יעקב מרגליות
התיקון ההיסטורי – והסערה התקשורתית שבעקבותיו: אתמול עלתה להצבעה הצעת תקציב המדינה לשנות הכספים 2023-2024 (למספרם), כאשר סוף סוף, אחרי שנים של אפליה ואי מתן מענה לצרכי הציבור החרדי – התקציב החדש כולל לא מעט סעיפים שמיטיבים עם הציבור החרדי ועונים על הצרכים של האזרח החרדי ושל מוסדות התורה. לצד זאת, התקציב כולל סיוע לערים חרדיות, ובהן ביתר עילית שאמורה ליהנות מפירותיו של התקציב החדש בשורה ארוכה של סעיפים חשובים.
התוספות לתקציבי החינוך החרדי – בתמצית: הגדלת המלגה החודשית (‘תקציב דתות’) ל-1,173 שקלים לכל אברך כולל (תוספת נאה של 75 אחוזים ביחס למצב כיום), תוספת של 580 מיליון שקלים למוסדות ‘בני יוסף’ ו’החינוך העצמאי’. בנוסף, תוספת של 200 מיליון ש”ח למוסדות המוכר שאינו רשמי במסגרת תוכנית ‘אופק חדש’, והגדלת שיעור השתתפות המדינה בתוכנית צהרוני “ניצנים” למאה אחוזים. בתקציב החדש ייהנו ‘מוסדות הפטור’ מתוספת של 280 מיליון שקלים. גני ילדים ‘מוכרים’ יקבלו תוספת של 150 מיליוני שקלים.
קידום ערים חרדיות
מנוסח ההחלטה שעלה אתמול (יום א’) להצבעה בממשלה, לקראת אישורו של תקציב המדינה השבוע בוועדת הכספים של הכנסת, עולה כי בשנתיים הקרובות יוקצה סכום של כמיליארד שקלים תחת הסעיף “ביטחון תזונתי” וישמש לחלוקת תלושי מזון למשפחות שעומדות בקריטריונים, כאשר החלוקה תתבצע באמצעות הרשויות המקומיות. מיזם זה, עליו שקד יו”ר מפלגת ש”ס אריה דרעי, ואשר הצליח במשך תקופה מסוימת, עד לנפילתה של ממשלת הימין הקודמת, הביא רווחה למשפחות נזקקות, ואיפשר להן לרכוש מוצרי מזון לילדיהן. סביב סעיף זה מתנהלת סערה תקשורתית, אך במפלגות החרדיות הודיעו כי אין כוונה לוותר על הסיוע הזה, החיוני עבור מאות אלפי משפחות בארץ.
גם עולם התורה אמור לצאת נשכר מהתקציב החדש, כתוצאה מדרישתן של המפלגות החרדיות: תקציב הישיבות יגדל ל-3.7 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, בחלוקה דלהלן: 1.8 מיליארד בשנת הכספים 2023 ו-1.9 מיליארד בשנת הכספים 2024. בנוסף, יועברו כ-1.2 מיליארד שקלים למוסדות המוכש”ר. יוקצו 30 מיליון שקלים לסעיף “תרבות יהודית”, 7.3 מיליון שקל למוסדות תורניים ו-40 מיליון שקלים לבניית כיתות לימוד ברשויות חרדיות מקומיות, וביתר עילית בתוכן.
נדבך חשוב מאוד בתקציב החדש – הוא אישורו של תוכנית חומש לציבור החרדי שאמורה לסייע בין היתר לפיתוחן של הרשויות המקומיות החרדיות, בדומה לתוכניות שאושרו בשנים האחרונות לחברה הערבית, הדרוזית והבדואית. את התוכנית תוביל הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי חרדי במשרד ראש הממשלה, בהובלת סגן השר אורי מקלב, והיא תעסוק בתחומים: דיור, שיכון, תחבורה, בריאות, חינוך, חיזוק רשויות מקומיות, תעסוקה, יוקר המחיה, תשתיות, צמצום פערים ונושאים נוספים.
