לעת חירום כזאת הגעתם למלכות
עת צרה היא ליעקב. המצב בעולם כולו הוא נורא ואיום, והאנושות כמו צועדת לקראת קטסטרופה בריאותית, כלכלית וחברתית שאין שום דרך לשער את אחריתה ואת תוצאותיה. לאף בן אנוש אין דרך להימלט מהמציאות המלחיצה: כולם נמצאים בספינה העולמית המיטלטלת הזו, שחווה שעות וימים קשים של ניעור משמים, של רמז לתיקון הדרכים ואורחות החיים.
אף אנו, בארץ ישראל, בכלל החרדה הזו. ואף הציבור החרדי בתוך החרדה של יושבי ארץ ישראל, ובכללם אנו – תושבי ביתר עילית המסוגרים והמפוחדים מפני הבאות. אילולא האמונה בבורא כל עולמים שמחזיקה אותנו בכל רגע – מזמן היינו קורסים מדאגה. שפתות הכל רוחשות תפילה שלא יתן הקדוש ברוך הוא למשחית לבוא אל בתינו, שנינצל מכל פגע ונגף, ואלו שנדבקו במגפה – יירפאו במהרה ללא שום נזק.
אולם לצד קול התפילה שאינו פוסק לרגע, ובתוספת לזהירות המקסימלית בכללי הבריאות שדומנו כי כעת כבר אין אף אחד שמרשה לעצמו לזלזל בהם, בהיותם מצילי חיים כפשוטו – שומה עלינו לנקוט גם שורת פעולות ארציות, ברמה של בין אדם לחברו, בין איש לזולתו, ובין נבחרי ציבור שתפקידם לפקח על צרכי הרבים ולשרת את הציבור – בעיתות שגרה, ובייחוד בזמן חירום מורכב שכזה.
על כך, על התמיכה החיונית והחירומית הזו – אנו מבקשים לעורר בשורות הבאות.
כולנו בספינה אחת
המצב בביתר עילית אינו שונה מבכל הארץ (והעולם): זקנים ואנשים חלשים מסוגרים בבתיהם מאימת המגיפה, מפחד הבאות. הם חייבים משען ותמיכה, מזור ותקווה.
הם בודדים. אף בני משפחותיהם מנועים מלהתקרב אליהם – מחשש שידביקו אותם. הנגיף הוא כזה שבימים הראשונים לא יודעים כלל על קיומו, כך שכל אדם הוא בעל פוטנציאל להיות נשא. אם מדובר באיש צעיר ובריא – בעז”ה הדבר לא אמור לחשוף אותו לסכנה, והוא יעבור זאת בסייעתא דשמיא בשלום. אולם אם הוא יהיה במגע עם אדם זקן או חולה – הוא עלול להעביר אליו את הנגיף, ואז – התוצאה עלולה להגיע עד לכדי סכנת חיים ממשית רחמנא ליצלן, וכולנו רואים מה קורה באיטליה ובספרד, בצרפת ובאיראן.
לא זו אף זו: אם המאסה של החולים המבוגרים תחרוג מסף הקיבולת של בתי הרפואה – והסף הזה הולך ומתקרב לפי הדיווחים – מוטב שלא להעלות על הדעת מה יקרה. שירותי הרפואה יקרסו, אנשים מבוגרים ייעזבו חלילה לנפשם ולהתמודדותם, בדיוק כפי שקורה במדינות הנזכרות. אין לנו מטרה להלחיץ ולזרוע פאניקה חלילה – גם כך המצב מתוח – אלא להסביר שכללי הזהירות עליהם מורים המומחים במשרד הבריאות אינם משחק ילדים או גחמה של מישהו, אלא דיני נפשות ממש.
נושאים עין לפרנסים
וכעת למעשה.
