שמעון כהן
ביתר צהלה ושמחה: את ליל השבת האחרונה, פרשת ויחי, לא ישכחו חסידי זוועהיל ומאות תושבים בעיר גם בעוד זמן רב. הייתה זו שבת נדירה שבה ערך כ”ק האדמו”ר מזוועהיל את שמחת ה’שלום זכר’ לבנו שנולד לו ולרבנית בשעה טובה ומוצלחת.
כ”ק האדמו”ר מזוועהיל, מנהיג את עדתו בירושלים וברחבי הארץ וקובע את משכנו בעירנו, כאשר חלק מהשבתות שוהה האדמו”ר במחיצת קהל חסידיו בירושלים וחלק מהשבתות הוא נמצא כאן, בעיר מגוריו.
מאז עלות האדמו”ר למלא את מקום אבותיו כשהוא בשנות הארבעים לחייו, קיבלה העיר משנה חיזוק ורעננות חסידית, כאשר אחד האדמו”רים המוכרים שבדור מתגורר בעירנו ושוכן בתוכנו. כתוצאה מכך, השטיבל של החסידות במעלה רחוב פחד יצחק התרחב, ו’היכל טישים’ רחב ידיים נבנה במקום, כדי להכיל את החסידים שמסתופפים בצל שולחנותיו הטהורים של האדמו”ר. במהלך החודשים האחרונים, חלק מהחסידים אף עברו ממקומות שונים ואף מירושלים – להתגורר בעירנו, כדי להיות סמוכים ונראים לצל קדשו של האדמו”ר.
עד חצות בשירות ותשבחות
לפני שמונה ימים, במוצאי שבת פרשת ויגש, ליל ההילולא של כ”ק האדמו”ר ה’אור אברהם’ שהיה זקנו של הרבי – התבשרו החסידים על השמחה הגדולה בהולדת בנו של הרבי למזל טוב. האדמו”ר הביע את רצונו ששמחת השלום זכר תיערך בביתר, ובמהלך השבוע עמל ‘ועד השמחה’ של חסידות זוועהיל להשיג דירות עבור החסידים הרבים מרחבי הארץ שביקשו להשתתף בשמחה הגדולה.
למעלה משלושים דירות הושכרו והושאלו ברחבי גבעה ב’, כדי לְשַׁכֵּן בהם את החסידים שביקשו להשתתף בשבת השמחה. לצד זאת נשכר מקום מיוחד עבור בחורי החסידות שהגיעו במיוחד מירושלים וערים נוספות.
ובליל שבת – שקקו רחובות גבעה ב’ מחסידים ואנשי מעשה שנהרו מכל כיוון כדי להשתתף במאורע ההיסטורי. ‘שלום זכר’ לבן של אדמו”ר מכהן אינו מאורע מצוי במיוחד במחוזות החסידות, שכן רוב אדמו”רי דורנו עלו לכהן פאר כשהם כבר במהלך או לאחר שלב נישואי הילדים, והם משתתפים בשמחות השלום זכר והבריתות לנכדיהם. אלא שלמגינת לב נסתלק האדמו”ר הקודם זצ”ל בשנות השישים לחייו, ועתה, בשְׁרוֹת השמחה במעון בנו וממלא מקומו האדמו”ר שליט”א – מוצאים החסידים נחמה ושמחה, כשהם מתפללים שהאדמו”ר ינהיגם במעגלי צדק עד ביאת המשיח.
הצורה הפשטנית שבה מתנהג האדמו”ר ידועה לכל בחצר חסידות זוועהיל. כדרך בית אבותיו הוא מתרחק מגינוני כבוד, והחסידים הופתעו כאשר הרבי הודיע מיד עם עלותו להנהיג את החסידים – כי רצונו להמשיך ולהתגורר בביתר. בנוסף להיותו ממשיך שושלת זוועיהל, האדמו”ר הוא נכדו של בעל ה’עטרת משה’ ממאקאווא זצ”ל, שעל שמו נקרא בשמחת הברית.
האדמו”ר מתפאר בשלשלת היחס, בהיותו נֵצֶר לסבו האדמו”ר בעל ה’אור אברהם’ זצ”ל ולמעלה בקודש סבו בעל ה’יקרא דמלכא’, האדמו”ר רבי מרדכי גולדמן מווזעהיל, ולמעלה בקודש, האדמו”ר רבי גדליה משה זצוק”ל והרה”ק רבי שלומק’ה מזוועהיל זצוק”ל. האדמו”ר הוא חתנו של הרה”צ רבי מרדכי טווערסקי זצ”ל, בנו של כ”ק האדמו”ר מרחמסטריווקא ארה”ב זצ”ל שנסתלק לפני חודשים ספורים.
כאברך כולל שקד על תלמודו בכולל רחמסטריווקא בביתר, ולאחר מכן בכולל אחר הצהריים בזוועהיל. סמוך לעלותו למשרה הרמה, שימש כמשגיח רוחני בישיבה גדולה זוועהיל.
קרישמע ליינען והסנדקאות המפתיעה
אל ה’שלום זכר’ נהרו כאמור המונים מתושבי העיר, וכן רבני העיר והאדמו”רים המתגוררים בה, מכל חלקי העיר. ה’שלום זכר’, ששולב בשולחן הטהור שבו משוררים שירי שבת כנוסח בית זוועהיל, החל בסביבות השעה תשע, והסתיים שעה ארוכה לאחר חצות הלילה, כשהכל מאחלים לאדמו”ר מזל טוב ומתברכים בשפע ברכות.
