תשעה באב שחל בקורונה
@שמעון כהן
בשבועות האחרונים הבאנו את תשובותיהם ופסקיהם של מורנו ומאורנו רבני העיר לקהילות האשכנזים. בעקבות כך, רבים מקוראינו הנמנים על בני עדות המזרח פנו אל המערכת וביקשו שנפרסם את דבר ד’ זו הלכה גם לקהילות הספרדים בעירנו.
פנינו לראב”ד בית הדין לקהילות הספרדים בעיר, הגאון רבי יצחק מועלם שליט”א, אשר ניאות לענות לשאלות ששוגרו ללשכתו על ידי מערכת ‘שערים’. בשורות הבאות נביא את השו”ת המלא, לתועלת הקוראים.
@תשעת הימים בקורונה
ש. האם חולי קורונה מותרים באכילת בשר בשבוע שחל בו תשעה באב?
ת. “כיום אין הדבר מוחלט כי אכילת בשר הוא דבר בריא. מומחי תזונה אומרים שאכילת ירקות בריאה יותר, וכן ניתן למצוא תחליפי בשר שנותנים את החלבון ושאר צורכי הגוף. לכן, אי אפשר להתיר דברים שאין בהם חיזוק, אלא אם כן הרופא אומר שיש בזה צורך אז יש להתיר”.
ש. משפחה ששהתה במלונית וחזרה בשבוע זה, ובני המשפחה לא הספיקו לכבס את בגדיהם – האם יש להתיר זאת בשבוע שחל בו?
ת. “אם אין להם כדי הצורך וצריכים לכבס – יש להקל. ומכל מקום, ילכלכו את הבגד מעט קודם הלבישה, שלא ייחשב כלבישת בגדים מכובסים”.
ש. האם יש להקל לחולים ולנמצאים בבידוד לשמוע מוזיקה גם בשבוע זה?
ת. “אין היתר גורף לשמיעת מוזיקה, והדבר תלוי במצב הרוח. ישנם שיכולים לשקוע בלימוד ולהם אין להתיר, וישנם שהדבר ישפיע על הנפש ולהם יש להקל. ומכל מקום, לא ישמעו בקול גדול אלא בשקט”.
@דיני הצום
ש. האם חולי קורונה צריכים לצום בתשעה באב?
ת . “מי שיש לו תסמינים – דינו כחולה שיכול לאכול כל צרכו, ואם הרופא אומר שמספיק בשתייה – די לו בשתייה, ואין לו לאכול אכילה מיותרת – שכדאי הוא בית אלוקינו להצטער עליו. וכן ימעט בתענוגות. ומי שנמצא חיובי אבל אינו חולה – יאכל לשיעורים, והבריאים יצומו כרגיל”.
ש. מה דין מקלחת לחולי קורונה בשבוע זה?
ת. “יש להקל בצונן, שהרי הותר לחולה להתרחץ לצורך בריאותו, ובלבד שימעטו בתענוג.
@חובת הזהירות
ש. מי שהיו לו התסמינים הידועים ומשום מה לא נבדק – כמה זמן יכול לחכות עד שייצא מהבית?
ת. “אדם זה צריך לנהוג כאדם שנבדק ונמצא חיובי – ויכול לצאת רק על פי הכללים וההנחיות ליציאה מהבית”.
ש. האם שליח ציבור צריך להפסיק את התפילה אם יש בבית הכנסת כאלו שאינם שומרים על ההנחיות?
ת. “בכל מניין צריך למנות אחראי שיעבור בין המתפללים לשמור על ההנחיות. באם אין אחראי והש”צ רואה שישנם אנשים שאינם שומרים – יעצור את התפילה עד שההנחיות ישמרו במקום”.
ש. האם יש לגבאים או למנהלי המוסדות אחריות אישית מבחינה מוסרית?
ת . “בוודאי שהאחריות רובצת על כל אחד ואחד באופן אישי. אולם מי שיש לו סמכות כדי לאכוף את זה – מחובתו האישית והמוסרית לא לזלזל בזה, וכשעומד על זה – זכות הרבים תלויה בו”.
ש. האם כאשר הגבאים מתעלמים יש עליהם תביעה בידי שמים?
ת. “בוודאי שכן, כי אינם ממלא את תפקידם כראוי”.
@דיווח לרשויות
ש. האם מותר למסור לרשויות אדם שמפר הוראות בידוד?
ת. “לא רק שמותר – אלא חובה גמורה לעשות כן, מכיוון שהמפר הוראות בידוד יכול ח”ו לגרום לאיבוד נפש, שדינו כרוצח בשגגה”.
ש. מי שטוען כי קיבל מרבו היתר לילך בלי מסיכה – האם במקום שבו מצויים אנשים מחוגים אחרים הוא חייב במסכה משום חב לאחריני?
ת. “גם אם יש לאדם רשות לסכן את עצמו בסכנה מועטת כדי להציל אחרים – מכל מקום, אין לו רשות לסכן שום אדם כדי להציל פלוני. וכל שכן כאשר כאן הוא רק מסכן את האחרים ואינו מציל כלל, שאין לו שום היתר והוי חב לאחריני”.
ש. האם אנחנו פוסקים בנידון דידן בענייני פיקוח נפש שיש להחמיר גם כאשר יש צדדים להקל?
ת. “כיון שנגיף זה מדבק – אין לזלזל בהוראות, שהרי ח”ו יכול אדם שיש לו רמת סיכון גבוהה להידבק, ויכול להיגרם איבוד נפש ח”ו. ולכן יש להחמיר גם על הצד הרחוק. ועיין בשו”ת ‘בני ציון’ (חלק א’ סוף סימן כ”ג), שיש לחשוש בסיכון של אחד מיני רבבות.
ש. האם מחוייבים לדווח למשרד הבריאות על תסמינים, או שכל אחד יכול באופן פרטי להקפיד על ההנחיות בלי לדווח?
ת . “יש לדווח, כיון שיש חשש שכבר הדביק אחרים שהרי פעמים שהתסמינים מתעכבים עד שבועיים, והם לא ידעו שהוא נדבק, ושמא הם גם נדבקו ממנו ומסתובבים ומדביקים אחרים. ולכן, מחובתו להיבדק ולהודיע למשרד הבריאות כדי שהם יודיעו לכל מי שבא עמו במגע, ובזה ימנע התפשטות הנגיף.
“ויהי רצון שנזכה לרפואות וישועות במהרה”, מסיים הגר”י מועלם את השו”ת המיוחד עבור קוראי ‘שערים’.