יעקב מרגליות
“על ניסיך שבכל יום עימנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת”; “עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עימנו ק-ל; “חרבם תבוא בליבם וקשתותם תישברנה”; “נפשנו כציפור נמלטה מפח יוקשים, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו”:
ככלות שעות החרדה הארוכות בלילה הדרמטי, מרגע ההתרעה על ‘חדירת מחבלים’ וההוראה להסתגר בבתים ועד לסיום האירוע הביטחוני – תושבי העיר מודים ומהללים על הניסים והחסדים הא־לוקיים הגלויים להם זכינו, כאשר מזימת זדון של המחבלים כשלה ומטען החבלה שהונח באוטובוס בעיר לא התפוצץ, וחיי רבים ניצלו בחסדי השם עלינו.
הלילה הזה, ‘ליל שישי’ האחרון, לא יישכח מליבנו, תושבי העיר, גם בעוד שנים רבות. היו אלו שעות ארוכות של מתח וחרדה, כאשר צופרי האזעקה של העיר הופעלו באופן נדיר, ולצד האזעקה העולה ויורדת נשמע הקול מחסיר הפעימה שמבשר “חשד לחדירת מחבלים, נא להסתגר בבתים!” במשך שעות ארוכות, החל מסביבות השעה 22:30 ועד לשעות לאחר חצות הלילה, היו כ־70,000 תושבי העיר נצורים בבתיהם, נועלים כל דלת ותריס אפשריים, קוראים פרקי תהילים ועוקבים בדריכות אחר הדיווחים, תוך ציות להוראות הביטחון שקראו לא להסתובב ברחובות, מחשש להימצאות מחבלים.
במשך שעות פטרלו בעיר רכבי חירום וביטחון, כאשר פלוגות שלמות של צה”ל הוקפצו לגזרה במאמץ לאתר את המחבל שהניח את המטען באוטובוס קו 226 והחשד היה כי הוא מסתתר בתוך גבולות העיר. המוקד העיקרי היה ברחוב רבי יוחנן בן זכאי, בגבעה א’ בעיר, שם נתפס המטען, ומשם, לפי אחת ההערכות הראשוניים, נמלט המחבל כאשר קיים חשש שמא הוא מסתתר באחד הבניינים. כוחות הביטחון עברה בתוך בניינים באזור, בין היתר ברחוב חפץ חיים ועוד, במטרה להבטיח כי המחבל אינו מסתתר בהם.
אפשרות נוספת העריכה כי המחבל נמלט דרך היציאה מהעיר, אולם בהעדר צילומי אבטחה שהוכיחו זאת – לא ניתן היה לשלול בוודאות את החשש לפיו המחבל עדיין מסתתר בתחומי העיר, וזו הייתה הסיבה לנקיטת הזהירות בהכרזה על חשד לחדירת מחבל ובדרישה מהתושבים להסתגר בבתיהם, לנעול דלתות ולסגור חלונות.
חמישה חשודים
רק עשרים וארבע שעות לאחר האירוע, בליל שבת, ניתן היה לנשום לרווחה, כאשר כוחות הביטחון עצרו בכפר בתיר את המחבל שהניח את מטען הנפץ באוטובוס שנסע לעירנו מירושלים. לצד המחבל, נעצרו עוד ארבעה סייענים וכן הרכב ששימש את החוליה.
בהודעה של כוחות הביטחון שפורסמה במוצאי השבת, נמסר: “בפעילות משותפת של לוחמי צה”ל, שב”כ ומשטרת ישראל, בעקבות מידע מודיעיני ממוקד של שב”כ, עצרו הכוחות חשוד בהנחת המטען שהתפוצץ באוטובוס בביתר עילית ביום חמישי האחרון. החשוד נעצר בכפר בתיר שבמרחב חטיבת עציון. הלוחמים עצרו יחד עימו ארבעה חשודים נוספים שסייעו לו, והחרימו רכב בחשד ששימש את החשודים בהנחת המטען. החשודים שנעצרו הועברו להמשך חקירת שב”כ. אין נפגעים לכוחותינו”.