במוצאי שבת קודש פרשת ויחי, לסדר ‘וידגו לרוב’ – נערך מעמד ה’קְרִישְׁמֶע-לֵיינֶען’ וה’וַואך-נָאכְט’ – בליל שימורים ולימוד כנהוג. ילדי בית זוועהיל קראו קריאת שמע ליד עריסת הרך הנולד שהוצבה בהיכל הטישים, ולאחר מכן פתח האדמו”ר בלימוד אל תוך הלילה ליד העריסה כמנהג ברית יצחק.
בבוקרו של יום א’ פרשת ‘ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד – נערכה שמחת ברית המילה בבית הכנסת הוותיק והמרכזי של חסידי זוועהיל, בשכונת בית ישראל בירושלים. בסנדקאות כובד כ”ק מרן האדמו”ר מגור, נשיא מועצת גדולי התורה. מדובר בצעד נדיר מאוד, שכן הרבי מגור אינו יוצא לסנדקאות מחוץ לבית המדרש הגדול של חסידי גור, אולם הפעם, מחמת יקרא דמלכא וכבוד לבית זוועהיל, טרח האדמו”ר לשכונת בית ישראל, כאשר מאבטחים נשכרים לשמור על הסדר ולמנוע צפיפות מסוכנת עקב הביקור הנדיר.
שמו של התינוק נקרא ‘שלמה’, על שם אביו של הרבי, כ”ק האדמו”ר מזוועהיל זצ”ל שנסתלק לפני כשנתיים.
זוועיהל בית תפארתנו: המנחה והברכה המקורית
שיחת היום ב’שלום זכר’ הייתה המנחה שהוגשה על ידי ‘הסיעה החסידית’ לאדמו”ר, בשם חצרות החסידות בעיר השמחים שאדמו”ר חשוב בישראל קובע את משכנו ומשפיע מהודו בעיר. אל המנחה צורפה ברכה, המדגישה את האור שמשפיע האדמו”ר מזוועהיל על העיר ותושביה, כאשר האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות יחד עם המילים ‘זוועהיל בית תפארתנו’.
לידי ‘שערים’ הגיע נוסח הברכה המקורית, עליה חתמו חברי הסיעה מאיר רובינשטיין, רה”ע, הרב גדליהו אייזנשטיין, יו”ר הסיעה החסידית, וחברי הסיעה בעריש שמעיה, דוד שפיצר, משה כהנא, מנדי שוורץ, יואל פרויליך, מנחם שיינברגר:
זִ יו יְקָרֵיהּ וְאִמְרֵי תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ מַלְיָא אַרְעָא
וַ עַד חֲסִידִים יַאֲדִירוּ בַּשִּׁיר וְשֶׁבַח בַּחֲבוּרָה
וְ אוֹמְרַי שֶׁבַח יַאֲמִירוּ תְּהִילּוֹת בְּיֹקֶר תִּפְאָרָה
עַ טוּרֵי תּוֹדָה יְוַועֲדוּ בְּקוֹל לְעִמֵּיהּ שְׁרָא נְהוֹרָא
הֵ ן גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה בּוֹ נִתְמַלֵּא הַבַּיִת אוֹרָה
יֶ לֶד יֻלַּד לְרַבֵּינוּ, אַשֶׁר עַל שִׁכְמוֹ הַמִּשְׂרָה
לַ עֲדָתוֹ מַבְהִיק בְּדֶרֶךְ אָבוֹת מִנְּחִילֵי יְקָרָה
בֵּ יתָר תַּנְעִים בְּקוֹל זִמְרָה בְּשִׂמְחַת פְּאֵר עִירֵנוּ
יִ שְׂמַח לִבַּנּוּ וְתַעֲלֹז קִרְיָתֵנוּ עַם גָּדוֹל שׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ
תִּ פְאֶרֶת וַעֲטֶרֶת, הוֹדָה זִיוָה וַהֲדָרָה שֶׁל עִיר עֹז לָנוּ
תְּ בוֹרַךְ חֲצַר הַקּוֹדֶשׁ הַצּוֹעֶדֶת בִּנְתִיבֵי מְאוֹרוֹת
פְּ עוּלַת צַדִּיקִים לְחַיִּים תַּשְׁפִּיעַ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת
אׇ בִיו וְאִמוֹ יַכְנִיסוּהוּ בִּבְרִית אַבְרָהָם בְּגִיל וּזְמִירוֹת
רַ בִּים יֵיאוֹתוּ לְאוֹרוֹ וְתוֹרָה יַשְׁפִּיעַ כְּאוֹר יְקָרוֹת
תַּ שְׁפִיע שִׂמְחָה זוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל יְשׁוּעוֹת מְעוטָּרוֹת
יַ עֲלְזוּ חֲסִידִים בְּהַמְשָׁכַת בְּרָכוֹת וּטְלָלֵי אוֹרוֹת
נֵ צֶר מִשָּׁורָשָׁיו יִפְרֶה וְיַצְמִיחַ פֵּירוֹת וּפֵירֵי־פֵּירוֹת
וּ זְכוּת אָבוֹת לַבָּנִים יִזְכּוֹר לִבְרָכוֹת וְטוֹבוֹת־בְּשׂוֹרוֹת.
