יעקב מרגליות
ר’ גדליהו אייזנשטיין, יו”ר הסיעה החסידית. קודם כל נשמח לקבל ‘כרטיס ביקור’ קצר. אתה מוכר בעיר בעיקר מפעילותך כיו”ר הארגון ‘מצפן’. אבל מה הרקע שלך בעשייה הציבורית הכללית?
“ראשית כל, אני שמח על ההזדמנות להתראיין לעיתונכם החשוב, שנושא ברמה את קולם של רבני העיר ואת קולם של התושבים. ובכן, זכיתי להימנות על תושבי ביתר עילית ולהיות מעורה בעשייה המקומית בשנים האחרונות.
“לפני כחמש שנים, לאחר הבחירות הקודמות, נקראתי על ידי ראש העיר ר’ מאיר רובינשטיין להקים ארגון שייתן מענה חינוכי בכל הנושאים הבוערים בתחום החינוך בעיר. היה זה מימוש של הבטחת הבחירות של ראש העיר בנוסח ‘שמים את החינוך בראש’. ההחלטה להקים ארגון חינוכי נבעה מהצורך שזעק מהשטח. תלמידים ובני נוער מכל החוגים שמתמודדים עם אתגרים וזקוקים למענה מקצועי, לא קיבלו מענה של ממש, והצורך היה דחוף.
“ואז הקמתי את ‘מצפן’, יחד עם קבוצה של אנשי חינוך ומקצוע מהשורה הראשונה, בעיר ומחוצה לה. רתמתי את ניסיוני החינוכי כחונך אישי במשך שנים וכאיש צוות בישיבות באיאן, ברסלב וערלוי, כדי להקים מערך שייתן עזרה ראשונה בכל בעיה חינוכית שמתעוררת בעיר. ‘באותה תקופה ראשונית, שימש ‘מצפן’ כמעין ‘חדר מיון קדמי’, שקלט את הפניות וניתב את הפונים הלאה לגורמים המתאימים.
“ככל שחלף הזמן והתרבו הפניות, הבנו שנדרש לתת מענה מלא ומקיף בכל התחומים – מטיפול רגשי ועד תהליכי הערכה מקצועיים, שיבוץ במוסדות ועבודה סוציאלית. וכך, ‘מצפן’ הפך עד מהרה לאימפריה חינוכית מקומית, בעידוד ובגיבוי רבני העיר שליט”א. בבחינת ‘נר לאחד נר למאה’ – לצד המענה המקצועי לכל פנייה, ‘מצפן’ מארגן סדנאות חינוך להורים ולמחנכים בהשתתפות אנשי המקצוע מהשורה הראשונה.
ארבע תחנות קריטיות
“בפעילות ‘מצפן’ בשנים האחרונות, היו לנו ארבע נקודות קריטיות שבהן נדרשנו לתת מענה מוגבר, בסדר גודל של אלפי פניות, שבהן זכינו להציל נפשות כפשוטו. הפעם הראשונה הייתה בתקופת הקורונה, החל מאזור חג הפסח שנת תש”פ, אז, בסגרים ובתחלואה הגבוהה הפעלנו מערך של אנשי מקצוע שנתנו מענה פסיכולוגי מהיר, לצד פאנלים בהשתתפות פסיכיאטרים, מערך הנחיית הורים להתמודדות עם הילדים בבית ועוד.
“הנקודה השנייה הייתה אחרי אסון מירון בתשפ”א, אז הפעלנו מערך אדיר של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, לצד אנשי ונשות חינוך שהעניקו ליווי לכל מי שפנה, ומדובר במאות רבות של פניות. היו ארבעה הרוגים מהעיר רח”ל, בין היתר נתנו מענה לקרובי משפחה, וכן לכל תלמידי הישיבה בה למד הבחור אליהו כהן ז”ל. לצד זאת, הענקנו ליווי צמוד לנפגעי טראומה שהיו במקום בשעת האסון, וכן ליווינו צוותי חינוך בתלמודי התורה, בבתי הספר, בישיבות ובסמינרים כדי להתאים מענה מקצועי נכון. ערכנו ערב חינוכי בהשתתפות למעלה מ־200 אנשי צוות חינוכי בעיר, כדי לצייד אותם בארגז הכלים הנכון להתמודדות מול הטראומות של התלמידים.
