שמעון כהן
היה זה מעמד סוחף ומרגש, מעמד של חביבות מצווה, מעמד קידוש שם שמים וקבלת עול מלכותו יתברך, ומעמד שבו הכריזו למעלה מאלפיים ילדי תשב”ר מעירנו בטהרת לב ובשמחה של מצווה – “לעשות רצונך א־לוקיי חפצתי!”
היה זה ביום ראשון, ראש חודש תמוז. האולם רחב הידיים של ‘מתנ”ס פריימן’ בעיר התמלא באלפי ילדי תשב”ר טהורים, שהתכנסו ביוזמת המרא דאתרא הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א ובארגון ‘הסיעה החסידית מיט א ברע’ן’ – למעמד ‘פדיון פטר חמור’ כמצוּוה עלינו בתורה הקדושה, לפדות פטר חמור בשֶׂה.
את המעמד ביקש גאב”ד ביתר מראשי ‘הסיעה החסידית’ לארגן, כדי לאסוף זכויות עבור כלל ישראל הזקוק לכך בתקופה זו, בזכות המצווה הנדירה וחביבותה. ראשי ‘מיט א ברע’ן’ הזדרזו לברר על אודות חמור שהוא פטר־רחם לאימו, על מנת להביאו למעמד הפדיון החגיגי, בהתראת זמן קצרה. עד מהרה נוצר הקשר ואותר הבכור, בסיועו של מגיד המישרים הרה”ח רבי קלמן גרינוולד, נשיא מוסדות ‘קבר רחל’ העוסק רבות בקיום המצווה הנדירה הזו.
בערב שבת פרשת קֹרח, לסדר ‘וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה’ עוטרו בתי הכנסיות החסידיים בביתר במודעות ממותגות וחגיגיות מטעם ‘הסיעה החסידית’ שמזמינות את הילדים למעמד החגיגי לרגל קיומה של המצווה החביבה, תוך הדגשת נדירותה של המצווה והשמחה הכרוכה בה. ההיענות והסקרנות של ילדי ביתר הטהורים הייתה בשיא, וכך ניתנה האות לצאתו לדרך של המעמד המיוחד.
שה פזורה ישראל
המעמד נפתח בדבריו המרגשים של סגר”ע ויו”ר ‘הסיעה החסידית’, ר’ גדליהו אייזנשטיין, שקידם את פני הילדים הטהורים בברכה והסביר להם במילים שוות לכל נפש על חביבותה של המצווה – שמסמלת את הַקְדָשַׁת הרֵאשית והמובחר שבכל רכושנו לבורא כל העולמים, בבחינת ‘מי הקדימני ואשלם’.
“טייערע קינדערלאך”, אמר הרב אייזנשטיין, “המצווה היקרה הזו שאנו עומדים להשתתף בה עכשיו, מלמדת אותנו לתת לאייבישטער את כל הדברים המובחרים שלנו – כמו ביכורים, מעשרות, תרומה וברית מילה, בהם האדם נותן להקב”ה את הרֵאשית. כך אנחנו צריכים לתת את מיטב כוחותינו ואת המבחר שביום שלנו להקדוש ברוך הוא, שנותן בריאות וכח וחיים לנו ולמשפחתנו היקרה”.
את המשא המרכזי נשא המרא דאתרא וגאב”ד עירנו, הגאון הגדול רבי חיים וייס, שתיאר את עוצמתו של המעמד, כידוע מכתבי הקודש בספר החינוך ובזוהר הקדוש על אודות מעלתה של המצווה, הקשורה לשיבּוּר החומר, להכרת הטוב לחמורים על כך ש”כל אחד מישראל יצא ממצרים טעון תשעים חמורים מלאים כסף וזהב”, וכן יש בכך סימן לזירוז הגאולה, כמאמר הזוהר הקדוש המְקַשֵׁר את המצווה עם הפסוק ‘שה פזורה ישראל’.
לאחר מכן ריתק את הילדים המחנך ‘ר’ יעקב רבינוביץ, המכונה בפי הילדים ‘ר’ יענק’ל בעל המעשיות’, שסיפר על אודות ניסים שרואה בחוש מי שזריז בקיום המצוות, ואף תיאר מעשה שחווּ יהודים שנלחמו בעזה והתאמצו במסירות להתפלל תפילת ערבית, כאשר בזכות כך נחשפו מחבלים שארבו להם מפיר של מנהרה, ובזכות המצווה זכו להינצל מהם. “ילדים יקרים, עליכם לזכור שכל מצווה יכולה להציל אותנו ואת כל עם ישראל. אשרינו שאנו זוכים לקיים כעת מצווה נדירה וחביבה. עלינו לזכור שכל מצווה היא נדירה וחביבה!”, אמר ר’ יעקב לילדים ברגש רב.
