יעקב מרגליות
בשבוע שעבר הצפנו ב’שערים’ את קול הזעקה שעולה מקרב אלו שהקפאת הבנייה בעיר בעקבות המלחמה פגעה בפרנסתם. בעוד שעל הסיכון כולם יודעים – כאשר הפועלים הפלסטיניים אינם אוהבי ישראל, ובשמחת תורה התחדד החשש מפני כניסתם לעירנו, שאלת המחיר שמשלמים אלפים בעיר כתוצאה מהמצב החדש – לא דוברה ואף הושתקה, עקב סדרי העדיפויות: ברור שהחיים עצמם קודמים לפרנסה, וככל שיש סיכון בטחוני, הסיכון גובר על כל שיקול אחר.
ובשטח, מאות משפחות ניזוקו, עשרות עסקים בעיר נסגרו; קבלנים, מעצבות פנים ומפקחי בנייה נקלעו לפשיטת רגל; ובעלי הדירות המשפצים ממשיכים לשלם משכנתא כאשר הדירה שלהם נתקעה באמצע עבודות. בכתבה נרחבת שפרסמנו בשבוע שעבר, כתבנו: “הגיע הזמן לדון בבעיה באומץ, ולייצר פתרונות”.
הכתבה – שחוללה סערה ודיון ער במקומות רבים בעירנו – לא נולדה בחלל ריק: קול זעקתם של תושבי העיר מעצירת ענף הבנייה עלה בחודשים האחרונים השמיימה. הקיפאון בענף הבנייה הוביל למפולת כלכלית שניכרת בענפים השונים בעיר ונותנת את אותותיה החמורים על מאות משפחות המתפרנסות מהענף.
לא אותרו חלופות
בכתבה בשבוע שעבר הבאנו את עדויותיהם של קבלנים תושבי העיר שחיים מהלוואות, על משרדי אדריכלות ועיצוב פנים שנסגרו, על חנויות לחומרי בניין וקרמיקות ששוממות מקונים ובעליהן חושבים ברצינות על הקפאת הפעילות עקב חוסר הכנסות, וכמובן – על בעלי דירות שנתקעו באמצע בנייה ואין פתרון באופק, כאשר דמי המשכנתא שנלקחה לצורך כיסוי עלויות הבנייה ממשיכים להיגבות מדי חודש, כאשר מנגד אין הכנסות שיכסו זאת.
לצד המצב העגום של אלה המושפעים ישירות מעצירת הענף – יש לשים לב גם מעגלים שניים ושלישיים שניזוקו כלכלית בצורה קשה. ניתן לומר כי כמעט אין עסק בביתר עילית שלא נפגע מהמצב – מי בצורה משמעותית וחמורה ומי באופן חלקי. כל מי שמנהל מערכת עם תנועת כספים משמעותית בעיר יכול להעיד על מאות אנשים שאיבדו את פרנסתם. הללו מעסיקים עוד אנשים, ואלו מפרנסים משפחות נוספות – וכך הולך וגדל מעגל המחסור בעיר כתוצאה מעצירתו המוחלטת של ענף הבנייה ללא פתרון באופק.
כמובן, החשש הבטחוני מובן ומוצדק. איש לא מקל ראש בפחד של תושבים בעיר מהסתובבותם של שונאי ישראל בין הרגליים, ללא פיקוח וללא נהלי אבטחה. איש לא יקרא בחוסר אחריות להחזיר את המצב לקדמותו ולהכניס פועלים פלסטיניים כפי שהיה לפני שמחת תורה, ואף אחד אינו מתעלם מקריאות השמחה מרצח יהודים שנשמעו בקרב השכנים מהכפרים הסמוכים, כולל כאלה שהתפרנסו מיהודים.
אילו היו הרשויות פועלות למציאת חלופות – בוודאי שהדבר היה מועיל. אלא שבשטח, לא היה כל מענה מצד אף אחד מהרשויות, והמצב בשטח לא איפשר להכניס פועלים – מלבד באתרי בנייה סגורים ומבודדים, עם מאבטח צמוד על כל חמישה פועלים. פתרונות שונים שנוסו – עבודה יהודית, ולהבדיל, ערביים ממזרח ירושלים ובעלי תעודת זהות כחולה, נתנו מענה חלקי בלבד, ויקר פי כמה וכמה.