ברוך השם, זכתה עירנו לאנשי ציבור מהמעלה הראשונה. לא השבית מאיתנו הקב”ה פרנסים מהוגנים, שצרכי הציבור בראש מעייניהם: הנהלת העיר, ראש העיר, ממלאי מקומו וסגניו, חברי המועצה והאחראים על האגפים הראשיים בעירייה. כולם נתברכו בכישרונות וברצון לשרת את הציבור ואת הקהילות הקדושות שאותם הם מייצגים, והם עושים זאת באופן מעולה בזמני שגרה.
אולם המצב שנוצר אינו זמן של שגרה כלל ועיקר. המצב שנוצר, מצריך התערבות חירום מיוחדת מצד פרנסי העיר המבורכים. המצב הזה הוא מצב של מצוקה רב מערכתית: הזקנים והחולים בעיר זנוחים לנפשם, מוסדות החינוך סגורים, העסקים נמצאים באי ודאות מוחלטת שמשליכה על פרנסתם של מאות משפחות, התחבורה הציבורית שובתת לחצאין, וכלל הפעילות בעיר מוקפאת מתוקף המצב.
וטרם דיברנו על חג הפסח שממשמש ובא, ואף משפחה אינה יודעת באיזה אופן תקבל את החג מבחינת ההתארגנות, הקניות, הניקיונות, כיסוי ההוצאות ומקומות ההתארחות. איש לביתו ולבעיותיו. הכל לוט בערפל, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
משימה ראשונה במעלה
הפניה אליכם, פרנסי העיר, היא מובנת מאליה. מן הראוי היה שתשנסו מותניים, תיחלצו חושים ותתגייסו למען כל תושבי העיר הזקוקים לכך: לדאוג להם לכלל הנצרך, בגשמיות וברוחניות. הציפייה היא, למשל, שתפתחו חדר חירום מטעם העיריה וקו פתוח שיפעל 24/7 (ה־”7″ הוא למקרים של פיקוח נפש, שגם הם עלולים להיווצר, כמובן בפיקוחם ההלכתי והדרכתם של רבני העיר). חדר חירום שידאג לכל תושב שזקוק לתמיכה, בכל מצב.
פרנסים יקרים, זו לא התנדבות. זהו תפקידכם הבסיסי ביותר – לדאוג לחלשים ולנזקקים. בעיתות שגרה ישנן רשויות רווחה, ארגוני תמיכה, ביטוח לאומי וגופים ממשלתיים שמופקדים לדאוג להם; אולם כעת, כאשר כלל מערכות החירום במדינה קורסות – אתם צריכים להיכנס לפעולה ולדאוג ברמה המקומית לכל מה שקורס ברמה הארצית.
נכון שלא אלמן ישראל. גם בימים כאלה – אולי במיוחד בימים כאלה – מתגלים המלאכים בשיא יופיים: יש מתנדבים ואנשים טובים מתושבי העיר שדואגים בכל עת, וגם עכשיו נראות התארגנויות ויוזמות כאלה ואחרות לעזור כמה שאפשר. אבל אין הקומץ משביע את הארי, וגם ידם של אנשי החסד בעיר קצרה, מחמת החשש שממלא גם להם יש משפחה וילדים אשר עליהם לדאוג להם.
לדאוג לקשיש ולבודד
וכאן, פרנסים יקרים ואהובים, מתחיל התפקיד שלכם.
כפי שיש לכם אחריות על התברואה בעיר, על הכיכרות ועל מבני הציבור – כך בדיוק יש לכם אחריות לדאוג למשפחה החלשה ולקשיש בבידוד, למתמודד ולמתבודד. עליכם להסביר להם בפרוטרוט מה המצב בארץ וכמה מסוכן להם לצאת החוצה, לוודא שיש מי שדואג להם למזון ולתרופות ולכל מה שצריך, ואם לא – להיכנס לתמונה מיד.