הבשורה ל’מלמדים’
הבשורה המשמעותית לחינוך החרדי נעוצה בדמות החתירה להתקרב לשוויון תקציבי של החינוך החרדי ביחס לחינוך הכללי, שנהנה מ-100 אחוזי תקצוב. עקרונות המתווה כוללים השוואת כל תקציבי המעטפת למערכת החינוך גם למוסדות החינוך החרדיים בתחומים כמו הסעות, הזנה, מטפלים מקצועיים (כמו קלינאיות תקשורת), עובדי מעטפת כמו מזכירות, תכנית גפ”ן, תכניות צהרונים ובית הספר של החופש הגדול, ועד סל שירותי חינוך מיוחד. גם התקצוב של בתי ספר וגנים בחינוך המיוחד יושווה לחינוך הרגיל. במצב שקיים כיום, החינוך החרדי מופלה לרעה בתקצובם של שירותים אלו.
ההסכם כולל בשורה ל’מלמדים’ ברשתות החינוך הרשמיות (לא במוסדות הפטור): נקבע שכל מוסדות רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני ייכנסו באופן מלא ובפעימה אחת לתוכנית “אופק חדש”, בדומה לחינוך הרגיל החל משנת הלימודים הקרובה (תשפ”ד).
בהתאם לכך נקבע שההסכמים הקיבוציים והזכויות המוקנות לעובדי ההוראה, החלים על המורים במגזר הכללי – יחולו על עובדי ההוראה ברשתות החרדיות. נכון להיום, תנאי העבודה של מורי הרשתות החרדיות משמרים את התנאים שנקבעו לפני רפורמת אופק חדש לפני כ-14 שנה, ופועלים לרעתם. כמו כן נקבע כי העלאות השכר במכללות להוראה יחולו גם על מורים במכונים החרדיים למורים. ההכרה כוללת לימודים בסמינרים למורים בהם לא מוענק תואר אקדמי אלא תואר ‘אקוויולנטי’ שמשרד החינוך מכיר בו. ההסכם קובע הגדלת התקצוב ללומדים בסמינרים אלו.
הוספת כיתות חדשות
אשר לישיבות הקטנות: ההסכם קובע שהתקצוב של מוסדות הפטור עצמם ימשיך לעמוד על 55 אחוזים ביחס לחינוך הרגיל. זוהי כמובן בחירה מושכלת של המפלגות החרדיות, בהוראתם הישירה של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט”א – על מנת שלא לאפשר התערבות של המדינה בתכני הלימודים בישיבות הקדושות.
לעומת זאת, בחינוך המוכר שאינו רשמי נקבע שתעוגן בתקנות החלטה לפיה 75 אחוזים מהעלויות יכללו גם את כל השירותים הנלווים ותנאי ההעסקה של המורים ואנשי הצוות. נקבע שיורחב ‘חוק נהרי’ שקובע כי רשות מקומית צריכה להשתתף בתקצוב מוסדות חינוך חרדיים באופן שוויוני ליתר המוסדות ביישוב.
התחייבות נוספת בהסכם היא לבניית 700 כיתות לימוד חדשות בתכנית החומש של משרד החינוך לבניית כיתות, ותעדוף בניית כיתות למוסדות חרדיים לאור פער עליו הצביע דו”ח מבקר המדינה, וכן סיוע להנגשה פיזית של מוסדות לימוד.
ולצד זאת, ההסכם הקואליציוני כולל קביעה עקרונית חשובה לפיה “יישמרו עצמאותו, מעמדו הייחודי ותקצובו היחסי של החינוך החרדי על כל סוגיו (לרבות רשתות החינוך, מוסדות הפטור והחינוך המוכר שאינו רשמי) במערכת החינוך הכללית”. נקבע שהרשתות יקבלו “מעמד עצמאי במשרד החינוך”.
בתחום החינוך הבלתי פורמלי: בתקציב החדש ישנה התייחסות מבורכת לארגוני הנוער, שרבים מהם פועלים בציבור החרדי. כמו כן, קביעה נוספת היא תמיכה בגרעינים משימתיים לציבור החרדי, בדומה לגרעינים התורניים של הציבור הדתי לאומי.
תיקון תחבורתי
התקציב המוצע יכלול גם מענה למשבר המתמשך במעונות היום – עליו דיווחנו רבות ב’שערים’ בשנה האחרונה: לפי הצעת התקציב, העסקתן ומעמדן של המטפלות במשפחתונים המפוקחים, יוסדר בחוק ויתוקצב בהתאם. נזכיר, כפי שדיווחנו לא אחת, כי כיום אופן התקצוב נעשה בהתאם להחלטות ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה, כך ששכר המטפלות במוסדות המפוקחים הוא נגזרת של החלטות ועדת המחירים והמוסדות אינם יכולים להעלות אותו.
