עיר על תִלה
@יעקב מרגליות
חשיפת ‘שערים’ על אודות חיזוק הכשרות בעיר מטעם רבני העיר – גרר הדים נרחבים ותגובות חיוביות: במהלך השבוע שחלף, מספר חנויות מזון בעיר שעד עתה לא צרכו השגחת כשרות והסתפקו בשלט “המוצרים בהכשר הבד”צ” – קיבלו על עצמם לקחת כשרות מוסמכת לעסק. במקביל – רבים מהעסקים פונים למערכות הכשרות המהודרות להתהדר בחותמת אשר מקובלת על תושבי העיר.
בעקבות החיזוק, שרבני העיר בחרו ב’שערים’ כדי להובילו ולהביאו לידיעת הציבור – ישבנו לשיחה עם אחד מרבני הכשרות המקומיים.
האם בעיר חרדית כמו ביתר עילית קיים חשש ממשי להיכשל במאכלות אסורות ח”ו? – שאלנו את הרב.
“לצערנו התשובה חיובית, והדוגמאות הן רבות. אתן דוגמה פשוטה: ישנם עסקים בעיר שמוכרים באותה חנות בשר בצד אחד וחלב בצד שני. נכון שזה מופרד, והמפעיל מוחזק כירא שמים, אבל מי אחראי לזה שאין עירבוב בשר בחלב, בנושא שהפרטים ההלכתיים בו הם רבים ומורכבים כל כך? מי משגיח על הכלים שלא יתערבבו יחד? שמזון בשרי חם לא ייגע בכלי חלב ולהיפך?!”
זבובונים בתפילת מנחה
“אבל העניין של הכשרות”, מחדד הרב, “הוא לא רק חשש של היכשלות במאכלות אסורות ח”ו – שזה כאמור מצוי גם כן – אלא עצם ההכרזה בוויתור על כשרות חלילה. עיקר הבעיות מתחילות מבעלי העסקים שאינם מבינים בענייני כשרות ובניואנסים ההלכתיים. אין דבר כזה שאדם יסמוך על עצמו. כל ירא שמים המקפיד על קלה כבחמורה בוודאי לא יכול לאכול שם.
“ויש אלמנטים נוספים”, אומר הרב. למשל – ניקיון. אתם יודעים כמה במערכות הכשרויות מקפידים על ניקיון. בלי הקפדה על זה אפשר בקלות להיכשל באיסור אכילת חרקים וזוחלים למיניהם – שזה איסור חמור של אכילת שרצים עם כמה לאווים חמורים, לצד, להבדיל, היגיינה ובריאות”.
אפשר לקבל דוגמה?
“בהחלט. בשבוע שעבר ביקרתי בעסק מסוים בעיר, כאשר בעל העסק יצא לתפילת מנחה והשאיר דברים מגולים. לצערי מצאתי שם זבובונים שרוחשים על חומרי הגלם וחודרים לתוכו. לולא מערכת הכשרות שעצרה את כלל הפעילות ודרשה לשטוף פריט פריט – לצערי היו נכשלים באכילת שקצים ורמשים. ומדובר בבעל עסק ירא שמים, לומד תורה המקפיד קלה כחמורה”.
מכשולים חמורים
“במקומות מסוימים”, אומר הרב, “מעסיקים עובד ערבי שעובד או מסתובב בעסק. יש כל כך הרבה שאלות וחששות – כמו ‘בשר שנתעלם מן העין’, ‘בישול עכו”ם’ שלפי ה’בית יוסף’ הוא ממש מן החמורות. כל כך הרבה דקדוקים אשר למשגיח כשרות לוקח שנים להתמחות בעניין. יש לי עוד כל כך הרבה דוגמאות, בכל עסק של הכנת מזון, ובפרט מאפיות, פלאפל פיצריות, קייטרינג וכדומה”.
אלו דקדוקים למשל?
“רק שטיפת ירקות העלים והשרייתם, בדיקת החומוס, ניפוי הקמח ובדיקת הנפות, בדיקת התבלינים – וזו רשימה קצרה, על קצה המזלג. כל כך הרבה מכשלות קיימות, ואפשר להיכשל בקלות. אנחנו מנסים ועושים כל כך הרבה השתדלות לפקח, ואנחנו עדיין מוצאים תקלות.
