ממעמקים
נתן זיכרמן
כביש המנהרות, הכביש שמשמש בכל שעות היממה את כל תושבי ביתר עילית הנוסעים לירושלים וממנה; הכביש העיקרי שמשמש אותנו, התושבים, זה עשרים ושש שנה. הכביש נסלל בשנת תשנ”ו, לאחר חתימת הסכמי אוסלו, כחלק מבניית הכבישים העוקפים את הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (אם תרצו: הדבר התועלתי היחיד שיצא מהסכם הדמים הנורא…)
במסגרת הפרויקט דאז – נחצבו שתי מנהרות, במרחק של כמה מאות מטרים ביניהם – האחת (הסמוכה יותר לירושלים) באורך כ-300 מטר, והשנייה (הקרובה לביתר) – באורך כ-1,000 מטר. בשעת בנייתן היו מנהרות גוש עציון הארוכות ביותר בישראל. בין שתי המנהרות נמתח גשר ארוך החוצה את העמק שבין בית ג’אלה ושכונת גילה. פתיחתו של כביש המנהרות הייתה בשורה גדולה בזמנו, לאחר שמיום היווסדה של העיר נאלצו תושבי ביתר לעשות את כל הנסיעה מירושלים דרך פיתולי עין כרם.
דא עקא, במשך השנים הפך הכביש לעמוס יותר ויותר, כשהוא משמש לצד תושבי ביתר ההולכת וגדלה ב”ה – את תושביהם של כל יישובי גוש עציון, לצד בית שמש, נס הרים, צור הדסה ועוד. המצב כיום בכביש המנהרות הוא שעומס הנוסעים חורג מעל ומעבר לקיבולת המקסימלית, היות והאוכלוסייה גדלה וכמות הרכבים עולה משמעותית מדי שנה.
בשנה האחרונה התחילו לעבוד על הכפלת הכביש – באמצעות בנייתן של שתי מנהרות חדשות, במקביל לקיימות, על מנת שכל מנהרה תשמש לנסיעה דו־נתיבית לכיוון אחד. הצפי הוא, שכאשר ייפתחו המנהרות החדשות – יהיה בכך פתרון מלא לעומסי התנועה, דבר שיקרב את ביתר עוד יותר לעיר הבירה ירושלים.
מבט מבפנים
כל מי שנוסע בכביש לכיוון ביתר, יכול להבחין בעבודות הקידוח הקדחתניות המתבצעות מצד ימין של המנהרה הראשונה. בוודאי הסתקרנתם לדעת כיצד מתבצעת בניית המנהרות המתקדמת בקצב מהיר למדי. מצד שני, אין אפשרות לעצור ולהתבונן בעבודות, כדי שלא לעצור את התנועה…
בוודאי שאלתם את עצמכם מה טיבן של הקופסאות שהותקנו לאחרונה בתוך המנהרה הקטנה, ולמה זה מיועד? והכי רציתם לדעת כמה זמן כל זה ייקח, עד שייפתח הכביש החדש על שתי מנהרותיו.
כדי למלא את סקרנותכם – יצאנו לסיור מתואם בשטח.
בשעת לילה מאוחרת השבוע, נכסנו לאתר העבודות. הכל מסביבנו שקק חיים, כאילו אנחנו באמצע היום. עשרות פועלים ומומחי הנדסה פועלים ברצף על פרויקט כרייתה של המנהרה הראשונה. פגשנו שם את מנהל העבודה, מר שמעון איטח, והוא ניאות להקדיש זמן עבור קוראי ‘שערים’, כדי לתאר את כריית המנהרות ובניית הכביש. “חשוב לי שהקוראים שלכם יהיו מעודכנים בהתקדמות הפרויקט”, הסביר איטח את שיתוף הפעולה מצידו.
השעה עכשיו שתים לאחר חצות, ועדיין אתם עובדים כאן כאילו אמצע היום עכשיו. האם אתם עובדים כאן עשרים וארבע שעות?
“בהחלט כן. אנחנו עובדים בפרויקט הזה עשרים וארבע שעות ברצף. כאשר אני מסיים את המשמרת מגיע מנהל עבודה אחר. לא עוצרים לרגע. הדחיפות כאן ממש חשובה. וכשאין הפרעה לשכנים ולתושבים – אז למה לא לעבוד במשמרות מסביב לשעון…
מנהרה עם לֶדִים
אשמח אם תסביר לנו קצת איך עובדת הטכניקה של חציבת המנהרות…
ראשית, נחזור למנהרות הוותיקות, שבמקביל אליהן אנחנו כורים את המנהרות החדשות. מנהרות גוש עציון הן המנהרות הראשונות שנכרו בארץ. הן נבנו על ידי חברה איטלקית, כאשר אז רק התחילו בארץ להבין וללמוד איך לכרות מנהרות. בעצם, השיטה של אז היא אותה שיטה של היום: חוצבים כל יום קצת, מחזקים ומבססים עם רשתות ברזל, ומבטנים באמצעות בטון מעורב בדבק על ידי מכונה להתזת ביטון שמתייבש מהר מאוד. כאשר בנו את המנהרות הישנות עדיין לא היו תקנים מחמירים כמו של היום, וכתוצאה מכך לא היה את השלב של בטון וטיח נוסף מעבר להתזת הבטון”.
