יעקב מרגליות
דוחים את הקץ, ואולי טוב שכך: אחרי הדחייה מחודש חשוון לשבט – שוב נדחה מועד הבחירות המקומיות, והפעם לתאריך ח”י באדר א’ (27 בפברואר 2024 למספרם), זאת בעקבות החלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון בשבוע שעבר, כאשר חברי הממשלה אישרו את הדחייה פה אחד, בתוך ויכוח בין שר האוצר סמוטריץ’, שצידד בדחיית הבחירות, לשר הפנים ארבל שניסה להותיר את מועד הבחירות על מתכונתו.
מה שהכריע בסופו של דבר הייתה תשובת צה”ל לפיו ישנם 688 משרתי מילואים המתמודדים ב-144 רשויות, ואותם לא ניתן לשחרר לצורך הבחירות. ומכיוון שכך, הוחלט לדחות את הבחירות, על מנת שלא יהיה מצב בו הבחירות נערכות בעוד שמתמודדים אינם יכולים להשתתף בקמפיין ובהליך הבחירות.
כזכור, הבחירות ב-241 רשויות מקומיות ואזוריות – בהן עירנו ביתר עילית – תוכננו להתקיים בט”ז במרחשוון (31 באוקטובר 2023 למספרם). עם פרוץ המלחמה הוחלט בתחילה לדחות את הבחירות לתאריך כ’ בשבט (סוף ינואר 2024 למספרם) אך לאור מצב הלחימה התקיים דיון מחודש על מועד קיום הבחירות, וכאמור – כעת עודכן מועד הבחירות ליום שלישי, ח”י באדר א’.
לעת עתה, ספר הבוחרים וכן רשימות המועמדים לא נפתחים מחדש, והם יישארו ללא שינוי – בדיוק כפי שנסגרו בעשרת ימי תשובה אשתקד, חודש לפני מועד הבחירות המקורי. במקרה ותידרש דחייה נוספת – קרוב לוודאי שהן ספר הבוחרים והן רשימות המועמדים ייפתחו מחדש, וזאת נוכח פער הזמנים הקיצוני בין סגירת הרשימות לבין מועד הבחירות בפועל.
בדרך כלל, על פי החוק במדינת ישראל, הבחירות מתקיימות מדי חמש שנים ביום ג’ השלישי לחודש חשוון. השנה הבחירות לרשויות המקומיות לא התקיימו כמתוכנן, בשל המלחמה. קיום בחירות בזמן מלחמה היא רצופת אתגרים והוביל לדיונים רבים בין מקבלי ההחלטות. במשרד הפנים בחנו היתכנות לקיום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות במועדים השונים שקבעה הכנסת מיד לאחר פרוץ המלחמה, ולבסוף שר הפנים משה ארבל החליט כאמור להמליץ על קיום הבחירות בסוף ינואר (כ’ שבט, כאמור).
השר ארבל נכנע
בין הבולטים שהתנגדו להמלצה זו היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שדרש לדחות את הבחירות עד לאחר סיום המלחמה. במכתב ששיגר לשר הפנים כתב סמוטריץ’ כי “לאחר הודעתך כי הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו בסוף חודש ינואר, משרתי מילואים רבים המוצבים בחזית נקלעו לסיטואציה מורכבת”.
סמוטריץ’ התייחס במכתבו לכך שרבים מנציגי ‘הציונות הדתית’ ברשויות המקומיות נמצאים בלחימה. “הלחימה עודנה נמשכת, ומשרתי המילואים, כולל מועמדים ואנשי קמפיין, עודם נלחמים. מבדיקה שנערכה על-ידנו, וזאת רק במפלגת הציונות הדתית, מתוך 66 רשויות בהם מועמדי המפלגה מתמודדים, 62% מבעלי התפקידים מגויסים, ו-24% מראשי הרשימות מגוייסים”. עוד הוסיף סמוטריץ’ במכתבו כי חשוב לדחות את הבחירות על-מנת להבטיח את תקינותן, וכן להבטיח שלא תתקיים אפליה כלפי הלוחמים.
בשבוע שעבר ובניגוד לעמדתו של שר האוצר, הצהיר שוב שר הפנים משה ארבל כי הוא תומך בקיום הבחירות בסוף ינואר (כ’ שבט), והתנגד לדחייה נוספת. “ניתן ואף חשוב לקיים את הבחירות במועדן על-מנת להקרין לאזרחים חוסן, שיגרת חירום מאפשרת ויציבות להמשך”. עוד הוסיף ארבל כי “פוליטיקאים צריכים להדיר את רגליהם ממנו, גורמי המקצוע הם אלה שצריכים להמליץ וחובתנו לקבל את עמדתם”.
