שמעון כהן
כמאה מגבאי בתי הכנסיות בעירנו השתתפו בכנס היסוד של ‘פורום הגבאים’ שנערך בארגון וביוזמת ‘הסיעה החסידית’. הפורום הוקם בזמן מסוגל – ערב ימי החנוכה הטהורים בהם אנו מודים ומהללים במזמור שיר חנוכת הבית, במטרה לאגד את אהלי שם – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות – לאגד את הגבאים ככוח עצמתי ומאורגן, ובאמצעות כך לפאר ולרומם את בית השם.
הגוף המאוגד, בו חברים הגבאים מכלל בתי הכנסיות של מאות הקהילות החסידיות בעיר, נועד לעמוד כגוף מאוגד לימינם של הגבאים והמתפללים, ייזום ועידות ומפגשים לשכלול ולייקור בתי התפילה בעיר, וידאג לצרכיהם של בתי הכנסת ומתפלליהם מול כלל הגורמים הרשמיים, כתוספת-כח בפעילותם השוטפת של גבאי הקודש המנהלים ביד רמה את בתי הכנסיות בעיר התורה והחסידות.
בערבו של יום ראשון פרשת וישב, לסדר ‘וכל אשר הוא עושה ד’ מצליח’ – נערך כנס היסוד. הגבאים שהתקבצו נשאו עיניהם וראו כיצד “כולם נקבצו באו לך” – גבאים מכלל בתי הכנסיות והקלויז’ן בעיר, מכלל קהילות הקודש החונים על מחנה תלמידי הבעש”ט הק’ ותלמידיו, אנשי־שם הרצויים לאחיהם בקהילותיהם ועומדים לימין חברי הקהילות בכל המצטרך להם.
חכמת־הלב של הגבאים
את המעמד פתח ר’ גדליהו אייזנשטיין, יו”ר הסיעה החסידית, אשר העלה בדבריו על נס את השכר הגדול הצפוּן לגבאים בשכר פעילותם בצרכי ציבור באמונה, וכפי שאנו אומרים בתפילת השבת – “הקב”ה ישלם שכרם”, זאת כיוון שרק בורא העולם היודע כל תעלומות – מכיר ויודע בגודל הטרחה והעמל של גבאי בית הכנסת בשעות־לא־שעות ובזמנים שאיש אינו נמצא בבית הכנסת, אז עומד הגבאי ומשמש לשם שמים, למען כבוד בית השם ולרווחת המתפללים.
“פעמים שאפשר להתרים את הציבור בקלות לבניית מקום תפילה”, אמר יו”ר הסיעה, “אולם דווקא בניהול השוטף, בהוצאות החשמל, הניקיון, הקפה והתחזוקה היומיומית – נתקלים הגבאים בקשיים, ורק הקב”ה יודע כמה טרחות טורחים הגבאים כדי להחזיק את בית השם במסירות רבה”.
לצד זאת הועלתה על נס חכמת הלב של הגבאים בזיהוי קשיים והתמודדויות של חברי קהילותיהם, בדוגמת בצלאל בן אורי בן חור שנאמר עליו שזכה משמים ל’חכמת לב’. “כאשר אדם עוסק בצרכי ציבור – עליו להוות באישיותו שילוב גם של יכולות ניהול מעולות, אולם גם של רגישות גבוהה לצרכי הזולת. כאשר מתפלל מגיע לבית הכנסת ועל גבו מִטעָן כבד של מועקה מחמת קושי בבית או בפרנסה – הראשון שיזהה זאת הוא הגבאי. הארת הפנים של הגבאי ורגישותו לזולת – יכולים להציל את המתפללים כפשוטו. כי הגבאי הוא פניה של הקהילה כולה”, סיכם יו”ר הסיעה והגדיר את מטרת הקמתו של הפורום – לתת כח האחד לשני, תוך הארת פנים וסיוע לגידול דורות לתורה ולתפילה.
רגישותו של גבאי
בשלב זה התכבדו הנוכחים בדבריו של ראש העיר ר’ מאיר רובינשטיין – הרוח החיה מאחורי הקמתו של הפורום שאף פרס את חסותה של עיריית ביתר עילית לייסודו של הפורום ולביסוסו בעתיד לרווחת בתי הכנסיות בעיר.
“זכינו ויושבים כאן קרוב ל-20,000 יהודים”, הפתיע רה”ע את הנוכחים, ולפליאתם הסביר כי “מאחורי כל אחד ואחד מהנוכחים כאן עומדים מאות מתפללים שהוא מייצג אותם והם סומכים על ניהולו הגשמי והרוחני. זכיתם להיות לא רק מנהלי ומשמשי בית ד’ – אלא גם שגרירים של עם ד’ העומדים הָכֵן לשרת את המתפללים באמונה ובמסירות רבה עד למאוד”, אמר רה”ע בהתרגשות שסחפה את הנוכחים הנכבדים.