במה שונה החציבה הפעם ביחס לפעם הקודמת? בכל זאת, יש הבדל של שלושים שנה מאז ועד היום.
“ראשית, אנחנו צריכים לערוך חלוקה בין המנהרה הראשונה, שאותה אנו חוצבים באמצעות דחפורים ענקיים, למנהרה השנייה שתיכרה על ידי מכונת כרייה מיוחדת, בדומה לזו שבאמצעותה נחצבת המנהרה התת קרקעית לרכבת הקלה בתל אביב”.
מדוע? מה ההבדל בין שתי המנהרות?
“הסיבה היא פשוטה מאוד. ההבדל הוא בגודל של שתי המנהרות. כאשר במנהרה הקטנה מדובר רק על שלוש מאות מטרים, בעוד שהמנהרה השנייה תהיה באורך של יותר מקילומטר. עוד הבדל בין פעם להיום, הוא בכך שבפעם הקודמת העבודות לכריית המנהרות נגמרו בשלב הזה כפי שאתם רואים עכשיו, כשהחיפוי מכל הצדדים הוא חיפוי של בטון אפור ולא אסתטי. במנהרות החדשות שאנחנו עובדים עליהן כעת – זה לא ייראה כך: המנהרות יעברו ביטוּן נוסף, מעבר להתזת הביטון, כאשר יהיו בו מעברים בטוחים, דרכי מילוט, ועוד המון תקנים אשר לא היו אז, וכמובן טיח וגימור יפה כמו בכל המנהרות החדשות בארץ, עם תאורת לדים ומערכות אוורור מהמשוכללות שבעולם.
קוקפיט כמו במטוס
שמעון איטח מבקש הפסקה קצרה. הוא ניגש אל הפועלים שמפעילים את מכונת הכרייה, מעניק לו מספר הוראות דחופות בעקבות תקלה שהתגלתה, ולאחר שהתקלה נתפרת והעבודה חוזרת לקדמותה – הוא מתנצל וממשיך בשיחה איתנו.
האם משך הזמן של העבודה אמור לארוך כמו לפני 26 שנים?
איטח: “אין השוואה בכלל. אנחנו אמנם עובדים באותה שיטה של אז, אבל לא באותם כלים ולא עם אותו כוח עבודה, אלא עם כלים משוכללים ומתקדמים יותר, וכח עבודה נרחב ומקצועי יותר. יש כאן את המכונות הכי חזקות בארץ בתחום הכרייה והחציבה. הבאנו לכאן את ה’סנדביק’ ((Sandvik מדגם DT821-SC – לא יודע אם הקוראים שלכם מבינים בזה, אבל כדי לסבר את האוזן אסביר שמדובר במכונת הכרייה הכי גדולה בארץ. היא פועלת בעיקר בתימוך המקדים של המנהרה, וקודחת את החורים עבור ברגי הסלע והעוגנים למנהרה. עומק הקידוח שלה הוא 12 מטר, והיא פועלת עם שתי זרועות במקביל. יש למכונה הזו קוקפיט כמו המטוס ויושב בה צוות של שלושה אנשים.
“המכונה הזו עושה את כלל פעולת התימוּך של המנהרה, ומלווה את כל הפרויקט עד לסיומו. להתזת הביטון הבאנו מכונה בשם putzmeister spm 500, אשר למיטב ידיעתי זו המכונה היחידה מסוגה בארץ, והיא לבד יכולה להתיז 3.5 מיקסרים של ביטון, שזה 30 קוב של ביטון בשעה. גם אם נחפור 10 מטר ביום – המכונה תוכל לעמוד בהספק. היא פועלת על גנרטור וחשמל בלבד, ללא דלק, וזאת כדי שלא לזהם את סביבת העובדים הפועלים במנהרה”.
מה הן הקופסאות החדשות שהתקינו בתוך המנהרה הקטנה?
“לפני שמתחילים לחצוב את המנהרה, מבססים את מיקום המנהרה, עם עוגנים ותימוכים. במקרה הזה הדבר חשוב עוד יותר, בגלל שיש לנו מנהרה ממש ליד, ואנחנו צריכים לוודא שהחפירות לא יחלישו את חוזקה של המנהרה הקיימת. אנחנו כל הזמן במעקב, ובודקים ברציפות את חוזק המנהרה – האם תוך כדי החציבה שלנו יש תזוזות במנהרה הצמודה. זה גם ההסבר לקופסאות ששמנו בתוך המנהרה: יש שם סנסורים מיוחדים שמעביר מידע כל הזמן אם יש שינויים שיכולים להשפיע על חוזק המנהרה.
“לאחר שכל העוגנים והביסוס והתימוך המקדים מוכנים – אנחנו מתחלים לחצוב בסלע, מתקדמים בערך בין מטר אחד לשלושה מטרים ביום – תלוי לפי קושי וסוג הסלע – כאשר בערך אחרי כרייה של כל מטר, המכונה להתזת בטון נכנסת לפעולה ומתיזה בטון מעורב בדבק מיוחד, אשר גורם לבטון להיות חזק ולהתייבש מהר יותר”.
מנהרה מתחדשת
לפי קצב העבודה בשטח – נראה שבתוך תקופה קצרה אתם מסיימים את עבודת הכרייה. נכון?
