רבים ואודים מוצלים הגיעו אליה מכל פזורות אירופה. אשכנזים לצד ספרדים, פולנים לצד לובים. כאשר נסגרה הישיבה, עת המשיכו התלמידים במסעם לישראל, לארה”ב ולמדינות אירופה, עבר חותנו למונטריאול. שם פתח קהילה על שמה של הישיבה.
לאחר נישואיו עבר האדמו”ר להתגורר בעיר הקנדית מונטריאול. עם פטירת חותנו, בשנת תשנ”ג, מינו אותו כממלא מקומו בקהילה. הוא כיהן גם כרבה של קהילת סקולען בעיר. בהיותו מתמיד עצום, הוא נצפה לומד כל יום בבית מדרש אחר בעיר.
הרבי זצ”ל נודע כתלמיד חכם ועובד ה’ מופלג. אין אדם שנתקל בו ודמותו, כמו הנהגותיו, לא עוררו בו התפעלות. רבים ראו בו אישיות בפני עצמו – ולא רק בגין היותו אז בן של האדמו”ר. הם הגישו לו קוויטלא’ך עוד לפני שנהיה רבי. כך, למשל, כאשר הוא היה משתטח על קבר זקנו ביום ההילולא, רבים מהפוקדים את הציון מסרו בידיו את פתקיהם. זאת כיוון שלא היה להם את האפשרות להגיע לאביו. במונטריאול וגם מחוצה לה, דמותו הייתה מעוררת השראה ורבים רחשו לו כבוד מופלג.
למען טהרת ישראל
האדמו”ר סייע לאביו זצוק”ל במעשי הצדקה המופלגים שלו ועמד לימינו בכל מפעלי החסד. מידת החסד, אותה ינק בבית אביו וזקנו, נטועה בו עמוקות. כאשר מאן דהוא היה מתקשר אליו ומבקש לסעוד בביתו בשבת, הוא איננו היה משיב מיידית תשובה חיובית. הוא היה נועץ ברבנית ומשהיא מאשרת, האורח היה מקבל את האישור.
בפועל, כשמגיעה עת הסעודה, הוא לא היה מניח לרבנית להגיש לשולחן. הוא בעצמו טורח ומניח את המזון והאוכל לפני האורחים. הוא גם הציע להם שלא להמתין לו, לצורך הזמירות. “אצלי הזמירות נמשכות זמן רב, תרגישו בנח לשיר בלעדי…”
לפני ‘כינוס כלל ישראל’ שנערך לפני עשור בארה”ב נגד סכנות פגעי הטכנולוגיה, אותה יזם והוביל אביו האדמו”ר זצ”ל, היה הבן הרבי זצ”ל מורה הדרך, המכוון והמניע. זאת מרגע הורתו ועד לביצועו של הכינוס.
במשך השנים חלה הרבי והיה במצב קריטי, בשל כליותיו שחדלו לתפקד. בחסדי שמים, הכליה שהושתלה בגופו נקלטה כהלכה והוא שב לאיתנו. זאת לאחר תפילות רבים שנערכו עבורו ברחבי העולם.
בכ”ה אדר ב’ תשע”ט, עם הסתלקותו של אביו האדמו”ר זצ”ל, מונה לממשיך דרכו בקודש בהנהגת חצר הקודש סקולען בבורו פארק. לבית מדרשו היו נוהרים המונים. הרבי הנהיג את קהילתו ביד רמה ואת מוסדות החסד שהקים אביו וסבו.
הנהגה קצרה
הרבי זצ”ל הנהיג את קהל עדתו רק חמש וחצי שנים. הסתלקותו בטרם עת הותירה את החסידים שבורים ורצוצים.
הרבי הותיר אחריו דור ישרים מבורך. בניו: הרה”צ רבי אהרן מאיר פורטוגל והרה”צ רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, וחתניו: רבי מרדכי דב בעק מטשערקאס במונסי, רבי יואל מוסקוביץ’, רב קהילת מאור הגולה במונטריאול, רבי יוסף משה דוב אונסדורפר, רבי דוד פרידמן, ורבי מנחם נחום טווערסקי.
אֶחָיו הם כ”ק האדמו”רים מסקולען המכהנים בוויליאמסבורג, מונסי, לייקווד וירושלים.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם.