יעקב מרגליות
חשיפת ‘שערים’: ביתר עילית תרוויח כ-3.5 מיליון שקלים בלבד מהחוק החדש שצפוי לעבור במסגרת חוק ההסדרים – חוק ‘קרן הארנונה’, הקובע כי עיריות עשירות אשר להן הכנסות גבוהות במיוחד מארנונה על שטחי מסחר – יפרישו את עודפי הארנונה מסכום מסוים ומעלה לקרן ממשלתית שתחלק את הכסף לעיריות כסיוע בקבלת היתרי בנייה למגורים, זאת כעידוד ממשלתי לענף הבנייה ובניסיון לסייע בפתרון מצוקת הדיור.
לפי ההחלטה, כל רשות תחשב באופן עצמאי את הגידול בהכנסות מארנונה עסקית בקיזוז היתרי בניה למגורים. ההפרשות בין הרשויות עצמן לא יהיו אחידות: באשכול א’ – הרשויות החזקות ביותר – יפרישו לקרן 27.5% בשנתיים הראשונות, והחל מהשנה השלישית יפרישו 28%. באשכול ב’ יפרישו לקרן 20%, ובאשכול ג’ יפרישו 15%. באשכול ד’ יפרישו לקרן 7.5% בלבד. רשויות בפריפריה הגיאוגרפית, שנמצאות במדד סוציו-אקונומי 5-1 ואמורות להפריש לפי אשכול א’, ירדו דרגה ויפרישו לפי אשכול ב’.
בנוסף, אם ההכנסות מארנונה שלא למגורים בשנה מסוימת יהיו נמוכות מהארנונה בשנת 2022 – הרשות המקומית לא תפריש כספים לקרן בגין אותה השנה. במצב שהגידול עלה על 20% באותה שנה או במצטבר ב-3 השנים האחרונות – הרשות לא תפריש לקרן את הגידול שמעבר לגידול של 20%. באשר למענקים שישולמו בגין היתרי בניה, בשנים 2020-2018 יעמוד המענק על סך של 1,000 ש”ח ומשנת 2021 ואילך יעמוד המענק על סך של 1,850 ש”ח. יתרת הקרן, לאחר חלוקת המענקים לרשויות, תוחזר לערים – למעט 10% שיישארו ככרית ביטחון לשנה קדימה.
התוכנית מעוררת סערה רבתי ברשויות ה’עשירות’, ובשבוע שעבר נערכה שביתה בשורה של ערים ורשויות מקומיות הנהנות מארנונה עסקית גבוהה, בהן תל אביב, רמת גן, מודיעין ועוד. מנגד, ברשויות הנמנות על הפריפריה בירכו על היוזמה. ראשי האופוזיציה טענו כי “הממשלה גונבת כסף מהרשויות כדי לתת לחרדים ומתנחלים”, ואילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כינה את השביתה “בריונית” והודיע כי החוק יעבור בכל מקרה. ואכן, בשבוע שעבר עבר החוק בוועדת הכספים, לקראת הכללתו בחוק ההסדרים שיעלה בקרוב להצבעה.
חלוקה צודקת
אלא שבניגוד לטענה כי מדובר ב”לקיחת כסף עבור החרדים” – מדובר שרשויות חרדיות, בהן ביתר עילית, יקבלו סכומים זעומים אם אכן החוק ייצא לפועל. כך למשל, עירנו ביתר עילית תקבל רק שלושה וחצי מיליוני שקלים, סכום זעום ביותר.
כך, למשל, ניתן לראות שתל אביב – שזכתה לציון 8 במדד הסוציו-אקונומי – תשלם רק 115 אלף שקל בשנה הבאה, אבל בשנת 2028 תעביר כבר 76 מיליון שקל – ובסך הכול כ-190 מיליון שקל בחמש שנים. ראשון לציון תקבל כ-5.5 מיליון שקל בשנת 2024, אך ב-2028 כבר תשלם 2.7 מיליון. חולון תקבל בשנה הבאה 2.2 מיליון שקל, אבל בשנת 2028 היא דווקא תשלם 2.9 מיליון. חיפה תפסיד באופן עקבי כתוצאה מהחלת הקרן. בשנת 2024 היא תשלם כ-6 מיליון, והסכום יעלה עד לתשלום של כ-39 מיליון שקל בשנת הכספים 2028.
מנגד, רמת גן – שראש העיר שלה דווקא מתנגד לקרן – תקבל 7.6 מיליון ב-2024, ו-9.4 מיליון ב-2028. רשויות נוספות שירוויחו הן הערים המזוהות עם הציבור החרדי והדתי: בני ברק, שציונה הוא 2 במדד הסוציו-אקונומי, תרוויח רק כ-2 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, לעומת מודיעין עילית שתקבל כ-11 מיליון.
“אין זה מתפקידן של הרשויות לדאוג למקורות תקציביים לפתרון משברים לאומיים”, טענו ראשי העיריות החזקות. “חוק זה לא יתרום בשום צורה לפתרון משבר הדיור. ראשי הרשויות, מרכז השלטון המקומי והאזורי, ימשיכו להילחם על זכויות התושבים שלנו”.
שר האוצר סמוטריץ’ אמר בהתייחסו לנושא במליאת הכנסת: “אנחנו בעצם מוסיפים עכשיו את תשלומי הארנונה לדיור, קבענו בחוק שזה נחשב ‘הכנסות עצמיות’. החוק הזה הוא חוק טוב. אני אדחף את זה בכל הכוח, זה צדק חלוקת משאבי מדינה. מותר שארנונה של חלק מהעסקים בתל אביב תשרת את שאר תושבי המדינה”.