“לאחר מכן היה את אסון קרלין בערב שבועות תשפ”א, אז העניק ‘מצפן’ ליווי מקצועי לבחורים ולצוותים החינוכיים. אנשי המקצוע מטעם ‘מצפן’ פעלו בכל הישיבות והחיידרים של החסידות בתיאום ולבקשת ראשי המוסדות, ונתנו את המענה הנכון.
“האירוע הרביעי זו המלחמה שעדיין בעיצומה. החל ממוצאי שמחת תורה הפעלנו קווי סיוע, וערכנו סדנאות וימי עיון לצוותים חינוכיים, כמו גם מענה שוטף לכל פונה, במיוחד בני ובנות נוער שמתמודדים עם פחדים וקשיים תפקודיים המתעוררים לנוכח התקופה.
“כאמור בשנתיים האחרונות הקמנו אגף לבנות ותלמידות בית יעקב ב’מצפן’, שמופעל על ידי נשות מקצוע מהשורה הראשונה בציבור החרדי, והדבר כולל מטפלות רגשיות, עובדות סוציאליות ועוד”.
אתה מתאר פעילות ענפה ומשגשגת בהצלת נפשות ברובד החינוכי, בהן אתה עושה חייל. מה לך ולפוליטיקה?
“האמת היא שזו שאלה שגם אני שואל את עצמי”, מחייך אייזנשטיין… “הכל התחיל כאשר בעקבות פעילותי ב’מצפן’ זיהיתי צורך ליצור בעיר פעילות חינוכית נרחבת עבור הבחורים והילדים. הרי נשירה או היחלשות ברוחניות לא קורית פתאום ברגע אחד. יש תהליך. שאלתי את עצמי: מהו הדבר שאפשר לעשות כדי להעצים את החוויה הרוחנית ולהעניק מענה של טרום נשירה.
“ב”ה אני טיפוס אנרגטי שאוהב לחוות דברים מקרוב, ולכן ביקשתי מחמישים אנשי צוות בישיבות ובחיידרים בעיר לבדוק מה הצורך הגדול של התלמידים בביתר. התשובה הייתה כמעט פה אחד: יותר פעילות פנאי חינוכית לעידוד הלימוד ביומי דפגרא, כמו בין הזמנים, שבתות ותקופות החגים. זה הצורך הבוער בביתר. הבנתי שזה האתגר הבא שלי”.
תשובה מהקודש פנימה
“בעקבות הגילוי פניתי לרה”ע ר’ מאיר רובינשטיין והצגתי בפניו את הממצאים. המשפט ששמעתי מרה”ע היה: ‘ר’ גדליה, התפרצת לדלת פתוחה! גם אני מרגיש שיש צורך בפעילות חינוכית מהסוג הזה, צא לדרך!’ וכל השאר היסטוריה…
“ואז החל שיתוף הפעולה עם ר’ יצחק מאיר ברים, אז יו”ר הסיעה החסידית. הקמנו את המותג ‘מיט א ברע’ן’, והתחלנו לנצח על פעילות לאורך מעגל השנה, לכל שכבות הגיל. מפעילות ‘בין הזמנים’, ועד מבצעי לימוד בשובבי”ם, הכנה לליל הסדר ‘למען תספר’, ימי הפוגה בטבריה ב’בין הזמנים’ וטיולים למשפחות, שלל אירועי חנוכה לבנות הסמינרים ובתי הספר, כינוסי חיזוק וערבי העצמה, מעמדי הכנה לישיבה קטנה וישיבה גדולה, פרויקט ‘ושננתם’, מבצע ‘הבל פיהם’, ועוד ועוד ועוד כפי שכל תושב בעיר מכיר”.