“נכון. צריך לקחת בחשבון שזו לא רק המנהרה. יש לנו את הגשר בין שתי המנהרות שכבר מתקדם בצורה יפה ומהירה, אבל הוא יושלם רק בעוד שנה וחצי בערך. ואל תשכח שלכריית המנהרה הגדולה עדיין לא יצא המכרז. ברגע שייצא מכרז וייבחר הקבלן המבצע – העבודה תוכל להתקדם במהירות, כי מדובר במכונת כרייה. זה אמור לצאת כל יום אבל עדיין זה לפני פרסום, כך שהפרויקט יסתיים בעוד כשנתיים בערך, שזה גם מאד מהיר ביחס לפרויקט בסדר גודל שכזה.
אם עדיין לא עובדים על המנהרה הגדולה – מה הסיפור מאחורי העבודות שאנחנו רואים בתחילת המנהרה מכיוון ביתר?
“בונים שם חדר אנרגיה, לצד הכנות מקדימות לתשתיות עתידיות עבור המנהרה החדשה, אבל זה לא קשור לעצם כריית המנהרה”.
האם המנהרות הוותיקות יעברו גם כן שיפוץ והתאמה?
“בוודאי. המנהרות יעברו ביסוס וחיזוק, שלא היה אפשר עד היום לבצע. גם הן ישודרגו לתקני שנת 2020. יתווספו בהן חדרי מילוט ומפרצים, הן יעברו ביטון נוסף, וייראו בדיוק כמו המנהרות החדשות, כאשר לפי התוכנית – מיד כשהמנהרה הראשונה תהיה מוכנה, יעשו מחלף קטן, התנועה תתחיל לעבור דרך המנהרה החדשה, ואז יתחילו לעבוד על שיפוץ המנהרה הקטנה. התכנית היא, בעזרת השם, שעד לסיום הפרויקט – שתי המנהרות יהיו מוכנות לנסיעה עם כל התקנים החדשים.
סוד עץ הזית
לסיום, ברוח הימים האלו, מה סיפורו של עץ הזית שעומד כאן באמצע?
היו כאן הרבה עצי זית, צעירים יחסית, אז העתקנו אותם אל מעבר לכביש. העץ הספציפי הזה נמצא כאן כבר מאות שנים. הוא כאן מתקופת ימי הביניים, ומוערך בכמה מאות שנים. מי אנחנו שניגע בכזה עץ? לכן אנו מקימים סביבו קוביית בטון, שתשמר אותו לדורות הבאים”.
מסר לתושבי ביתר?
“אני רוצה להגיד לכם, תושבי ביתר היקרים, תתאזרו בסבלנות. זה שווה. אנחנו ב’סולל בונה’ עושים הכל ומשקיעים מאמץ ניכר כדי להקדים את פתיחת הכביש. אנחנו עובדים על הפרויקט 24 שעות ביממה, ששה ימים בשבוע, הכל כדי להביא לכם כביש מודרני, איכותי ויפה, בסטנדרטים האירופאיים הכי מתקדמים בעולם. אני מקווה שנוכל בעז”ה לברך על המוגמר בזמן שיועד לכך, ושכלל הנוסעים ליישובי גוש עציון ומהם יוכלו ליהנות מכך בעתיד”.
בס”ד
גג:
כך זה נראה מבפנים | כתב ‘שערים’ נכנס לאתר הבניה של כביש המנהרות, וחזר עם תיאור מלא על מה שקורה מתחת לאדמה
כותרת:
ממעמקים
משנה:
בעומק האדמה, צמוד למנהרה הראשונה בכביש המנהרות, הולך ומתקדם הפרויקט להכפלתן של מנהרות גוש עציון האמצעים: דחפורי ענק, מכונה שמתיזה 30 קוב בטון לשעה, ומכונת עוגנים מיוחדת כתב ‘שערים’ לבש קסדה, והורשה להיכנס אל ליבת הפרויקט במעמקי האדמה פך שמן הוא לא איתר שם, אבל בהחלט פגש עץ־זית עתיק יומין, לצד תיאור צבעוני על הנעשה מתחת לפני השטח
נתן זיכרמן
כביש המנהרות, הכביש שמשמש בכל שעות היממה את כל תושבי ביתר עילית הנוסעים לירושלים וממנה; הכביש העיקרי שמשמש אותנו, התושבים, זה עשרים ושש שנה. הכביש נסלל בשנת תשנ”ו, לאחר חתימת הסכמי אוסלו, כחלק מבניית הכבישים העוקפים את הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (אם תרצו: הדבר התועלתי היחיד שיצא מהסכם הדמים הנורא…)
במסגרת הפרויקט דאז – נחצבו שתי מנהרות, במרחק של כמה מאות מטרים ביניהם – האחת (הסמוכה יותר לירושלים) באורך כ-300 מטר, והשנייה (הקרובה לביתר) – באורך כ-1,000 מטר. בשעת בנייתן היו מנהרות גוש עציון הארוכות ביותר בישראל. בין שתי המנהרות נמתח גשר ארוך החוצה את העמק שבין בית ג’אלה ושכונת גילה. פתיחתו של כביש המנהרות הייתה בשורה גדולה בזמנו, לאחר שמיום היווסדה של העיר נאלצו תושבי ביתר לעשות את כל הנסיעה מירושלים דרך פיתולי עין כרם.