גם בתחום התחבורה צפויה ביתר עילית לזכות בהטבה, שכן התקציב כולל הקצאת סכומים נכבדים לחיזוק התחבורה הציבורית באזורים בהן שיעור השימוש ברכב פרטי הוא נמוך, כאשר ביתר עילית מובילה כמובן בין אזורים אלה ונחשבת לאחת מצרכניות התחבורה הציבורית הגבוהות בארץ.
במסגרת זאת, יבוטלו חלקים נרחבים ברפורמת ‘דרך שווה’ שהובילה שרת התחבורה הקודמת ממפלגת ‘העבודה’, ואשר כנגדה הקדשנו ב’שערים’ מאבק תקשורתי רחב היקף. בתקציב החדש יוחזרו ההנחות בתחבורה הציבורית ליישובי פריפריה ולערים במעמד כלכלי-חברתי נמוך, כאשר תושבי ביתר עילית צפויים לצאת נשכרים מכך. זהו ביטול לסעיף ברפורמת דרך שווה שהשווה את תעריף הנסיעה הבודדת לכל הארץ.
כמו כן, תלמידי ישיבות יהיו זכאים להנחה של 50% בתחבורה הציבורית למשך חמש שנים, בדומה לסטודנטים. מהלך נוסף שנקבע בהסכם הוא הכשרה מקצועית לנהגי אוטובוס המיועדת לאוכלוסיות ייחודיות, בהן הציבור החרדי. קביעה נוספת היא מתן אפשרות לחישוב הנחות בדיעבד בתחבורה הציבורית גם לנוסעים שזוכים שלא להשתמש בסמארטפונים למיניהם.
סערה מאגף התקציבים
כצפוי, התקציב המוצע מעורר סערה תקשורתית יזומה, כאשר האופוזיציה והתקשורת נהנים ללבות את האש נגד כבשת הרש החרדית – שאיננה מתקרבת אפילו לשיעורי התקציב הנדיב שקיבלה מפלגת רע”מ בממשלה הקודמת, דבר שעבר בשקט תקשורתי מוחלט.
באופן מקומם בחר אגף התקציבים במשרד האוצר להפיץ בסוף השבוע נייר עמדה חריף נגד התקציב לציבור החרדי, בטענות דלהלן: הגדלת המלגות לאברכים יפגעו בשיעור התעסוקה וישמשו “הכנסה אלטרנטיבית עבור הגבר החרדי הלומד במוסד תורני, ואינה מותנית בתעסוקה”, כלשונם של מחברי המסמך, (כביכול אברך יכול להתקיים מסכום של 1,173 שקלים, כאשר העובדות עצמן ידועות: מי שבוחר לחיות חיי דחק למען הערך הנעלה של לימוד התורה הקדושה – יעשה זאת בכל מקרה ואילו תוספת של עוד כמה מאות שקלים בחודש אינם מהווים כל שיקול בעניין. לכך יש להוסיף את העובדה הידועה הבאה: לגודל הצער רוב האברכים מן הסתם ממילא לא יחוו את ההגדלה האמורה. יהיו אלה ראשי הכוללים שיידרשו לגייס פחות כספים מנדיבי-עם בארץ ובחו”ל).
לצד זאת, נייר העמדה של אגף התקציבים – שתוקף למעשה את שר האוצר עצמו, בצלאל סמוטריץ’ שקידם את התקציב האמור – יוצא חוצץ נגד תלושי המזון בטענה שמדובר ב”הנצחת העוני”, ונגד הגדלת תקציבי החינוך החרדי, בטענה להעדר לימודי ליב”ה ש”יפגע בתוואי הצמיחה של המשק”.
כמובן, גורמי האופוזיציה והתקשורת עטו על נייר העמדה כמוצאי שלל רב, ובחסות הרגיעה הבטחונית מדרום – חזרו לסדר היום הישן והאהוב של הובלת קמפיין תקשורתי ארסי נגד הציבור החרדי. כעת נותר לעקוב אחר כושר העמידה של הנציגים החרדיים והממשלה, שאכן יתקנו את האפליה ארוכת השנים תוך התעלמות מרעשי הרקע שיחלפו מחר, לטובת הציבור החרדי שכה מייחל לתיקון ההיסטורי הזה.
