יעקב מרגלית
הוראה לשעה ולדורות: אל עירנו המעטירה ממשיכים לזרום מכתביהם המרנינים של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט”א מכל קצווי הקשת – המברכים באהבה רבה את המרא דאתרא רבינו רב העיר שליט”א ואת תושבי העיר, לרגל פתיחת בית ההוראה המרכזי ביתר עילית – ‘משנת יוסף’, בראשות הגאב”ד שליט”א ובפיקוחו האישי, ובמענה הלכתי שוטף שיינתן על ידי חברי בית הדין וגדולי רבני העיר שליט”א.
ביום חמישי האחרון התרגשה עירנו לקבל את מכתבו של ראש הישיבה מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט”א, שכתב במכתבו: “הנני בברכה לרגל פתיחת בית ההוראה ‘משנת יוסף’ בעיר ביתר עילית, על שם הגאון רבי יוסף ליברמן זצ”ל, בראשות חתנו הגאון רבי חיים וייס שליט”א רב העיר. ויהי רצון שתזכו לסייעתא דשמיא בזיכוי הרבים, וחפץ השם בידרכם יצלח, להגדיל תורה ולהאדירה לאורך ימים ושנים”.
מכתב זה מצטרף למכתביהם של גדולי ישראל שליט”א מכל קצווי הקשת, ובהם ראב”ד ירושלים פוסק הדור מרן הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך, וכ”ק מרנן האדמו”רים מצאנז, מוויז’ניץ, מרחמסטריווקא ועוד רבים וטובים.
הגר”מ שטרנבוך כתב במכתבו האישי לרב העיר: “לכבוד הרב הגאון המופלא ומפורסם לתהילה הרב חיים וייס שליט”א, רב העיר ביתר. בשמחה רבה שמעתי שפותח בית הוראה משנת יוסף על שם ידידי חמיו הגאון רבי יוסף ליברמן זצ”ל, שיהיה פתוח לכל אחד לשאול. וד’ יתברך יעזור שיביא ברכה והצלחה לכל העיר, ויתפשטו הוראתם לתועלת הרבים. והשי”ת יעזור שלא ייצא מכשול מתחת ידם בעזרת השם יתברך. הנני המצפה בכליון לרחמי שמים מרובים: – מקום החתימה.
כ”ק האדמו”ר מצאנז כתב במכתבו: “חדוות ימים ושנות עולמים בטוב ובנעימים… למעלת כבוד ידידינו הדגול מאוד נעלה, נודע בשעה בת רבים לשם ולתהילה, גברא רבא ויקירא, צנא מלא ספרא, מורה ודאין ורב נהורא, הרב הגאון מוה”ר חיים אלעזר וייס שליט”א, גאב”ד ביתר עילית יצ”ו. בגילת ורנן שמחתי לרגלי הקול מבשר טוב ואומר על הרחבת גבולין דקדושה, בפתיחת בית ההוראה בעיר ביתר עילית שתהיה פינת יקרת שמשם תצא הוראה למבקשת דבר ד’ זו הלכה. על זאת אבוא במזמור שיר חנוכת הבית… ומרן די בשמיא יהא בסעדו כל זמן ועידן לחזקו ולאמצו ולברכו לעמוד על משמרת הקודש מתוך רוב נחת ואושר…”
לצד מכתבי הברכה הרבים – למערכת ‘שערים’ נודע כי בליל חמישה עשר בשבט בשבוע שעבר הוזמן רב העיר הגאב”ד הגר”ח וייס שליט”א לשולחן הטהור שערך כ”ק מרן האדמו”ר מבאיאן לרגל ראש השנה לאילנות. הגאב”ד הוּשב בסמיכות לאדמו”ר. באמצע ה’טיש’ פנה הרבי לגאב”ד וציין כי שמח והתרגש לשמוע על פתיחת בית ההוראה, ובירך מעומק ליבו הטהור כי יזכה הרב שליט”א להרחיב גבולי הקדושה בעיר, בברכה מיוחדת להמוני התושבים היראים והשלמים בעיר הגדולה לאלוקים, שיזכו לשאול דבר ד’ זו הלכה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
עונים אחריו מקודש
כזכור, בשבוע שעבר הבאנו ב’שערים’ בפרסום ראשון את דבר פתיחתו של בית ההוראה החדש, בתוספת סקירה ראשונית של מעמד היסוד, שנערך ברוב שמחה וחגיגיות של קודש לכבוד הקמת בית ההוראה המרכזי של העיר, פרי יוזמתו האישית והמסורה של מרא דאתרא וגאב”ד ביתר עילית, מורנו הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א. מדובר באחד מגולות הכותרת והיהלום שבכתר הנהגתו של רב העיר, שהציב לעצמו מטרה מרכזית וחשובה – להקים בית הוראה פעיל ומוסדר בעיר התורה והחסידות.
