יעקב מרגליות
דווקא אחרי חודש ימים של פינוי אינטנסיבי, כמעט מסביב לשעון, של כל הפסולת מפחי האשפה ובעיקר מסביבותיהם – היה בשבוע שעבר יום אחד של שיבוש בפינוי האשפה. הערמות שנצברו למשך מספר שעות עד להתגברות על התקלה, הטילו זרקור לעבר עבודה מאומצת מצד מחלקת התברואה בעיר.
הכל החל כאשר במערכת ‘שערים’ ביקשו לברר את הסיבה לקושי בפינוי שהותיר ערמות אשפה מסביב לחלק מהפחים בעיר ביום חמישי האחרון. האמת העצובה התבררה – ובעקבותיה אנו מפרסמים את הכתבה הזו: מאן דהו בעיר שהחליט לפנק את עצמו ואת משפחתו ב’על האש’ לקראת סיום ‘בין הזמנים’ – השליך את הגחלים הלוחשות הישר אל תוך פח האשפה!
עובדי משאית הפינוי שהגיעו לפנות את האשפה לא ידעו על השריפה שמתחוללת בפח, והם פינו את התכולה הבוערת הישר אל תוך המשאית. כתוצאה מכך הושבתה המשאית, ובנס לא היו נפגעים מקרב צוות עובדי המשאית.
בעקבות התקרית החמורה והמקוממת, החלטנו ב’שערים’ להרים את הכפפה ולהביא בפניכם הקוראים את התמונה האמיתית מאחורי הקלעים של מלאכת פינוי האשפה בעיר. בכתבה זו תגלו הרבה פרטים חשובים על האופן שבו מתבצע פינוי האשפה באחת הערים העמוסות ביותר בארץ מבחינת ייצור האשפה פר משק-בית, וזאת לנוכח ריבוי הילדים והנפשות כ”י שמתגוררים בכל משק בית.
תצוגת ‘אלטע זאכן’
על העובדות הבסיסיות אין חולק: חג הפסח שהסתיים זה עתה, השאיר חותם של ניקיון לא רק בתוך הבתים פנימה אלא גם ובעיקר במרחב הציבורי. ביתר היא אחת הערים שמתאפיינות בייצור אשפה בקצב מוגבר, וזה בזמני שגרה… כאשר מדובר בערבי פסחים – התופעה הופכת ליחידה מסוגה בכל העולם: שבוע אחד שבו משפחות מפנות רהיטים, חפצי ענק, ולפעמים נראה שחצי מתכולת הבית מפונה לאשפה…
מחזה נפוץ הוא לראות מסביב לפחי האשפה בערבי פסחים מכל הבא ליד: מקררים, תנורים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה, כיריים, ספות, ארונות, ספריות, מיטות, מזרנים ומה לא… תצוגת ‘אלטע זאכן’ מפוארת שחונה מסביב לאשפה, והמלאכה מוטלת על עובדי מחלקת התברואה לא רק להרים את הצפרדע או הפח הטמון אל משאית הפינוי באמצעות המנוף – אלא להפוך לסבלים לכל דבר ולסחוב פיזית את המקרר הכבד, הרהיט ששוקל מאות ק”ג, הארון או המיטה וכן הלאה, כך, פח אחרי פח, בכל רחבי העיר.
בסיכומו של חודש ניסן ניתן לומר כי המאמץ האדיר של מחלקת הניקיון ושיפור פני העיר בערב החג לפנות את הפסולת – נתן את אותותיו בכל רחוב ובכל פינה בעיר, שקיבלה את פני הרגל ברחובות נקיים ומטופחים, כיאה לעיר התורה והחסידות.
גם בשיחה שערכנו עם נציגי מחלקת התברואה העירונית, שמענו על תחושת סיפוק ועמידה באתגר שנחשב לאחד המורכבים מסוגם בארץ, ואולי אף בעולם… הפעילות האינטנסיבית החלה בשבועות שלפני החג, ונמשכה גם בימים שלאחר מכן, בהם היתה כמות אשפה גבוהה מהרגיל, כמקובל בפסח, וכן באסרו חג, עם כמויות האלומניום ושאריות המטבח הפסחי שנזרקים בתוך שעות ספורות.
