שמעון כהן
ארבעת ימי הביתר-דייס הסתיימו בהצלחה היסטרית – כאשר לנוכח הנתונים המרשימים הכריזו בעלי עסקים רבים על המשך המבצעים וההנחות החריגות גם לאורך השבוע הקרוב. הייתה זו היענות מרגשת ומדהימה מצידם של אלפי תושבים שגדשו את החנויות בעיר, נהנו ממחירים חסרי תקדים ומהטבות מפליגות, ועל הדרך חיזקו את הכלכלה המקומית.
פורום בעלי העסקים, ורבים מתושבי העיר הודו במיוחד לראש העיר ולצוות לשכתו על ההפקה המבורכת זה הפעם החמישית למען העסקים בעיר ולסייע לתושבי העיר, רובינשטיין בקריאה לכלל תושבי העיר המשיכו לחזק את הכלכלה המקומית כל השנה.
כמיטב המסורת, ‘שערים’ יצא לשטח, כדי לממש את הדופק העירוני ולהביא עבורכם, הקוראים שיושבים על הספה בימים הסגריריים הללו, מעט מהרשמים בשטח.
“זו הייתה פשוט תחושה נפלאה”, אמר לנו אחד מבעלי העסקים. “אתה מרגיש שהתושבים פשוט הסתערו בהתלהבות, כאשר אנו מצידנו נרתמנו להוזיל עבורם את המחירים עד למחירי רצפה, ככל האפשר”.
הצטיידנו במעיל חורף חם, עטינו צעיף צמר טוב – ויצאנו לשטח. בשורות הבאות נביא כמה קולות, צבעים ורשמים.
תחנה ראשונה: ‘אופטיקינג’ – רחוב מעזריטש פינת המהרי”ץ
אין זו גוזמה: כשרצינו להיכנס לחנות האופטיקה שממוקמת בצומת הרחובות מעזריטשהמהרי”ץ (ליד ‘רמי לוי’) – הרגשנו כאילו איזו מלחמה מתרגשת, או שבצורת של משקפיים בדרך. היינו צריכים לפלס דרך – כפשוטו ממש – כדי לאתר את הדלפק שבו יושב המוכר, האופטיקאי ר’ מוטי, ומנסה יחד עם עובדים נוספים לתמרן בין עשרות רבות של אימהות וילדים, אברכים ובחורים, שמנסים להסתער על המדפים ולנצל את שבירת שוק המשקפיים שעליה הכריזה האופטיקה במסגרת טירוף ה’ביתר דייס’.
כשנכנסנו וניסינו לברר על מה ההיסטריה – התברר לנו שהאשמה תלויה בין היתר על צווארו של תושב זריז בשם יצחק איזנבך, שנכנס לחנות בתחילת השבוע כדי לבחור משקפיים לתומו, ולאחר שסיים לבחור את המשקף הרצוי שאל מה המחיר שעליו לשלם.
“100 שקל”, ענה האופטיקאי, ר’ מוטי.
“מה??? רק 100 שקל???”, תהה איזנבך.
“כן, מה ששמעת”, חייך ר’ מוטי.
“אני חושב שאחרי שאסיים עם המשקפיים אצטרך לעשות בדיקת שמיעה”, התלוצץ איזנבך, “אולי אני לא שומע טוב”…
“אתה שומע מצוין”, אמר ר’ מוטי, ואיזנבך, שחשש שמא האופטיקאי יתחרט – הוציא שטר מגוהץ של 100 שקלים.
ואז החליט אותו איזנבך לקיים את מצוות ‘אל תמנע טוב מבעליו’. הוא נכנס לאחת מחנויות האינטרנט הכשר בעיר, שירבט את החוויה שלו על “האופטיקה שמוכרת משקפיים במאה שקל” והדפיס בכמה עשרות עותקים. את ילדיו שלח לתלות את המודעה בבתי הכנסת, ואת התוצאה יכולנו לראות בהסתערות הרבתי על האופטיקה ביום חמישי האחרון.
מה כולל המבצע? שאלנו את ר’ מוטי.
“פשוט מאוד”, ענה, בעודו מיישר אפון לילד ממושקף. “החלטנו להוריד את המחיר ל-100 שקלים עבור קולקציה גדולה של מסגרות, כולל העדשות”.
בדרך אגב, ר’ מוטי מבשר שנוכח הביקוש הגדול – גם בימים הקרובים יימשך מבצע של 30 אחוזי הנחה על כל קולקציית המשקפיים ב’אופטיקינג’.
תחנה שנייה: ‘מרכז חיים זקן תמרים’
מרוצים ממה שראינו – החלטנו לקפוץ ל’מרכז חיים זקן’ הסמוך. אם אנחנו כבר פה – חייבים להיכנס למרכז הקניות השוקק ליד. איך אמר איש ירושלים ר’ יונה לבל? “להגיע למוצא ולא להמשיך למירון?”…
נכנסנו לקניון.
