יעקב מרגליות
בעוד שיוקר המחיה משתולל, השכר הממוצע במשק עולה וכל המחירים בשוק מאמירים כלפי מעלה – בתחום אחד נרשם קיבעון וקיפאון. זהו תחום קריטי שמשליך על עתיד הדורות – תחום ה’מלמדים’ בתלמודי התורה.
השבוע, בראש חודש אלול, יחלו כלל תלמודי התורה בעיר את זמן תשפ”ה במלוא התנופה (חלק הקדימו והחלו כבר בימים האחרונים), ואת קדמת הכיתה יתפוס ה’מלמד’, שבידיו מופקד הפיקדון היקר מכל: לגדל את ילדי התשב”ר הטהורים לתורה ולמעשים טובים.
ה’מלמד’ הזה ראוי לכל מילה של הערכה – לא רק בשל תפקידו, אלא גם בשל שכרו שאינו הולם בשום צורה את ההשקעה הרבה ואת מסירות הנפש לחינוך ילדי תשב”ר: תחקיר ‘שערים’ מגלה, כי המצוקה הכלכלית של המלמדים בתלמודי התורה ממשיכה להחריף. התחקיר חושף את המאבק המתמשך על שכרם של המלמדים, את הלחץ מצד ההורים להפחתת שכר הלימוד, ואת המבוי הסתום אליו נקלעו מנהלי המוסדות.
שכר נמוך ללא תנאים
המלמדים בתלמודי התורה, האחראים על חינוך הדור הבא לתורה וליראת שמים, מתמודדים עם שכר נמוך שלא עודכן זה שנים רבות. לפי הנתונים שנחשפו, מלמד ממוצע משתכר כ-1,100 שקלים לשעה חודשית. משמעות הדבר היא שמלמד העובד חצי יום מרוויח כ-5,500 שקלים בחודש – שכר מינימום, בעוד מלמד העובד יום מלא מרוויח כ-9,000 שקלים בחודש – נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק (נכון לינואר 2024 למספרם, השכר הממוצע למשרת שכיר הוא 12,492 ש”ח).
הרב ש’, מלמד בתלמוד תורה בביתר כבר 15 שנה, מתאר את המצוקה בשיחה ל’שערים’: “אני אוהב את עבודתי ומסור לתלמידים שלי, ורואה בתפקידי זכות עצומה. אבל המצב הכלכלי הופך את החיים הגשמיים לקשים מאוד להתמודדות. אני עובד שעות ארוכות, שישה ימים בשבוע, ובקושי מצליח לכסות את ההוצאות הבסיסיות של המשפחה. יש חודשים שאני נאלץ לבחור בין קניית אוכל לבין תשלום שכר הדירה. זה לא מצב שאף אחד צריך להתמודד איתו, בטח לא מי שאחראי על חינוך ילדינו”.
מנהלי הת”תים ערים בהחלט למצוקה. “רב’ה שעובד שמונה שעות ביום, ששה ימים בשבוע ללא כל חופשות לא יכול להביא הביתה שכר עלוב כל כך”, אומר ל’שערים’ מנהל תלמוד תורה מוכר בעיר. לדבריו, מדובר בבעיה מובנית – שילוב של קיצוצי הממשלה למוסדות הפטור, וקושי להעלות את שכר הלימוד עקב מחאת ההורים.
הבטחות לתיקון העיוות
חוסר ההתקדמות בנושא רובץ לפתחה של הנציגות החרדית בכנסת, שכן ההסכם הקואליציוני שנחתם עם הליכוד הבטיח לתקן את השחיקה המתמשכת בתקציב מוסדות החינוך החרדים. על פי הנהלים, מוסדות הפטור אמורים לקבל 55% מתקציבם, אך בפועל בשנים האחרונות הם קיבלו אפילו פחות מ-30% מהתקציב. אולם, למרות ההבטחות והעברת תקציב המדינה, המוסדות עדיין לא ראו את תוספת התקציב בחשבונותיהם.
המצב הנוכחי יצר תחרות עזה על כל מלמד מוכשר. מנהלי תלמודי התורה מספרים על הצעות שכר גבוהות יותר מהחינוך העצמאי וכדומה. “גננת שעובדת חמש שעות ביום תקבל 9,400 שקלים ברוטו, עם חמישה ימי עבודה בשבוע וחודשיים של חופש גדול. מלמד שמלמד חצי יום במשך שישה ימים בשבוע ללא כל חופשים יקבל 6,000 שקלים בלבד”, אומר ל’שערים’ גורם המעורה בנושא.
מה שגורם להחרפת הבעיה – הוא חוסר הבנה מצד הורים רבים לצורך להעלות את שכר הלימוד. במקביל לדרישות המלמדים להעלאת שכר, ההורים מצפים להפחתה בשכר הלימוד. “כל ההורים ששמעו על התקציב החדש דורשים שנפחית את שכר הלימוד”, מספר ל’שערים’ אחד ממנהלי הת”תים. “ההורים צריכים להבין – הם ואנחנו לא נמצאים בשני צידי המתרס. אנחנו שותפים, בעוד אני מעניק להם שירות. יש לי אינטרס שההורים יהיו מרוצים, אבל אני נע כל הזמן בין הציפיות של המלמדים, הרצון של ההורים והיכולות שלי כמנהל”.
מצד שני, קיימת לקונה חוקית שמסבכת אף היא את העניין, שכן משרד החינוך מגביל את היכולת של הת”תים להעלות את שכר הלימוד. הנהלים הקיימים מתירים למוסד לגבות עד שלושת אלפי שקלים בשנה מההורים. על פי הנתונים שהוצגו לפני מספר חודשים כ-1,469 מוסדות חינוך בציבור החרדי לא קיבלו אישור ממשרד החינוך לגביית תשלומי ההורים.מתוך 1,469 המוסדות שלא דיווחו או קיבלו אישור לגבות את התשלומים הרוב – 62% (906 מוסדות) מהחינוך החרדי.
מבחינת הנהלים ה’יבשים’ של משרד החינוך, לא ניתן לגבות יותר מ־250 שקלים בחודש עבור כל ילד (אם כי ניתן לבקש אישור מיוחד לכך). מנגד, במצב שבו השתתפות המדינה היא זעומה ושכר המלמדים נותר זעום – ברור לחלוטין כי המשוואה הופכת לבלתי אפשרית.
השקעה לכל החיים
הרב מרדכי יעקובזון, מנהל ת”ת ‘הבאר’ ברחובות ויו”ר איגוד מוסדות הפטור, הסביר לאחרונה כי למרות שהתקציב עבר, יש צורך בגיבוש קריטריונים מיוחדים כדי שהכסף יגיע למוסדות. “אנחנו מקיימים דיונים אינטנסיביים בהשתתפות השר במשרד האוצר חיים ביטון, יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני ואנשי מקצוע”.
המצב הנוכחי מציב אתגר משמעותי בפני מנהלי הת”תים. מצד אחד, יש צורך דחוף בהעלאת שכר המלמדים כדי לשמר כוח אדם איכותי ומקצועי. מצד שני, ההורים מצפים להקלה בנטל שכר הלימוד.
כהורים עלינו לזכור, כי כל שקל שאנו מוסיפים לשכר הלימוד – הוא השקעה חיונית ובטוחה עבור ילדינו. כאשר ה’מלמד’ מקבל משכורת נאותה שמאפשרת לו לעבוד במנוחת הנפש ובהרחבת הדעת – התוצאה היא ילד שמקבל תורה וערכי יראת שמים בצורה איכותית יותר, שתשפיע על עיצוב עתידו ועל כל מהלך חייו.