דא עקא, במשך השנים הפך הכביש לעמוס יותר ויותר, כשהוא משמש לצד תושבי ביתר ההולכת וגדלה ב”ה – את תושביהם של כל יישובי גוש עציון, לצד בית שמש, נס הרים, צור הדסה ועוד. המצב כיום בכביש המנהרות הוא שעומס הנוסעים חורג מעל ומעבר לקיבולת המקסימלית, היות והאוכלוסייה גדלה וכמות הרכבים עולה משמעותית מדי שנה.
בשנה האחרונה התחילו לעבוד על הכפלת הכביש – באמצעות בנייתן של שתי מנהרות חדשות, במקביל לקיימות, על מנת שכל מנהרה תשמש לנסיעה דו־נתיבית לכיוון אחד. הצפי הוא, שכאשר ייפתחו המנהרות החדשות – יהיה בכך פתרון מלא לעומסי התנועה, דבר שיקרב את ביתר עוד יותר לעיר הבירה ירושלים.
מבט מבפנים
כל מי שנוסע בכביש לכיוון ביתר, יכול להבחין בעבודות הקידוח הקדחתניות המתבצעות מצד ימין של המנהרה הראשונה. בוודאי הסתקרנתם לדעת כיצד מתבצעת בניית המנהרות המתקדמת בקצב מהיר למדי. מצד שני, אין אפשרות לעצור ולהתבונן בעבודות, כדי שלא לעצור את התנועה…
בוודאי שאלתם את עצמכם מה טיבן של הקופסאות שהותקנו לאחרונה בתוך המנהרה הקטנה, ולמה זה מיועד? והכי רציתם לדעת כמה זמן כל זה ייקח, עד שייפתח הכביש החדש על שתי מנהרותיו.
כדי למלא את סקרנותכם – יצאנו לסיור מתואם בשטח.
בשעת לילה מאוחרת השבוע, נכסנו לאתר העבודות. הכל מסביבנו שקק חיים, כאילו אנחנו באמצע היום. עשרות פועלים ומומחי הנדסה פועלים ברצף על פרויקט כרייתה של המנהרה הראשונה. פגשנו שם את מנהל העבודה, מר שמעון איטח, והוא ניאות להקדיש זמן עבור קוראי ‘שערים’, כדי לתאר את כריית המנהרות ובניית הכביש. “חשוב לי שהקוראים שלכם יהיו מעודכנים בהתקדמות הפרויקט”, הסביר איטח את שיתוף הפעולה מצידו.
השעה עכשיו שתים לאחר חצות, ועדיין אתם עובדים כאן כאילו אמצע היום עכשיו. האם אתם עובדים כאן עשרים וארבע שעות?
“בהחלט כן. אנחנו עובדים בפרויקט הזה עשרים וארבע שעות ברצף. כאשר אני מסיים את המשמרת מגיע מנהל עבודה אחר. לא עוצרים לרגע. הדחיפות כאן ממש חשובה. וכשאין הפרעה לשכנים ולתושבים – אז למה לא לעבוד במשמרות מסביב לשעון…
מנהרה עם לֶדִים
אשמח אם תסביר לנו קצת איך עובדת הטכניקה של חציבת המנהרות…
ראשית, נחזור למנהרות הוותיקות, שבמקביל אליהן אנחנו כורים את המנהרות החדשות. מנהרות גוש עציון הן המנהרות הראשונות שנכרו בארץ. הן נבנו על ידי חברה איטלקית, כאשר אז רק התחילו בארץ להבין וללמוד איך לכרות מנהרות. בעצם, השיטה של אז היא אותה שיטה של היום: חוצבים כל יום קצת, מחזקים ומבססים עם רשתות ברזל, ומבטנים באמצעות בטון מעורב בדבק על ידי מכונה להתזת ביטון שמתייבש מהר מאוד. כאשר בנו את המנהרות הישנות עדיין לא היו תקנים מחמירים כמו של היום, וכתוצאה מכך לא היה את השלב של בטון וטיח נוסף מעבר להתזת הבטון”.
במה שונה החציבה הפעם ביחס לפעם הקודמת? בכל זאת, יש הבדל של שלושים שנה מאז ועד היום.
“ראשית, אנחנו צריכים לערוך חלוקה בין המנהרה הראשונה, שאותה אנו חוצבים באמצעות דחפורים ענקיים, למנהרה השנייה שתיכרה על ידי מכונת כרייה מיוחדת, בדומה לזו שבאמצעותה נחצבת המנהרה התת קרקעית לרכבת הקלה בתל אביב”.
מדוע? מה ההבדל בין שתי המנהרות?
“הסיבה היא פשוטה מאוד. ההבדל הוא בגודל של שתי המנהרות. כאשר במנהרה הקטנה מדובר רק על שלוש מאות מטרים, בעוד שהמנהרה השנייה תהיה באורך של יותר מקילומטר. עוד הבדל בין פעם להיום, הוא בכך שבפעם הקודמת העבודות לכריית המנהרות נגמרו בשלב הזה כפי שאתם רואים עכשיו, כשהחיפוי מכל הצדדים הוא חיפוי של בטון אפור ולא אסתטי. במנהרות החדשות שאנחנו עובדים עליהן כעת – זה לא ייראה כך: המנהרות יעברו ביטוּן נוסף, מעבר להתזת הביטון, כאשר יהיו בו מעברים בטוחים, דרכי מילוט, ועוד המון תקנים אשר לא היו אז, וכמובן טיח וגימור יפה כמו בכל המנהרות החדשות בארץ, עם תאורת לדים ומערכות אוורור מהמשוכללות שבעולם.