90 טונות אשפה!
כדי לסבר את האוזן מציינים במחלקה בשיחה עם ‘שערים’, כי אם באופן רגיל כל פח אשפה בעיר מקבל ארבעה פינויים בשבוע, כאשר פסולת גושית מפונה פעם ביומיים – בערב חג הפסח פונתה האשפה מידי יום.
המערך האדיר כלל פינוי של כ-300 ‘צפרדעים’ ו-170 פחים טמוני קרקע בכל רחבי העיר. כמות האשפה שמייצרת העיר מידי יום מגיעה ל-90 טון אשפה – כמות שמצריכה 7 משאיות פינוי. בערב פסח השנה הכמות היתה כפולה והגיעה ל-12 משאיות ביום. בערב פסח עצמו פעלו בעיר 15 משאיות, בנוסף לארבעה רכבים לפינוי פסולת גושית שפינו כמויות אדירות של אשפה, כך שהאשפה פונתה ארבע פעמים ביום, במאמץ על להותיר את העיר נקייה לימי החג.
גם בימים שלאחר החג המשיכה העירייה בפינוי אשפה אינטנסיבי. מחלקת התברואה עשתה מאמצי על להותיר את העיר נקייה, למרות האתגר הגדול שכרוך בכך, לאור המציאות הברוכה של עיר המשופעת במשפחות ברוכות ילדים כ”י.
זהירות: מקרר מסוכן!
אלא שכדי לשמור על ההישגים והניקיון שהושג בעמל – יש צורך בשיתוף פעולה של הציבור. בנושא זה, המוּדעוּת לוקה בחסר, ופעולות שונות שנעשות על ידי תושבים ללא שימת לב גורמות לשיבוש בפינוי האשפה הסדיר (ועוד לא דיברנו על המקרה החריג והחמור של השלכת גחלים בוערות לתוך הפח, דבר שהסב נזק חמור ואף היה עלול להביא לידי סכנה).
כך למשל, כאשר תושב רוצה לפנות מביתו מכשיר חשמלי גדול, כדוגמת מקרר או מכונת כביסה, עליו להתקשר למוקד העירוני ולבקש שישלחו רכב מיוחד לאסוף את המכשיר. מלבד העובדה שהמכשיר התקול עלול להפריע לתושבים, יש בכך סכנה נוראה לילדים שעלולים להתחבא בתוכו, תוך סכנה להיחנק למוות חלילה וחס. יש צורך לדאוג לעקור את הדלתות של המקרר או מכונת הכביסה, או להניח את המכשיר בצורה שתמנע מילדים לפתוח את הדלת, ולפנות את המכשיר מהבית סמוך למועד בו אמור להגיע צוות הפינוי העירוני.
בעירייה גם מבקשים מהתושבים לא לפנות פסולת גושית גדולה כמו רהיטים שבורים, בערב שבת או חג. בשל העובדה שהפינוי הקרוב יהיה רק ביום ראשון, הפסולת תישאר על המדרכות לאורך כל השבת והחג, ומדובר במפגע ממדרגה ראשונה, לא רק בחזות פני העיר – אלא גם בהשהיית הסכנה למשך זמן ממושך של שעות רבות בשבת או בחג, זמן שבו הילדים שוהים שעות רבות מחוץ לבית וללא השגחה ההורים.
נקודה נוספת קשורה לפינוי פסולת בוערת כמו גחלים של מנגל וכדומה, כפי שאירע בשבוע שעבר. “אנשים שמשליכים את הגחלים בלי שימת לב למצבם לא מודעים לעובדה שלעיתים גם גחלים כבויות יכולות להיות עם ניצוצות בוערים. כאשר הם באים במגע עם נייר, קרטון וכדומה הם יכולים להתלקח ולגרום לדליקה של הפח או מעבר לכך”.
לא לשלוח ילדים
תופעה נוספת שדורשת טיפול היא מצבם של הפחים, במיוחד הטמונים. לא פעם שולחים ילדים קטנים להוריד את האשפה. הילדים הללו לא מגיעים לפח הטמון או לצפרדע, והם משאירים את שקית האשפה ליד הפח.