ישנם בעיר כאלה שאינם בקו הבריאות. לא ברור אם לכולם יש מי שדואג. התקופה הזו אינה רגילה, אינה שגרתית, ואנשים מטבע הדברים דואגים בראש ובראשונה לעצמם. עליכם לקחת אחריות ולהצמיד להם מישהו שיבדוק ויפקח, וידווח לכם מדי יום על מצבם, יראה מה שצריך, יערוך קניות ויחסוך את הצורך של האיש הפגיע והחשוף לסכנה לצאת מביתו.
מנגנוני חירום מגוונים קיימים בעיר והמון כסף ומשאבים הושקעו בעניין זה, ולכן, אנא, גייסו בבקשה את כל מערך החירום העירוני לטובת המשימה ההומניטרית הראשונה במעלה הלזו. תפרסמו מספר טלפון מטעמכם שבו כל אחד יכול לדווח על כל מקרה שהוא, ותטפלו בזה בשיא הרצינות והמסירות – אם זה דרך הצוות של אגף הרווחה או כל צוות אחר שתעמידו לטובתה של משימת החירום.
תפתחו מערכת משותפת לכלל הארגונים בעיר: תנו להם מקום שיעבדו יחד, כך שכולם יידעו על הנעשה ויהיו מעודכנים בזמן אמת, כדי שלא יהיה מצב ששני ארגונים שונים פועלים סביב אותם מקרים. כך יתפנו הכוחות לטפל באופן יעיל וממוקד – כל אחד במשפחות ובמקרים שתחת אחריותו. שבו איתם ורכזו את כל המידע שיש בידם.
האחריות היא עליכם, פרנסים יקרים. לכן חשוב שבעת הזו תעשו זאת במהירות האפשרית.
סכנת קריית יערים
עניין נוסף הוא נושא המודעוּת.
זה לא סוד שיש הרבה בתי כנסת ובעלי עסקים שלא מודעים לחומרת העניין של תקנות משרד הבריאות. אנשים, מטבעם, נוטים להקל ראש ולזלזל. התופעה ב”ה הצטמצמה ככל שחלפו הימים – אך עדיין, פה ושם, נצפים מחזות של זלזול.
אנו מצפים מכם שתכניסו את הפיקוח העירוני לתמונה ותפקחו גם על בתי הכנסת והשטיבל’ך והמקוואות שעליהם אתם אחראיים מתוקף היותכם פרנסי העיר הנדרשים לדאוג לשלומם של בני העיר.
אף אחד לא רוצה להגיע חלילה למצב של קריית יערים, למשל – עיירה ואם בישראל שבה לא נאכפו הכללים בזמן ובתוך זמן קצר נדבקו עשרות־עשרות מהתושבים. לכן, מחובתכם ומתפקידכם לדאוג שבאף בית כנסת לא יעברו על התקנות של משרד הבריאות.
תאכפו את צווי הפיקוח־נפש, תדאגו אפילו לתת דוחות למי שצריך, כי לא יתכן שגם בתחילת השבוע הזה יהיה מצב שבבתי הכנסת והשטיבל’ך והמקוואות יתאספו אנשים במספרים ובאופנים שנוגדים לחלוטין את תקנות משרד הבריאות. האחריות היא עליכם. אי אפשר להשאיר את התפקיד הזה לגבאים שגם ככה עמוסים ולא תמיד מבינים אל נכון את חומרת המצב.
אחריות קהילתית
ואם דיברנו על גבאים: גם גבאי בתי הכנסת והקהילות משוועים לעזרה, ליד מסייעת. הם צריכים יד מכוונת. עזרו להם! אין קהילה שבה אין בימים אלו ריבוי דעות – בין אלו שדורשים לסגור כליל ולהשבית את כל הפעילות, לבין אלו שדורשים פעילות כבשעת שגרה, והרבנים נקרעים בין הדרישות והדעות ולא תמיד יודעים לקבל את ההחלטה הנכונה והנבונה. לא כל גבאי חשב לפנות לרבני העיר, וגם כאן – עליכם מוטל תפקיד משמעותי: לחבר בין הגבאי לרבני העיר, על מנת שיקבל את ההחלטות הנכונות ויהיה לו גב ציבורי איתן לעמוד מול הקולות בקהילתו שאינם מרוצים מהחלטתו.