קוקפיט כמו במטוס
שמעון איטח מבקש הפסקה קצרה. הוא ניגש אל הפועלים שמפעילים את מכונת הכרייה, מעניק לו מספר הוראות דחופות בעקבות תקלה שהתגלתה, ולאחר שהתקלה נתפרת והעבודה חוזרת לקדמותה – הוא מתנצל וממשיך בשיחה איתנו.
האם משך הזמן של העבודה אמור לארוך כמו לפני 26 שנים?
איטח: “אין השוואה בכלל. אנחנו אמנם עובדים באותה שיטה של אז, אבל לא באותם כלים ולא עם אותו כוח עבודה, אלא עם כלים משוכללים ומתקדמים יותר, וכח עבודה נרחב ומקצועי יותר. יש כאן את המכונות הכי חזקות בארץ בתחום הכרייה והחציבה. הבאנו לכאן את ה’סנדביק’ ((Sandvik מדגם DT821-SC – לא יודע אם הקוראים שלכם מבינים בזה, אבל כדי לסבר את האוזן אסביר שמדובר במכונת הכרייה הכי גדולה בארץ. היא פועלת בעיקר בתימוך המקדים של המנהרה, וקודחת את החורים עבור ברגי הסלע והעוגנים למנהרה. עומק הקידוח שלה הוא 12 מטר, והיא פועלת עם שתי זרועות במקביל. יש למכונה הזו קוקפיט כמו המטוס ויושב בה צוות של שלושה אנשים.
“המכונה הזו עושה את כלל פעולת התימוּך של המנהרה, ומלווה את כל הפרויקט עד לסיומו. להתזת הביטון הבאנו מכונה בשם putzmeister spm 500, אשר למיטב ידיעתי זו המכונה היחידה מסוגה בארץ, והיא לבד יכולה להתיז 3.5 מיקסרים של ביטון, שזה 30 קוב של ביטון בשעה. גם אם נחפור 10 מטר ביום – המכונה תוכל לעמוד בהספק. היא פועלת על גנרטור וחשמל בלבד, ללא דלק, וזאת כדי שלא לזהם את סביבת העובדים הפועלים במנהרה”.
מה הן הקופסאות החדשות שהתקינו בתוך המנהרה הקטנה?
“לפני שמתחילים לחצוב את המנהרה, מבססים את מיקום המנהרה, עם עוגנים ותימוכים. במקרה הזה הדבר חשוב עוד יותר, בגלל שיש לנו מנהרה ממש ליד, ואנחנו צריכים לוודא שהחפירות לא יחלישו את חוזקה של המנהרה הקיימת. אנחנו כל הזמן במעקב, ובודקים ברציפות את חוזק המנהרה – האם תוך כדי החציבה שלנו יש תזוזות במנהרה הצמודה. זה גם ההסבר לקופסאות ששמנו בתוך המנהרה: יש שם סנסורים מיוחדים שמעביר מידע כל הזמן אם יש שינויים שיכולים להשפיע על חוזק המנהרה.
“לאחר שכל העוגנים והביסוס והתימוך המקדים מוכנים – אנחנו מתחלים לחצוב בסלע, מתקדמים בערך בין מטר אחד לשלושה מטרים ביום – תלוי לפי קושי וסוג הסלע – כאשר בערך אחרי כרייה של כל מטר, המכונה להתזת בטון נכנסת לפעולה ומתיזה בטון מעורב בדבק מיוחד, אשר גורם לבטון להיות חזק ולהתייבש מהר יותר”.
מנהרה מתחדשת
לפי קצב העבודה בשטח – נראה שבתוך תקופה קצרה אתם מסיימים את עבודת הכרייה. נכון?
“נכון. צריך לקחת בחשבון שזו לא רק המנהרה. יש לנו את הגשר בין שתי המנהרות שכבר מתקדם בצורה יפה ומהירה, אבל הוא יושלם רק בעוד שנה וחצי בערך. ואל תשכח שלכריית המנהרה הגדולה עדיין לא יצא המכרז. ברגע שייצא מכרז וייבחר הקבלן המבצע – העבודה תוכל להתקדם במהירות, כי מדובר במכונת כרייה. זה אמור לצאת כל יום אבל עדיין זה לפני פרסום, כך שהפרויקט יסתיים בעוד כשנתיים בערך, שזה גם מאד מהיר ביחס לפרויקט בסדר גודל שכזה.
אם עדיין לא עובדים על המנהרה הגדולה – מה הסיפור מאחורי העבודות שאנחנו רואים בתחילת המנהרה מכיוון ביתר?
“בונים שם חדר אנרגיה, לצד הכנות מקדימות לתשתיות עתידיות עבור המנהרה החדשה, אבל זה לא קשור לעצם כריית המנהרה”.
האם המנהרות הוותיקות יעברו גם כן שיפוץ והתאמה?
“בוודאי. המנהרות יעברו ביסוס וחיזוק, שלא היה אפשר עד היום לבצע. גם הן ישודרגו לתקני שנת 2020. יתווספו בהן חדרי מילוט ומפרצים, הן יעברו ביטון נוסף, וייראו בדיוק כמו המנהרות החדשות, כאשר לפי התוכנית – מיד כשהמנהרה הראשונה תהיה מוכנה, יעשו מחלף קטן, התנועה תתחיל לעבור דרך המנהרה החדשה, ואז יתחילו לעבוד על שיפוץ המנהרה הקטנה. התכנית היא, בעזרת השם, שעד לסיום הפרויקט – שתי המנהרות יהיו מוכנות לנסיעה עם כל התקנים החדשים.
