עיר על מסגר ובריח | ההחלטה התמוהה באישון לילה, המחאה מקיר לקיר, וההתעשתות המאוחרת. 'שערים' בפרויקט מיוחד: כך השתלשלו האירועים מרגע ההכרזה הלילית לסגור את ביתר עילית - ביתר 24

בין המצרים

@יעקב מרגליות

שישה ימים לתוך ההסגר שנכפה על העיר – ותושבי ביתר עילית חולמים לנשום אוויר של חופש: הזעם הציבורי שהתפשט בעיר – כלפי משרד הבריאות והממשלה שבאופן מודע הפקירו אותנו מבלי לטפל בבעיית ההתפרצות של נגיף הקורונה בעיר – שטף את כל כלי התקשורת בארץ.

סוללה של תושבים, אנשי תקשורת, עסקנים ובעלי עסקים מקומיים, וכמובן פרנסי העיר וראשיה – הביאו את זעקת ביתר עילית לכל מקום אפשרי, והתקשורת הישראלית הציבה זרקור משמעותי ובולט על העיר. כל אלו הביאו לקידום פתרון המלונית לנשאי קורונה תושבי העיר (על כך בכתבה נפרדת בהמשך העיתון) ולתקווה כי הסגר לא יוארך שוב לאחר שיסתיים השבוע שעליו הכריזה ועדת השרים.

חילופי האשמות

ראשית – להשתלשלות העניינים:

בשעה 11:00 בלילה שבין שלישי לרביעי הודיעה ועדת השרים למאבק בנגיף הקורונה על הכנסתה של ביתר עילית לסגר שיחל למחרת בשמונה בבוקר, עקב העלייה בתחלואה. משמעות הדבר – תושבי העיר לא יוכלו לצאת מהעיר כי אם לצרכים חיוניים שאותם התירה ועדת השרים.

מטבע הדברים, ההחלטה עוררה זעם רב – בייחוד לנוכח העיתוי שלה: באישון לילה, בעוד חלק מהתושבים ישנים כבר את שנתם, ובבוקר יקומו למציאות חדשה – מציאות של סגר.

מורת הרוח בעיר הייתה רבה: לפי טענת פרנסי העיר, אף אחד מטעם משרד הבריאות לא טרח אפילו להגיע לעיר או להציע פתרונות. “בחרו במודע להתעלם מהבעיה המתפתחת”, טענו גורמים בעיר.

בראיון שהעניק שר הבריאות יולי אדלשטיין לתקשורת, הוא טען כי “משרד הבריאות דאג כל הזמן למלוניות לתושבי ביתר” והאשים את העירייה והתושבים ב”חוסר שיתוף פעולה”. הטענות נדחו כמובן בעיר. ‘שערים’ בדק את הנתונים: עד ליום רביעי – היום שבו החל הסגר על ביתר – לא הוצג כל פתרון עבור נשאי קורונה מהעיר. אלה שהובחנו כחיוביים לנגיף הושארו בעיר באופן מודע – מה שאוטומטית גורם לעלייה חדה בתחלואה: החולה מדביק את בני משפחתו והם מדביקים הלאה, כך ששרשרת ההדבקה הולכת ומתארכת, כפי שאכן קרה.

הנתונים האלו היו מול עיניהם של חברי המועצה לביטחון לאומי ומשרד הבריאות שראו זאת בזמן אמת ולא עשו דבר, לכאורה: לא הגיעו לעיר, לא הפעילו חמ”ל בעיר, וגם כאשר נציגי משרד הבריאות הוזמנו – הם בחרו שלא להגיע. אז גם אם יש מקום לטענות כלפי העירייה וגורמים מקומיים שיכלו לפעול יותר מבעוד מועד ואולי להשקיע עוד בהסברה ומניעת ההתפשטות – הקולר הברור והמרכזי תלוי במשרד הבריאות שלא פעל כדי למנוע את ההדבקה, לא סיפק מלוניות בזמן אמת ולא חשב על פתרון עבור עיר צפופת אוכלוסין שבה משפחות גדולות כ”י גרות בחללים צפופים, והידבקות של בן משפחה אחד היא בעלת פוטנציאל להדבקה המונית.

‘כמו גנבים בלילה’

באישון לילה, לאחר שמחאת תושבי העיר הדהדה בכל קצווי הארץ, הודיע גורם במשרד ראש הממשלה בשיחה עם ראש העיר רובינשטיין על עיכוב תחילתו של הסגר לשעה 13:00 ביום רביעי, כאשר הסגר יימשך שבוע ימים. רובינשטיין תקף: “אני מחפש את משרד הבריאות ועדיין לא מצאתי. בגל הראשון הורדנו את מספר החולים ומיגרנו את התחלואה. למה שלא נשתמש באותם כלים בגל השני? לאן נעלמה השפיות?!”

