ביתר הצדיעה לתורה
:
@יעקב מרגליות
את הערב הזה לא תשכח ביתר עילית זמן רב: כבר משעת ערב מוקדמת החלו אלפים מהעיר כולה לנהור ל’דרך הרמ”ז’ – שם, באוהל ענק שנבנה במיוחד, חגגו תושבי העיר את סיום הש”ס במחזור השלושה־עשר וציינו את פתיחת המחזור הארבעה־עשר של לימוד הש”ס המשותף – המאחד את כל החוגים, כל העדות וכל המעמדות.
גולת הכותרת במעמד ההיסטורי והמרשים הייתה השתתפותם של גדולי וצדיקי הדור, אשר באו לחלוק כבוד ויקר ללומדי התורה וקובעי עִתֶּיהָ בעירנו. העיר כולה כמו לבשה חג לרגל המעמד. למרות מזג האוויר הקשה והסוער שבחוץ, האוהל הענק שהכיל אלפי מקומות ובו התקיים המעמד – היה מלא עד אפס מקום. דומה כי איש מבין אלפי לומדי דף היומי בעיר ואלפים מתושבי העיר לא נרתע מהגשמים העזים והרוחות ששרקו ברחובות העיר במהלך היום.
הכל ראו אל מול עיניהם את גודל השעה: פעם בשבע שנים וחצי – באים לשמוח בשמחת התורה ולתת כבוד ללומדיה. בדיוק כמו שהלימוד היומי עצמו אינו מתחשב בתנאי קור וחום, אילוצים וטרדות – כך בדיוק אמור להיראות הסיום: עליו להיערך חרף מזג האוויר הסוער, והגשמים העזים שנָקְשוּ על גג האוהל הזמני, דלפו פה ושם פנימה, ובאחד מרגעי האירוע אף גרמו להפסקת חשמל באוהל. אלו היו קשיים שכמו סימלו את מסע הקשיים שעוברים לעתים לומדי הדף היומי – מבלי להיכנע ומבלי להירתע.
תפילה של אחדות
לקראת השעה 18:00 בערב החלו ההמונים לפקוד את מתחם האירוע. אל המתחם המיוחד להם הגיעו מגידי השיעורים של ה’דף היומי’ בעיר שזכו למקומות מכובדים בקדמת האולם המאולתר. אלו הושבו אחר כבוד בשורה הראשונה באולם כשאלפי הלומדים ניצבים מאחוריהם. מתחם מיוחד יועד לבחורים שהשתתפו במעמד. אלו הופנו על ידי הסדרנים אל הטריבונות שהוקמו מבעוד מועד.
על בימת התזמורת ניצבו חברי מקהלת שירה’ החסידית שהגיעו במיוחד מארה”ב לרגל המעמד, יחד עם בעל המנגן החסידי הנודע ר’ אייזיק האניג מניו יורק, כשהוא מלווה בתזמורת ‘אורות’ בניצוחו של ר’ שייע ברים. כמו כן הופיע בעל המנגן ר’ שרולי אדלר, שהפליא לרגש את הקהל בחריזה מופלאה לכבודם של קובעי העתים לתורה.
את המעמד פתח ראש העירייה מאיר רובינשטיין, בקול נרגש ורם: “זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו. אשרייך ביתר עילית! אשרייך שאת יודעת לכבד את לומדי התורה! במשך עשרים וחמש שנה שאני בעיר בצמתי העשייה הציבורית – בקושי הצלחנו למלא אולם של אלף איש, והיום בערב נמצאים פה כעשרת אלפים!”, העניק רובינשטיין אומדן לכמות המשתתפים במעמד, וציין את הביקוש המוגבר לכרטיסי כניסה: “מה מחלקים פה? מה נותנים פה? נותנים פה כבוד התורה!. מחלקים פה כבוד לעמלי התורה!. אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו בסיום הש”ס – כדי לבוא ולכבד ולהוקיר את לומדי ועמלי התורה”.
בפתח המעמד כובד הרב משה אורדנטליך, בנו של המרא דאתרא המנוח, מורנו הגאון הגדול רבי דוד צבי אורדנטליך זצ”ל, שהסתלק לבית עולמו לפני כחודש וחצי, לעבור לפני התיבה לתפילת ערבית ברוב עם ואמירת קדיש לעילוי נשמת אביו – רב העיר שזכרו לא ימוש. הייתה זו תפילה משתפכת, קולקטיבית, ברוב עם הדרת מלך, לכבוד לומדי התורה, תפילה שנערכה בתחושת אחדות והתעלות.
