יעקב מרגליות
אחרי חודשים של דאגה בעקבות העדר חוק גיוס וגזירת בג”ץ לפיה הצבא צריך לשלוח צווי גיוס לבחורי ישיבות – את אשר יגורנו בא: במהלך השבוע שעבר קיבלו כאלף בחורי ישיבות ואברכי כולל – רבים מהם מביתר עילית – צו התייצבות לצבא. על פי החוק היבש הקיים כיום, מקבלי הצו אמורים להתייצב בתוך שבועיים לתהליך מיון בבקו”ם.
לפי גורמי הצבא, במהלך החודש הקרוב צפויים להישלח עוד אלפיים צווים, במטרה להגיע ליעד שנתי של 4,800 מתגייסים השנה וליעד דו-שנתי של כעשרת אלפים בני ישיבות. עם זאת, במערכת הביטחון הודו שמדובר בבלון ניסוי – דבר שממחיש עוד יותר את הצורך בהתנהלות מחושבת מצד הציבור החרדי. לדברי הגורמים שצוטטו בתקשורת, המטרה היא “למשש את הדופק” ולבחון את הלך הרוח. אם תהיה היענות ותירשם התייצבות של כמות בלתי מבוטלת מקרב מקבלי הצווים, יישלחו אלפיים הצווים הנוספים. אם תירשם סרבנות קולקטיבית, הצווים הבאים לא יישלחו, ככל הנראה.
כזכור, מועצת גדולי התורה של ‘דגל התורה’ וכן מועצת חכמי התורה של ש”ס, הורו שלא להתייצב, אלא להתעלם מהצווים. בינתיים, ממועצת גדולי התורה החסידית לא יצאה הוראה ברורה וכל בחור ואברך שואל את האדמו”ר שאליו הוא מקושר ומקבל הוראה פרטית כיצד לנהוג.
היעד: בעלי תלוש
לפי התוכנית הצבאית, 50% מהצווים יישלחו למועמדים לשירות עד גיל 21, 40% לבני 22-23 ו-10% לבני 24-26. ביום חמישי שעבר אישר שר הביטחון את המלצת מערכת הביטחון להוצאת הצווים הראשונים, אך הנחה כי הם יישלחו בשלוש פעימות – אלף צווים בכל פעימה, ובסיום כל אחת מהפעימות יתבצע תהליך הפקת לקחים.
בדיון שנערך בהשתתפות גלנט, נקבע עוד כי גם בשני מחזורי הגיוס הבאים יזומנו ‘חייבי גיוס’ על פי ההיענות שתירשם במחזור הגיוס הקרוב. כיוון שבצבא נערכים להשיג בשנה זו יעד של 4,800 מגוייסים, לשם כך יישלחו בשבועות הקרובים עוד כאלף צווים בפעימה שנייה ואלף נוספים בפעימה שלישית, עד להשגת היעד השנתי.
במהלך דיון על חוק שירות הביטחון שנערך בשבוע שעבר וועדת חוץ וביטחון של הכנסת, טענו נציגי הצבא כי צווי הגיוס יתמקדו בצעירים חרדים שעובדים לאורך זמן, ולא בעבודות מזדמנות או חד פעמיות. כמו כן, בצבא לא יחשיבו תקופות עבודה שחלו בימי ‘בין הזמנים’, ובשלב הזה לא יבחרו דווקא בבעלי רישיון נהיגה או באלו שכבר מספר פעמים לא נכחו בביקורות של משרד החינוך. ההערכה היא, כי בין אלף מקבלי הצו הראשונים ישנם בחורי ישיבות ואברכי כולל בודדים בלבד שלומדים יום שלם.
מרבית מקבלי הצווים הם כאלה שרשומים כעובדים במשרות מלאות או חלקיות. הצבא ביצע הצלבות מידע עם רשויות המס ועם המוסד לביטוח לאומי, והם העבירו מידע על מתגייסים פוטנציאליים שרשומים כמקבלי תלושי שכר.
על פניו, מדובר בנתוני תעסוקה יבשים של בחורים ואברכים, גם כאלה שמועסקים במשרות חלקיות – חלקן באופן המותר חוקית (במסגרת השמירה על 45 שעות שבועיות של לימוד), וחלקן המזערי בעקבות רישום של הכנסות ההורים על שם אחד הילדים, במטרה להימנע מתשלום מס גבוה. אולם, לא בכדי מרבית הצווים נשלחו בהודעת מסרון ורק חלק קטן מהצווים (אם בכלל) הגיעו או נשלחו בדואר, בהודעה מודפסת. המטרה הייתה לנסות להגיע אל הבטן הרכה של מחזיקי טלפונים לא כשרים, שמקבלים הודעות SMS, וכך לצוד מתוכם כמה שיותר כאלה שייענו לצו ההתייצבות.
צדים ברשת
גם מאחורי פילוח גיל המתייצבים עמדה חשיבה מעמיקה: רוב הצווים נשלחו למיועדים לשירות ביטחון בגילאי 24-26, ובעיקר למי שעובד ורק חלק מהיום לומד בישיבה או בכולל. באופן רשמי, בצבא לא התייחסו למצב המשפחתי של מקבלי הצווים, הם נשלחו הן לאברכים נשואים והן לבחורים על פי הקריטריון של עבודה עם תלוש שכר, אך נראה כי גם כאן, ולא באופן אקראי, מרבית המועמדים בפעימה זו, כמו בשתי הפעימות הבאות, הם בחורים שאינם נשואים (כ-80%), ורק מיעוט מהצווים יופנה לאברכים.
הבחירה במחזיקי טלפון התומך בהודעות, נבעה בעיקר מתוך רצון להגיע לקהל יעד ריאלי, שייתכן ויעורר פחות התנגדות. היועמ”שים הסכימו ביניהם כי התבחין לקביעת ‘מיהו חרדי’ יהיה לימודים בכיתה א’ במוסד חרדי והגעה באחת השנים האחרונות ללשכת הגיוס לשם הגשת דיחוי לבני ישיבה.
בינתיים, ההוראה של גדולי ישראל ברורה: לא מתייצבים. הציבור הספרדי והליטאי קיבל הוראות ברורות, ואצל החסידים לא התקבלה שום החלטה שונה, לכאורה. בחצרות החסידיות ההוראות יורדות מלמעלה למטה או במענה פרטי לשואלים, או – אם מדובר בהודעה בעלת ערך ציבורי – בהוראה שנמסרת בידי הגבאים והנאמנים, ולרוב לא באמצעות מכתבים בעיתונות או בהכרזות פומביות. זו הסיבה לכך שטרם שמענו על הוראות שלא להתייצב מחצרות החסידים.
ולצד התפילה לשמירה עליונה על יושבי ארץ הקודש – עלינו להגביר תפילות שנזכה לראות בקיום ההבטחה של ‘לא תישכח מפי זרעו’, ועולם התורה ימשיך לשגשג ולפרוח כמאז ומקדם, מבלי שאף בחור יגוייס בכפייה ח”ו.
