לדאוג לביטחון העירוני
לכבוד “שערים”
שלום רב
ברצוני לעורר את תשומת לבכם בנוגע למערכת הביטחון בעיר, שכל ההתנהלות השערורייתית היא לא רק בנוגע לשבת כפי שפרסמתם בעלונכם החשוב בתקופה האחרונה, אלא גם בנוגע לביטחון עצמו.
בנוגע לשבת וקדושתה, הם לשיטתם יכולים לטעון שאין מתפקידם וחובתם לשמש כ”גוי של שבת” ואף אינם מחויבים לקדושת השבת, ולהבדיל כמו שהם עוזרים ליהודים שומרי תו”מ לצורך המותר – מבחינתם (הלא צודקת כמובן), הם יכולים לעזור גם שלא לצורך כסיוע למחללי שבת (ואולי היה כדאי לעשות חשבון נפש האם הקפדנו על גדרי ההלכה כראוי בעניין השימוש ב”גוי של שבת” שאולי הוביל לחילול שבת ממש).
בכל מקרה, מחויבותם לסייע בכל הנוגע לביטחון שזה תפקידם – לכאורה מחויב המציאות, ובפרט שהתושבים משלמים הון עתק עבור כך, אבל לצערי כפי שידוע וכפי שאפרט מניסיוני האישי, גם נושא הבטחון מזולזל, וגרוע מכך כפי אין עם מי לדבר וכדלהלן.
לפי כשנה, נכדי, שהיה אז כבן 4, הלך לאיבוד בעיצומה של השבת. בשעות אחה”צ לפני תפילת מנחה של שבת – הורה לי רב קהילתנו הגאון הרב מנדלבוים שליט”א – להתקשר לביטחון בעיר, לבקש את סיועם למצוא את הילד ע”י סיור.
מחמת הבנתו הפשוטה שמדובר בפיקוח נפש ממש – יותר משעה לאחר שהתקשרתי ולאחר שהמשכנו גם בשעה זו – בני המשפחה וידידים רבים שהצטרפו לסייע לחפש את הילד, עדיין לא היה כל זכר לרכב ביטחון, וזאת על אף שהבהרתי היטב בטלפון היכן אנו נמצאים ומאיזה אזור נעלם הילד. פניתי שוב לרב מנדלבוים שליט”א כיצד לנהוג והורה לי להתקשר שוב בשבת עצמה – אבל הפעם למשטרה.
כך נהגתי, והמשטרה הגיעה לאחר דקות ספורות והחלה ביחד עם חתני לעשות סיור בעיר. והנה זה פלא: לאחר תפילת ערבית לאחר זמן רבנו תם, כשהילד עדיין לא נמצא – הגיע פתאום איש בטחון נכרי מהעירייה, בפעם הראשונה לשאול מה קורה עם הילד?
אמרתי לו שכיון שכנראה שהוא מקפיד לא לחלל שבת עד זמן ר”ת (כמובן לא הבין מה שאני מדבר) – וכבר עברו כמה שעות מזמן הפניה שלי אליהם – הוא יכול לחזור למשרדו כי המשטרה כבר עושה את העבודה במקומו.
אין לי ספק שכל מי שקורא את האמור מזדעזע מהזלזול של חברת הבטחון בעיר לנושא בטיחותי נטו, שאם תעשו חשבון כמה כסף נכנס מאגרת הבטחון הנלקחת מכל תושב בעיר, באמת השאלה מתבקשת – מה נעשה במיליוני השקלים המגיעים לשם?
כל תושב יודע כמה ניתן לראות את הסיור של רכב הבטחון בשבת באופן ממש מועט מזלזל ולא רציני – לא בשביל “גוי של שבת” שעל זה כבר הערתם בכתבתכם – אלא בשביל לשמור על הבטחון הבסיסי של התושבים שכאמור משלמים על כך הון רב.
אך לדעתי חמור מעצם האמור לעיל ואלי גם ההסבר – לכל הזלזול האמור, הוא ההתייחסות של הממונה האחראי על תיק הבטחון בעיר לאחר שפניתי אליו על מנת שיטפל במחדל הנורא האמור לעיל. לא רק שלא התייחס כלל ולא חזר אלי לעדכון מה עשה בנידון.