סוד עץ הזית
לסיום, ברוח הימים האלו, מה סיפורו של עץ הזית שעומד כאן באמצע?
היו כאן הרבה עצי זית, צעירים יחסית, אז העתקנו אותם אל מעבר לכביש. העץ הספציפי הזה נמצא כאן כבר מאות שנים. הוא כאן מתקופת ימי הביניים, ומוערך בכמה מאות שנים. מי אנחנו שניגע בכזה עץ? לכן אנו מקימים סביבו קוביית בטון, שתשמר אותו לדורות הבאים”.
מסר לתושבי ביתר?
“אני רוצה להגיד לכם, תושבי ביתר היקרים, תתאזרו בסבלנות. זה שווה. אנחנו ב’סולל בונה’ עושים הכל ומשקיעים מאמץ ניכר כדי להקדים את פתיחת הכביש. אנחנו עובדים על הפרויקט 24 שעות ביממה, ששה ימים בשבוע, הכל כדי להביא לכם כביש מודרני, איכותי ויפה, בסטנדרטים האירופאיים הכי מתקדמים בעולם. אני מקווה שנוכל בעז”ה לברך על המוגמר בזמן שיועד לכך, ושכלל הנוסעים ליישובי גוש עציון ומהם יוכלו ליהנות מכך בעתיד”.
כותרת:
ממעמקים
משנה:
בעומק האדמה, צמוד למנהרה הראשונה בכביש המנהרות, הולך ומתקדם הפרויקט להכפלתן של מנהרות גוש עציון האמצעים: דחפורי ענק, מכונה שמתיזה 30 קוב בטון לשעה, ומכונת עוגנים מיוחדת כתב ‘שערים’ לבש קסדה, והורשה להיכנס אל ליבת הפרויקט במעמקי האדמה פך שמן הוא לא איתר שם, אבל בהחלט פגש עץ־זית עתיק יומין, לצד תיאור צבעוני על הנעשה מתחת לפני השטח
נתן זיכרמן
כביש המנהרות, הכביש שמשמש בכל שעות היממה את כל תושבי ביתר עילית הנוסעים לירושלים וממנה; הכביש העיקרי שמשמש אותנו, התושבים, זה עשרים ושש שנה. הכביש נסלל בשנת תשנ”ו, לאחר חתימת הסכמי אוסלו, כחלק מבניית הכבישים העוקפים את הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (אם תרצו: הדבר התועלתי היחיד שיצא מהסכם הדמים הנורא…)
במסגרת הפרויקט דאז – נחצבו שתי מנהרות, במרחק של כמה מאות מטרים ביניהם – האחת (הסמוכה יותר לירושלים) באורך כ-300 מטר, והשנייה (הקרובה לביתר) – באורך כ-1,000 מטר. בשעת בנייתן היו מנהרות גוש עציון הארוכות ביותר בישראל. בין שתי המנהרות נמתח גשר ארוך החוצה את העמק שבין בית ג’אלה ושכונת גילה. פתיחתו של כביש המנהרות הייתה בשורה גדולה בזמנו, לאחר שמיום היווסדה של העיר נאלצו תושבי ביתר לעשות את כל הנסיעה מירושלים דרך פיתולי עין כרם.
דא עקא, במשך השנים הפך הכביש לעמוס יותר ויותר, כשהוא משמש לצד תושבי ביתר ההולכת וגדלה ב”ה – את תושביהם של כל יישובי גוש עציון, לצד בית שמש, נס הרים, צור הדסה ועוד. המצב כיום בכביש המנהרות הוא שעומס הנוסעים חורג מעל ומעבר לקיבולת המקסימלית, היות והאוכלוסייה גדלה וכמות הרכבים עולה משמעותית מדי שנה.
בשנה האחרונה התחילו לעבוד על הכפלת הכביש – באמצעות בנייתן של שתי מנהרות חדשות, במקביל לקיימות, על מנת שכל מנהרה תשמש לנסיעה דו־נתיבית לכיוון אחד. הצפי הוא, שכאשר ייפתחו המנהרות החדשות – יהיה בכך פתרון מלא לעומסי התנועה, דבר שיקרב את ביתר עוד יותר לעיר הבירה ירושלים.
מבט מבפנים
כל מי שנוסע בכביש לכיוון ביתר, יכול להבחין בעבודות הקידוח הקדחתניות המתבצעות מצד ימין של המנהרה הראשונה. בוודאי הסתקרנתם לדעת כיצד מתבצעת בניית המנהרות המתקדמת בקצב מהיר למדי. מצד שני, אין אפשרות לעצור ולהתבונן בעבודות, כדי שלא לעצור את התנועה…
בוודאי שאלתם את עצמכם מה טיבן של הקופסאות שהותקנו לאחרונה בתוך המנהרה הקטנה, ולמה זה מיועד? והכי רציתם לדעת כמה זמן כל זה ייקח, עד שייפתח הכביש החדש על שתי מנהרותיו.
כדי למלא את סקרנותכם – יצאנו לסיור מתואם בשטח.