אלא שמכתבו של עוזר הרמטכ”ל ובו פירוט מספרם של המתמודדים המשרתים במילואים – הביא את השר ארבל לחזור בו מעמדתו והחליט לתמוך בדחיית הבחירות לח”י באדר א’. ממשרד הפנים נמסר כי “לאחר קבלת עמדה עדכנית ומפורטת מלשכת הרמטכ”ל בסוגיית הזכות לבחור ולהיבחר בקרב חיילי המילואים, שר הפנים פנה לראש הממשלה בבקשה לקיים דיון בישיבת הממשלה אליו יוזמנו נציגי צה”ל אשר יפרטו בפני השרים את המצב העדכני, והממשלה במליאתה תכריע בסוגיית מועד הבחירות אחר קיום הדיון”.
הצבעה ברצועה
מספר בעלי זכות הבחירה הכללי עומד כיום על 7,190,584 בעלי זכות הצבעה, כאשר רבים מהם נמצאים בשירות מילואים פעיל. בצה”ל ביקשו לאפשר הצבת קלפיות ברצועת עזה, עבור הלוחמים המשרתים ברצועה. בנוסף, בצה”ל מבקשים להאריך את ההצבעה המוקדמת מ-72 שעות ל-8 ימים. הממשלה הנחתה את הצבא בשבוע שעבר להעביר למזכירות הממשלה את עמדתו באשר לאפשרות שחרורם של המועמדים לבחירות לרשויות המקומיות הנמצאים כיום בשירות מילואים פעיל, מי מהם לא ניתן לשחרר וכן, פילוח מדויק באילו רשויות יש מועמדים שלא ניתן לשחררם.
כ-3,982 ממשרתי המילואים שגויסו במסגרת המלחמה מתמודדים לבחירות לרשויות המקומיות, 2,346 מהם מצאים בצו 8. 70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה אזורית. בשגרה, משרתי מילואים ששמם נכלל ברשימת בחירות לרשויות מוקפאים משירות, מרגע הגשת הרשימות עד יום הבחירות. בעקבות המלחמה תוקנו הפקודות, כעת מועמדים יכולים להמשיך בשירות מילואים פעיל בכפוף לצורך הביטחוני בהם ולאישור ראש אכ”א.
הכסף שלא הוחזר
לפי נתוני משרד הפנים, שולמו עד כה מקדמות מימון בחירות בסך 275.7 מיליון שקל. עלות דחיית הבחירות ל-30 בינואר נאמדות בכ-25 מיליון שקל, נכון לעכשיו. סך מוערך זה כולל לוגיסטיקה, מחשוב, תקשורת, הדרכות וכמובן תגבור היערכות צה”ל, תגבור קלפיות ניידות ותגבור האופרציה לנוכח תגבור מעטפות כפולות. סך זה לא כולל עלויות הגדלת יחידות המימון של הרשימות אשר מותנה בהחלטות ועדה ציבורית.
הכסף הגדול מושקע בקמפיינים של המועמדים. על כל מועמד ברשימה שמצליח להיבחר, מקבלים עליו החזר מהמדינה, ובגלל שלא התקיימו הבחירות – לא התקבלו החזרים עד כה, כך שמדובר בבזבוז כספים רב עבור המועמדים השונים. מדובר ב-1.3 מיליארד שקל. כלומר, בסך-הכול בסביבות 1.5 מיליארד שקל הושקעו בבחירות עד כה.
אגב, דחיית בחירות לרשויות מקומיות כבר אירעה בעבר. התקדים הראשון לדחיית בחירות ברשויות היה במלחמת יום כיפור, בה נדחו הבחירות בחודשיים. גם בשנת תשמ”ב דחתה הכנסת את הבחירות בשנה, בשל מלחמת לבנון ולמרות לא מעט התנגדויות של גורמים באופוזיציה, שטענו כי מדובר בפגיעה במשטר הדמוקרטי.
בביתר מרוצים
בנוגע לעירנו ביתר עילית – נראה כי התושבים בסך הכל מרוצים. מערכת בחירות מאופיינת מטבע הדברים בקמפיינים ולעתים אף בסערות שונות. במשך חודש תשרי החלה הזירה המקומית להתעורר, והקמפיינים החלו להתפרסם בחוצות. בערים שונות (לא בביתר, לשמחתנו) הבחירות אף מתאפיינות בסערות ופילוגים חריפים, והדבר אינו תורם לאהבת ישראל הנדרשת בימים כאלו בפרט.
כעת, עם כניסת הבחירות להקפאה – השטח רגוע והתושבים יכולים להמשיך בשגרה, תוך הפניית מלוא תשומת הלב לתשובה, תפילה וצדקה, ולהוספת זכויות שעם ישראל כה זקוק להן בימי מצוק אלו, בתפילה לישועה בקרוב.
