יעקב מרגליות
האם הפסקות החשמל התכופות בעיר, שהפכו בעבר לתופעה נפוצה ומטרידה – בדרכן לחזור לחיינו? כך לפחות הרגישו תושבי כל גבעה ב’ וחלקים נרחבים בגבעה א’ (רוב העיר, למעשה), בשעות הלילה של יום רביעי האחרון.
היה זה בשעה 10:00 בדיוק (כאשר השעה העגולה והמדויקת עוררה בליבם של תושבים חשד כי מדובר בהפסקה יזומה ומתוכננת לשם ‘השלת עומסים’. האם זו קונספירציה או מציאות?). לפתע, תוך כדי שבבתי המדרשות נערכים שיעורי ערב ותפילות ערבית ובבתים מתכוננים הילדים לשינה, ובאולמות השמחות נערכות חתונות – כבה זרם החשמל בכל רחבי העיר.
העלטה הייתה מוחלטת. בבתים ובפנסי הרחוב, במבנים הציבוריים ובתאורות הכיכרות, שלטי החוצות שבמרכזי הקניות – הכל כבה. מלבד פנסי הרכבים שהבליחו פה ושם – העיר התכסתה עלטה גמורה. חושך מצרים. כיוון שהיה זה בליל ט”ו לחודש, זמן שבו הלבנה במילואה, הייתה זו הזדמנות נדירה לפחות לראות כיצד בימי קדם התנהלו אנשים לאור הירח.
השמחות שהושבתו
אלא שבעוד בבתים התארגנו על פנסים ותאורות חירום והילדים נהנו משבירת השגרה – באולמות האירועים בעיר לא צחקו בכלל. נקל לתאר מה עובר בליבם של חתן וכלה שהלילה הגדול והמשמעותי בחייהם נהרס, המוזיקה פוסקת מנגינתה, הקהל מגשש את דרכו באפלת האולם המלא בכלי זכוכית שבירים, תינוקות צורחים בהיסטריה, והפאניקה והבלבול רבים.
בדקות הראשונות עוד מנסים חברי החתן לשמח ולשיר בפיהם, כדי שלא להשבית את השמחה, אולם כעבור דקות ספורות גם השירה הזו דועכת והאולם הופך לזירה שבה כל משפחה מחפשת את ילדיה באפלה, בעזרת תאורתם הקלושה של פנסי טלפונים. בכיות הילדים ודאגת האימהות נמהלות זו בזו, ובצד יושבים החתן והכלה שחושבים לעצמם מה חטאו ומה פשעו ששמחתם הושבתה כך, והזיכרון העיקרי שיהיה מליל חתונתם יהיה החושך שירד על האולם בפתח פתאום.
זה בדיוק היה המצב באולמות בעיר, שבכולן נערכו חתונות באותו הלילה, והשמחה נקטעה בפתע פתאום. ל’שערים’ הגיעו תיאורים על מבוכה ובלבול גדולים ששלטו, ועל צער ועגמת נפש שנגרמה לבעלי השמחה.
הפתרון: גנרטור בכל אולם
“כהפקת לקחים נדרשת – מן הראוי שכל בעלי האולמות ישכרו גנרטור חירום”, אומר ל’שערים’ גורם בענף החתונות בעיר. “התיאורים שהגיעו מהחתונות שנקטעו באמצע – הם מכמירי לב. עבור אנשים שבאים להגיד מזל טוב וללכת זה יכול להישמע קוריוז נחמד ותו לא – אבל עבור חתן וכלה שזה הלילה החשוב בחייהם – זה לא משעשע בכלל. כנ”ל עבור בעלי השמחה שהשקיעו הון עתק, עשרות אלפי שקלים ויותר בלילה הזה – ובתמורה קיבלו שמחה שהשתבשה”, הוא מתאר את שראו עיניו ושמעו אוזניו. “מפח הנפש הוא גדול וחייבים למצוא פתרון שימנע מקרים דומים בעתיד”, הוא אומר.
הפתרון, כאמור, הוא גנרטור חירום בעוצמה מספקת, שיכול לספק זרם חשמל למספר שעות עבור האולם, וכך תוכל השמחה להימשך כרגיל גם במקרים של הפסקות חשמל – שהפכו לתופעה נפוצה בעירנו. בעוד בחוץ יהיה חושך – באולם עצמו ימשיך האור לדלוק והתזמורת תשמח כהרגלה, ושמחת חתן וכלה לא יושבתו חלילה.
הגורם מציין, כי לאור הלקחים יהיו בעלי שמחה רבים שיבררו מלכתחילה האם מותקן באולם גנרטור לשעת חירום, ויעדיפו לסגור עם אולם שמספק את השירות הזה – המבטיח כי גם במקרה של הפסקת חשמל נפוצה, השמחה לא תושבת בס”ד, ולכל השמחים בחתונה יהיה אור במושבותם ושמחה בליבם.
‘כאן לא עזה’
ולסיום, יש להזכיר שוב את שהתרענו כאן בעבר – הפסקות החשמל לא מתבטאות רק בהפסקת התאורה. יש לכך צד של פיקוח נפש. בעיר מתגוררים גם תושבים שחיים מאספקת חמצן ממחולל חמצן, או שאר מכשירים רפואיים. בדרך כלל דואגים בני המשפחה לגנרטורים, אולם אי אפשר לסמוך על כך, ובוודאי לא לשעות חירום. מכאן קריאה לחברת החשמל לדאוג שמקרים כאלה לא יישנו בעתיד. לא ייתכן שתושבי ביתר החרדים נאלצים לספוג שוב ושוב את מחירה של אוזלת היד וחוסר היכולת של חברת החשמל לספק חשמל במידה מספקת לתושבי ביתר עילית שמשלמים את חשבון החשמל במיטב כספם.
“כאן לא רצועת עזה”, נשמע השבוע תושב אומר בתסכול מריר. לתשומת ליבכם, חברת החשמל.