פעילות מצוינת ומרשימה, שאכן כל תושב מכיר. ועדיין אנחנו מנסים להבין: מה הוביל אותך מהזירה החינוכית לקדמת הבמה הפוליטית כיו”ר הסיעה החסידית בעיר?
“האמת היא שזה היה בלתי צפוי ובלתי מתוכנן. השגחה פרטית גלויה שמראה עד כמה הכל בידיו של מסובב הסיבות ברוך הוא. לפני כחמישה חודשים הוצע לידידי ר’ יצחק מאיר ברים להתמודד על תפקיד ראש רשימת אגודת ישראל בירושלים. היה זה בעקבות פנייתם של ראשי חסידות באיאן המעטירה, ובראשם מנכ”ל המוסדות הרב בנימין הרשלר, שחיפשו נציג ציבור נמרץ ומנוסה שיוכל לייצג את הציבור החסידי בירושלים, והתפקיד הוטל על ר’ יצחק מאיר, שאכן זכה בבחירות הפנימיות והעתיק את מקום מגוריו לירושלים.
“משהתפנה מקומו של ר’ יצחק מאיר, פנו הרב הרשלר וראשי חסידות באיאן ואמרו: ‘מכיוון שאתה מעורה ומכיר את ענייני הרשות וניצחת על פעילות כה ענפה בקדנציה היוצאת – לדעתנו התפקיד מתאים לך’. התלבטתי מאוד. מצד אחד חשבתי שר’ יצחק מאיר מותיר לי נעליים גדולות בעשייה, ומצד שני לא רציתי לזנוח את הפעילות החינוכית. התייעצתי עם חברים וידידים, שחלקם אמרו לי ‘מה לך ולצרה הזאת’, וחלקם דווקא דחקו בי לקבל את ההצעה באומרם שאני יכול לעשות חייל ולהרחיב את הפעילות למען הציבור.
“בצר לי שלחתי מכתב למורי ורבי כ”ק מרן האדמו”ר מבאיאן שליט”א, שבו שטחתי את הלבטים והבעתי את חששי שאם אקבל על עצמי את התפקיד – הרי שהפעילות החינוכית תוזנח, וכי בני משפחתי מעדיפים שאישאר בתחום החינוך ולא אשאב לזירת העשייה העירונית. המענה מהקודש פנימה היה חיובי, כאשר ההוראה היא שעליי לקבל על עצמי את תפקיד יו”ר הסיעה החסידית ובד בבד להמשיך בפעילות ב’מצפן’ במלוא המרץ והתנופה, מבלי שהאחד יפגע בשני.
“לאחר שקיבלתי את התשובה הברורה מהקודש פנימה, פניתי לרה”ע הרב רובינשטיין וביקשתי ממנו שיעמיד את כל האמצעים הנדרשים על מנת שאוכל להמשיך בפעילות החינוכית ב’מצפן’. לאחר שקיבלתי את מלוא האמצעים והתנאים הודעתי כי אני מקבל על עצמי את התפקיד, ומכאן ואילך לא נותר לי אלא לייחל לסייעתא דשמיא שתלווה אותי בתפקידי, מכוח הציבור ולמענו”.
סיוע כעבודת השם
איך קיבל הציבור את המינוי שלך?
“ברוך השם, בתוך עמי אנוכי יושב. כידוע לכם, הבחירות נדחו שוב ושוב עקב המלחמה, דבר שאיפשר לי להעמיק את המעורבות בכל הקהילות בעיר. ביתר עילית ידועה באנשיה המפרגנים באופן מיוחד, ובכל מקום אני נתקל בתגובות מעודדות ומפרגנות. אני יודע שתושבי העיר נושאים אליי עיניים שאצליח יחד עם כלל חברי הסיעה החסידית לשרת אותם ולהעניק להם את מלוא המענה המקצועי הדרוש. בכל מקום אני נתקל בעידודים ובברכות הדרך של התושבים, ואני מקווה שבעז”ה לא נאכזב ונצליח להציב סטנדרטים חדשים של שירות לתושב עם כל הברע’ן”.