בשעת לילה מאוחרת השבוע, נכסנו לאתר העבודות. הכל מסביבנו שקק חיים, כאילו אנחנו באמצע היום. עשרות פועלים ומומחי הנדסה פועלים ברצף על פרויקט כרייתה של המנהרה הראשונה. פגשנו שם את מנהל העבודה, מר שמעון איטח, והוא ניאות להקדיש זמן עבור קוראי ‘שערים’, כדי לתאר את כריית המנהרות ובניית הכביש. “חשוב לי שהקוראים שלכם יהיו מעודכנים בהתקדמות הפרויקט”, הסביר איטח את שיתוף הפעולה מצידו.
השעה עכשיו שתים לאחר חצות, ועדיין אתם עובדים כאן כאילו אמצע היום עכשיו. האם אתם עובדים כאן עשרים וארבע שעות?
“בהחלט כן. אנחנו עובדים בפרויקט הזה עשרים וארבע שעות ברצף. כאשר אני מסיים את המשמרת מגיע מנהל עבודה אחר. לא עוצרים לרגע. הדחיפות כאן ממש חשובה. וכשאין הפרעה לשכנים ולתושבים – אז למה לא לעבוד במשמרות מסביב לשעון…
מנהרה עם לֶדִים
אשמח אם תסביר לנו קצת איך עובדת הטכניקה של חציבת המנהרות…
ראשית, נחזור למנהרות הוותיקות, שבמקביל אליהן אנחנו כורים את המנהרות החדשות. מנהרות גוש עציון הן המנהרות הראשונות שנכרו בארץ. הן נבנו על ידי חברה איטלקית, כאשר אז רק התחילו בארץ להבין וללמוד איך לכרות מנהרות. בעצם, השיטה של אז היא אותה שיטה של היום: חוצבים כל יום קצת, מחזקים ומבססים עם רשתות ברזל, ומבטנים באמצעות בטון מעורב בדבק על ידי מכונה להתזת ביטון שמתייבש מהר מאוד. כאשר בנו את המנהרות הישנות עדיין לא היו תקנים מחמירים כמו של היום, וכתוצאה מכך לא היה את השלב של בטון וטיח נוסף מעבר להתזת הבטון”.
במה שונה החציבה הפעם ביחס לפעם הקודמת? בכל זאת, יש הבדל של שלושים שנה מאז ועד היום.
“ראשית, אנחנו צריכים לערוך חלוקה בין המנהרה הראשונה, שאותה אנו חוצבים באמצעות דחפורים ענקיים, למנהרה השנייה שתיכרה על ידי מכונת כרייה מיוחדת, בדומה לזו שבאמצעותה נחצבת המנהרה התת קרקעית לרכבת הקלה בתל אביב”.
מדוע? מה ההבדל בין שתי המנהרות?
“הסיבה היא פשוטה מאוד. ההבדל הוא בגודל של שתי המנהרות. כאשר במנהרה הקטנה מדובר רק על שלוש מאות מטרים, בעוד שהמנהרה השנייה תהיה באורך של יותר מקילומטר. עוד הבדל בין פעם להיום, הוא בכך שבפעם הקודמת העבודות לכריית המנהרות נגמרו בשלב הזה כפי שאתם רואים עכשיו, כשהחיפוי מכל הצדדים הוא חיפוי של בטון אפור ולא אסתטי. במנהרות החדשות שאנחנו עובדים עליהן כעת – זה לא ייראה כך: המנהרות יעברו ביטוּן נוסף, מעבר להתזת הביטון, כאשר יהיו בו מעברים בטוחים, דרכי מילוט, ועוד המון תקנים אשר לא היו אז, וכמובן טיח וגימור יפה כמו בכל המנהרות החדשות בארץ, עם תאורת לדים ומערכות אוורור מהמשוכללות שבעולם.
קוקפיט כמו במטוס
שמעון איטח מבקש הפסקה קצרה. הוא ניגש אל הפועלים שמפעילים את מכונת הכרייה, מעניק לו מספר הוראות דחופות בעקבות תקלה שהתגלתה, ולאחר שהתקלה נתפרת והעבודה חוזרת לקדמותה – הוא מתנצל וממשיך בשיחה איתנו.
האם משך הזמן של העבודה אמור לארוך כמו לפני 26 שנים?
איטח: “אין השוואה בכלל. אנחנו אמנם עובדים באותה שיטה של אז, אבל לא באותם כלים ולא עם אותו כוח עבודה, אלא עם כלים משוכללים ומתקדמים יותר, וכח עבודה נרחב ומקצועי יותר. יש כאן את המכונות הכי חזקות בארץ בתחום הכרייה והחציבה. הבאנו לכאן את ה’סנדביק’ ((Sandvik מדגם DT821-SC – לא יודע אם הקוראים שלכם מבינים בזה, אבל כדי לסבר את האוזן אסביר שמדובר במכונת הכרייה הכי גדולה בארץ. היא פועלת בעיקר בתימוך המקדים של המנהרה, וקודחת את החורים עבור ברגי הסלע והעוגנים למנהרה. עומק הקידוח שלה הוא 12 מטר, והיא פועלת עם שתי זרועות במקביל. יש למכונה הזו קוקפיט כמו המטוס ויושב בה צוות של שלושה אנשים.