כצפוי, בשעה אחת בצהריים החל הסגר, כאשר בשעות שקדמו לכך מיהרו המוני תושבי להימלט מהעיר. הפוליטיקאי היחיד שטרח להגיע לעיר בשעות שבהן נכנס הסגר לתוקף, היה יו”ר ‘ימינה’, שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט.

בנט אמר בסיום ביקורו: “יש 48 שעות בלבד למנוע הדבקה המונית בעיר, והפיכת ביתר עילית ל’ספינת קורונה’ בסגר ארוך טווח. המצב: יש 280 נדבקים מאומתים בעיר (נכון ליום תחילת הסגר – י”מ), ללא אפשרות בידוד ביתי בגלל דירות צפופות. מתחננים לצאת למלוניות, לשווא”.

השר בנט הוסיף: “להערכתי, עוד 300-1000 נשאים נסתרים (נמצאים בעיר – י”מ). התכנית פשוטה: 1. להוציא את כל ה-280 מאומתים למלוניות כבר היום. 2. להסתער עם מסת בדיקות וחקירות לאיתור נשאים, ולבודד אותם. 3. לשמור כמו אתרוג על 700 בני 65 פלוס. כך נשתלט. אין זמן. העברתי כל זה לראש הממשלה, לשר הבריאות ולראש המל”ל”.

בליץ ראיונות זעם

בעת כניסת הסגר לתוקף, עמדו בשערי העיר אישים בולטים מקרב תושבי העיר, ומול נציגי התקשורת הביעו את זעקת העיר המופקרת לגורלה והסבירו לנציגי התקשורת – ודרכם לאזרחי ישראל – את האבסורד שבסגירת עיר ואם בישראל, ללא כל היגיון או פתרון. בין תושבי העיר שעסקו בהסברת המצב היו איש התקשורת אריה ארליך, עסקן החסד חונה דייטש, ותושב העיר שלמה לינדר.

“איפה ההתמודדות?”, זעק ארליך. “איפה הסיוע ההומניטרי לעיר במצוקה? איפה הניסיון לבודד נשאים ולהוציא אותם אל מחוץ לעיר? מה יהיה עם האימון שאמור להיות בין המדינה לאזרחיה? לצערי, אין מנהיגות במדינה. ראש הממשלה, ועדת השרים, אומרים ל-60,000 תושבים: ‘אתם מופקרים לגולרכם. אנחנו נטשנו אתכם. אתם תתמודדו לבד’. זאת בריחה. בריחה שערורייתית שצריכה לקום בגללה ועדת חקירה'”.

“אני מדבר על אנשים שכבר שבועיים נמצאים בבית”, הוסיף חונה דייטש, “ומתחננים להתפנות. זה לא מעניין אף אחד. אם אתם טוענים שיש תחלואה – אז אדרבה, אני איתכם; תוציאו אותם מהעיר. אנחנו מבקשים שתוציאו אותם, שההדבקה תיעצר. אבל אני לא רואה את חברי הכנסת עושים משהו”.

ליד בניין העירייה עמד ראש העיר, מאיר רובינשטיין, ובהצהרה דרמטית לכלי התקשורת אמר: “ההדבקה התחילה כאן כמו בכל הרשויות בארץ. אך היות שמי שלא מרגיש טוב מגיע הביתה ומדביק את האחים שלו, והם מדביקים את השכנים – אז זאת התוצאה. על זה אנחנו זועקים כבר יותר משבוע. אם היינו מוציאים את הראשונים למלוניות באופן בהול – היינו מונעים את המצב הנוכחי. עדיין לא מאוחר. אני קורא לראש הממשלה ולוועדת השרים לקחת יוזמה ולפנות את הנשאים לפי תוכנית שהכנו”.

הגפרור שהצית

בשעות בין הערביים של יום תחילת הסגר – יצאה קבוצת בעלי עסקים מתושבי העיר אל הכניסה לעיר, וערכו הפגנה ספונטנית נגד הצעד החמור שפוגע בכלכלת העיר ובפרנסת אנשיה. הם נשאו שלטים בגנות הממשלה שעשתה את הצעד חסר האחריות, עם סלוגנים דוגמת – “לא חרדים לא סוגרים”, “נתניהו, זה רע לחרדים”, “ביתר היא לא עיר הניסויים של מדינת ישראל” ועוד.