“מה נכבד היום הזה”, הוסיף רה”ע, “בו אנו מתבשרים על הקמתו של בית-ועד לגבאים, עבור נציגי הציבור המייצגים את בתי השם ואת מתפלליהם. אתם, משרתי הציבור, נתמניתם פרנָסים על הציבור וביכולתכם לרומם את הציבור בגשם וברוח”, אמר רה”ע והזמין את הגבאים להעלות הצעות לשיפור וייעול השירות שניתן לבתי הכנסיות שבעיר.
כאן עמד רה”ע על נקודה מטלטלת מתוך פרשת וישלח: הכל יודעים כי אכילת גיד הנשה נאסרה בתורה מהטעם של “כי נגע בכף ירך יעקב בהיאבקו עימו”. אולם יש להבין – מדוע הנגיעה בכף ירכו של יעקב היא סיבה לאסור את גיד הנשה? ומסביר ה’חזקוני’, כי כשיהודי עובר את הנהר בגפו ולא היה מי שיעזור לו, ושם נקלע להתמודדות קשה עם שרו של עשיו מבלי שיקבל סיוע מחבריו – דבר זה אות הוא לעולם; זהו תמרור אזהרה לבני ישראל עד סוף כל הדורות – לעמוד לימין הזולת, לראות מה חסר לו ולמלא את כל מחסורו אשר יחסר לו. את זאת, אומר החזקוני, אנו לומדים מאיסור אכילת גיד הנשה!”
ורה”ע סיכם: “אתם, גבאי הקודש של קהילות הקודש – מקיימים בכל יום ויום את העמידה הנדרשת לימינו של כל אדם הזקוק לכך, בפועלכם היומיומי לטובת המתפללים ובדאגה לכל המצטרך להם. אין יום בו לא פונים גבאים אליי או לאחד מפרנסי עירנו בבקשה לסייע למי מהמתפללים שזקוק לעזרה. זכיתם, ואתם מצוידים בהבנה וברגישות לצרכי הזולת, ולכם יאה ונאה לעמוד לימין הציבור ולייצג אותו בכבוד ובהדר”.
המנורה הטהורה
את המעמד פיאר בנוכחותו הגאון הגדול רבי אברהם שרגא שטיגליץ שליט”א, חבר הבד”צ ורב קהילת צאנז בעיר, שדיבר בשבחם של הגבאים העומדים ומשרתים את בית השם בנאמנות ועומדים לימין הציבור בחכמה ובתבונה. “אשריכם, גבאי קודש, שאתם זוכים לפאר ולרומם בית השם, ואשריכם שזכיתם להתאגד בקיבוץ לשם שמים, ולמען הרבות כבוד שמים!”, אמר חבר בד”צ ביתר.
במהלך ועידת היסוד עלו רעיונות רבים בתחומים מגוונים הנוגעים לניהול השוטף של בתי הכנסיות – החל ביצירת כח קנייה מאורגן של צרכי בתי הכנסיות, ועד ל’חברת ילדים’ לעניית אמן ואמירת תהילים ושמירה על שקט בעת התפילה, כאשר הסיעה החסידית מביעה את נכונותה לפרוס חסות על פעילות מגוונת זו. ואכן, רה”ע הכריז על פעילות שתיעשה בין היתר לטובת ילדי המתפללים, לעידוד התפילה ועניית אמן בחשק ובשמחה, כאשר הגבאים מביעים את הוקרתם ומדברים בשבחה של היוזמה ליצירת אווירה מיוחדת בין הילדים בבית הכנסת.
במהלך הכנס נערך רב־שיח בין הגבאים בניהולם של הגבאים החשובים ר’ דוד שפיצר, המכהן כחבר מועצת העיר מטעם הסיעה החסידית ומשמש כגבאי בית המדרש ערלוי, ר’ מרדכי אלימלך רבינוביץ – גבאי קלויז דחסידי באיאן, ר’ יהודה־לייב הנדלס – גבאי בית המדרש סאסוב ור’ ישראל הולצמן – גבאי שטיבל’ך מטרסדורף. הגבאים דיברו בין היתר על הדרכים לניצולו של כוח הקנייה המשותף לשם התאגדות לרכישה משותפת אשר תוזיל עלויות לבתי הכנסת, יצירת כרטיסי הצטיינות ל’אבות ובנים’ והשתתפות בעניית אמן, מבצעים לשעות לימוד, הדרכים לרתימת חברי הקהילה לחתימה על הוראת קבע, קניית ספרים מרוכזת ועוד.
בסיום הכנס קיבל כל אחד מהגבאים שי מיוחד עבור בית הכנסת – מנורת חנוכה שתפאר ותרומם את בית השם; המנורות הותאמו לפי המנהגים המקובלים בכל קהילה, כאשר גבאי בתי הכנסת של חב”ד קיבלו מנורה בעלת קנים אלכסוניים כנהוג בחסידות.
אור היקרות שבוקע בשמונת ימי החנוכה מבתי הכנסת בעירנו – יזכירו לכולנו את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה על ידי כהניך הקדושים!