היה זה סיומו המרגיע של אירוע ביטחוני רציני וממושך – שתחילתו בניסיון לבצע פיגוע רח”ל באוטובוס לביתר, המשכו בפיצוץ מבוקר של המטען שבחסדי שמים הגלויים לא הצליח להתפוצץ ושיאו בחיפושים ממושכים בעקבות המחבל.
לסיכום פרטי ההשתלשלות של הנס הגדול, ‘שערים’ שוחח עם עדי ראייה שנסעו עם המחבל באוטובוס קו 226. בהמשך נביא את עיקרי עדויותיהם המפעימות, אולם קודם לכן נציג כאן את פרטי האירועים, שלב אחר שלב, כפי שתועדו בזמן אמת על ידי כתב ‘שערים’ שעמד בקשר עם אנשי הביטחון בעיר.
מחבל עולה לאוטובוס
הכל החל ביום חמישי בלילה. סמוך לשעה שמונה וחצי עלה המחבל בתחנת האוטובוס בכביש המנהרות, אחרי צומת גילה. המחבל פנה לאחת הנשים שעמדו בתחנה, תושבת ביתר עילית (עדותה מובאת בהמשך כתבה זו), כשהוא שואל אותה איפה נמצא רחוב מסוים בביתר. למזלה, האישה לא הבינה לאיזה רחוב מתכוון המחבל, והיא התחמקה מלענות לו.
המחבל עלה לאוטובוס כשבידו תיק חבלה – ובתוכו ‘מִטְעַן צינור. למי שאינו זוכר את ימי הפיגועים באינתיפאדה השנייה, בהם עשו מחבלים שימוש תכוף במטען צינור – נזכיר כי מדובר במטען חבלה מאולתר המשמש ארגוני טרור. המטען מורכב מצינור קשיח, לרוב מפלדה, שממולא באבק שרפה או בחומר נפץ מאולתר, עם שתי אטימות בשני קצותיו וחור קטן באחת האטימות, עבור פתיל או חוט חשמל ונפץ שמצית את אבק השריפה או חומר הנפץ. השימוש בצינור ברזל קשיח ובאטימה בקצותיו נועד להגביר את אפקט הפיצוץ. מטעני צינור מסוכנים בעיקר בשל הקלות שבה ניתן להשיג את הרכיבים הדרושים להרכבתם, והפוטנציאל הקטלני שלהם גבוה רח”ל.
כאמור, המחבל עלה לקו 226 עם התיק – לדברי עד ראייה ששוחח עם ‘שערים’ מדובר בתיק של מחשב נייד, עם רוכסן אחד בחזיתו. הוא התיישב באחד המושבים, כאשר בסמוך אליו יושב נוסע תושב העיר שכלל אינו יודע כי לידו יושב לא סתם ערבי תמים, אלא מחבל שזומם לרצוח נפשות באמצעות המטען שבידו. כך נסע המחבל במשך כרבע שעה, עד לכניסה לעיר.
בכניסה לעיר – כך התברר בתחקיר שנערך לאחר האירוע – ירד המחבל, כשהוא משאיר את התיק על מקומו באוטובוס. מזימתו הרצחנית הייתה שהתיק יתפוצץ לאחר רדתו מהאוטובוס, באמצעות מנגנון השהייה שהותקן במטען, או באמצעות מנגנון הפעלה מרחוק.
לגודל הנס הגלוי שעשה עימנו הקב”ה – התוכנית כשלה, והמטען לא התפוצץ. במקום זאת החלה להישמע סדרת פיצוצים קטנים, שלדברי הנוסעים נשמעו “כמו סדרת נפצים של פורים”. בד-בבד החל לעלות עשן מהתיק, ואז התעורר חשדם של הנוסעים. הנהג ניסה לבדוק את מקור העשן, ומשהתברר שמדובר בתיק שמתלקח באש, נמלטו הנוסעים מהאוטובוס. הנהג הזמין את המשטרה, ובתוך מספר דקות הגיעו למקום חבלים שנטרלו את המטען. בהמשך נלקח המטען לפארק בגין, שם הוא פוצץ בצורה מבוקרת.