הבעיה חמורה במיוחד כאשר מדובר בשקיות שאינן סגורות לחלוטין וכאשר מדובר ב’חבר מביא חבר’: ילד שרואה את חברו משליך את האשפה סמוך לפח ולא בתוכו מקבל דוגמה שלילית. כאשר יש ליד הפח מספר שקיות, גם מי שרוצה להניח את האשפה בתוכו לא תמיד יכול או רוצה לדלג מעל ערמות האשפה ולהגיע לפח עצמו, שלעיתים נותר ריק ממש, כאשר מסביב הכל מלוכלך.
“חשוב לציין שלא מדובר רק בילדים”, מתריעים עובדי הנקיון. “גם אנשים מבוגרים לא מודעים לחשיבות השמירה על הניקיון. לא נדיר לגלות אנשים שממהרים לעבודת יומם וקשה להם להקציב עוד דקה של הליכה עד הפח, והם פשוט זורקים את השקית מרחוק. לא פעם הקליעה למטרה מסתיימת בכישלון, וכדי בזיון וקצף.
לפעמים לא מדובר רק בעצלות. ילדים וגם מבוגרים חוששים מחתולים ופשוט מעדיפים לשמור מרחק מהם ומהפח. התוצאה: שקיות אשפה מושלכות ברדיוס נרחב מסביב לפחים הטמונים או לצפרדעים, שגוררות חתולים שחוגגים על המציאה, ובמקביל עדת זבובים שגורמת למטרד לכל השכנים שגרים מסביב, דבר שיוצא מפגע תברואתי של ממש.
ואם כבר הזכרנו את הצפרדעים, זה המקום להדגיש שאין כל ענין הלכתי לתלות שקיות לחם ומאפים על ידיות הפח. השקיות מושלכות לאשפה כאשר מרימים את הצפרדע, מה גם שיש איסור חמור לתלות לחם.
ביזיון משולחן שבת
ויש מקרים שגובלים ממש באיסור ‘לא תרדה בו בפרך’.
“לא פעם אנחנו נתקלים במקרים אבסורדים של לכלוך בכוונה תחילה, שמקורו בהתנהגות חסרת מחשבה ורגישות”, אומרים במחלקה לשיפור פני העיר.
“כך למשל, יש תושבים שפשוט מתעצלים לקחת את שקיות הניילון החד פעמיות משולחן השבת ולהכניס אותם לשקית אשפה. לא ברור אם מדובר ברצון לחסוך שקית אשפה או כל סיבה אחרת – הם פשוט לוקחים את השקית ומשליכים אותה ישירות. לא תמיד הם טורחים להכניס אותה לפח אלא משאירים אותה בסמוך. את התוצאה העגומה שגורמת לחילול השם נורא ולמטרד סביבתי, אין צורך להמשיך ולתאר”.
למנוע את כיעור העיר
לסיום, הכלל פשוט: כולנו רוצים עיר נקייה, מטופחת, כזו שנעים לגור בה ולהכניס אליה אורחים. המטרה היא בהישג יד של כולנו, ובתנאי שכל אחד יתייחס למרחב הסביבתי בדיוק כמו לביתו הפרטי. את הפסולת יש להניח רק בתוך הפח, ואם הילדים לא מגיעים אליו – יש להטיל את המשימה על המבוגרים יותר. את האשפה יש להניח בשקיות, וגם את שקיות האשפה יש לסגור בצורה הרמטית גם כאשר מניחים אותן בתוך הפח.
ושוב יש לחדד: פינוי פסולת גושית, ובמיוחד רהיטים ומכשירים כבדים חייב להיעשות תוך כדי תיאום עם המוקד העירוני, עם תשומת לב שאף ילד או מבוגר לא ייתקל ברהיט וייפול, או חלילה יסכן את עצמו בכניסה לתוכו.
בשיתוף פעולה של כלל התושבים ובעיקר עם מודעות לחשיבות הנושא והקדשת דקות ספורות מידי יום לפינוי האשפה בצורה נקיה ומתחשבת, ביתר עילית תמשיך גם אחרי פסח להיות עיר נקייה. הלוואי שהכללים הנ”ל ישוננו ויישמרו, ונזכה להימנע מחילול השם, מאיסור ‘לא תרדה בו בפרך’ ומתופעות שמכערות, תרתי משמע, את עירנו האהובה.