לצורך כאן, כדאי מאוד שתפתחו קו חירום עם עדכונים והנחיות לכלל ראשי הקהילות. קו אדום שבו יוכלו לעדכן אם העסק יוצא משליטה ומי מבני הקהילה החליט לעשות שבת לעצמו. כאמור, אין להם את הכתפיים הרחבות בשביל לקבל החלטות אלו ולקחת אחריות לבד. הם צריכים סיוע בארגון מקומות תפילה נוספים או לסגור את הקיימים? עזרו להם.
אם וככל שהדבר מתאפשר ותואם את התקנות המתעדכנות – אפשר להשתמש בבתי הספר שברוך ד’ נתברכה בהם עירנו, שממילא סגורים בימים אלו, כדי לארגן בהם מניינים מצומצמים על פי כללי הזהירות.
ידידנו הפרנסים! התושבים חייבים אתכם. תהיו זמינים להם. תכנסו נא את ראשי הקהילות, תשמעו מה התושבים צריכים, איך ניתן לסייע בעדם.
אנו לא מדברים על מותרות. מדובר על צרכים חיוניים ביותר שנוגעים להצלת נפשות. אין זמן להתלבטויות. העיירה בוערת. שלא נתעורר חלילה וחס כשיהיה מאוחר.
הדאגה לתלמידים ולתלמידות
ועוד מילה על אלפי התלמידים והתלמידות שנצורים בבתיהם.
במשך כל השנה, אנו זוכים לשמוע מכם כאשר אתם מארגנים פעילויות שונות למען כלל תושבי העיר. המתנ”סים, אגף התרבות ועוד, עושים פעולות מגוונות לאורך השנה, וכל אחד מכם דואג לאירועי תרבות במקומו וקהילתו. כמו כן זכינו לפעילות ברוכה בעיקר לצעירי הצאן, דוגמת ‘חסיד כהלכה’, לציבור הכלל חסידי, ‘איגוד בני הישיבות’ לכלל הקהילות הספרדיות, ‘בתנופה של תורה’ של דגל התורה ועוד.
אנחנו יודעים על הפעילות המבורכת הזו ומוקירים אותה. בשנה רגילה, בזמנים אלו של ערב בין הזמנים, מושקעים קרוב ל־2.5 מיליון שקלים מתקציב העירייה למען פעילות ברוכה זו. לצערנו, השנה, בגלל המשבר שפוקד אותנו – בוטלו כלל הפעילויות בכל הקהילות. כך, למשל, שבת ההתאחדות ההיסטורית שהייתה מתוכננת לשבוע הבא במירון – התבטלה מכורח הנסיבות. כך עוד המון אירועים גדולים שתוכננו על ידי פרנסים ראויים.
יש לציין שלפעילות חודש אב ותשרי יש תקציב נפרד ומסומן במיוחד לתקופה זו. תוסיפו לזה את כלל התקציב של התרבות לחגים. כעת, בזמן חירום, מן הראוי להסב את התקציבים הללו לפעילות חלופית, מהבתים, שמצד אחד יטעינו את ילדינו בערך חינוכי, ומצד שני יקלו על ההורים במעמסה הרובצת עליהם בתפקוד המאתגר הזה בערבי פסחים, בין ניקיונות, דאגות פרנסה וילדים פעלתנים שנצורים בבית.
להפעיל את הילדים
כעיתון המייצג את כלל התושבים בעיר – אנו פונים אליכם, נבחרי הציבור: אל תחסכו על ילדינו. מן הראוי שלא תשמרו את תקציבי הענק לזמנים אחרים. צריך להתאים את התכניות למצב. אנו חייבים את זה כאן ועכשיו. ילדינו נמצאים בבית, אנו בהכנות של פסח – זה הזמן להפעיל את כלל הפעילויות האפשריות: אם זה חוברות לימוד, מבצעי שקידה והתמדה, מבצעי לימוד והקפדה על תפילות יום יומיות, לימוד הלכה וכדומה, ועוד פעולות נושאות פרסים אטרקטיביים שימלאו את זמנם של הילדים שלנו בתוכן רוחני וערכי בשהותם בבתיהם.