אפרופו ‘עם כל הברע’ן’: אתה לא חושב שהקמפיין ‘עם כל הברע’ן’ הוא סוג של חילול הקודש? עד עכשיו המותג שימש לפעילות רוחנית, שעות רצופות, מבצעי שובבי”ם, לימוד הלכות בורר וכדומה. ועכשיו לוקחים את הסלוגן למקום פוליטי?
“ההיפך הוא הנכון!”, נזעק אייזנשטיין. “זו טעות לחשוב שעירייה הוא מקום פוליטי. כשאנחנו בעיר חרדית ויש לנו הזכות לעזור לתושב בהנחה בארנונה, בפתרון בירוקרטיה, במהלך שיחסוך לו אלפי שקלים בחודש או בפעולה שתסייע להאכיל את ילדיו בכבוד או להרחיב את ביתו ברוגע ולחיות ברווחה – זו פעילות רוחנית מהמדרגה הראשונה. אני חוזר שוב: זאת לא פעילות גשמית ולא עשייה פוליטית. לעזור ליהודי שני זוהי עבודת השם, כפשוטו!
“בספרים הקדושים כתוב שלמרות הידוע בהלכה על כך שבראש השנה אסור לאדם לבקש את צרכיו הגשמיים – בימינו הותר הדבר, כיוון שיהודי זקוק לגשמיות, כדי להפוך אותה לרוחניות. בשביל מה זקוק יהודי לפרנסה? כדי לגדל את ילדיו לתורה! מדוע הוא זקוק לבריאות? כדי לעבוד את השם! מפני מה צריך יהודי דירה רחבה? כדי לשכן שם את בניו ובנותיו שילמדו בחשק ויגדלו ליראת שמים מתוך הרחבה. וכן הלאה והלאה. לכן, לגייס את המותג ‘מיט א ברען’ לפעילות הציבורית בעירייה – זה הדבר הכי נכון שניתן לעשות, כיוון שזהו חלק בלתי אינטגרלי מהעשייה שלנו, כן, כן, עם כל הברע’ן!'”
מענה בתוך 48 שעות
מה המטרות שאתה מציב לעצמך לקדנציה הקרובה?
“ראשית אני רוצה לעסוק בנושא פניות הציבור. הצבתי לעצמי יעד: כל תושב, מכל חוג ומגזר בעיר, שיפנה ללשכתי – יקבל מענה מקיף בתוך 48 שעות! כבר בשלושת החודשים האחרונים קידמנו את העניין, בכך שפיתחנו תוכנת מעקב ייחודית לפניות הציבור. התוכנה מכניסה כל פנייה למערכת ומעדכנת אותנו בכל רגע נתון על סטטוס הטיפול בפנייה. התוכנה מפנה ישירות אל המחלקה הנכונה בעירייה ועוקבת אחר הפנייה עד לרגע שהפנייה טופלה ונסגרה. זה יהיה אחד היעדים המרכזיים שלי בקדנציה הקרובה בעז”ה.
“לצד זאת, קבעתי יעד שבו כל משפחה בעיר שזכאית להנחה בארנונה – תקבל זאת ללא קושי. בשנים האחרונות נוצר מצב שעקב הבירוקרטיה והטופסולוגיה המסובכת – ישנן מאות משפחות בעיר שמבחינת הנתונים הכלכליים זכאיות להנחה, אבל בפועל הן אינן מקבלות את ההנחה שמגיעה להן. נכנסתי לתוכנה העירונית של משלמי הארנונה – נדהמתי לגלות את מספרן הרב של המשפחות שיכולות לקבל הנחה ולא זוכות לכך, או מכיוון שלא הגישו את הטפסים בזמן, או מכיוון שהטפסים לא אושרו.
