יעקב מרגליות
שילוב מרתיח של אטימות וחוצפה: תושבי רחוב אוהב ישראל גילו ביום חמישי האחרון לחרדתם דוחו”ת חנייה שהוצמדו למכוניותיהם על ידי שוטרים, על סך 500 שקלים(!) לאחר שבלילה נאלצו להחנות את רכביהם על מדרכות הרחוב עקב מצוקת החנייה החמורה באזור.
כך קורה, שתושבים בביתר עילית, נהגים צייתנים ושומרי חוק, ייאלצו לספוג נזק כלכלי לצד נקודות שליליות ברישיון הנהיגה – הכל בגלל ‘חטאם’ הגדול לחנות מתחת לביתם הפרטי בשעות הלילה, וכדי ביזיון וקצף.
כידוע, מצוקת החנייה בחלק מהרחובות בגבעה B – היא בעיה אקוטית מוכרת וידועה. לתושבים המגיעים לבתיהם בשעת לילה מאוחרת – אין סיכוי למצוא חנייה מסודרת. כך למשל, תושבי הרחובות אוהב ישראל, הרב שך וכנסת יחזקאל, מגיעים מדי לילה עם רכביהם ונאלצים לחפש מקומות חנייה יצירתיים, שכן כבר בשעות הערב המוקדמות נתפסים כל מקומות החנייה המוסדרים, עקב ריבוי הרכבים ברחוב והעדר מקומות חנייה מספיקים.
המקדימים ימצאו איכשהו מקום בסמוך למדרכה, אולם המאחרים ייאלצו ‘לאלתר’: הם חונים בחנייה כפולה (‘דאבל פארקינג’), חונים לרוחב המדרכה, ואף במקביל לפחי אשפה – הכל מחוסר מקום. אחת הפתרונות המוכרים ברחובות צדדיים אלו, היא חנייה על החלקים הרחבים במדרכות, כמובן באופן שמותיר מקום להולכי רגל ואף לעגלות.
הקנס: 500 שקלים(!)
ההסדר הזה, שנוצר כמובן מכורח ומחוסר ברירה – עובד בשטח בשנים האחרונות בשטח, כאשר כולם מבינים את הצורך בחנייה שכזו ואינם חווים כל הפרעה. כמובן שלא מדובר כלל בחנייה במקומות שמסכנים את הולכי הרגל, דוגמת חסימה של מעברי חצייה או חנייה באופן שמצריך את התושבים לצעוד על הכביש; אולם כאשר מדובר במדרכה רחבה ברחוב צדדי, כאשר אין לבעל הרכב המתגורר ברחוב כל ברירה אחרת – הפתרון מקובל על כולם, ובדרך כלל (כמו במקרה האמור) נשאר עוד מקום בשפע על גבי המדרכה עבור הולכי הרגל).
השבוע, כאמור, החליטו שוטרים על דעת עצמם להתנכל לתושבי רחוב אוהב ישראל, ללא כל התראה או הודעה מוקדמת, ובכך הנחיתו קנס מוגדל ואטום על תושבי הרחוב שבסך הכל חזרו הביתה בשעת לילה מאוחרת וביקשו לעלות על יצועם. “וכי מה מצופה מהתושבים הללו?”, תהו תושבי רחוב אוהב ישראל בכאב – “שלא יעלו הביתה? שיחנו במרחק שלושה רחובות? שיעמידו את הרכב על הכביש?”
אלא שהמצוקה לא מעניינת כנראה את השוטרים שהחליטו להתנכל באופן אטום. הם לא מתגוררים בביתר. בסך הכל הם רואים בתושביה טרף קל להצקות. אחד התושבים תהה בכאב: “אולי יש דיבידנד מיוחד לשוטר שמביא דוחו”ת? אחרת אין הסבר לדחף הדוחה – להתנכל לתושב שהחנה את רכבו מתחת לביתו הפרטי”.
לידי ‘שערים’ הגיע עותק של אחד הדוחו”ות ש’חטף’ תושב רחוב אוהב ישראל ביום חמישי בשבוע שעבר, בניגוד לכל היגיון. מעל הדו”ח מצוין כי השוטר משויך ל’מרחב יהודה’. התאריך שעל הדו”ח נושא את התאריך 08.08 (למס’), ורושם הדו”ח הוא השוטר ג’ ב’ (שמו המלא ומספרו האישי של השוטר שמורים במערכת). שעת מתן הדו”ח לא מצוינת. סכום הדו”ח שקיבל בעל הרכב תושב הרחוב הוא לא פחות מ־500 ₪(!). הנימוק המגוחך שנכתב על הדו”ח: “עצרת את הרכב הנ:ל על המדרכה במקום שלא הוסדר להעמדת רכב והחנייתו בניגוד לתקנה”.
‘תקנת סדום’
תושבי הרחוב תוהים בעקבות המקרה: “בניגוד לתקנה? מי קבע את התקנה? וכי ‘תקנת הציבור’ ודבר שמקובל ומוסכם על כל התושבים איננה תקנה? ככל שיש ‘תקנה’ כזו – ששוללת מתושב את הזכות לחנות מתחת לביתו אחרי יום עבודה מפרך ומעייף ולעלות על יצועו בשקט, מבלי להתעורר מחלומות ביעותים על שוטר משועמם שהחליט להתנכל לו – הרי שזו ‘תקנת סדום’. מה הציפייה מאדם שמגיע לביתו ואין לו היכן להעמיד את רכבו? שיישאר לישון ברכב? שלא יחזור הביתה?”
