שמעון כהן
הוא ימליץ טוב בעדנו אדוננו בר יוחאי: ל”ג בעומר השנה נחגג באופן שונה מכפי שעם ישראל התרגל לאורך כל השנים. בקירוב לבבות ובריחוק מקום (אצל אלו שלא זכו לעלות, ורבים הם) – ההרגשה של כלל ישראל היא שרבי שמעון משפיע ישועות על כל מי שהתדבק בדמותו וחגג לכבודו בהילולא דרשב”י, בין בפניו בין שלא בפניו.
לצד אלו שמצאו את הדרכים לעלות ולהיראות כמסורת השנים – בהם רבים מחסידי אמשינוב ותולדות אברהם יצחק מעירנו שבהוראת רבותיהם מצאו את הדרכים לעלות למירון – רוב הציבור ובהם ילדי החלאק’ה הרבים נאלצו להסתפק בכיסופי קודש ולשמוח בשמחת רשב”י בכל מקום בו הם נמצאים, כאשר ההתקרבות להר מירון לא התאפשרה עבור רוב הציבור, עקב המצב הבטחוני, האיומים מצפון והגבלת השלטונות שגרמה כאב ליהודים רבים המקפידים לעלות בכל שנה להיכלא דרשב”י ביום הילולתו והשנה נבצר מהם.
כך או כך, יהודים התקרבו לאישו הגדולה של רשב”י בכל מקום, ואף בעירנו ביתר נערכו הדלקות ומעמדי קודש ברוב עם, לכבודו של התנא האלוקי.
המונים במתנ”ס פריימן
ההדלקה המרכזית בעיר נערכה על ידי מורנו הגאב”ד ורבה של עירנו הגאון הגדול רבי חיים וייס, ברחבת מתנ”ס פריימן, בארגון העירייה ובהשתתפותם של חברי בית הדין ומורי הצדק בעירנו. אלפים רבים השתתפו במעמד, מול אור-היקוד שבקע מפניו של הגאב”ד שהעלה את האור בפנים לוהטות בקדושת רשב”י, להתרגשות ליבם של המוני המשתתפים, כאשר התזמורת משתפכת ומפליאה להשמיע מניגוני רשב”י.
לאורך הלילה והיום נערכו במקום שידורים חיים מהדלקת רבי אלימלך בידרמן וממירון, וכן מעמדי חלאק’ה ועמדת צילום מיוחדת שארגנה העירייה עבור ילדי החלאק’ה עם רקע מרהיב ביופיו של חצר הציון הקדוש במירון.
התרגשות בהדלקת זוועהיל
מעמד ההדלקה המרכזי של חסידי זוועהיל נערך בעירנו ביתר עילית. חסידי זוועהיל – שעולים למירון מדי שנה עוד מימי כ”ק האדמו”ר הרה”ק רבי שלומק’ה מזוועהיל זי”ע – ערכו לראשונה את ההדלקה בחצר ת”ת ‘מעשי חייא’, ברחוב קדושת לוי שבגבעה B בעיר, שם נערך גם הטיש בראשות הרבי, המתגורר בעירנו.
גם טיש החלאקע’ס, שנערך מדי שנה בהר מירון, נערך השנה לאור המצב בהיכל הטישים שעל ידי בית המדרש המרכזי, ברחוב פחד יצחק שבגבעה B. החל מהשעה 11:30 בבוקר עברו ילדי החלאק’ה, בהם בנו של הרבי שאף מחלפות ראשו נגזזו ברוב שמחה והתרגשות.
אש קודש ב’מתחם 33′
כמסורת השנים נערכה הדלקה גדולה ומרכזית ברחוב פחד יצחק 10, בין הרחובות הרב ברים ופנים מאירים, שבאווירת מירון כונתה על ידי המארגנים ‘מתחם 33 (ל”ג)’. ההדלקה מאורגנת זו השנה ה־21 ברציפות, על ידי קהילת ‘המתמידים’, ו’לשכת הפוסקים’ בניהולו של הרה”ח ר’ עובדיה הומינר.