את הזעקה הזו הצפנו בשבוע שעבר ב’שערים’, ודרשנו פתרונות.
הבנייה אוטוטו חוזרת
ימים אחדים לאחר פרסום הכתבה – ועם או בלי קשר לפרסומה – נודע שהגורמים המקומיים מנסים לחזור לאט ובזהירות לשגרה. בשבוע שעבר כבר התחלנו לראות אתרי בנייה שנפתחים מחדש, פועלים שנכנסים בפיקוח הדוק, ומשאיות שחוזרות לעיר. העבודה, למרבה השמחה, היא עבודה יהודית, אבל גם העבודה הפלסטינית צפויה מתישהו לחזור לעיר.
לצד הזהירות הנדרשת – הבשורה משמחת את ליבם של רבים מאלה שניזוקו ישירות מגדיעת ענף הבנייה בעיר. כמובן, יש לדרוש ערובות שהכנסת הפועלים תיעשה בצורה בטוחה ומפוקחת, עם מאבטחים חמושים וצמודים לכל קבוצה של כחמישה פועלים, ותוך מניעת חיכוך ישיר עם אוכלוסייה אזרחית בעיר. מדובר בהחלטה לא פשוטה, ובניהול סיכונים מורכב, תוך הישארות עם אצבע על הדופק ועדכון ההחלטה בכל שלב שיידרש.
בנושא הזה, ביתר איננה מנותקת ממדינת ישראל: בימים כתיקונם לפני המלחמה, עובדים במדינת ישראל כ־150 אלף פועלים פלסטינים, כ-2,000 מתוכם בעירנו ביתר עילית. מאז פרוץ המלחמה הופסקה כניסתם לחלוטין, הן מרחבי יהודה ושומרון והן, כמובן, דרך מעבר ארז מעזה.
בעקבות כך נוצר מחסור משמעותי בידיים עובדות בכמה ענפים במשק, בראשם ענף הבנייה: בימי שגרה, מועסקים בו כ־125 אלף עובדים לא ישראלים, מהם כ־100 אלף פלסטינים, וייתכן שהמספר הזה הוא אף מעין הערכת חסר. נתוני בנק ישראל מצביעים על כ־15 אלף עובדים פלסטינים ללא אשרת שהייה (שב”חים – שוהים בלתי חוקיים) שהועסקו בענף בתקופה זו, אך הערכות אחרות מדברות על מספרים גבוהים יותר, סביב 40 אלף שב”חים ואולי יותר.
כך או כך, חלקו של כוח העבודה הפלסטיני בענף הבנייה הישראלי גדול מאוד. ישנם אתרי בנייה שבהם פועלי “העבודות הרטובות” – קרי העבודות באתר הבנייה עצמו – כולם פלסטינים, ובאחרים המאזן הוא 50־50: מחצית מהעובדים הם פלסטינים, ומחציתם עובדים זרים ממדינות שונות.
כך נבנה נכון
כדי לקדם נכון את החזרה הצפויה לשגרה ולהיערך לקראת שובה של הבנייה בעיר – הנה כמה המלצות שגיבשנו ב’שערים’ יחד עם מומחים בתחום הבניה.
- תעדפו קנייה בביתר: בין הניזוקים הישירים מהמצב היו החנויות למוצרי בנייה, קרמיקות וחומרי בניין בעיר. זה הזמן לחזק את פרנסתם ולקנות רק בעסקים בעיר, וכך לתרום לשיקום הפרנסה בעיר.
- זרזו את הגשת ההיתרים. כדאי להיות מוכנים מיד עם חזרת ענף הבנייה בעיר לפעול בתנופה, ולכן חשוב לטפל כבר עתה בהגשת הבקשות להיתר. אגפי העירייה פועלים כמובן כרגיל, וכדאי להגיע מוכנים לרגע שבו הבנייה תתאפשר בעיר.
- הזמינו תוכניות. זה הזמן לבשר על חזרתו של ענף תוכניות הבנייה בעיר. משרדי האדריכלות בעיר צפויים לפתוח את שעריהם, והגברים והנשים מאנ”ש המתפרנסים מהענף, ובמשך החודשים האחרונים ישבו בבתיהם וציפו לפרנסתם – ישמחו לתת לכם שירות. הקדימו להתעניין אצלם והזמינו תוכניות בנייה, כדי שתוכלו לבוא מוכנים.