בובות העיירה היהודית שמציצות מהמרפסות המדומות בלובי הקניון – כמו מחייכות אליך, אחד מני אלפי לקוחות שמגיע למקום להצטייד. המבנה עצמו הוא רק הפינאל’ה באזור שוקק חנויות בכל התחומים.
כאן פגשנו אברך ליטאי צעיר, שכדרכם של אברכים ליטאים – מעדיף להישאר בעילום שם. “למה זה תשאל לשמי?”, הוא נקט מטבע לשון מפרשת וישלח, ובעיקר סיפר עד כמה הוא מרוצה מימי המכירות המיוחדים הללו. הוא פותח לכבודנו את תא המטען של ה’סובארו אברייכים’ החבוטה שלו ומראה לנו את הבגאז’ העמוס בכל-טוב-ביתר. “הצטיידתי בשביל שנה שלמה”, הוא הסביר. “אני ואשתי חוסכים כל השנה ושמים בצד סכום כסף קטן בכל חודש, כדי שכאשר יהיו מבצעים מיוחדים – יהיה לנו סכום נאות כדי להצטייד בכל מה שאנחנו צריכים לתקופה הקרובה”, הוא מסביר את התכנית הכלכלית שלו.
מה קנית?
“מה לא?”, הוא השיב בשאלה, ומציג שקיות מלאות בביגוד חורפי לילדים, כלי בית, מוצרי טמבור, מצעים, ספרים ועוד שלל גדול. “גם המשקפיים שלי חדשים”, הוא אומר, ומסביר כי הם נרכשו ממש עכשיו, במסגרת ה’ביתר דייס’.
תחנה שלישית: כיכר העיר
בשלב הזה טיפסנו אל החלק העליון של גבעה ב’. הגענו ל’כיכר העיר’ – שהפכה זה מכבר ל”גאולה של ביתר”, כפי שמכנים את האזור יוצאי ירושלים, כאשר אלו שגדלו בבני ברק מעדיפים את הכינוי “רבי עקיבא של ביתר”. כך או כך, הכיכר זרועה במרכזי סחר וחנויות, ובימי ה’ביתר דייס’ – אלה הפכו להיות שוקקים חיים אף יותר מהרגיל.
במרכז הכיכר, ממש ליד המזרקה, פגשנו את יענק’ל, תושב ותיק ומפולפל בעיר, שנצפה נושא שקיות לרוב, כשהוא נעזר בעדר זאטוטים שמסייעים לו בסחיבת המוצרים שבהם הצטייד. “פארוואס נישט?” (למה לא?) הוא נענה לעומתנו כשאנו שואלים אותו על בולמוס הקניות. “כשיש מחירים כל כך טובים ועל הדרך עוזרים לבעלי החנויות לסיים את שנת הכספים עם חיוך – זה דבר ששווה לכל הצדדים”, הוא סיכם, ומיהר להיבלע עם זאטוטיו בעוד חנות שוקקת חיים בעיר.
נכנסנו לחנות ‘פסיפלורה’ – שמוכרת בגדים אופנתיים והחליטה לקחת את ה’ביתר דייס’ ברצינות, עם ‘שחיטת’ מחירים של ממש. גם כאן ניכרה הסתערות רבתי. תורים של לקוחות השתרכו, ואנחנו ביקשנו רק לשאול שאלה, ולא להפריע למוכרים וללקוחות.
איך הולך הביתר דייס?
“אתם רואים לבד. צריך עוד הסברים?”, הייתה התשובה. התור הארוך שהשתרך ליד הקופה וההתלהבות של הלקוחות ממחירים שנראו להם ככאלה שצריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שהם נכונים – דיברו יותר מאלף מילים.
המוני לקוחות גודשים את כל פינות החנות, פוערים פה בחוסר אמון נוכח המחירים, מעמיסים עוד בגד ועוד בגד, מחכים בתור, משלמים, ויוצאים החוצה בפנים קורנות.
תחנה רביעית: קניון ‘לב ביתר’
אנחנו ממשיכים לתוך קניון ‘לב ביתר’ ופוגשים את ר’ בועז, המוכר התכליתי והנמרץ מ’ביתר טויס’, גם הוא כמעט ‘קורס’ נוכח ההסתערות הגדולה של המוני לקוחות ששמעו על המבצעים האטרקטיביים, וכידוע, כשילד רואה מבצע ו’משגע’ את הוריו – אין הרבה אופציות… מכריזים על מבצע משניות בעל פה או עזרה בבית – והולכים להצטייד במתנות.
מה אתה אומר על מה שאתה הולך פה? שאלנו את ר’ בועז.
“אני אומר דבר אחד. מגיע לילדי ביתר צעצועים טובים, ומגיע להורים מבצעים משגעים”.
המבצעים יימשכו גם אחרי הביתר דייס?
“בהחלט, החלטנו להאריך את המבצעים בעוד כמה ימים. אבל רק לילדים שבאמת יתנהגו יפה וההורים יחליטו שמגיע להם לקבל משחקים שווים”.