המעמד ב’מתחם 33′ נערך בראשות רבני קהילות ורבני ‘לשכת הפוסקים’ שליט”א, בליווי הקלריניסט ממירון ר’ חיים קירשנבוים ותזמורת מורחבת. המעמד החל בשירי ערגה וכיסופין ולאחר נערכה שמחת החלאק’ה לחתני הפאות המתוקים שהועמדו על גבי במה מיוחדת. לאחר מכן החל מעמד ההדלקה המרכזית בשבע אבוקות של אור לכבוד התנא האלוקי, כאשר חתני ילדי החלאק’ה רוקדים על כתפי הוריהם ברחבת הריקודים שהמתה מאלפי אנשים.
‘אור היקוד’ בקהילות בני התורה
חידוש מרענן בעשרות קהילות בני התורה בעיר, שקיימו בשנה זו את מעמדי ההדלקה במתקן מיוחד ובטוח שחולק להם. מאות אנשים התכנסו לכבוד רשב”י בשירה וריקודים בכל מקום, יחד עם ילדי הקהילות, שקיבלו שלגונים מיוחדים לפאר המעמד.
רבבת ילדים בתהלוכה
כמיטב המסורת נערכה בעיר תהלוכת ל”ג בעומר שמארגנים חסידי חב”ד – והשנה ביתר שאת, עקב העובדה שרבים תושבי העיר וילדיהם נשארו בעיר, יותר מבכל שנה. ואכן, כרבבת ילדי ישראל מהעיר כ”י השתתפו בתהלוכה – כנראה הגדולה ביותר בארץ הקודש.
התהלוכה נערכת בהתאם למסורת עליה הכריז כ”ק מרן האדמו”ר מליובאוויטש זי”ע, לנצל את היום כדי להטמיע ‘גאון יעקב’ בקרב ילדי ישראל בכל מקום בעולם, באמצעות חיזוק ההליכה בדרכו של רשב”י שהבטיח ‘כי לא תישכח מפי זרעו’ ותוך הדגשת העניין של ‘תורתו אומנותו’ שהנחיל רשב”י לילדי ישראל לדורי דורות.
למיקום הכינוס הענק נבחר המתחם הכי גדול בעיר – חניון ‘קווים’ בכביש ‘דרך הרמ”ז’ שמחבר בין שתי הגבעות המרכזיות בעיר. השנה הוגדל שטח ההתכנסות בתוך החניון. באירוע השתתפו כלל רבני העיר, ואת המעמד הנעים בעל המנגן הנודע ר’ מוטי שטיינמץ, בניצוחו של ר’ רובי בנט ובהשתתפות מקהלת ה’קאפעלע’.
במעמד, שאורגן על ידי תלמודי התורה ‘אוהלי מנחם’ ו’תפארת מנחם’ של חסידי חב”ד בעירנו – נרשמו רגעים מרגשים לרוב, כאשר ילדי תשב”ר הטהורים קוראים את פסוקי התורה, מקבלים עול מלכות שמים ושרים לכבודו של התנא האלוקי. את ההמונים ריגשה שירת “אני מאמין” לזכרם של מ”ה קדושי מירון. היה זה רגע שבו לא נותרה עין אחת יבשה בקרב רבבות הילדים והמבוגרים שעמדו בצדדים.
המעמד הסתיים בתפילה משותפת לישועת כלל ישראל, כאשר ספר התהילים כולו נקרא כמה פעמים בצוותא חדא על ידי ילדי ישראל שכל אחד מהם אמר כמה פסוקים. כן נערכו הגרלות על ספרי קודש ופרסים יקרי ערך.
מירון בירושלים
גם בשאר ערי ארה”ק נערכו מעמדי קודש לכבודו של רשב”י. אחד מהם היה בציונו של שמעון הצדיק בירושלים.
ישנו מנהג ותיק ומוכר בירושלים – לחגוג את הילולת רשב”י, על ידי אלו שלא יכלו לעלות עד לאתרא קדישא מירון, בקברו של שמעון הצדיק. השנה, כאשר העלייה מירונה הוגבלה – הוחלט לחזק את המנהג. בשנים האחרונות נערכו מעמדי הדלקה ביום ל”ג בעומר במתחם הקבר, לצד חלאק’ה לילדים, שירה וריקודים. השנה, הוקם במקום מתחם מיוחד, ‘חצר ההילולה’, שם התקיימו מעמדי הדלקה מרכזיים.