אזעקת הרגעה
לאחר נטרולו של מטען הנפץ, עלה החשד כי המחבל מסתובב בתוך העיר, זאת בעקבות הערכת מצב מהירה שערכו גורמי הביטחון. מעקב אחר המצלמות בציר הכניסה לעיר לא העלה משום מה את דמותו של המחבל יוצא מהעיר, ומסיבה זו, כדי לשלול חשד שהמחבל מסתובב בעיר, החלו להיערך חיפושים תוך הכרזה על נוהל חדירת מחבלים.
בשלב הזה נכנס לתמונה פיקוד העורף, שהנחה את התושבים להישאר בבתיהם, לנעול דלתות ולסגור חלונות. ברחבי העיר אף נשמעה אזעקה לצד התרעה מוקלטת הקוראת לתושבים להסתגר בבתים. במשך שעות ארוכות סרקו מאות שוטרים וחיילים בעיר אחר המחבל, כאשר כיתת הכוננות העירונית מסייעת בחיפושים ופועלת ביעילות. גם מוקד הביטחון של העיר נכנס לפעולה, כאשר תושבי העיר מקבלים למכשירי הטלפון הביתיים והניידים הודעות מוקלטות מפי רה”ע ר’ מאיר רובינשטיין המעדכנות על המצב ועל הוראת פיקוד העורף להסתגר בבתים.
רק בשעות הבוקר ניתנה ההוראה לחזור לשגרה, לאחר שהתקבלה האינדיקציה כי המחבל יצא מהעיר. ביום שישי בבוקר מסר דובר צה”ל: “לאחר הערכת מצב שהתקיימה הבוקר בחמ”ל המשותף יחד עם מח”ט עציון ובכירי עיריית ביתר עילית, סוכם על חזרה לשגרה למעט כניסת פועלים, לצד המשך פעילות מוגברת של כוחות הביטחון בעיר, זאת על מנת לשלול כל איום ולשמור על בטחון התושבים”.
כאמור, כעבור כמה שעות, בעקבות מידע של השב”כ, פשטו כוחות הביטחון על הכפר בתיר שלפי הערכות נבנה על חרבות ביתר הקדומה, ועצרו שם את חברי החולייה. רה”ע מסר בצאת השבת, לאחר הידיעה על לכידת החולייה: “אנו מודים לבורא עולם על הניסים, מוקירים את כוחות הביטחון על פעילותם, וקוראים לתושבים להמשיך ולהיות ערניים, ולדווח למוקד העירוני על כל חשד”.
ביום שישי, שעה קלה לפני כניסת השבת, קיבלו תושבי העיר הודעה נוספת במוקד ההודעות העירוני. הפעם הייתה זו הודעה משמחת, מלווה בצלילי שירה וזמרה, כאשר רה”ע מעביר את בקשתו של רב העיר מורנו הגאב”ד הגר”ח וייס להודות ולהלל על הנס שקרה לנו, להקדים את קבלת השבת בעשר דקות ולכוון למחרת באמירת ‘נשמת כל חי’. היה זה אקורד סיום משמח לסאגה שהחרידה אלפי לבבות, כאשר הפעם משמש מוקד ההודעות להודעת שמחה והודיה.
מושב לפני המחבל
וכעת – לעדויות האותנטיות מהאוטובוס שבו אירע הכל.
‘שערים’ שוחח עם הרב ש’, אברך יקר תושב העיר, שלומד בכולל שנמצא באחד מבתי הכנסת הוותיקים והידועים באזור שכונת בית ישראל בירושלים. הרב ש’ ישב ספסל אחד לפני המחבל. בעדותו ל’שערים’ הוא מספר: “בשעה שמונה עליתי על קו 226 ברחוב שמואל הנביא, מול סאדיגורה. תפסתי את מקומי במרחק שני מושבים מאחורי נהג האוטובוס, ליד החלון. הנסיעה בתוך ירושלים עברה בנעימים, כאשר בניגוד לרגיל בקו העמוס הזה – הפעם האוטובוס היה ריק למחצה.
