שמעון כהן
“אַיֵּה הַלָשׁוֹן הַנוֹתֶנֶת אִמְרֵי שֶׁפֶר?!” עטופי הלם, יגון והלם, הילכו רבים מתושבי ביתר ומחוצה לה אחר מיטתו של אחד ומיוחד מתלמידי החכמים שבעיר, גאון ובקי בתורה שחיבר ספרים שהאירו את עיניהם וליבם של המוני לומדים בכל העולם, בחיבוריו המיוחדים בביאור חלקי התורה – הגאון רבי נפתלי אנשין זצ”ל.
הרב אנשין זצ”ל, שערך את החומשים המפורסמים בעולם ‘רש”י כפשוטו’, ‘פשוטו של מקרא’ ועוד, לצד משנה ברורה בהוצאת ‘לשם’ וספרים נוספים – היה דוגמה ומופת לתלמיד חכם ש’שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה’, כאשר כל מעשיו בהצנע לכת, ואף בספרים שחיבר דאג שלא להבליט את שמו.
המנוח זצ”ל נולד בירושלים לאביו הרה”ח רבי אברהם אנשין זצ”ל. בבחרותו למד בישיבת ‘לפלגות ראובן’, על שם הגאב”ד הגאון הגדול רבי זעליג ראובן בענגיס זצוק”ל, שם קנה את תורתו. בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו תבלחט”א, בתו של הג”ר ברוך ולס זצ”ל.
כבר מצעירותו ניכרו תכונותיו הגאוניות, ונמשך לחיבור ספרי ביאור על התורה הקדושה, כאשר הוא דולה ומשקה מבארם של גדולי הראשונים. כל מי שהכירו ידע כי הוא גאון עצום הנחבא אל הכלים, חרף היותם של ספריו נכסי צאן ברזל המוכרים ברבבות בתים בישראל. פירושיו על התורה מאופיינים בהסברה ארוכה בשילוב הקדמות ופתיחות לכל קטע ונושא, כאשר הפירוש מנוקד כולו ומאפשר לקטן ולגדול להיכנס בשערי התורה הקדושה. תפוצתם המדהימה של ספריו הקנתה לו מוניטין רב שיצא לו בכל קהילות ישראל.
תהומות של כאב
בשנים האחרונות, לאחר שנות מגורים רבות בירושלים בה חי ופעל – קבע הגאון זצ”ל את משכנו ברחוב אוהב ישראל בעיר, והיה לאחת מדמויות ההוד של ביתר עילית. הוא קבע כמקום תפילתו את בית הכנסת של קהל עדת ירושלים (המתמידים) ברחוב דרכי איש, ולצד זאת היה מתפלל בבתי הכנסת ‘סאווראן’ ועוד בתי כנסיות באזור. מעשה החסד שלו היו נעשים בהצנע לכת, כאשר מפעם לפעם היה חומק לבית הכנסת חב”ד הסמוך לביתו ומכניס בקבוקי משקה ומזון עבור הציבור, תוך שהוא דואג שלא יידעו מיהו התורם האלמוני.
באחרונה חלה במחלה וקיבל את ייסוריו באהבה. ביום שישי, לסדר ‘ונתנו איש כופר נפשו’ נסתלק כשהוא בן ס”ו שנים בלבד, וכאבו בליבו על המצב שבו ‘משנאיך נשאו ראש’.
זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך – שישה עשר ילדים הולכים בדרך השם וחלקם ממשיכים את דרכו בחיבור הספרים, בהם בנו הרה”ג ר’ דוד, חבר המכון שסייע לאביו בעריכת החומשים שהפכו כאמור לשם דבר בעולם התורה. בין אחיו: הגאון רבי שמואל מאיר אנשין מראשי ישיבת המתמידים, והסופר הנודע הרב נתן אנשין.
מסע ההלוויה נערך ביום שישי, ערב שבת קודש פרשת כי תשא, מבית ההלוויות שמגר לעבר הר המנוחות, שם נטמן בפניא דמעלי שבתא לדאבון ליבם של המוני מכיריו הקרובים, ומכיריו הרחוקים שחבים לו הכרת טובה נצחית על שהכניס אותם בשערי לימוד התורה באמצעות חיבוריו הנפלאים.
הפסדו של דור
אחד ממחברי הספרים
קשה לתאר מה הפסדנו, מה הפסיד עולם הספר התורני, מה הפסיד הדור.
רבי נפתלי אנשין זצ”ל איש עשיר ברוחו, ידע כל הנסתרות. הייתה לו הסברה מיוחדת בגמרא, בהלכה, במקרא, טעמי המצוות בפשט, קבלה חסידות, ליקוטי מוהר”ן, לומד’ס, כל דבר בשפה מובנת וברורה ונעימה. והיה תלמיד מובהק של ‘ר’ לייב’ (הגאון רבי לייב מינצברג זצ”ל), והיה מוסיף ומשכלל דברים על בניינו.
עוד היה דורש על כל העניינים שבעולם, מנהגים, היסטוריה, לשון ודקדוק, חוקי הטבע, בחינת ‘וידבר על העצים ועל האבנים’.
אני זוכר שיעור ממנו על פיוטי ההושענות וסדרם, בבין הזמנים היה יכול למסור שיעור שלם על צבעי הפרחים, וכדומה. לדוגמא אמר טעם במה שרק הפינגווינים עומדים ניצבים כבני אדם, מפני שהם מצויים רק במקומות שאין שם אדם, ואין הם סותרים את מלכותו של האדם.
היה בעל רגש עצום ונפש אמן רגישה. היה כותב שירים וחרוזים על כל ענייני החיים, בכישרון אומנותי מיוחד. ומעת לעת התפרסמו ב’המבשר’ או ב’תורה ודעת’. התפרסם במיוחד שיר על בין הזמנים.
ועדיין לא נגעתי במגוון העניינים שעסק בהם. אוי, מי יתן לנו תמורתו!