אדמו”רים ורבנים העלו את להבת האש לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בחצר ההילולה, ליד קברו של התנא שמעון הצדיק שהיה משיירי כנסת הגדולה. במקום הוקם מתחם מיוחד לעריכת חלאקע’ס לילדי החמד ואוהל תפילה מרווח, וכמובן שנוגנה שם תזמורת מסביב לשעון – ממוצאי השבת ועד לנעילת ההילולה ביום ראשון בערב. זאת לצד חלוקת ח”י רוטל והכנסת אורחים.
במקום הדליקו בין היתר כ”ק האדמו”רים מקרלין ומרחמסטריווקא בהשתתפות המוני החסידים, וכן הראשון לציון הגר”י יוסף.
חידוש בבאיאן
לראשונה, אלפי חסידי באיאן שהו בשבת פרשת בהר, שבת ל”ג בעומר, בירושלים, לשבת התוועדות כללית בצילו של כ”ק האדמו”ר שנמנע מלנסוע לשבת במירון כמסורת השנים, עקב המצב, ורק במוצ”ש נסע למירון כדי הדליק את ההדלקה כחזקת אבותיו לאחר חצות לילה. הפעם האחרונה שבה נערכה שבת ל”ג בעומר במירון עם האדמו”ר הייתה לפני שבע שנים.
חידוש נוסף היה קודם לכן, סמוך לאחר צאת השבת, כאשר הרבי העלה את האבוקה ב’קלויז’ שבירושלים. לאחר מכן נסע למירון עם מניין מצומצם והעלה את האבוקה כחזקת אבותיו. גם מנהג החלאקע’ס התקיים השנה בקלויז שבירושלים, ביום ראשון ל”ג בעומר.
מאור גליל העליון
כ”ק האדמו”ר מתולדות אברהם יצחק קיים השנה את ההדלקה בליל ל”ג בעומר בשטח ייעודי ברחוב שטראוס שבירושלים, ליד ישיבת ‘אורייתא’, ולא ברחבת בית מדרשו כמדי שנה. למחרת זכו החסידים למעמד הדלקה בקרבת מקום למערת רשב”י.
כ”ק האדמו”ר מתולדות אהרן ערך את ההדלקה המרכזית לקראת מוצאי ל”ג בעומר ברחבת בית מדרשו שברחוב שבטי ישראל בירושלים, ולאחר מכן ערך את הטיש לכבוד היום.
חסידות ערלוי ערכה לראשונה הדלקה בהר יונה. כ”ק האדמו”ר הדליק את המדורה בל”ג בעומר אחר הצהריים בעיר נוף הגליל, בקרב בני הקהילה שבהר יונה. המעמד נערך בשעה 16:00 אחר הצהריים בשילוב הנחת אבן הפינה לבית המדרש של החסידות.
הדלקה נוספת שמשכה השנה אלפים רבים היא ההדלקה הגדולה של המשפיע הגה”צ רבי יעקב מאיר שכטר, שנערכה השנה בכיכר זקס בירושלים, על פני רחוב שמואל הנביא. ההדלקה נערכה במוצ”ש ליל ל”ג בעומר, בהשתתפות אלפים. השנה הורחבו המקומות עקב סגירת הר מירון.
בחסידות צאנז ערכו השנה את ההדלקה המרכזית שע”י האדמו”ר בערבו של יום ל”ג בעומר בשעה 18:00, ולא בלילה כמדי שנה. לאחר ההדלקה ערך האדמו”ר את הטיש לרגל ההילולה.
ההדלקה הגדולה בעולם
את תשומת הלב המרכזית תפסה ההדלקה הגדולה של המשפיע הרה”צ רבי אלימלך בידרמן שהועתקה השנה, כמו בשנת תשפ”ב, לעיר בית שמש. רבבות השתתפו בה, בהם אלפים מעירנו ביתר, כאשר על ההפקה הופקדו מאות אברכים מעירנו שפעלו תחת ניצוחו של המפיק תושב עירנו ר’ שמואל הולצמן.
בעיריית בית שמש פעלו להקים לקראת ל”ג בעומר מתחם ענק, עם קיבולת אדירה של יותר מ-30,000 משתתפים, כדי לערוך בו את ההדלקה הגדולה בעולם, ההדלקה של המשפיע. לאחר פגישות ודיונים עם אנשי מקצוע במטרה למצוא את המיקום העונה על דרישות כוחות הביטחון, הוכרע שהמתחם יוקם ברחוב זכריה הנביא, בכניסה לרמה ד’.
תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב בעדנו אדוננו בר יוחאי!
צילום: צבי קלאר