מאחורי רעיון ההקמה עומדת שאיפתו הטהורה של הגאב”ד שליט”א מיום עלותו לכהן פאר כרבה של העיר המעטירה – לייסד בעיר בית הוראה חשוב ומרכזי, מעין ‘לשכת הגזית’ שתיתן מענה רציף לכל שואל ודורש בדבר השם זו הלכה. היעד שסימן הגאב”ד שליט”א היה – שיפעל בעיר בית הוראה מפוקח ומהודר, שיעמוד הָכֵן לענות בכל עת לכל שאלה בהלכה שמתעוררת בכל בית בישראל. כפי שפורט לעיל, גדולי ישראל וכל הציבור ענו מקודש אחר יוזמתו הטהורה של הרב שליט”א להקים בית הוראה שיעמיד את העיר ואת תושביה בקרן אורה וידריך את עם השם בדבר השם זו הלכה, תחת הנחייתם ופיקוחם של רבני העיר.
להלן נביא סקירה נרחבת מהמעמד הכביר.
באור ליום שלישי שנכפל בו כי טוב, לסדר “שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט”, פרשת בשלח ושירת הים – אז שׁוֹרְרוּ רועיה הרוחניים של ביתר עילית ושיבחו בכנס הייסוד לבית ההוראה שממנו תצא הוראה והלכה בישראל. המעמד נערך בהיכל בית הדין, ברחוב חב”ד בעיר, ואליו נאספו כל רועי העדרים – רבני העיר ויושבי על מדין בבית דין צדק של ביתר.
המעמד נפתח בפסוק “ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם”, כאשר העיניים נשואות אל שולחן המעמד – כולו שולחן כבוד של רבני העיר. בפתח הכנס החגיגי צוינה העובדה שבפרשה זו נאמר שכאשר בני עם ד’ היו במדבר וצמאו למים – מה נכתב בהם? “וַיוֹרֵהוּ ד’ עֵץ” – היינו עצה. ומהי העצה? “שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט”! כלומר, המענה לצימאון הרוחני לדבר ד’ – היא הקמתו של בית הוראה של רבני קרתא דשופריא ביתר עילית, בראשות הגאב”ד ורב העיר, שישים לתושבי העיר חוק ומשפט על פי דיני התורה ויכריע בשאלות התלויות כהררים בשערה, מתוך סייעתא דשמיא מיוחדת הניתנת משמים למארי דאתרא – הרבנים המוסמכים, אלופים לראשם של בני העיר הי”ו.
ראשון הנואמים היה ראב”ד ביתר עילית הגאון הגדול רבי צבי ברוורמן. הראב”ד הזכיר את מידתו של משה רבינו ע”ה, שכדברי חז”ל במדרש שמות רבה – נבחר להנהיג את כלל ישראל לאחר שראהו הקב”ה רודף אחר גדי חלוש שברח מן העדר והרכיבו על כתפו, והקב”ה אמר לו: “יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך – חייך שאתה תרעה את צאני ישראל”.
“וכך”, ציין הראב”ד שליט”א, “אנו רואים בהנהגתו של מורנו רב העיר שליט”א, שנוהג עם כל אחד ואחד מבני העיר כפי שנהג משה רבינו עם גדי אחד: כל אחד חשוב, כל אחד ראוי ליחס אישי ותשומת לב מרובה, שלא כאלו הנוהגים לעסוק בענייני הכלל הגדולים אך קשה להם לטפל ב’גדיים’. הרב שליט”א נושא כל אחד ואחד מבני העיר על כתפו כאשר יישא האומן את היונק”.
לאחר מכן ציין הראב”ד את הפסוק הידוע מפרשת ויגש – “ואת יהודה שלח לפניו להורות לפניו גושנה”, ומבארים חז”ל כי יעקב אבינו שלח אותו “להקים לו בית תלמוד להוראה”. כלומר, המתיק הראב”ד – יעקב אבינו ביאר לנו יסוד חשוב: עיר בישראל איננה יכולה להתנהל ללא בית הוראה מוסמך, שממנו תצא הוראה בישראל.
הזכות של ביתר
לאחר מכן התכבד לשאת דברים הגאון הגדול רבי מנחם מענדל פוקס שליט”א, רב שכונת רמות, מגדולי מורי ההוראה שבדור, אף הוא חתנו של הגר”י ליברמן שליט”א.
הגרמ”מ פוקס בחר לחלוק עם הרבנים החשובים את היכרותו רבת השנים עם גיסו רב העיר שליט”א, ותיאר כיצד כבר בבחרותו נסע מטעם חמיו להעמידו בכור המבחן בשבתו בשבת תחכמוני בישיבת צאנז בנתניה כתלמידו של כ”ק מרן האדמו”ר ה’שפע חיים’ מקלויזנבורג זי”ע, “וכבר אז הייתה לי ‘חלישות הדעת’ מול גאונות ובקיאות כזאת בתורה”.