כשיצאנו מ’ביתר טויס’ – העפנו מבט לעבר ‘שאר החנויות במרכז’, חנות הכלים שידועה במבצעיה, נוכל רק לספר שהבדיחה אומרת שהשבוע היה לקוח שהעמיס המון כלים בעגלה, וכשהגיע לקופה לערוך חשבון, התברר שמרוב מבצעים על גבי מבצעים – החנות היא זו שצריכה לשלם לו על הקנייה… וכמו שאומרים: בכל צחוק יש קצת צחוק…
משם המשכנו ל’מרכז המחשב’ שהיה עמוס גם הוא בגלל מבצעים נדירים, ‘פיקאסו’ שהיה נראה מלא באופן מיוחד, וחנות מוצרי החשמל ‘יריד ביתר’ שנראתה הומה אנשים באופן מיוחד. מתברר שמי שבאמת משקיע במבצעים שווים עבור הלקוחות – קוצר את הפירות באופן מוחשי, והציבור יודע להצביע ברגליים.
תחנה חמישית: רחוב רבי עקיבא
אחרי ‘רחוב רבי עקיבא של ביתר’ (כינוי בני-ברקי לכיכר הר”ן) – הגיע הזמן ללכת לדבר האמיתי – רחוב רבי עקיבא הממשי של ביתר. הרחוב – אחד הראשונים בביתר עילית – זרוע עשרות חנויות לאורך שדרתו, כאשר חנויות צדדיות מסתעפות ברחבות החניה וברחובות הסמוכים. גם במורד הרחוב – מה שנקרא ‘רבי אלעזר המודעי’, ‘באבא סאלי’ ועוד – בואכה כיכר המנורה ושטיבלאך האלמין – מהווה את ליבת המסחר והעסקים הוותיקה והמכובדת של ביתר, עוד מהימים שבהן הכילה העיר גבעה אחת בלבד.
נכנסנו ל’גולד פיש’ – חנות הדגים והעופות האגדית של ביתר. פגשנו כאן את ר’ מוטי, בסינר חד פעמי, לידו צוות נרחב של בחורים צעירים שמסייעים לו לפלט את הדגים, לארגן את המשלוחים, לוודא שכל משלוח מגיע ליעדו – והמשלוחים, מסתבר, הם רבים מספור.
תגיד, יכול להיות שטעינו ועכשיו ערב חג? מה זה הלחץ הזה?
ר’ מוטי חייך. “זה לא ערב חג – זה חג של ממש, כלומר סוג של חג”.
למה אתה מתכוון? בטח לא חלילה לחגיגות השנה החדשה של אומות העולם
“ברור שלא, חס ושלום”, העווה ר’ מוטי את פניו בסלידה. “כוונתי לחג ה’ביתר דייס’ – שהפך לחגיגה בעיר של מחירים מטורפים שגורמים ללקוחות לארגן לעצמם מיני ‘חג קניות’ ולהצטייד במיני דגים ובשר שבהם יענגו את השבתות עד לפורים הקרוב. הרי כיום יש בבתים מקפיאים גדולים ב”ה”.
ר’ מוטי מוטרד. “תשמעו, הייתי ממשיך את השיחה, אבל באתם בזמן לא טוב. יש פה עומס עצום, והמבצעים אמורים להמשיך עוד כמה ימים – כך שאין צפי לסיום העומס. תחזרו לכאן בהזדמנות רגועה יותר”.
כיבדנו ויצאנו.
מפגן של גאווה
ולסיום – הנה מסקנה קצרה:
לפי סקר שערכנו ומידע שאספנו במערכת ‘שערים’ – יש בביתר יותר מאלפיים נותני שירות – ‘עצמאים’ בהגה המקצועית. מדובר בשיעור של קרוב ל-20 אחוזים מתושבי העיר שנמנים על קהיליית העצמאים ופרנסתם בשנתיים האחרונות הייתה מלווה באתגרים והתמודדויות לא קלים. כאשר אנחנו התושבים מבצעים קניות בתוך העיר – אנו מזינים את המנוע בדלק, ומאפשרים תנופה כלכלית חזקה ואיתנה.
בתור הבמה של התושבים – מערכת ‘שערים’ זוכה לעידוד רב ולהוקרה מבעלי העסקים בעיר על דחיפת הפרויקט בעוצמה רבה. אחד מבעלי העסקים רשם לנו כך: “תמסרו בשמנו תודה למנהלי הפרויקט. פשוט אני כבר לא עומד על הרגליים מרוב עומס. הציבור נענה בהתלהבות, ואני הרגשתי שפשוט כיף לתת שירות ומחירים טובים ולגרום לאנשים לצאת מהחנות עם חיוך על הפנים.
כלל בעלי העסקים דיווחו לנו על עלייה דרסטית במכירות בימי ה’ביתר דייס’. הם מציינים, כי האמון שהתושבים נותנים בבעלי העסקים המקומיים – היא מעודדת ומחזקת – לא רק את בעלי העסקים, אלא את כלל תושבי העיר. מדובר בגלגל החוזר: עסקים חזקים – פירושם כלכלה עירונית וחזקה ותושבים שחשים איתנות כלכלית.
אשרי העיר שמציגה ערבות הדדית כה נפלאה ומרגשת!