גם לבנות בית יעקב מגיע הפעם יחס. עזרו לנו כעת. עכשיו אנו צריכים את מפעלי קודש אלו. נכון שאי אפשר לכנס כרגע כנסים ענקים, עוד יהיה זמן לזה בעז”ה בחלוף התקופה. אז למה שלא תיקחו את התקציב ותחלקו לפי גודלה וצרכיה של כל קהילה, ותקימו לכל קהילה עולם שלם של עשייה עליה יהיו מופקדים גבאיה ועסקניה. לא מדובר בכספים גדולים – בפרט לנוכח התועלת הגדולה שיכולה לצמוח מכך. אנו, במערכת ‘שערים’, בתוך כל בעלי היכולת והעסקים בעיר הזו, נשמח להירתם ולסייע לכל יוזמה שכזו.
אפשר לעשות המון פעילויות. אפשר להפעיל קווי טלפון, לארגן חברותות טלפוניות, שיעורים קוליים, לחלק חוברות לימוד, ועוד פעולות רבות. כל הטכנולוגיה קיימת כדי לתפעל זאת. אפשר לצרף לעיתונים דפי יצירה או הפעלה. ישנו בביתר צוות פדגוגי מהטובים בארץ. הם יושבים כרגע בבית, ובקלות ניתן לגייס אותם עבור תפקיד חשוב זה. ומי יודע – אולי פעילות ברוכה זו תביא לישועת השם ותיעצר המגפה בהחלטתו של רופא כל בשר ומפליא לעשות.
הצלת הכלכלה המקומית
ועוד משהו על הכלכלה המקומית.
אין די מילים לתאר את המצב הקשה שאליו נקלעה הכלכלה המקומית. כל כך הרבה בעלי עסקים משוועים לעזרה. מטה פרנסתם קורס. כל כך הרבה דיס אינפורמציה מקשה על התפקוד השוטף. לחלק מכם, פרנסים יקרים, יש עסקים, ואתם מכירים את הנושא מקרוב. בקלות תוכלו להיכנס לראשו של בעל עסק שמנסה לנווט את סירת הפרנסה הקטנה שלו במים הסוערים הללו ואינו יודע מה טומן בחובו הרגע הבא. בכל רגע יכולים להקפיץ אותו בהודעה שאסור לפתוח את העסק, ואין לו ממה יאכל.
כל כך הרבה בלבול קיים. מה נקרא ‘עסק חיוני’ ומה לא; האם מותר לבצע משלוחים או לא; אלינו, במערכת ‘שערים’ המלווה את בעלי העסקים לאורך השנה – מתנקזות בימים האלה עשרות פניות בימים האלה. חשוב שגם על זה, בתוך כלל התפקידים האקוטיים שלכם – תיטלו פיקוד. במשך השנה כולה העירייה משתדלת רבות לסייע במסגרת ‘פורום בעלי העסקים’ – אולם בתקופה כזו נדרש משנה התגייסות. הכלכלה העירונית היא מנוע הצמיחה ומטה הלחם של כל כך הרבה משפחות בעיר הזו, שמתקיימים מכך במישרין או בעקיפין.
בנוסף, קריאה חד משמעית שלכם לתושבים לקנות רק בעיר, וכמובן – כאשר אתם מהווים דוגמא אישית ועושים את קניותיכם בעיר – יכולה גם היא לעזור. והכי חשוב: להשתדל לא לקבל החלטות בנוגע לפרנסתם של בעלי העסקים המקומיים מבלי לשאול אותם ולהתייעץ איתם. הראו להם שהפרנסה שלהם חשובה לכם.