עוד תוהים התושבים: “האם שוטר שמגיע מעיר אחרת ואינו מכיר כלל את המצוקה שעימה מתמודדים תושבי הרחובות שבהם יש מחסור חמור במקומות חנייה – מסוגל בכלל להבין את המצב? כל כך קלה היד על הדק הדוחו”ת? בכזו קלות רושמים דו”ח בסכום עתק, כולל נקודות שליליות לנהג על כל המשתמע – בשל ‘פשעו’ הגדול, להחנות את רכבו מתחת לביתו בהעדר ברירה אחרת?
לפי עדי ראייה, הדו”ח הנ”ל איננו היחיד. ק’, אחד מתושבי הרחוב, מעיד בשיחה ל’שערים’: “ניידת משטרה מאוישת בשני שוטרים עברה לאורך הרחוב. כיוון שהייתה זו שעת בוקר – עדיין היו לא מעט רכבים שחנו במדרכות וכדומה. הם עברו רכב רכב, ובחדווה מוזרה הצמידו דוחו”ת לכל הרכבים שבעליהן ‘פשעו’ בכך ש’העזו’ להחנות את רכבם ליד הבית באישון לילה, בהתאם להסדר שהתקבל בשטח ואינו מפריע לאיש. ניסיתי להניא אותם מהצעד, להסביר להם שמדובר בתושבי הרחוב שנאלצו להחנות כך מחוסר ברירה, וכי כל הרכבים יתפנו במשך שעות הבוקר – אולם תחנוניי נפלו על אוזניים ערלות”.
הערת המערכת: תופעה זו איננה מתקבלת על הדעת. כמובן שיש צורך באכיפת החוק ובמניעת סיכון בכבישי העיר. כאשר רכב חונה על מדרכה ברחוב ראשי ומסכן בכך את העוברים והשבים – יש צורך לאכוף את החוק במלוא החומרה. כאשר רכב חונה למשל ליד מעבר חצייה בכיכר הר”ן, לדוגמה – בוודאי שאין לעבור על כך לסדר היום. וכמובן שיש צורך והיגיון באכיפה נסיעה מהירה, עקיפה במעברי חצייה וכדומה, שם אכן מדובר במניעת סיכון להולכי רגל. אולם כל בר דעת מבין שאין כל מקום להשוות בין המקרים הנ”ל, לבין חנייה בשעות הלילה מחוסר ברירה, ברחוב צדדי, ותוך השארת מקום על המדרכה.
פנייה למפקד התחנה
יש לציין, כי מצוקת מקומות החנייה מוכרת לעירייה. הנושא עומד על סדר היום ובעירייה מנסים לקדם פתרונות. בריאיון שהעניק ל’שערים’ ערב הבחירות אמר רה”ע מאיר רובינשטיין: “אני מודע למצוקת החנייה בכמה רחובות בעיר, וזה מדיר שינה מעיניי. העמדנו בכמה רחובות כל מיני פתרונות זמניים, כמו בכנסת יחזקאל למשל. ברחוב הרב שך יש לנו כמה פתרונות בקנה. אנחנו חושבים לעשות יותר חניות אופקיים. יש לנו מפרצים בין החניות שאותם נסלול מחדש כדי שגם הם יוסיפו עוד מקומות חנייה. זה על סדר יומנו, ואני יכול לבשר שאנחנו נדאג להמציא פתרונות יצירתיים”.
ועד למציאת הפתרונות – הדרישה מהמשטרה היא פשוטה: תפסיקו להתעמק בתושבים המחנים את רכביהם ליד ביתם, ואל תגרמו חוסר אונים ומחשבה על אכיפה אטומה ובלתי הגיונית, שאין שום קשר בינה לבין בטיחות וחוק – אלא נטו התעמרות מיותרת. אנא, התמקדו באכיפה של עבירות מסוכנות באמת, והניחו לתושבים ברחובות העמוסים שנאלצים לחנות מתחת לבית באופן זהיר ומתחשב.
תושבים ברחובות המדוברים אמרו ל’שערים’: “לא נשלים בשום אופן עם ההתנהלות השערורייתית הזו. נעשה כל מה שצריך כדי שהמשטרה תבין שתפקידה לשרת את התושבים ולסייע להם – לא להציק בתואנות שווא ולא להתנכל לתושבים שאין להם מקום חנייה מתחת לביתם. זוהי הבנה אלמנטרית שעבדה עד היום, ואין שום היגיון ששוטר שמגיע מחוץ לעיר יחליט להתנכל לתושב העיר מבלי להכיר את הצרכים והמצוקות. איננו אשמים בצורך של שוטרים למלא פנקסי דוחו”ת, ונעשה הכל כדי שהמשטרה תבין זאת”.
האם הדוחו”ת השערורייתיים שניתנו ביום חמישי האחרון יבוטלו עקב חוסר צדק והיגיון? ל’שערים’ נודע כי תושבים פנו למפקד המשטרה בעיר, אשר הודיע כי יבדוק את פרטי המקרה. כמובן שנמשיך לעקוב ולעדכן.
