“לצאת מהבית עם תסמינים זה ספק רציחה”
@יעקב מרגליות
המצב המיוחד ששורר בעיר, כאשר אחוז גבוה במיוחד מקרב התושבים נדבק כבר מנגיף הקורונה ה”י – מעורר שאלות מיוחדות. כך למשל, ההתלבטות האם להיבדק מיד עם הופעת התסמינים או להיכנס לבידוד מרצון (בהנחה שאכן מדובר בבידוד מוחלט והרמטי, ללא חשש מהדבקת אדם אחר שעלול ליפול למשכב ואף למות ח”ו) – זו שאלה שמעסיקה רבים וטובים, וכל אחד שואל את רבו בעניין ונוהג על פי ההדרכות של רבותינו.
אולם שאלה חמורה יותר – אשר ראויה להתייחסות ציבורית – היא תופעה חמורה שלפי עדויות שונות ניכרת בקצה המחנה: אנשים עם תסמינים, אשר יוצאים מבתיהם רח”ל, ואף באים לבתי הכנסת ולמרכזי הקניות ומדביקים אחרים בנגיף ה”י, והדבר כרוך בסכנה לרבים.
בשבועות הראשונים התעלמנו, אולם ככל שגוברים הדיווחים על תופעה כזו שניכרת בשולי המחנה – ראינו לנכון לפנות ללשכת הגזית של רבותינו ומאורינו רבני העיר שליט”א ולשאול דבר ד’ זו הלכה, שכן בדיני נפשות מדובר, ובחשש עבירה על ‘לא תעמוד על דם רעך’.
במענה לפניית ‘שערים’ הגיב רב העיר מורנו הגאב”ד הגאון הגדול רבי חיים וייס שליט”א, בזו הלשון: “אדם שיוצא מהבית עם תסמינים, רחמנא ליצלן, הוא מזיק את הרבנים ונכנס בגדר של ספק רציחה”. הרב חורץ באופן חד משמעי, כי “אדם עם תסמינים צריך להישאר בבית ואין להקל ראש בזה בשום פנים ואופן, כדי שלא להיכנס לחשש רציחה רחמנא ליצלן”.
‘מותר לפנות למשטרה’
גם הגאון הגדול רבי אשר לעמיל כהן שליט”א, מגדולי וּותיקי הפוסקים בעיר, התייחס לשאלה ש’שערים’ הפנה למעונו בעניין. הגרא”ל כהן אמר ש”אדם שידוע כי יש לו תסמינים והוא מסתובב בחוץ – צריך להתרות בו במלוא החומרה”.
ומה צריך לעשות במידה שהוא ‘מתחכם’ או לא שומע?
“אז אין ברירה אלא לפנות למשטרה! הוא רודף! זהו אדם שמסתובב עם סם המוות והוא מסכן את חייהם של אחרים! אין כאן שאלה בכלל.
“צריך לזכור”, אומר הגרא”ל כהן, “התורה מזהירה אותנו ‘ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’. יש כאן דגש על ‘מאוד’. מכאן אזהרה למתחכמים ולמקלי הראש למיניהם. ה’חכמים’ האלה בעיניהם – הם חכמים עד שהם נדבקים. אחרי שהם נדבקים – הם צועקים ומבינים שאין כאן מקום להקל ראש כלל.
“חמור מכך: אחרי שאדם הדביק מישהו אחר והלה הוא זקן הוא חולה שייפול כתוצאה מכך למשכב ואולי ח”ו ימות – הרי שאותו אדם יתהלך כל ימיו בתחושה שאולי גרם למותו של יהודי ח”ו. יש מישהו שמוכן לקחת על עצמו אחריות שכזאת?”…
איך יש להתייחס לאדם שמסתובב בבית הכנסת ללא מסכה?
“הוא פושע! רודף! מה השאלה בכלל? אלה לא ‘חכמות’. אין כאן שינויי מנהגים או נוסחאות. צריך להישמע לדעת המומחים ולא להתחכם”.
לסיום, הגרא”ל כהן מספר על עצמו: “אני לא יוצא מהבית כבר שלושה חודשים וחצי. כשמדובר בפיקוח נפש – אין שום מקום להקל ראש”.
את שיחתו עם ‘שערים’ מסיים הגרא”ל כהן בתפילה: “ד’ יעזור שיסור הנגף מעלינו ותהיה רפואה קרובה לבוא – רפואה אמיתית לכל בית ישראל”.
יצוין, כי הגאב”ד הגר”ח וייס והפוסק הגרא”ל כהן אישרו את הדברים לפרסום ב’שערים’.
‘לסגור מקומות בעייתים’
עם סגירת הגיליון שוגר למערכת מכתבם הנחרץ וחסר התקדים של מורנו רבני העיר שליט”א (המתפרסם רשמית בעמוד הסמוך), בו מתריעים רבני העיר מפני סיכון חייהם של אחרים. תחת הכותרת “קריאה מרבני העיר” מתריעים הרבנים:
“נחרדנו לשמוע שיש בתוך המחנה אנשים שמזלזלים ומרפים במצוות פיקוח נפש (חוץ מהביטול תורה וביטול שמחות והיזק ממון ועוד). לכן באנו בזה באזהרה חמורה:
“1. כל מי שמרגיש או שהרגיש באחד מן התסמינים, אפילו לפני הדרישה ממשרד הבריאות – שלא יימצא בקרב הציבור בשום אופן. רק ישב בבית ויתפלל שם, עד שיהא לו רשות מפורשת מרופא משפחה מהקופת חולים.
“2. גם מי ששהה בקרבת אדם שיש לו התסמינים – יישב בבידוד, עד שלא מקבל רשות מפורשת מרופא המשפחה מקופת החולים.
“3. ההורים שרואים אחד מהתסמינים אצל ילדיהם – לא ישלחו אותם למוסדות החינוך עד שלא מקבלים רשות מפורשת מרופא המשפחה מקופת החולים.
“4. מבקשים מהציבור הנכבד שלא יתפללו בבתי מדרש שאין להם היכולת לשמור על ההוראות: להתפלל בריחוק אחד מהשני, וללבוש מסכות, ולא להתקהל מעל למותר”.
בסעיף החמישי והאחרון מורים רבני העיר: “אנו מבקשים מהאחראים או הגבאים שיסגרו כל מקום שלא שומרים בו על ההוראות, דהיינו שלא מתרחקים אחד מחבירו ולא לובשים מסכות ומתקהלים מעל המותר”.
את מכתבם חותמים רבני העיר: “ובזכות ההשתדלות שלנו לא להזיק ח”ו לאחרים ולשמור שלא להינזק יתעורר מן השמים רחמים וחסדים ויסיר ד’ חרון אפו”.