בהקשר הזה יש לציין לשבח את חברי מועצת העיר, ר’ משה כהנא ור’ שלמה כהן שיחד עם ר’ ישראל מנדלבוים מארגון ‘מפתח’ ו’פורום בעלי העסקים’ – פועלים בכל התקופה הזאת בכוחות משותפים, מול לשכת התעסוקה והביטוח הלאומי. הם גם הגדילו לעשות ופתחו קו עדכונים מיוחד לכלל בעלי העסקים, שבו יוכלו התושבים להתעדכן על שעות הפתיחה והסגירה של העסקים. בנוסף, הם מפתחים פלטפורמה מיוחדת שתתן אפשרות להזמין את כלל המוצרים מבלי שיצטרכו התושבים לצאת מהבית, והדבר יהווה הקלה אדירה גם על העסקים וגם על הלקוחות.
הקלה במסים וארנונה
התושבים מחכים למענה גם בעזרה נקודתית: אם זה דחיית תשלומי ארנונה לעסקים, לתת הקלות נוספות ופחות אכיפה ונתינת דוחות ועוד תקנות לשעת חירום ככל שאפשר להקל על אנשים בתקופה סוערת שכזו.
משרד הפנים פנה לכלל הישובים וביקש מהם שיידחו את התשלומים מהתושבים, וגם הבטיח שלא תינזקו. אז למה לחכות? אנו יודעים שאתם לא יכולים לעזור הרבה מדי, וגם התקציב העירוני צריך להישאר מאוזן בתוך כל האתגרים העכשוויים, אבל גם במסגרת המגבלות אפשר לעשות הרבה. הרבה מאוד.
נכון שטור זה חורג ממנהגנו זה שנים. בזמן רגיל אנו משתדלים לא לתת המלצות ועצות. תפקידנו לסקר ולהביא את דבר התושבים לפרנסים ואת דבר הפרנסים לתושבים. אבל הזמן הזה הוא לא זמן רגיל כידוע לכם. ובאמת שאתם משתדלים ועושים במיוחד בימים אלה מעל ומעבר ליכולתכם. כל שאנו מבקשים כאן – הוא להפנות זרקור, לשים פנס על נקודות שאולי לא שמו אליהם לב מספיק בתוך כל הסער הזה. לו היה לנו ספק לגבי מסירותכם למען הציבור – המאמר הזה לא היה בא לעולם. אבל היות ואנחנו יודעים את כלל מעלותיכם ורצונכם הטוב – אז בתקופה זו של מצור וצוקה, מחובתנו לעורר ולסייע בהפניית תשומת לב, מגרונם ומכוחם של כלל תושבי העיר.
משוועים לעזרה
תושבי העיר, מגדול ועד קטן, משוועים לעזרה ממוקדת. קבלו נא את פנייתנו – פניית תושבים בעיר הזו היושבים בתוך עמם ועירם – ברצינות הראויה. אם לא עכשיו – אימתי. ואל תשכחו שלא מה משנה מה יהיה – כי אנו סמוכים ובטוחים בכוחו הגדול של בורא העולם ומנהיגו בחסד וברחמים שלא יטוש את עמו ונחלתו והכל יתהפך לטובה בעז”ה – אבל אנו חייבים בחובת ההשתדלות. האחריות הציבורית מוטלת עליכם.
אנו מתפללים ומייחלים שתצליחו בעז”ה במעשי ידכם ותצליחו בשליחותכם רבת האחריות, במיוחד בתקופה קשה שכזו. אנו מייחלים כי תצליחו בעזרת החונן לאדם דעת לעזור ולסייע לתושבי העיר בכל המצטרך להם ומתפללים בתוך כל עם ישראל כי נזכה עוד השנה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים מתוך שלווה הנפש, בריאות הגוף, הרחבת הדעת והרגשת חירות אמיתית. וכימי צאתנו מארץ מצרים – כן יראנו הקב”ה נפלאות למעלה מדרך הטבע בעגלא דידן.