“המכונה הזו עושה את כלל פעולת התימוּך של המנהרה, ומלווה את כל הפרויקט עד לסיומו. להתזת הביטון הבאנו מכונה בשם putzmeister spm 500, אשר למיטב ידיעתי זו המכונה היחידה מסוגה בארץ, והיא לבד יכולה להתיז 3.5 מיקסרים של ביטון, שזה 30 קוב של ביטון בשעה. גם אם נחפור 10 מטר ביום – המכונה תוכל לעמוד בהספק. היא פועלת על גנרטור וחשמל בלבד, ללא דלק, וזאת כדי שלא לזהם את סביבת העובדים הפועלים במנהרה”.
מה הן הקופסאות החדשות שהתקינו בתוך המנהרה הקטנה?
“לפני שמתחילים לחצוב את המנהרה, מבססים את מיקום המנהרה, עם עוגנים ותימוכים. במקרה הזה הדבר חשוב עוד יותר, בגלל שיש לנו מנהרה ממש ליד, ואנחנו צריכים לוודא שהחפירות לא יחלישו את חוזקה של המנהרה הקיימת. אנחנו כל הזמן במעקב, ובודקים ברציפות את חוזק המנהרה – האם תוך כדי החציבה שלנו יש תזוזות במנהרה הצמודה. זה גם ההסבר לקופסאות ששמנו בתוך המנהרה: יש שם סנסורים מיוחדים שמעביר מידע כל הזמן אם יש שינויים שיכולים להשפיע על חוזק המנהרה.
“לאחר שכל העוגנים והביסוס והתימוך המקדים מוכנים – אנחנו מתחלים לחצוב בסלע, מתקדמים בערך בין מטר אחד לשלושה מטרים ביום – תלוי לפי קושי וסוג הסלע – כאשר בערך אחרי כרייה של כל מטר, המכונה להתזת בטון נכנסת לפעולה ומתיזה בטון מעורב בדבק מיוחד, אשר גורם לבטון להיות חזק ולהתייבש מהר יותר”.
מנהרה מתחדשת
לפי קצב העבודה בשטח – נראה שבתוך תקופה קצרה אתם מסיימים את עבודת הכרייה. נכון?
“נכון. צריך לקחת בחשבון שזו לא רק המנהרה. יש לנו את הגשר בין שתי המנהרות שכבר מתקדם בצורה יפה ומהירה, אבל הוא יושלם רק בעוד שנה וחצי בערך. ואל תשכח שלכריית המנהרה הגדולה עדיין לא יצא המכרז. ברגע שייצא מכרז וייבחר הקבלן המבצע – העבודה תוכל להתקדם במהירות, כי מדובר במכונת כרייה. זה אמור לצאת כל יום אבל עדיין זה לפני פרסום, כך שהפרויקט יסתיים בעוד כשנתיים בערך, שזה גם מאד מהיר ביחס לפרויקט בסדר גודל שכזה.
אם עדיין לא עובדים על המנהרה הגדולה – מה הסיפור מאחורי העבודות שאנחנו רואים בתחילת המנהרה מכיוון ביתר?
“בונים שם חדר אנרגיה, לצד הכנות מקדימות לתשתיות עתידיות עבור המנהרה החדשה, אבל זה לא קשור לעצם כריית המנהרה”.
האם המנהרות הוותיקות יעברו גם כן שיפוץ והתאמה?
“בוודאי. המנהרות יעברו ביסוס וחיזוק, שלא היה אפשר עד היום לבצע. גם הן ישודרגו לתקני שנת 2020. יתווספו בהן חדרי מילוט ומפרצים, הן יעברו ביטון נוסף, וייראו בדיוק כמו המנהרות החדשות, כאשר לפי התוכנית – מיד כשהמנהרה הראשונה תהיה מוכנה, יעשו מחלף קטן, התנועה תתחיל לעבור דרך המנהרה החדשה, ואז יתחילו לעבוד על שיפוץ המנהרה הקטנה. התכנית היא, בעזרת השם, שעד לסיום הפרויקט – שתי המנהרות יהיו מוכנות לנסיעה עם כל התקנים החדשים.
סוד עץ הזית
לסיום, ברוח הימים האלו, מה סיפורו של עץ הזית שעומד כאן באמצע?
היו כאן הרבה עצי זית, צעירים יחסית, אז העתקנו אותם אל מעבר לכביש. העץ הספציפי הזה נמצא כאן כבר מאות שנים. הוא כאן מתקופת ימי הביניים, ומוערך בכמה מאות שנים. מי אנחנו שניגע בכזה עץ? לכן אנו מקימים סביבו קוביית בטון, שתשמר אותו לדורות הבאים”.
מסר לתושבי ביתר?
“אני רוצה להגיד לכם, תושבי ביתר היקרים, תתאזרו בסבלנות. זה שווה. אנחנו ב’סולל בונה’ עושים הכל ומשקיעים מאמץ ניכר כדי להקדים את פתיחת הכביש. אנחנו עובדים על הפרויקט 24 שעות ביממה, ששה ימים בשבוע, הכל כדי להביא לכם כביש מודרני, איכותי ויפה, בסטנדרטים האירופאיים הכי מתקדמים בעולם. אני מקווה שנוכל בעז”ה לברך על המוגמר בזמן שיועד לכך, ושכלל הנוסעים ליישובי גוש עציון ומהם יוכלו ליהנות מכך בעתיד”.