אלא כשפניתי אליו שוב מיוזמתי לברר כיצד פעל בנושא. תגובתו הייתה שבירר את הנושא אצל האחראי שטוען שאני משקר והם הגיעו מיד, וכלשונו הוא מעדיף להאמין לו מלהאמין לי, כן – אכן לא יאומן – דבר שיש עליו עשרות עדים שניסו לסייע ולא הבינו למה רכב הביטחון לא מגיע.
וכן, רב קהילה שמורה להתקשר שוב בשבת למשטרה בגלל אי הגעת רכב הבטחון לאחר יותר משעה שהוזמן. ובכל זאת האחראי על הבטחון מצהיר שהוא מעדיף להאמין לפועל שלו, מלהאמין לי (שמוכר ב”ה בציבור כאדם אמין), ולכל הציבור שהיה שותף לדבר.
לדעתי זה שורש הבעיה, שכאשר האחראי על הביטחון – במקום לטפל בחומרה רבה בסיפור האמור – שיכול היה חלילה להסתיים שה’ ירחם באסון (ב”ה הילד נמצא במוצאי שבת אצל משפחה שמצאה אותו בכביש המחבר בין גבעה A לB-, ויידעה את המשטרה רק מאוחר – לאחר זמן ר”ת).
ובמקום שהאחראי יעשה את המוטל עליו מזלזל בפונה אליו – ולשיטתו – הפונה אליו לא רק שקרן אלא גם מחלל שבת – שהריי התקשר בשבת שוב סתם – כי לדברי הערבי הוא אכן הגיע מיד לסייע… הדברים זועקים לשמים. הלוואי והבמה החשובה שלכם תיתן מענה כדי לדאוג לביטחון התושבים שזה חובתם, כפי שכל תושב יודע זאת היטב לפי תדירות סיור רכבי הבטחון והעזרה שלא נענית כשהיא נצרכת.
בכבוד רב
סיני מוסקוביץ
לחזק את השבת
לכבוד מערכת שערים, שלום וברכה.
בשבועות האחרונים עלה לדיון בעיתונכם הנכבד מספר תופעות הקשורות לקדושת השבת.
ברצוני בזאת להעלות נקודה חשובה נוספת הקשורה לשבת קודש, המציקה לי מאד לאחרונה, ואודה לכם אם תעלו גם אותה לדיון ולטיפול בס”ד.
אני מתגוררת ברחוב פחד יצחק, כאשר החלונות של סלון ביתי פונים לרחוב המגיד ממזריטש, (בחלקו התחתון, לפני הפניה לרחוב חב”ד).
מדי שבת, לאחר הדלקת נרות אני עדה לתנועת אוטובוסים ערה ברחוב המגיד ממזריטש, הן אוטובוסים עירוניים, והן בין עירוניים. הם חולפים בכביש לאחר זמן הדלקת הנרות, ואפילו עד השקיעה ממש (ואף ראיתי גם – דקה לאחריה).
ראשית כל, אין כמובן צורך להאריך עד כמה הדבר מסוכן, כאשר הכביש כבר מלא באנשים וטף ההולכים לבתי הכנסת. אך מעל לזאת – מציקה לי שוב ושוב התמיהה: הרי שירות האוטובוסים מסתיים זמן רב לפני כניסת השבת, זמן שאמור להספיק לכך שכל אחד יגיע למקומו ולמחוז חפצו וכל נהג לביתו.
מה גם ששמתי לב בשבוע האחרון, לאוטובוס שירד לכיוון רחוב החוזה מלובלין, שזה לכל הדעות לא לכיוון היציאה מהעיר! אם כן – מי הוא זה ואי זה הוא? האם זה נהג הנוסע לבית הכנסת ברכב העבודה שלו? או שזה נהג המאחר לשוב לביתו מעבודתו כנהג?
כך או כך מדובר בתופעה שאינה הולמת עיר חרדית שבה אמורה השבת להישמר מבואה ועד צאתה.