ברכת הרב הוותיק
את שרשרת המשָאים התורניים פתח המרא דאתרא מורנו הגאון הגדול רבי יעקב תופיק, שמאיר באור תורתו את העיר ביתר עילית מאז ייסודה. רב העיר הספרדי נשא דברי ברכה נרגשים ומעבירי רטט לכבודם מסיימי הש”ס והאלפים שפקדו את המעמד.
“שלמה המלך אומר”, פתח הגר”י תופיק, ” ‘צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אימו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו’. לא מצאנו שבת־שבע, אֵם שלמה, עשתה לו עטרה. לא מצאנו דבר כזה. ככה אומר המדרש. אבל יש לנו את הפסוק הקודם שמסביר על הפסוק הזה: ‘הנה מיטתו שלשלמה, שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל’. יעקב אבינו ביקש שמיטתו תהיה שלמה, שכל צאצאיו יהיו צדיקים. מיטתו של שלמה זהו מקום העתיד והיצירה הגדולה מאוד. אומר שלמה המלך: הנה מיטתו שלי, שלמה, שישים גיבורים סביב לה – שישים מסכתות שבש”ס. אלא שישים הגיבורים ששומרים לא רק על אדם במיטתו אלא על הצאצאים העתידים להיות”.
הגר”י תופיק סיים את דבריו בברכה חמה לקהל האלפים, וחלק ברכת ‘ברוכים הבאים’ מיוחדת לעמיתו הטרי – המרא דאתרא והגאב”ד החדש, הגאון הגדול רבי חיים וייס. “עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. עיר התורה בערי יהודה תמשיך לפעול ולהצליח בהרמת קרן התורה והיראה לכבוד השם יתברך, אמן כן יהי רצון”.
שאו שערים ראשיכם
לאחר נאום הפתיחה, פצחה התזמורת בשירת יצירה מיוחדת שהולחנה עבור המעמד הנשגב הזה לכבודם של לומדי התורה. בעל המנגן החסידי ר’ ישראל אדלר השמיע יצירה מיוחדת בחריזה (‘גראמען’) על לומדי התורה, כשמקהלת ילדים בניצוחו של המחנך הרב יהודה הס, מלווה אותו בשירתו המרגשת. הילדים שליוו את שירת היצירה החזיקו בידיהם אבוקות אש שהשתלבו עם סיפור היצירה המוזיקאלית המרגשת, וכאשר הגשמים נוחתים ממעל – המים והאש שיקפו את עוצמתה של התורה, שמים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתה ונהרות לא ישטפוה.
בזמן בו שר ר’ ישראל אדלר על בימת הכבוד, באוהל מיוחד שהוקם בקצה המתחם החלו להתכנס מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור, כאשר עם סיום שירת היצירה המוזיקאלית – הגיעה המעמד לשיאו, בכניסתם מעוררת ההדר של גדולי ישראל, כשקהל האלפים עומד על רגליו ושירת ‘שאו שערים ראשיכם’ מקבלת את פניהם של גדולי הדור.
הרגע הזה – רגע כניסתם של גדולי הדור – היה רגע שייחרט בליבות רבים, במיוחד בליבותיהם של צעירי הצאן שראו כבודה של תורה מהי. בזה אחר זה נכנסו גדולי צדיקי ומאורי הדור, לקול שירת ההמונים.
בין גדולי הדור שהגיעו היה מרנן ורבנן ראש ישיבת ישיבת פוניבז’ הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי, וכ”ק האדמו”ר מביאלא, כ”ק האדמו”ר מקרלין, כ”ק האדמו”ר מסערט־ויז’ניץ, כ”ק האדמו”ר מבאיאן, כ”ק האדמו”ר מתולדות אברהם יצחק, כ”ק האדמו”ר ממודז’יץ, כ”ק האדמו”ר מלעלוב, כ”ק האדמו”ר מזוויהעל, כ”ק האדמו”ר מלוצק וכ”ק האדמו”ר מנדבורנה ביתר. כן השתתפו הראשון לציון רבה של ירושלים הגרמ”ש עמאר, רבה של קהילת ‘המתמידים’ הגרב”מ מינצברג, הגר”ז כהן מרבני העיר, חברי בית הדין של העיר – הראב”ד הגר”צ ברוורמן, וחברי הבד”צ הגרמ”ש אויערבאך, הגר”י ברזובסקי, הגר”ש איצקוביץ, הגרא”ש שטיגליץ, ועוד שורת רבנים ומשפיעים, מכלל החוגים והמגזרים והעדות.
