יעקב מרגליות
הקריאה של המרא דאתרא שליט”א לראשי הישיבות הקטנות לדחות את מועד עריכתן של מבחני הקבלה לישיבות – מעוררת שיח נרחב בקרב צוותי הישיבות הקדושות בעירנו, כאשר בישיבות נערכים לקיים את ההוראה ובכך להביא לתנופת חיזוק בחודשים האחרונים של זמן הלימודים.
הכל החל בזימון דחוף שקיבלו ראשי הישיבות לצעירים בעירנו מלשכתו של רב העיר שליט”א, מורנו הגאב”ד הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א. ההזמנה הייתה חשאית, ונועדה אך ורק לראשי ישיבות וחברי הצוות הרוחני בישיבות, ללא מעורבות עסקנים כלל. בקשתו של הרב שליט”א הייתה לקיים שיחת התייעצות עם מרביצי התורה שבידיהם מופקד הפיקדון היקר – צעירי הצאן, הגדיים שיֵיעְשוּ תיישים, דור העתיד של עולם התורה.
בשעה היעודה, ביום חמישי בשבוע שעבר, נקבצו ובאו עשרות ראשי ישיבות, משגיחים ור”מים, מכותל המזרח של הישיבות לצעירים בביתר – אל היכל בית הדין שברחוב חב”ד בעיר, כדי לשמוע את דבריו של הרב שליט”א שזימנם לדיון דחוף.
את דבריו פתח מורנו הגר”ח וייס שליט”א בדברים נלהבים על אודות גודל הזכות העצומה שנפלה בחלקם של המתכנסים – לעצב את הדורות הבאים, לטפח ולגדל עדרים-עדרים של לומדי תורה שברבות השנים יהפכו בעז”ה לגדולי תורה ויראה, כאשר כל עתידם של צעירי הצאן מופקד בידיהם האמונות של הכוחות הטובים ביותר בעולם התורה. זכתה ביתר, ציין הרב שליט”א, שטובי הכוחות משקיעים כאן ברוב מרץ וכישרון לטפח ולגדל את דור העתיד של עולם התורה, בשימת לב מיוחדת להשקעה בלימוד, ברמת הלימוד, וביראת השמים שחופפת על הלימוד, בבחינת ‘חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה’.
מכאן עבר הרב שליט”א לעסוק בנושא שלשמו הוכרז הכינוס הדחוף – וכפי שמתפרסם לראשונה ב’שערים’.
זעקה נואשת
המרא דאתרא שליט”א הציג את הבעיה במלוא חריפותה: לפי המנהג שרווח כיום – עונת המבחנים לישיבות לצעירים נפתחת בסביבות חודש אדר. החל מתקופה זו – המתח מורגש בכיתות המכינה לישיבה קטנה, כאשר הנערים עמלים על שינון החומר למבחן, והרישום מתחיל להתנהל בעיצומו. בת”תים שונים אף נהוגה תופעת ה’רַשָׁמִים’, שמקבלים את שכרם בתמורה ל’ראשים’ שהם מביאים לישיבה, ובין התלמידים נערכת תחרות – סמויה או גלויה – סביב השאלה מי התקבל להיכן, ומי לא זכה להתקבל לישיבה שבה חפץ ונאלץ להתפשר, וכן הלאה והלאה.
לצד המתח ששורר סביב המבחנים והקבלה – ישנה בעיית משנה חריפה לא פחות: עם תום עונת המבחנים – עוד בטרם פרס חג הפסח את כנפיו – נוצרת ‘ירידת מתח’, כאשר כל נער יודע פחות או יותר להיכן פניו מועדות, ואילו יתר ה’זמן’ במכינה לישיבה קטנה – עוברת עליו בתחושה של תקופה שאין סיבה להשקיע בה. זוהי מעין ‘תחנת המתנה’ עד שיגיע ‘זמן אלול’ והישיבה הקטנה תתחיל. זוהי חצי שנה שמתבזבזת באופן משמעותי, כאשר אישי חינוך גדולים מתריעים בשנים האחרונות על גודל ההפסד העצום והבלתי נתפס – של ‘זמן קיץ’ שלם שחולף בלימוד רופף, בשמירת סדרים לקויה, ובתחושה של זמן מבוזבז.
הר”מים בכיתות אלו לא יודעים את נפשם מצער – כיצד מעשה ידיהם טובעים בים של מחשבות והכנות לישיבה לצעירים, בתסכולים על ישיבה שנערים לא התקבלו אליה, בתחושת החמצה על מבחן שכָּשַל, בתחרות בין נערים שהתקבלו לישיבה ‘טובה’ לאלו שנאלצו להתפשר, או חלילה לא התקבלו כלל ומרגישים אבודים, ובאופן כללי – זמן שבו האווירה של ‘סוף חיידר’ משתלטת על הלימודים, ואין הצר שווה בנזק המלך, והקריאה לתיקון הינה דחופה ונואשת.
זכות קיום התורה
בהתאם למציאות העגומה הנ”ל, ובהתייעצות עם שורה ארוכה של אישי חינוך ותיקים ובעלי ניסיון – הכריז מורנו הגאב”ד שליט”א על נוהג חדש שיחול מעתה – ולפיו תידחה עונת המבחנים מחודש אדר, כפי שהיה נהוג עד עתה – לחודש סיוון. בכך ירוויחו החיידרים עוד ארבעה חודשים של לימוד רגוע וסדרים רצופים, ללא המתח והבלבול שמאפיינים את תקופת המבחנים. בחודש סיוון – זמן נאות ומספיק של שלושה חודשים לפני ‘זמן אלול’ – תחל עונת המבחנים, כך שמצד אחד עדיין יהיה לישיבות די זמן להיערך, ומצד שני – הנזק למכינות לישיבה קטנה יצומצם מ’זמן’ שלם בן חצי שנה – לשלושה חודשים בלבד.
לשם הצלחת הרעיון, הדגיש המרא דאתרא שליט”א, חובה כי כלל הישיבות יצטרפו להסדר החדש – אחרת ייהרס הפתרון ולא יהיה בר יישום, שכן התחרותיות בין המוסדות תגרום לכך שהפתרון יקרוס. כולנו מחויבים לקול התורה שימשיך להישמע גם בחודשי הקיץ, ולדאוג שהקולר לא יהיה תלוי ח”ו בצווארו של אי מי בגלל התעקשות לקיים את עונת המבחנים בחודש אלול ובכך לבטל בחורים מלימוד התורה כפי שאנו רואים במציאות בשטח – הדגיש הגאב”ד שליט”א.
ל’שערים’ נודע, כי קריאתו של המרא דאתרא נפלה על אוזניים קשובות, וכי בקרב ראשי הישיבות הקדושות לצעירים מתגבשת הסכמה לפיה תידחה עונת המבחנים בהתאם להצעתו של הרב שליט”א. ובזכות הפעולות שנעשות לקיום התורה והגברת לימודה בקרב צעירי הצאן – תזכה ביתר עילית שקול התורה יתנגן בה תדיר מתוך רוב נחת מכל הצאצאים, שהעיר תמשיך לגדל לומדי תורה לשם ולתפארת ובימינו תיוושע עיר התורה בהרי יהודה בביאת משיחנו הולך תמים בב”א.