“החלטתי לעשות לזה סוף. בשבועות האחרונים הכרזנו על מבצע ‘כל הדרכים מובילות להנחה’. סידרנו ארבע דרכים יעילות להגשת הטפסים ביעילות ובקלות, כאשר אף הגענו להסדר עם חנויות ‘חותם’ בעיר שניתן להגיש דרכן את הטפסים. כמו כן סידרנו אפשרות להגשת המסמכים בפקס וללא כל מגע עם הרשת, כיאה לעיר של יראים ושלמים שזוכים להתנזר ב”ה מהאמצעים הטכנולוגיים למיניהם.
“לצד זאת, בכוונתי לטפל בנושא הרווחה, כהמשך ישיר לפעילות ב’מצפן’ במהלכה נחשפתי למקרים שמצריכים טיפול מיוחד. רקמתי קשר עם אגפי הרווחה והמחוז, וגם בנושא הזה בכוונתי לדאוג למענה יעיל, מהיר ומפורט, שיהיה מותאם לצרכים ולצביון וייתן את כל מה שדרוש בכבוד וברגישות.
“נושא נוסף זו התחבורה בעיר. אני מקבל המון פניות בנושאי תחבורה. אנשים שמתלוננים כי במוצאי שבתות וחגים הם ממתינים בירושלים לאוטובוס לעיר והאוטובוסים עוברים על פניהם כשהם מלאים”.
ומה אתה מתכוון לעשות בנושא?
“להיכנס לעובי הקורה עם כל כובד המשקל. יכול להיות שישנו מחסור בנהגים, דבר שיוצר קושי במענה תחבורתי. נעשה הכל כדי לפתור את זה. כמו כן, אחד הנושאים שאני רוצה לפתור זהו העומס התחבורתי בכבישי העיר בימי שישי, בזמן חזרתם של התלמידים מהחיידר, דבר שיוצר לצד העומס מצבים של סכנה בכביש. לדעתי הנושא טעון טיפול עומק יסודי, ובכוונתי לקדם פתרון לנושא בשיתוף עם רה”ע ר’ מאיר רובינשטיין”.
דיני נפשות ממש!
“נושא נוסף שבכוונתי לטפל בו”, אומר אייזנשטיין, “הוא מצוקת החנייה בעיר. ברחובות רבים בעיר אין מקומות חנייה מספיקים בלילה, ואנשים שחוזרים הביתה מוצאים את עצמם כשהם נאלצים להחנות במרחק רב מביתם, או לחנות מעל המדרכה ולאלתר כל מיני פתרונות משונים ואף מסוכנים. הנושא מצריך מענה וטיפול ובכוונתי להיכנס לעובי הקורה יחד עם רה”ע”.
איזה תיק בכוונתך לדרוש?
“למרות שהחינוך נמצא בראש מעייני, ובדעתי לקחת את נושא החינוך באופן הכי יסודי ומעמיק – התיק הכי ביצועי בעירייה הוא תיק התכנון והבנייה, שעוזר לתושבי העיר ביום יום, ולכן זהו התיק שאקח, כאשר במקביל אמשיך לעמוד בראש מרכז ‘מצפן’ ולנתב את הפעילות החינוכית דרך הארגון”.
אפרופו נושא החינוך: איך בדעתך לפעול בנושא אי קבלה של תלמידים ותלמידות ראויים במוסדות החינוך?
“אני רואה בזה כאחד הנושאים האקוטיים והקריטיים ביותר בעיר. דווקא מתוקף תפקידי ב’מצפן’ אני רואה בחוש את העוול שנעשה במקרים רבים, ואת התוצאות ההרסניות של הידרדרות עד שאול תחתית כתוצאה מחסימה של תלמיד או תלמידה בשערי המוסדות. כמובן שאי אפשר להכליל, ויש מקרים שבהם אין ברירה, אבל בחלק מהמקרים בוודאי שנדרש מהמנהלים להטות כלפי חסד ולקבל. בתפקידי במרכז ‘מצפן’ נאבקתי בנושא מול מנהלים ופעלתי להכנסת תלמידים, וכך אעשה גם מתפקידי בעירייה. אלו דיני נפשות מהמדרגה הראשונה. דלתי תהיה פתוחה לכל פנייה מהסוג הזה, ואני מתחייב לטפל בעז”ה בכל תיק של אי קבלה למוסדות”.