ה’סיום’ של הרב החדש
כאשר גדולי ישראל מפארים את במת הנשיאות – עלה אל דוכן הנואמים ראב”ד ביתר עילית, הגאון הגדול רבי צבי ברוורמן, ועורר את הקהל בפרק תהילים שנשא כשליח ציבור, להצלחת המעמד ולהצלחתם של תושבי ביתר, להצלתם מכל פגעים ומרעין בישין, ולרפואת כל חולי ישראל. היה זה רגע מרטיט של התעוררות רבתי שהותיר רישומים עמוקים בלבבות.
לאחר מכן כובד מרא דאתרא הגאון הגדול רבי חיים וייס, לסיים את הש”ס. קודם לכן הוצג המרא דאתרא בפני הקהל: “בברכת גדולי ישראל שליט”א, במעמד גדולי וצדיקי הדור שליט”א, וברשות מרא דאתרא הרב תופיק ובשם קהילות הקודש בעירנו המעטירה, הננו ברגשי קודש לכבד בעטרת נזר תפארת כבוד התורה, לכבד את המרא דאתרא וגאב”ד ביתר עילית, מרביץ תורה כל ימיו, מחשובי רבני צאנז, תלמיד מובהק של מרן בעל ה’שפע חיים’ זיע”א, הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א, לסיים את הש”ס במחזור הי”ג. לכן אנחנו מבקשים מהמרא דאתרא לברך את הציבור ועוד נזכה לשמוע שנים רבות את תורתו הנפלאה, עד ביאת משיח צדקנו”.
הגר”ח וייס ניגש לסיים את הש”ס, אך קודם לכן ביקש לומר מילים נרגשות על מעמד ההכתרה. “אפתח בתפילה ובתחנונים שאזכה להיות עבד לעבדי ה’, לשרתם באמונה ובאמת. להיות משרת לעיר שכולם נאהבים וברורים, תלמידי חכמים אמיתיים… אקווה שזכות הרבים וזכות אבות, יגן בעדי שלא אכשל בדבר הלכה ואזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
“אשרינו מה טוב חלקינו, שזכינו עכשיו לסיים את הש”ס, תורה שבעל פה. יש התחדשות גדולה מאד בכל העולם, אלפי שיעורים שהתאספו עכשיו בתחילה. בוער אש! איפה שהולכים ואיפה שמבקרים רואים את עמלי התורה. בפרט בעיר הקדושה הזו, ביתר עילית, שיש בה אלפים אלפים עמלי תורה ותלמידי חכמים אמיתיים.
“הקב”ה יעזור שכל מי שהתחיל עכשיו מסכת ברכות, ניפגש ביחד בסיום הש”ס בשנת תשפ”ז יחד עם משיח צדקנו שיתגלה במהרה בימינו”.
תחושת רעווא דרעווין
עם סיום ה’הדרן’ פתח כ”ק אדמו”ר מתולדות אברהם יצחק במעמד קבלת עול מלכות שמיים כשכל המשתתפים אומרים אחריו את פסוקי הייחוד, פסוק בפסוק. לאחר מכן אמר כ”ק אדמו”ר מזוועהיל שליט”א את קדיש ההדרן לעילוי נשמת אביו, כ”ק האדמו”ר מזוויהעל זצ”ל שבאותו הערב חל הייארצייט, ולעילוי נשמת הגאון הגדול רבי מאיר שפירא מלובלין, מחולל הדף היומי, ולעילוי נשמת כל קדושי השואה, כשהאלפים שואגים ‘אמן יהא שמיה רבא’ בעוצמה.