הגרמ”מ פוקס תיאר את השנים בהן הקפיד הרב שליט”א לשבת בביתו על התורה כשהוא מרחיק עצמו מכל הפרעה חיצונית, כאשר אף נמנע מלהתקין טלפון בביתו. אז תקשרו שני הגיסים באמצעות אינטרקום לצורך לימוד בחברותא והתייעצויות הלכתיות דחופות שביקש הגרמ”מ לערוך עם גיסו הגאון. “כל ימיי הייתי חושב אימתי יזכה כלל ישראל לֵיאוֹת לאורו של אחד מגדולי הדור – ולא ידעתי שביתר עילית היא שתזכה לכך”, סיפר הגרמ”מ פוקס מקצת משבחה של ביתר עילית שזכתה להעמיד גדול ישראל בשיעור קומה תורני נדיר כאלוף לראשה”.
לכל זה נדרש הגרמ”מ כדי להמחיש לנאספים עד כמה כל פעולה שיוצאת מבית מדרשו של הגאב”ד הגר”ח וייס שליט”א שקולה ומדודה בפלס כדת של תורה, ותואמת את כל דרישות ההלכה הצרופה שהגאב”ד שליט”א אינו זז מהן כמלוא הנימה. הגרמ”מ פוקס אף עמד בדבריו על טיב האחדות שלא אמורה לסתור את השביל הייחודי שיש לכל שבט בישראל. “כמו בקריעת ים סוף שבה היו תריסר שבילים, ויחד עם זאת היה עם ישראל באחדות”. כדוגמת כך, הטעים רבה של רמות – זכתה ביתר עילית להתנוסס כעיר מלאה חכמים וסופרים מכל השבטים, אך מעתה תזכה לבית הוראה אחד, בו יישבו טובי מורי ההוראה מכל החוגים בעיר וממנו תצא הוראה לכל החוגים. זו גאונותו של גיסי הרב שליט”א – לעשות הכל באחדות מופלאה, וכך תצא הוראה לרבים”.
עוד ציין הגרמ”מ, את דרכו של הגאב”ד שליט”א באופן של ‘תורת חסד’. “אנשי ביתר עילית זכו לרב ומנהיג שכגודל גאונותו וגדלותו בתורה – כך גודל ענוותנותו ושפלות ברכו, וכל מעשיו נעשים בענוות חן ובהצנע לכת”. בעניין זה ציין הגרמ”מ את פירושו של מרן ה’חתם סופר’ זי”ע על המימרה “תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם”. ויש להקשות, הכיצד מרבים תלמידי חכמים שלום בעולם בעוד שהם יושבים במקומם ואינם נוסעים בין המדינות להשכין שלום ביניהן? ותירץ החתם סופר: כאשר תלמידי חכמים יושבים בתוככי בית המדרש ומתנצחים במלחמתה של תורה – הם מרבים שלום בעולם בכך שהם מורידים מנפח המלחמה בעולם…
הגרמ”מ פוקס סיים בדברי ברכה, שיזכו תושבי ביתר עילית לשבת בשלום איש תחת גפנו ותאנתו, תחת הנהגתם של הרוממה של רב העיר שליט”א ובית ההוראה המרכזי שהוקם עבור התושבים, ונזכה לראות בקרוב בגאולתם של ישראל ולשמוע תורה מפי הגבורה”.
לאחר מכן הקריא הגרמ”מ שליט”א, הנמנה עם גדולי מורי ההוראה ב’עדה החרדית’, את מכתבו המיוחד של ראב”ד העדה החרדית הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט”א אותו שיגר לכבוד הקמת בית ההוראה.
לפסוק ביישוב הדעת
לאחר מכן עלה הגאון הגדול רבי שלמה איצקוביץ’ שליט”א, חבר בית דין צדק ביתר עילית ורב קהילת ויז’ניץ המעטירה בעיר, להקריא את מכתבו המיוחד של מרן האדמו”ר מוויז’ניץ למעמד – אחד מני עשרות מכתבים ששוגרו על ידי אדמו”רי הדור שתומכים ומברכים כי יזכה בית ההוראה החדש שממנו תצא הוראה צרופה לכל תושבי ביתר עילית, מתוך סייעתא דשמיא מיוחדת שיזכו לה הן הרבנים המורים והן קהל השואלים בדבר ד’ זו הלכה.