“בכביש המנהרות עלה המחבל, כאשר כמובן לא היה שום דבר שעורר את חשדנו. האוטובוס נכנס לעיר, שם ירד המחבל. כשהגענו לרחוב רבי יוחנן בן זכאי, הרגשתי כמו אש מתחת לרגליים. המטען היה מאחורי, ממש קרוב לרגליים שלי.
“קפצתי בבהלה. ואז שמעתי פיצוצים קטנים, כמו נפצים של פורים, אבל בסדרה צפופה, עוד פיצוץ ועוד פיצוץ, ככה בקצב מהיר. בשלב הזה כבר היה כל האוטובוס אפוף בעשן”.
בשלב זה קרתה התפתחות שהייתה בבחינת נס בתוך נס. לדברי הרב ש’, התיק שבו הניח המחבל את מטען הנפץ – היה דומה לתיק שלו, כלומר של הרב ש’. “אני חשבתי שזה התיק שלי. כמובן שלא דמיינתי שמדובר בתיק נפץ. חשבתי שהתיק שלי בוער, וכיביתי אותו באמצעות הרגל. רק אחר כך ראיתי שזה לא התיק שלי. עכשיו, כשאני משחזר את האירוע, אני קולט את גודל הנס שהיה לי, שהמטען לא התפוצץ עליי בחסדי שמים. מנגד, אם לא הייתי מכבה את האש, מי יודע אם המטען לא היה מתפוצץ רגע אחר כך”.
עד כאן עדותו של הרב ש’.
שאלה מהמחבל
מכאן, לעדותה של הגב’ י’, ששוחחה עם המחבל בטרם עלותה לאוטובוס. “עמדתי עם הבת שלי בתחנה של כביש המנהרות והמתנו לקו 226. לפני שעלינו לאוטובוס ניגש אלינו המחבל ושאל אותי: איפה נמצא איזה רחוב בביתר. לא שמעתי את שם הרחוב שהוא חיפש, ואולי העדפתי לא לשמוע. אמרתי לו “אני לא יודעת”.
“עלינו לאוטובוס, והמחבל עלה אחרינו. בתחנה של הכניסה לעיר ירד המחבל. כשהגענו לרחוב בן זכאי שמענו פיצוצים והיה עשן סמיך בכל האוטובוס. עברו כשתי דקות עד שהנהג הצליח לפתוח את הדלת של האטובוס, מרוב עשן. הוציאו את התיק, והגיעו חבלנים עם כיבוי אש כדי לטפל במטען”.
בכביש המנהרות ראית את התיק שהוא מחזיק?”
לא שמתי לב. מה שבטוח, השם הציל אותנו. היה לנו נס גדול. ראיתי את כל זה בעיניים – וזה היה עלול להיגמר אחרת לגמרי. הקדוש ברוך הוא שלח מלאכים ששמרו עלינו ועל תושבי העיר”, היא מסכמת.
נס נוסף נעשה לארז גזית, תושב העיר שכמעט ונורה מחיילים שערכו חיפוש אחר המחבל, לאחר ששלף את נשקו האישי לעברם. גזית חשב שהמחבל נמצא בגג ביתו, ולא הבין את הסיטואציה. בשבת בירך גזית ‘הגומל’. “אני חי בנס”, הוא מלמל בהתרגשות רבה
ואכן, על הנס הגלוי הזה – תושבי ביתר עילית לא יפסיקו להלל ולהודות.
עדותו של קצין הביטחון העירוני
“היו שני מטענים על האוטובוס. אחד נשרף, והשני לא התפוצץ”
שמעון כהן
‘שערים’ שוחח עם שלמה בן חיים, קצין הביטחון של ביתר, שמציג את האירועים מזווית הראייה שלו:
איך קיבלתם את המידע הראשוני?
“קיבלנו את המידע משני תושבים שהיו על האוטובוס”.
כאן מגלה הקב”ט, כי מדובר למעשה בשני מטענים שהונחו באוטובוס – ולא רק אחד. שני המטענים הונחו בשני תיקים שונים. “רק אחד מהם התפוצץ. חומר הנפץ נשרף ולא גרם לפיצוץ. השני לא הופעל עדין ונחשף על יד החבלן עצמו. בשני התיקים היו מסמרים, שנועדו להגדיל את עוצמת הפיצוץ.