דקות מרגשות ומיוחדות נרשמו כאשר בשיא המעמד – באמצע השירה שלאחר סיום הש”ס, בנוכחותם של גדולי וצדיקי הדור – אירע קצר חשמלי ומערכת החשמל באוהל הפרוביזורי חדלה מלעבוד. חושך ירד על האולם, וקול התזמורת לא נשמע. הציבור הענק, במחווה ספונטנית ובלתי מתוזמנת – המשיך את השירה מאותה הנקודה שבה פסקה התזמורת, ובהמשך עבר משיר לשיר, באחדות אדירה, בקול עצום ובשירה משותפת ונרגשת ללא כלים, כאשר התופים הם כלי הנגינה היחידים שנשמעו באוהל. היה זה תמהיל של תזמורת כ’מנהג ירושלים’ ו’טיש’ חסידי של ‘רעווא דרעווין’ לאורם של נרות השבת. הדקות הארוכות הללו – ללא חשמל, ללא תאורה וללא תזמורת – שיקפו את אהבת התורה הבוערת בלבבות התושבים, שפצחו בריקוד ספונטני, כאשר החשמל היחיד שפעל באולם – הוא החשמל בלבבות.
‘עשר שעות ביום’
רטט של התרגשות עבר באוהל בעת שאל המעמד נכנס ראש ישיבת פוניבז’, מרן הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי, אשר למרות חולשתו הטריח עצמו מבני ברק כדי לכבד את לומדי התורה בביתר עילית. ראש הישיבה כובד בפתיחת המחזור הארבעה עשר של הש”ס, ובמשאו המרכזי ביקש להאיר את עיניהם של האלפים שיעשו את לימוד הדף היומי כלימוד קבע.
דבריו של הגרב”ד פוברסקי עוררו התרגשות רבה בלב השומעים: “הגמרא אומרת, מי שתורתו קבע ומלאכתו עראי, זו וזו מתקיימות בידיו. מי שתורתו ארעי ומלאכתו קבע, זו וזו לא מתקיימות. ‘קיום’ – זה כאשר עולים למעלה, לעולם הבא. לא כולם לומדים כל היום. יש אנשים שצריכים גם להתפרנס. וכאשר עולה היהודי לעולם הבא – השאלה הראשונה שהוא נשאל היא: ‘האם עסקת בתורה?’ שואלים: ‘כמה זמן למדת?’, והיהודי עונה: ‘שעתיים. דף היומי בבוקר ובערב’. ובבית דין של מעלה אומרים לו: ‘כאן כתוב שלמדת עשר שעות כל יום’. הייתכן?’
“והתשובה היא, שאם יהודי עשה את השעה ואת השעתיים ללימוד של ‘קבע’ – אז כל היום בעצם נחשב לו ללימוד תורה. וחלילה להיפך. קחו עצה טובה זו, ועשו תורתכם קבע. אפשר לזכות ששעת הלימוד של דף היומי תהיה שעה שתהפוך ללימוד התורה לאורך כל שעות היום”.
החתימה של רֶבּ מַיילֶע’ךְ
כאשר הראשון לציון רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר כובד לשאת דברי ברכה, סיפר הראשון לציון: “קבוצה של אברכים חשובים באו אליי ואמרו שרוצים להנהיג ללמוד שני דפי גמרא ביום. מי שיכול – בוודאי תבוא עליו הברכה. אבל אני חושב שכדי לעלות מחיל אל חיל, עדיף ללמוד שני דפים טוב, מאשר ללמוד שני דפים ביום בשטחיות. ללמוד כל יום דף היומי פעמיים. פעם אחת עם מגיד השיעור ופעם אחת לבד או עם חברותא.
“החזרה נותנת את קניין התורה. כפי שחז”ל אומרים ש’הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר’. זו הבנה אחרת, התגדלות בתורה. ויהי רצון שנזכה שלימוד התורה יגדל עוד ועוד לרבבות ולאלפים בסייעתא דשמיא”.
את המעמד המרשים חתם המשפיע הדגול הגה”צ רבי אלימלך בידרמן, אשר עלה והלהיב את הציבור כדרכו בקודש והסביר ארוכות על התבלין שהוא לימוד התורה הקדושה. “אחרי שלומדים דף גמרא, הכל מתבטל. זה מחיה את הנפש, מחיה את הכל. תקחו לכם את דף הגמרא, תשתו אותו בשקיקה, וזה מסיר את כל הבעיות שיש בעולם”.
לפני סיום, נתנו התזמורת ובעל המנגן ר’ אייזיק האניג יחד עם בעל המנגן ר’ יענקי דסקל את קולם בשירה של שמחה, כשההמונים משתתפים ושמחים בשמחת התורה, עד לשעת חצות הליל, אז הסתיים המעמד ההיסטורי הנפלא שייזכר עוד שנים רבות.