מגיד המישרים הרה”ג ר’ מיכאל גרינוונלד, שלבש שטריימל ובגדי שבת לכבוד המעמד הנדיר, נשא דברים בפני הילדים בחשיבותה של עניית ‘אמן’ ו’אמן יהא שמיה רבא’ שמסוגלים לכל הברכות והישועות, תוך שהוא מציג סיפורים נפלאים על אודות חשיבות המצווה.
עול מלכות שמים
כעת התקרב מועד קיומה של מצוות הפדיון עצמה, כאשר הדריכות באולם עולה ומטפסת, ובכל אותה העת ניצב למרגלות במת ה’מזרח’ החמור הבכור, מקושט בכל מיני קישוטים, פרי עמלו של ר’ משה פישמן מ’טיפ הפקות’, שעמל לקשט ולפאר את החמור לכבוד המצווה וחביבותה. לצידו של החמור המתין בשובבות השֶׂה שבאמצעותו יתבצע הפדיון ככתוב בתורה הקדושה, והשניים עוררו את סקרנותם הטהורה של ילדי התשב”ר.
התזמורת ניגנה בשירת ‘לעשות רצונך אלוקיי חפצתי’ ו’ייראה אל עבדיך פעליך’, כמו בהכנות למעמד ההדלקה בהילולא דרשב”י, וחדווה של מצווה מילאה את האולם.
בשלב הזה הוזמן רה”ע ר’ מאיר רובינשטיין לשאת דברים. בהתרגשות חגיגית הביע רה”ע תפילה כי בזכות פדיון פטר החמור נזכה להיפדות בקרוב בגאולה שלמה, ואף הפתיע את קהל הילדים כאשר שלף שטר כסף ומסר אותו לבעל החמור, הרה”ח ר’ קלמן גרינוולד, באומרו שבאמצעות השטר הזה, שניתן לו בשמם של כלל תושבי ביתר, הוא משתתף ומְשַׁתֵּף במצווה את כלל התושבים, שיזכו במצווה הנדירה ובשכרה.
רגע לפני המצווה, כובד הגאון רבי ישראל ברזובסקי, חבר הבד”צ ורב חסידי סלונים בעירנו, בקבלת עול מלכות שמים. פסוקי ‘שמע ישראל’ ו’השם הוא האלוקים’ נאמרו ברגשי קודש ובזעקה, פסוק בפסוק, ברגשי דבקות טהורה במלכותו יתברך שמו, ויהי המקום לחרדת אלוקים, בבחינת ‘שעת רחמים ועת רצון’.
‘שהחיינו’ בשם ובמלכות
לתפקיד הכהן הפודה נבחר הגאון רבי ירמיה מנחם כהן, מלפנים אב”ד פריז ובעל שו”ת ‘והרים הכהן’, ככהן מיוחס שדעתו יפה. הגרי”מ נשא דברים נרגשים כהכנה למצווה ותיאר את מהותה הפנימית של מצוות הפדיון.
בשלב הזה הגיע המעמד לשיאו: הרב גרינוולד, לבוש בשטריימל ובגדי שבת, אמר את נוסח ה’לשם ייחוד’, מתוך חוברת מיוחדת שהופקה על ידי ‘מיט א ברע’ן’, ואז בירך את הברכה בחיל ורעדה, בסילודין ורגשי קודש. החמור הונף והועבר מידו של בעל החמור לכהן, ואז הונף השה, באמירת ‘טלה זה תחת חמור זה’. מיד לאחר מכן התעטף הרב גרינוולד בטלית נאה וחדשה ובירך ‘שהחיינו’ בשם ובמלכות.
את המעמד כיבדו ופיארו רבני עירנו – המרא דאתרא הגאון רבי חיים וייס, חברי הבד”צ הגאונים רבי ישראל ברזובסקי, רבי אברהם שרגא שטיגליץ ורבי מנחם קוריץ, וכן רבי ישעיה שוורץ ועוד מרבני העיר. כן השתתפו חברי ‘הסיעה החסידית’ שעמדה מאחורי היוזמה והארגון. המעמד הסתיים בשירה ובזמרה לכבוד המצווה החביבה, כאשר הרושם הכביר נחקק בלבבות הטהורים לאמור: רְאוּ עד היכן מגיעה חביבותה של מצווה המתקיימת בשמחה, בתפילה שעם ישראל יזכה בקרוב לקיום הפסוק ‘ופדויי השם ישובון ובאו ציון ברינה’ בגאולת עולמים.