- בחרו מעצבת פנים. אותו הדבר בנוגע לעיצוב הפנים – תחום שהיה משגשג מאוד עד למלחמה ועתה צפוי לחזור לעבוד. בעיר פועלות מעצבות פנים מהשורה הראשונה, שאת חותמן ניתן לראות כמעט בכל בית שהורחב או שופץ בעיר בשנים האחרונות. כעת ניתן שוב להזמין את שירותיהן, וכדאי לעשות זאת בטרם תשוב הבנייה בפועל, כדי לבוא מוכנים עם תוכניות וכיוון ברור לבנייה, וכך ניתן יהיה להתקדם בבנייה במהירות וביעילות.
- תסגרו עם מפקח בנייה. מפקח בנייה הוא בעל מקצוע העוסק בפיקוח בנייה, ולא ניתן לעבור הליך בנייה בלי ליווי של מפקח. תפקידו של מפקח הבניה הוא לפקח על הבניה, לוודא שהקבלן ושאר אנשי המקצוע מבצעים את עבודתם כהלכה, לנהל ולתאם בין כל בעלי המקצוע בפרויקט ולוודא שכל העבודות באתר נעשות בהתאם לתקנים ולנהלים הנדרשים. מפקחי הבניה נדרשים להיות בעלי ידע ובקיאות בתחום הבניה, ובתהליכי הבניה בשטח. בעירנו ישנו מבחר של מפקחי בנייה מאנ”ש בעלי ניסיון וקבלות בשטח. זה הזמן להקדים ולהתייעץ איתם, ודרכם ניתן אף לסגור על קבלנים או פועלים, מתוך ההיכרות שלהם עם התחום. כנ”ל לגבי יועץ בנייה.
- תכננו מטבחים. בניית מטבח הוא תחום בפני עצמו, שמצריך תכנון ותקציב נפרד. הפרטים הם רבים, בחירת השיש, הארונות והמגרות – מצריכים תשומת לב, השקעה וזמן רב. זה הזמן לפנות לאחת מחנויות המטבחים ולהתחיל כבר בבחירת המטבח ובתכנונו.
- בחרו ריצופים. נושא הריצוף תופס מקום חשוב. השוק רווי בסגנונות נוספים של ריצופים, בגדלים שונים ובסגנונות מרובים – מבריק מול מט, איטלקי מול סיני, מטר על מטר או ארבעים על ארבעים וכן הלאה. זה הזמן להיכנס לחנויות הקרמיקה המשובחות בעיר ולבצע הזמנה, שאספקתה עשויה לקחת שבועות אחדים, כך שנכון להיערך מראש.
- בקשו הצעות מחיר. היתרון בתכנון בנייה מראש – הוא היכולת לקחת כמה הצעות מחיר על מנת לקבל את ההצעה השווה ביותר. לרוב, בזמנים רגילים, ההחלטות מתקבלות תחת לחץ, ותוך כדי מרוץ העבודה, וכך משלמים רבים פערים ניכרים. הפעם, כאשר התכנון מתבצע מבעוד מועד, ניתן להשוות מחירים ולחסוך משמעותית.
לשנות את תרבות הבנייה
לסיכום, ככל שנקדים לסגור ונגיע לבנייה כשאנחנו ‘נעולים על עצמנו’ וללא התלבטויות והיסוסים – כך נחסוך זמן, כסף ועגמת נפש. בביתר התרגלנו לבנות באופן מהיר ובלתי מתוכנן מספיק, דבר שעולה כסף רב ויוצר תקלות בלתי מתוכננות. תשאלו את מי שעבר כבר את הסאגה הזו.
חזרת הבנייה הצפויה היא גם הזמנות לשנות את תרבות הבנייה בעיר ולבנות נכון יותר, זהיר יותר ושקול יותר. כמו כן, כדאי להתייעץ עם חברים ומכרים בעלי ניסיון שעברו בנייה, והם יאירו את עיניכם ויסייעו לכם במקרה ש’פספסתם’ משהו.
יחד נשקם בחזרה את כלכלת ביתר ובעזרת השם נעשה ונצליח!