מהמידע שבידי ‘שערים’, עבר המון זמן עד שהגורמים הבינו את גודל האירוע.
“בהחלט, הדיווח הראשוני שהגיע אלינו דיבר על כך שיש שריפה באוטובוס. עדכנו על תיק שעולה באש. הנהג עצמו התקשר ולא דיווח על מקרה חירום ועל פיצוץ, לכן התגובה היה בהתאם. רק לאחר שסייר הביטחון הבין שמדובר באירוע בטחוני הוקפצו כל הכוחות. עד לווידוא שערך החבלן המשטרתי – לא היינו בטוחים שמדובר במטען נפץ”.
מותר לדעת איזה מנגנון הפעלה היה לתיק?
“היה מנגנון הפעלה לא יקר, אבל כדי לחסוך מידע מהמחבלים – לא נפרט יותר”. לדברי בן-חיים, שנים עשר נוסעים שהו על האוטובוס בעת שקרה הפיצוץ.
מתי הוחלט להפעיל את מערכת האזעקה העירונית?
“ברגע שהתברר לנו שמדובר במטען נפץ. לא ידענו כמה מחבלים היו על האוטובוס. היו לנו רסיסי מידע בלבד – שהיה מחבל על האוטובוס והוא ירד באחד מהתחנות בעיר. לכן נאלצנו להפעיל את האזעקות ולהתריע לתושבים להיכנס לבתים”.
היה ציות מלא של התושבים?
“רוב התושבים צייתו, אבל כאן חשוב לי מאוד להדגיש שהתושבים המעטים שלא הקשיבו להוראה – הפריעו מאוד לכוחות הביטחון. היה לנו דיווח על חשוד שמסתובב בגבעה השנייה, וממש היה קשה להקפיץ כוחות. פשוט היינו צריכים להילחם. השארת האזרחים בבתים היא לא רק מפני הסכנה, אלא בעיקר עבור כוחות הביטחון, כדי שהם יוכלו לפעול ברחבי העיר בדרך מבצעית”.
ומה קרה בבוקר שגרם להפסקת החיפושים?
“אנחנו במוקד, יחד עם נציגי הצבא, קיימנו הערכת מצב, ודי מהר עלינו על ההערכה לפיה המחבל יצא מתחומי העיר. אבל עדיין היה חסר לנו מידע מאומת שהמחבל שיצא – הוא אותו אדם שהופיע במצלמות האוטובוס. במקביל קיבלנו מידע לפיו ייתכן שהיו שני מפגעים. לא לקחנו סיכון וביצענו חיפושים בכל העיר, במטרה לוודא שאין מחבל בתוך תחומי העיר.
“בשעות הבוקר המוקדמות השב”כ הביא תשובה שאכן, מדובר באותו אדם, ואכן היה מפגע בודד שכבר יצא מהעיר, ולכן הורדנו את הכוננות בתוך העיר”.
שלילה למשפחות
ואגב אזעקות: נשמעה טענה לפיה שהאזעקה לא נשמעו בכל רחבי העיר
“האזעקות מופעלות על ידי פיקוד העורף ולא על ידי העירייה. הן מופעלות בצורה כזו שכל אדם שנמצא ברחוב ישמע את האזעקה. אין צורך שהאזעקות יישמעו בתוך בתים, אולמות א חנויות. פיקוד העורף מפעיל בהתאם עוד יישומים ומנגנונים כדי להודיע לתושבים שנמצאים בתוך העיר על הצורך להתגונן. העיריה שמודעת לצורך לעדכן את התושבים – השתמשה בעזרים נוספים, ואף הוציאה הודעה לכל מכשירי הטלפון בעיר”.
במוצאי שבת התבשרנו שהמחבל נתפס על ידי כחות הביטחון והשב”כ. האם יש עוד פרטים שמותרים בפרסום מעבר לכך?