נודה לכם אם תעלו לדיון תופעה זו, ולבדיקתם של רבני העיר.
בברכת ‘ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר’.
ח’, רחוב פחד יצחק
דרוש כספומט
שלום וברכה.
כעיתון שמחובר לתושבים ודואג לחוויה התקינה של התושבים בעיר ביתר עילית – אני פונה אליכם. אשמח אם תוכלו להציף ולפעול בעניין של המחסור החמור בכספומטים בנקאיים של הבנקים בגבעה A בעיר, כגון בנק הפועלים, פאג”י, לאומי ועוד
כיום, מי שצריך למשוך כסף בגבעה A ורוצה לחסוך את העלויות שיש בכל משיכה ומשיכה בכספומט רגיל – צריך לנסוע עד לגבעה B כדי שיוכל ליהנות מאפשרות זו של משיכה ללא עמלה. האפשרות השנייה היא למשוך באחד הכספומטים בתשלום שמוצבים בפתחי החנויות, בעלות של 6 שקלים למשיכה של כל 200 ש”ח.
כך גם לגבי מי שרוצה להפקיד צ’ק לחשבונו והוא אינו משתמש במכשיר סלולרי שתומך בהפקדות מהבית – צריך לשם כך לנסוע עד לגבעה B לצורך ביצוע של פעולה זו.
יש לציין, שאת הפעולה האחרונה ניתן לבצע בחדרי מחשבים מאוד מסוימים, אבל יש בהם שני קשיים שמקשים על פשטות הביצוע לעומת הפקדה במכשיר-כספומט בנקאי. קושי ראשון: דמי החשבון שנגבים בעת השימוש במכשיר, מה שלא קיים בכספומט בנקאי.
קושי שני: הממשק ואופן הביצוע הטכני של הפעולה. לצורך כך צריך שם משתמש לאתר וסיסמה. לא כולם מחזיקים ברשותם אפשרות לבצע פעולות דרך האתר, וגם לאלו שכן – קיים קושי להרבה אנשים לזכור אותם, עקב החיוב להשתמש באותיות לועזיות, וכן הצורך לדייק אותיות קטנות וגדולות, ולא כולם בהחלט מסתדרים בעניין זה (בעיקר בגלל מאפייני האוכלוסייה, והגיל שאינו צעיר כל כך ולא נולד לתוך המציאות הזו).
נניח שזה היה מסתיים רק בגובה העמלות – ניחא. אבל זה לא כך, משום שיש כאן גם את הקושי הטכני שהוא קריטי לשם ביצוע פעולות אלו.
ועוד קושי קריטי הוא העניין שכל תושבי גבעה A נתונים לגמרי לחסדים של זמני התחבורה הציבורית העירונית. לצורך העניין: הורה שאחד מילדיו צריך כסף מזומן לטיול של החיידר/ביה”ס, וההורה שהיה טרוד בעניינו כל היום ונזכר ונפנה לעניין זה בשעות שבהן התחבורה הציבורית בעיר כבר לא פעילה, אין לו כל אפשרות לשלוח ולארגן את הסכום הדרוש לצורך שליחת ילדו לטיול המתוכנן, אלא אם כן יצטרך להשכים קום, וזה רק במידה ששעת היציאה שנקבעה לטיול הוא בזמן שיש תחבורה ציבורית, וגם אז צריך לעשות מאמץ גדול כדי למשוך את הכסף. וזה הוא מקרה אחד מתוך אלפים.
צריך להבין: איננו מבקשים פריווילגיה בדיונית ומופרזת, שאינה קיימת בגלובוס, אלא מינימום שירות שכל שכונה גדולה בארץ שמקבילה בגודלה לגבעה A זכאית לה. כולנו משלמים עמלות בנקאיות על הפעולות שאנו מבצעים בבנק והריביות הגבוהות שהם מקבלים ונהנים מאיתנו. אז לפחות דרישה מינימלית זו שיהיה קיים כספומט שירות שישרת את הלקוחות, כמו שכולם מקבלים – נדמה לי שזו דרישה הגיונית וסבירה בהחלט.