כאן הגיע המעמד לשיאו, כאשר זכו המתאפסים לשמוע דבר ד’ מפיו של המרא דאתרא. “זה היום עשה ד’ נגילה ונשמחה בו”, פתח הגאב”ד שליט”א בהתרגשות. “זכינו לפתוח מקום הוראה חדש שממנו תצא הוראה. חז”ל אומרים על הפסוק ‘ואת יהודה שלח לפניו’ – ובמדרש נאמר: “לתקן בית אולפנא שמשם תצא הוראה. מכך אנו לומדים שבכל מקום צריך שיהיה בית להוראה. זכינו שביתר היא עיר מלאה חכמים וסופרים, כאשר יש בעיר למעלה ממאה מורי הוראות בישראל, ולא הייתה באפשרות לקרוא לכולם למעמד זה, אולם השאיפה היא שיישבו כאן בעז”ה מורי הוראה מכלל החוגים בעיר, ולכן אנו מקימים כעת את בית ההוראה הזה בסייעתא דשמיא”.
הרב שליט”א עמד על העובדה כי כיום נהיה מצב שרב צריך לענות מיד בטלפון, ולעתים ההוראה לא יוצאת בהירה די, עקב המהירות והחיפזון. “המעלה בבית הוראה הוא שיש את יישוב הדעת והמתינות להשיב באופן יסודי לכל שאלה שמתעוררת”.
הגר”ח וייס שליט”א האריך בדבר חובתו של מורה הוראה לפסוק בתחושת פחד ומורא, וזאת על סמך דברי חז”ל במסכת אבות (פרק ד’) על מי ש”גס ליבו בהוראה” המכונה במשנה בכינויים קשים. וכמו שדיין שיושב בדין צריך לזכור לפני מי הוא דן ואת מי הוא דן – כך גם צריך לנהוג כל מוראה הוראה. חלק מה’ראשונים’ ביארו – ש”גס ליבו הוא מי שאינו מחשב את השאלה שנית במתינות”. מכאן, הסיק הגר”ח וייס, נגזרת מעלתו הגדולה של ‘בית הוראה’ מסודר – שמאפשר למורי הוראה לפסוק במתינות, בהתיישבות וביישוב הדעת.
“הנני מכיר את הרבנים שיושבים כאן – כולם לא רק תלמידי חכמים עצומים ובקיאים במכמני ההלכה על בוריה, אלא הינם גם יראי שמים בתכלית, חכמים ומיושבים בדעתם, יראי הוראה ובעלי אורך רוח כנדרש ממי שמורה הוראה בישראל”.
כאן הזכיר הגר”ח וייס את חמיו – הגאון בעל ‘משנת יוסף’ זצ”ל שעל שמו נקרא בית ההוראה, מי שמסוף העולם ועד סופו נהנים תופשי התורה מספריו, כאשר בחייו העמיד עשרות רבות של רבנים בכהונתו כראש הישיבות והכוללים של ‘שומרי החמות’. הרב שליט”א סיים בהודאה על העבר – על הזכות להנהיג את עיר התורה והחסידות ביתר עילית במעגלי צדק, ובבקשה על העתיד – שכל מה שייפסק בבית ההוראה החדש יהיה לאמיתה של תורה ולא ייצא שום מכשול”.
שערים המצוינים
גאב”ד ביתר הציג את החזון של בית ההוראה, שבמסגרתו יתאספו הרבנים הפוסקים מדי תקופה כדי לדון בשאלות המורכבות שזורמות לפתח בית ההוראה וללבן את הדברים בפלפולא חריפתא, כדת של תורה, וכן להוציא לאור גיליון קבוע שיציג שאלות משולחן בית ההוראה ותשובות בצידן, לצד דרוש, הלכה ואגדה, ברוח הדברים שיתלבנו בבית ההוראה.
בחתימת דבריו הודה הגר”ח וייס לפרנסים החשובים שסייעו בהקמת בית ההוראה – ובראשם לרה”ע ר’ מאיר רובינשטיין, שעומד לימין בית ההוראה ודואג לצרכיה של העיר ברוב מסירות, הן ברוחניות והן בגשמיות.
במהלך הערב הוקראו מכתבי הברכה החמים שגדולי האדמו”רים בדורנו שיגרו למעמד, בברכם את רבני העיר שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה, כאשר בית ההוראה החדש יהיה מגדלור של תורה והוראה לכל העיר כשאיפתו הטהורה של המייסד העומד בראש – הגאב”ד הגר”ח וייס שליט”א.
לאחר ריקוד של שמחה לכבודה של תורה הסתיים המעמד ברגשות של שמחה ותחושה של נדבך נוסף שהוצב על חומותיה הרוחניים של העיר ואם בישראל ביתר עילית, כאשר כבר בימים אלו נפתחו בפועל שעריו המצוינים בהלכה של בית ההוראה והמונים צובאים על דלתותיו לשמוע את דבר השם היוצא בטהרת לב מפיהם של רבנים מופלגי תורה והלכה.