“מדובר בחולייה של חמישה מחבלים שתכננו יחד את הפיגוע הזה. רק אחד נכנס לתוך העיר, אבל חמישה מחבלים תכננו ועזרו לניסיונות להוציא את הפיגוע לפועל, כולם נעצרו ואף נשלל אישור הכניסה לכל המשפחה המורחבות”.
יש תועלת בשלילת האישורים לכל המשפחות?
“כן, אנחנו אף פעם לא התנסינו ובעזרת השם שלא נדע, אבל באופן כללי – מערכת הביטחון סבורה שזה כלי מאד אפקטיבי למניעת פיגועים נוספים”.
הכניסה לשאר העובדים ממשיכה כרגיל?
“כן, בפרט כאשר חקירת האירוע לקראת סיומה. כל הגבלה על פועלים מזיקה לתושבי העיר בפועל. אנו משתמשים בכלי הזה (שלילת כניסה של פועלים – ש”כ) רק במקרים נדירים ורק בהוראות ממפקד החטיבה”.
יש לכם כבר מידע איך הצליח המחבל לעבור את תיק הנפץ לירושלים?
“יש המון פרטים והם נמצאים תחת חיסיון בטחוני. רק דבר אחד אני יכול להגיד לך: עצם זה שהם נאלצו להחדיר את המטען דרך ירושלים ולא ישירות לביתר – זה ציון טוב למערכת הביטחון בעיר בס”ד”.
לסיכום, אומר בן חיים: “אם השם לא ישמור עיר – שווא שקד שומר. היה פה נס גדול. זכות התורה והחסד בעיר הגנו על העיר. אין היגיון בדרך הטבע להסביר למה מטען אחד לא הופעל בכלל, והשני פשוט התנדף לו מבלי שיתפוצץ. הקב”ה שומר על העיר הזאת, ואנחנו מודים לו בכל רגע”.
כך נמגן את הבית
בעקבות ההוראה להסתגר בבתים, תושבים רבים מצאו את עצמם תוהים האם מנעול הבית שלהם אכן יעיל, וכיצד ניתן למגן טוב יותר את הבית. ‘שערים’ שוחח עם ר’ דובי הלפרין, מנעולן ותיק בעיר, שמייעץ כיצד ניתן להגן על הבית ולשלול מצב של כניסת זרים מבלי לדפוק.
“חשוב מאד לוודא שכל דלת בעיר תקינה ושיש סוגר ביטחון”, אומר הלפרין. “חשוב לוודא בכל עת – לא רק באירוע בטחוני, אלא כמקדם הגנה כללי – שהדלת טרוקה בכל זמן, ושאי אפשר לפתוח אותה באמצעות לחיצה על הידית”.
על איזה פתרון ניתן להמליץ כדי שהדלת תיטרק באופן אוטומטי, ומצד שני, שלא יהיה צורך להוציא מפתח בכל רגע?
“הפתרון הטוב ביותר הוא מנעול מספרים מכני. יש בזה כמה סוגים. יש סוגים זולים ממש, מתוצרת סינית, אבל בתוך שנה הם מתקלקלים והם עושים המון תקלות”.
על מה אתה ממליץ?
“אני ממליץ על מנעול מספרים איכותי. בעקבות המצב, במקום להעלות את המחיר אני מוריד המחיר למשך הימים הקרובים ל-580 שקלים למנעול איכותי, כולל התקנה ושנתיים אחריות”.
הלפרין מזכיר, כי “הפתרון של המנעול אינו רק למפגעים. זה פתרון לילדים קטנים, גנבים או אפילו סתם אורחים בלתי קרואים שנכנסים מבלי לדפוק בדלת. אבל צריך לזכור שכאשר יוצאים מהבית, וכן בלילה – רצוי לנעול את הבית גם עם המנעול הרגיל. למנעול המספרים יש רק לשונית אחת, בעוד שלרב-בריח יש כמה לשוניות וזה הרבה יותר חזק. והכי חשוב לזכור: אם ד’ לא ישמור עיר שווא שקד שומר”.
הטלפון לקבלת ההטבה – 050-333-98-33