ההפגנה הספונטנית תפסה את תשומת הלב של כל כלי התקשורת, אשר לראשונה נחשפו לעובדה שלמרות הרושם בתקשורת החרדים אינם ‘בכיס’ של נתניהו כלל ועיקר, וכי הציבור החרדי יודע לעמוד על שלו בכבוד אך בתוקף רב. בימים הבאים התגברו צעדי המחאה, וקבוצת בעלי עסקים אף יצאו בשיירת מחאה לעבר בניין הכנסת, נושאים שלטים על חניקתה של עיר ואם בישראל, עם שישים אלף תושבים בעלי זכויות אנוש בסיסיות.

המפגינים מחו על היחס הממשלתי נגד התושבים, כאשר חלק מהשלטים אף האשימו את משרד הבריאות בביצוע של ‘ניסוי’ בתושבי ביתר, במטרה לדעת את מידת השפעתה של הפקרת אוכלוסייה לגורלה. ההפגנה הדליקה את הזעם החרדי לכל אזורי הארץ, ובעקבותיה ניתן היה לראות התמרמרות חרדית בכל האזורים שבהם משרד הבריאות והממשלה בחרו להתעלם. האכפתיות של תושבי ביתר והעובדה שהם אינם צועדים ‘כצאן לסגר’ – הייתה לאות ולמופת וקצרה תגובות התפעלות ברחבי הארץ.

מאחורי יוזמת המחאה עומד ‘הפורום לבעלי העסקים בביתר עילית’, המונה את מיטב בעלי העסקים והחנויות בעיר, אשר בשבועות האחרונים חשים על בשרם את קושי המשבר ואת תוצאותיו הכלכליות הקטסטרופליות על פרנסתם. “הסגר הוא מכת מוות לפרנסה שלנו”, הסבירו בפורום.

טפטוף של פוליטיקאים

כאמור, ההסברה הנרחבת בכלי התקשורת עשתה את שלה, ובשעות הבאות הגיעו לעיר נציגי המל”ל. בפגישה במליאת המועצה, יחד עם ראש העיר וחברי המועצה, הודיעו על הקצאתו של מלון ‘כינר’ כמלונית ייעודית עבור נשאי קורונה מביתר עילית. בימים הבאים, בהוראת רבני העיר שיצאו ב’קול קורא’ מיוחד עבור החולים לשתף פעולה ולהתפנות – התפנו מעל 200 נשאים תושבי העיר למלון, כך שמספר הנשאים הפעילים בעיר הופחת.

לאחר ה’בליץ’ התקשורתי הראשוני המשיך טפטוף קל של פוליטיקאים להיראות בעיר. למחרת תחילתו של הסגר ביקרו בעיר חברי הכנסת יצחק פינדרוס (דגל התורה) ויעקב טסלר (אגודת ישראל). השניים ביקרו בחמ”ל העירוני ועמדו מקרוב על הטיפול בנשאים ושינועם אל מלונית הקורונה (הפעם ללא נוכחותו של ראש העיר, שנאלץ להיכנס לבידוד עקב הודעה שקיבל על חשיפה לחולה מאומת).

אתמול (ראשון) הגיע שר הבריאות יולי אדלשטיין לביקור בעיר, כשהוא מלווה בח”כ וסגן שר החינוך מאיר פרוש שבבטאונו ‘המבשר’ ובפעילותו הפוליטית השמיע בימים האחרונים את זעקת תושבי העיר. אדלשטיין ופרוש התקבלו על ידי פעילי החמ”ל. בהקלטה ששלח לתושבי העיר במקביל לביקורו, אמר אדלשטיין: “אני מבין היטב לליבכם, וכולנו קשובים לצרכים שלכם. חשוב לי להבהיר כי המגבלות אינן עונש. מטרתן להגן עליכם, על שלומכם ובריאותכם. בימים האחרונים חלה עליה משמעותית בתחלואה בעיר, והיא מסכנת אתכם”.

אדלשטיין התחייב: “נפעל בכל דרך לסייע לכם יחד עם פיקוד העורף והרשות המקומית, נאיץ את פינוי החולים מהעיר כדי להסיר את המגבלות במהירות האפשרית ולאפשר שוב חיי שגרה תקינים”.

https://beitar24.co.il/%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/

סמוטריץ’: ‘כאוס גדול’

אתמול (ראשון) אף ביקר בעיר ח”כ בצלאל סמוטריץ’. בסיום ביקורו סיכם סמוטריץ’ את רשמיו ופרסם הודעה מיוחדת: “אני יוצא עכשיו מביתר עילית אחרי שעתיים בחמ”ל העירוני, עם אנשי המל”ל, פיקוד העורף, פיקוד המרכז והעיריה. התושבים שם כבר כמה ימים תחת הסגר. יש שם המון אנשים עם רצון טוב שעובדים קשה וחשוב לי לחזק אותם, ובכל זאת – התחושה של הנהגת העיר והתושבים היא של כאוס גדול. כאילו סגרו, נעלו, וזרקו את המפתח לים כסוג של ענישה, עם איומים שה’ענישה’ תוחמר אם לא יהיה ציות לסגר והתחלואה תתגבר.