יגיד בעל העסק: ‘אני מבין בכשרות ואני מבצע הכל לחומרה’. בשביל מה אני צריך תעודה?
“עצם זה שבן אדם יכול להודיע ש’הוא לא לוקח כשרות’ – זה מוכיח שהאיש טעון בדיקה. איך יש למישהו את האומץ והעוז ולהגיד שהכול אצלו בסדר כאשר הוא בעצמו בעל הבית. איך הנחתום יכול להעיד על עיסתו? ונניח שהוא מכיר את פרטי ההלכות (מה שלא נכון ברוב המקרים) – האם הוא נאמן על עצמו שבמקרה של הפסד מרובה הוא לא ‘יעגל פינות’ ויורה לעצמו ‘היתר’, ובלבד שלא להשליך לפח תוצרת לא כשרה? מי עומד שם כאשר יש לו ספק ממון? לאיזה רב הוא מתקשר להתייעץ במקרה שכזה?”
אווירת התחזקות
מלבד ההשגחה עצמה – איזה ליווי נוסף מקבלים בעלי החנויות שיש להם תעודת כשרות?
“אנחנו במערכת הכשרות נתקלים בתקלות שיש בעסקים שלקחו כשרות, תקלות שבעלי העסקים לא היו מודעים לכך. אנו מלמדים את בעלי העסקים למכור כשר ובתכלית ההידור.
“אנחנו לא רק מפקחים – אנחנו גם מספקים לבעל העסק את המידע הנחוץ, מבקרים את המוצרים ומקבלים מידע על מוצרים בעייתיים, עוד לפני שזה מגיע לעסק. נספר לו: ‘לחברה זו יש הרבה נגיעות ולכן עדיף להזמין מחברה אחרת’, הרבה פרקטיקה. כך אנחנו יכולים להתריע מראש על תקלות, ולמנוע הפסד וצער ועוגמת נפש.
“יש המון מוצרים שעסקים עם כשרות מהודרת לא מוכרים, ולא בכדי. כי יש במוצרים אלו תקלות חמורות, ובזה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם כלל מערכות הכשרות, כי אנחנו דואגים לכלל מהדרי הכשרות בעיר. כמה צער יש לי שאני פוגש את המכשלות האלו בחנויות שלא השכילו להתהדר בכשרות
מאז פרסום הכתבה ב’שערים’ – נוכחתם בעלייה בביקוש תעודת כשרות?
“אפשר בהחלט לציין שנרשמה עליה דרסטית ביחס של בעלי העסקים לנושא, לרבות כמה פניות ספציפיות להסדרת תעודת כשרות. אין ספק שזכיתם לעורר על אחד הנושאים הכי אקוטיים בחומות הדת בעיר, ואשריכם שזכיתם להיות השלוחים הנאמנים לכך. אנו מקווים שבעזרת השם – עד סוף השנה לכל בעלי העסקים בעיר תהיה תעודת כשרות מהודרת”.
מתריעין על המלונות
באותו עניין ממש – ביקש מאיתנו מורנו הגאון הגדול רבי ישראל ברזובסקי שליט”א, רב שכונת ‘הגפן’ ומגדולי הדיינים ומורי הצדק בעיר, לעורר על בעיית הכשרות בבתי המלון ואתרי הנופש.
בתחום זה – נפוצים פרסומים המכריזים על נופש מאורגן בארץ או בחו”ל ‘בהשגחת פלוני ופלמוני’, כאשר לאיש אין מושג מי הוא אותו רב אלמוני ששמו מתנוסס על המודעה.
מעבר לשאלה ההלכתית ביציאה לחו”ל למטרות נופש – או כשמדובר בנופש בארץ שעומד בסטנדרטים הרוחניים של צניעות וצביון יהודי כשר – ראוי לכל אחד ואחד לבקש מחברות הנופש כשרויות שעומדות חתת פיקוחו של רב או בית דין שמוכרים לכול ושאפשר לסמוך עליהם. לעומת זאת כשאין בית דין או רב מוכר ומקובל בענייני כשרות – אסור לסמוך על מקומות כאלו כלל וכלל, ושומר נפשו ירחק מהם.