נבחרת רעננה ורעבה
השתכנענו שאתה מלא בכוונות טובות וקבלות של עשייה. אבל מה באמת הסיבה להתאמץ יותר מבעבר? אתה הרי ממוקם במקום הראשון, כך שאין סיבה שלא תיכנס!
“אינו דומה סיעה של שבעה מנדטים לסיעה של תשעה או עשרה. הכח לפעול ולקדם דברים לטובת תושבי העיר תלוי מאוד בגודל הסיעה ובאמון הציבורי שמאחוריה.
“ועיקר העיקרים – יש ברשימה נבחרת מדהימה של אנשי ציבור שכל אחד מהם הוא ברכה לכלל תושבי העיר. הסיעה התחדשה כעת בנבחרת רעננה מכל שכבות הציבור, כולל חוגים שלא היו מיוצגים עד כה בסיעה. חסידות חב”ד שהופכת כעת לחלק בלתי נפרד מהסיעה החסידית ומיוצגת על ידי ר’ מאיר בר-לב, קהילות ‘אנשי ירושלים’ שייוצגו על ידי ר’ אליעזר לוצקין, הצעירים בעיר שאותם מייצג ר’ עוזי שלום, נציג חסידי אמשינוב ר’ פנחס ברים האחראי על ‘קופת ביתר’, נציג השטיבל’ך בגבעה ב’ ר’ ישראל הולצמן ועוד, זאת כמובן לצד הנבחרת הוותיקה שמייצגת את החסידויות בעיר.
“אני יכול לומר שמדובר בנבחרת נציגים שרעבים לעשייה ומתכוונים להקדיש את כל הכוחות והיכולות שלהם כדי להעניק לתושב את המענה הראוי והיסודי ביותר בכל נושא ובכל מועקה.
“בעניין הזה ברצוני לציין כי בחודשים האחרונים ערכתי פגישות עם נציגי כלל הקהילות בעיר. שמעתי את הצרכים ואת הבעיות על מנת לטפל בכל הצרכים, עד האחרון שבהם, וזאת על מנת לשדרג את העשייה הציבורית בעיר כמה קומות מעל לכל מה שהיה מוכר עד היום. ועוד משהו: הקמנו את ‘פורום הגבאים’, בהשתתפות כ־150 גבאים מכל הקהילות ובתי הכנסת בעיר, שהתאגדו לכדי כוח משותף בסיוע הסיעה החסידית, כאשר מבצע ‘הבל פיהם’ שהפך ללהיט בקרב ילדי העיר הוא חלק מהפעילות שהפעלנו במסגרת ‘פורום הגבאים'”.
מה המסר שלך לסיום?
“המסר שלי פשוט מאוד: ביתר עילית זכתה לשמש דוגמה חיה לעיר של תורה וחסידות, מצפן של ממש בנושא החינוך והפעילות לבני הנוער, ועיר שמובילה מהפכות בתחומים רבים. ולא פחות מכך – מצטיינת עירנו באחדות המבורכת בין כלל החוגים והעדות, איש על מחנהו ואיש על דגלו בהרמוניה מושלמת.
“גם בבחירות האלה אנו זוכים לראות את פירות האחדות בעיר, כאשר המחלוקות שנראות במחוזות אחרים, פוסחות ב”ה על עירנו. לא בכדי, הקמפיין של ראש העיר ר’ מאיר רובינשטיין לראשות העיר הוא ‘האחדות תנצח הכל’.
“אני מבקש מכל אחד שנושא החינוך, כבוד קהילות הקודש והשירות האישי לתושב יקר לליבו – שייתן לנו את קולו, שיפעל ויפעיל את כל הסובבים אותו למען האחדות ולמען כבודה של עיר התורה והחסידות, ואכן, בשם השם ובכוח האחדות בין יראי השם – נעשה ונצליח”.