“המהלך לא יצליח בלי הסברה שתייצר הזדהות של אנשי העיר. ציות אזרחי נבנה באמצעות הזדהות והבנה ולא באכיפה דרקונית שרק מייצרת תסכול ותחושות ‘אנטי’. זה נכון שבעתיים כשהסגרים מכוונים לאוכלוסיה ספציפית שמרגישה רדופה שלא בצדק. זו חייבת להיות הסברה בשפה, בכלים ובדרכי התקשורת של האוכלוסייה המקומית.

“ההסברה צריכה לכלול הבנה של חומרת המחלה (בשונה מהגל הראשון, הפעם התחושה היא שזה לא נורא. אין הרבה חולים קשים ומונשמים, ובטח לא מתים), הבנה של הרציונל של הסגר – מה הצדקה שלו (שקיפות מלאה של הנתונים!), מה הוא נועד להשיג ואיך כל הגבלה שמטילים במסגרת הסגר משרתת את התכלית שלו.

“מה המאמצים שהממשלה עושה מהצד שלה – בדיקות מהירות, סגירת מעגל זריזה של חקירות אפדמיולוגיות (אחרת זה מעגל שאין לו סוף), הוצאה מהירה של החולים למלוניות ייעודיות לאוכלוסיה החרדית (כולל מענה למשפחות עם ילדים קטנים). מעטפת לתמיכה אזרחית באוכלוסיית העיר לתקופת הסגר. ולא פחות חשוב מכך – מענה כלכלי לפיצוי התושבים שלא יכולים להתפרנס בתקופה הזו. מי שצריך להאכיל עשרה ילדים ולא יודע איך הוא עושה את זה לא ישתף פעולה עם שום דבר. זה לא דבר נפרד ש’הוא לא באחריותנו’ כפי ששמעתי שם לא פעם ממי שאחראים לאכוף את הסגר עצמו. זה חייב להיות חלק מהמענה השלם שנציגי הממשלה צריכים להציג לתושבים כדי לקבל את אמונם ואת שיתוף הפעולה שלהם. לזה קוראים ראיה מתכללת ולא מקוטעת.

“כרגע הנהגת העיר לא מחוברת לתהליך, ובצדק מבחינתה. היא מרגישה שכפו, ועדיין כופים, עליה משהו שהוא לא מבינה ולא מסכימה איתו. אז היא מתפקדת באירוע כמי שכפאה שד ולא רתומה להצלחתו. היא נהנית מאמון התושבים ולא מוכנה לפגוע באמון הזה ולתווך להם אירוע שהיא לא מבינה אותו וממילא לא מאמינה בו. חייבים לשבת עם הקהילות, שרופאים יסבירו את חומרת האירוע ונחיצות הצעדים שנוקטים במסגרתו. העיריה חייבת להיות שותף מרכזי בקבלת ההחלטות כדי שהיא תהיה שלמה איתן, תיישם אותן ותתווך אותן לציבור כדי לרתום אותו לשתף פעולה. זה פשוט לא יכול לעבוד אחרת.

“עם שיתוף פעולה של התושבים אפשר יהיה לסיים אירוע כזה מהר באופן יחסי. בלי שיתוף פעולה זה ילך ויחמיר, ובמצב הנוכחי קשה לצפות לשיתוף פעולה של האוכלוסיה. רק כאשר ההנהגה המקומית תהיה שותפה אמיתית, כאשר יהיה רציונל ברור, והתחושה תהיה שהממשלה עושה כל מה שנדרש ממנה אפשר יהיה לבנות הזדהות ציבורית ולרתום את הציבור למאמץ הזה. הם חייבים לדעת שיש מענה כולל, רפואי וכלכלי, שהממשלה עושה את כל שביכולתה ושההתגייסות והמחיר הציבורי ‘שווים’ את זה ושביחד אפשר יהיה להתגבר על הקורונה ולחזור שוב לסוג של שגרה גם באזורים האדומים.

“המחשבה שאפשר להטיל סגר כפוי ולאכוף אותו באמצעות המשטרה היא מופרכת ורק תביא לעוד ועוד עימותים ותמונות קשות כפי שראינו בימים האחרונים”, סיים סמוטריץ’, והציע את עצמו כפרויקטור למלחמה בהתפשטות הקורונה בציבור החרדי.