ייתכן מאוד שבנק ישראל מחייב את הבנקים להציב כספומטים בנקאיים לרשות התושבים, אבל כמובן שאחרי ההד הציבורי זה יתקדם מהר יותר ויעיל יותר.
תודה רבה, על כל מה שאתם עושים למען התושבים!
בכבוד רב,
תושב גבעה A בעיר
דרוש תא דואר
עבור מערכת “עיתון שערים” שלום וברכה!
רציתי לעורר על הנושא החשוב של ביתני הדואר שמוצבים בביתר (בעיקר בגבעה A).
בתור תושב המתגורר ביחידת דיור, אין לי תא דואר בביתנים האלו, ודברי דואר פשוט לא מגיעים אליי הביתה! הזמנתי ספח חדש לת”ז, וזה לא מגיע. אמור להגיע לי דבר דואר חשוב לדואר, ואילו השולחים כל הזמן טוענים שהדואר חוזר וכן הלאה.
המקרים האלה חוזרים ונשנים. יש לי תיבת דואר פרטית בבניין, אך היא משמשת רק לצורך קבלת עיתונים ועלוני פרסום שונים… האם בגלל שאני גר ביחידת דיור (דירה משלי, לא שכורה) לא אוכל לקבל דברי דואר חשובים?
אשמח אם תוכלו לעורר על הנושא ואלי בכך הבעיה תיפתר.
תודה מראש!!
מ.ה.
להפחית עומסים
שלום וברכה,
רציתי לשאול האם ישנה אפשרות לעשות כתבה על נושא העומס ההזוי באוטובוסים הפנימיים כל בוקר.
יש כאן סכנת נפשות יום יומית, והדבר מצריך טיפול רציני.
י”א מגבעה ב’
סיפור מצמרר קיבלנו מארגון “הנוהג בחסדו”. את א.י.ל. אנחנו מכירים עוד מהרגעים הראשונים שארגון “הנוהג בחסדו” קם על רגליו. הוא היה אחד מהמתנדבים הראשונים שעזר לעשרות או מאות חולים ובני משפחותיהם לעבור את תקופת האשפוזים עם קצת פחות לחץ ומועקה ולהסיע אותם מביתר למחוז חפצם בקלות ובבטחה.
לפני כשנתיים חלה בן משפחתו והם נאלצו להגר לארצות הברית לצורך הטיפולים. כך הוא ראה את חשיבות העזרה מצידה השני. בשנה האחרונה פנה א. לארגון מספר פעמים בבקשת סיוע לשינוע תרופות מהארץ. כשהם מלאי הכרת הטוב – התגייסו הנהלת הארגון והמתנדבים להעביר את התרופות.
אנו מוסרים למתנדב היקר א. איחולי רפואה שלמה בקרוב, ושיוכל לחזור במהרה לקחת חלק בפעילות הארגון, ולהיות תמיד בצד של הנותנים.
לקצר את המסלול
שלום רב,
קודם כל אודה על השירות המצוין בעיר ביתר עילית. בזכות פריסה רחבה של קווים ומסלולים עירוניים, אנו יכולים להגיע מכל מקום לכל מקום בקלות ובמהירות!
אנו גרים ברח’ הרב קניבסקי, ובשנת הלימודים הקרובה, התלמוד תורה של הבנים שלי עובר למבנה ברחוב אבא שאול למעלה. כרגע, בשביל להגיע לשם הם יהיו צריכים לנסוע באוטובוס אחד עד כנסת מרדכי, ומשם לחצות כביש ולקחת אוטובוס נוסף לאבא שאול למעלה (או לנסוע בקו 3 בסיבוב ארוך בA- ובB-…).
נשמח ונודה לחברת ‘קווים’ היקרה אם יחשבו על פתרון לתושבי גבעה A למטה, שיוכל להביא אותנו בקלות לאזורים אלו. (הצעה- אולי קו 8 יתחיל את המסלול בהרב שך לכוון אדמו”רי ויז’ניץ, אבא שאול, דרך הרמז ואז ימשיך את מסלולו).
אנו בטוחים שאתם כחברה האמונה על שרות על לתושבים תמצאו לנו פתרון.
בתודה ובברכה
משפחת ר.
