שמעון כהן
בשבוע שעבר הצפנו ב’שערים’ את בעיית ביטחון הפנים שמתעוררת בעיר עקב שוטטות לא מפוקחת של נוער שוליים בלילות שבת. הפתרון שהוצע בשמם של רבנים ועסקנים – היה לשכור חברת אבטחה פרטית שתופעל על ידי גויים, כאשר הדבר ישמש פתרון חשוב לבעיית ה’שבת-גוי’, כאשר אותם עובדי אבטחה יוכלו לשרת את תושבי העיר הזקוקים לשירות זה. כיום, קשה מאוד לאתר שירות של שבת-גוי, כיוון שרכבי הביטחון חולפים לעתים רחוקות יחסית בכל רחוב וגם כך עסוקים במלאכתם ואינם פנויים די לספק שירות.
בעקבות הכתבה, הוצפה המערכת במכתבים רבים שמצפים את מועקת ה’שבת-גוי’ בעיר. לפי רבים מהמכתבים, תושבים נדרשים להמתין שעות רבות, ולעתים אף לעלות הביתה בפחי נפש, כאשר לא אחת מדובר בצורך חיוני דוגמת עניין רפואי וכדומה. בשורות הבאות נביא מדגם מייצג של המכתבים, במטרה לקדם פתרון לטובת התושבים.
לילה של סיוט
הקורא ש”ק כותב למערכת: “אני תושב גבעה א’ בעיר, ושמחתי לראות שהעליתם את עניין השבת גוי בביתר. ברצוני להצטרף לבקשה של רבים מתושבי העיר. אנו משלמים דמי שמירה חודשים וגם מעסיקי העובדים משלמים מידי חודש סכומי כסף ניכרים. אין לי מושג והבנה לאן וכמה כסף כל זה עולה, אבל השירות היחיד שאותו אני צריך בחברת השמירה זה הביטחון האישי ושירות שבת גוי בשבת קודש, ולצערי זה לא קורה. אשמח שישימו דגש גם על זה”.
גם הקורא צ”א מוסיף חוויה משלו: “לצערי הייתי זקוק לפני שבועיים ל’שבת גוי’. עמדתי ברחוב מוצפי וחיכיתי במשך מספר שעות בלילה, עד שיעבור רכב הביטחון. לצערי הוא בושש להגיע, עד שנאלצתי לוותר. כמעט לילה שלם עמדתי בקור העז, רק כדי לקבל שירות שאמור להיות חלק מעסקת החבילה של השמירה שעליה אני משלם ממיטב כספי. בתקווה שלא תרפו מהעניין”.
וכך כותבת הקוראת ט”כ: “אם קשה לסדר שחברת האבטחה תסייר בסדר קבוע ומסודר בכל רחובות העיר בשבתות – עם שעה קבועה לכל רחוב – אולי כדאי להתארגן להפעלה פרטית של שבת גוי כמקובל בהרבה שכונות בירושלים ובבני ברק. ליד כל שטיבלאך יהיה שבת גוי קבוע שאותו יוכלו להזמין או שיכול להזעיק עזרה. הקושי של השגת השבת גוי בעיר לצערי גרוע ביותר. והגיע הזמן להביא מזור לבעיה”.
זה לא לוקסוס
הקורא ח”ל משתף בבעיה רפואית נוגעת ללב, שמראה כי לא מדובר רק בצורך לחבר פלטה שנכבתה, אלא בצורך שנוגע לחיי אדם: “אבינו מחובר למחולל חמצן, וחיפשנו שבת גוי בדחיפות עקב צורך דחוף להעתיק את המכשיר לחדר השינה. לצערנו לא היה עם מי לדבר. כשפניתי לאחד הרבנים החשובים בעיר בעניין, הוא ענה לי שזה בעיה מוכרת והוא כבר פנה לרבים מפרנסי העיר ולצערו העניין עדיין לא טופל”.
קורא מגבעה ב’ כותב: “העניין של שבת גוי זה לא לוקוסוס. זה עניין של שמירת שבת, אנו מהדרים בכלל כך הרבה מצוות, ודווקא בעניין של שמירת השבת קשה לתושבי העיר לקבל את האפשרות להדר, גם במקרים שבשעת הדחק מותר על פי הלכה לעשות מלאכה, כמו במצב של חולה שיש בו סכנה. לפעמים זה יכול לחסוך נסיעה לרופא או למרפאה על ידי יהודי וכדומה, ועוד הרבה דוגמאות שבהם אפשר שהמלאכה תיעשה על ידי אינו יהודי, וחובה על אחד לעשות בשביל דבר החשוב הזה לכבוד השבת”.
חוויה ב’כף החיים’
קורא נוסף מעורר על החלק של ביטחון הפנים: “לפני כמה שבתות ראיתי חולגינים פורצים לבית כנסת. יכולתי לעצור זאת לו היה סיור או מוקד שבת גוי בסביבה שהייתי יכול לפנות אליו ולהזעיק עזרה. אבל לצערי בשבת בעיר אין דרך להזעיק עזרה אם זה לא עניין של פיקוח נפש. זה נכון מאוד שהמשטרה לא מסיירת סתם כך בתוך העיר, אבל הגיע הזמן שתהיה דרך להזעיק עזרה כאשר מתפתח מקרה שאינו בגדר של פיקוח נפש”.
נחתום עם מכתבו של י’, שמספר על מקרה שאירע לו ברחוב כף החיים בעיר בשבת האחרונה: “ראשית, ברצוני להודות לכם כעיתון המביע בדרך כלל את הדברים הצריכים חיזוק ושיפור (לדוגמה: מחירי השכירות היקרים וכו’). תודה מיוחדת על שהעליתם השבוע את העניין של ה’שבת גוי’. אני, כתושב רחוב כף החיים, הייתי זקוק בשבוע שעבר בדחיפות ל’שבת גוי’. לצערי, חיכיתי כמה שעות ברחוב כדי שרכב הביטחון יעבור, אבל לצערי בסוף התייאשתי וזה גרם לי ולמשפחתי הרבה עגמת נפש מיותרת. לכן, כפי שכתבתם, כדאי להקים ארגון שישרת את תושבי העיר בשירות החיוני הזה, וגם יגביר את סיורי הביטחון”.
‘שערים’ ימשיך בעזרת השם ללוות את הנושא, לרווחתם של תושבי העיר.
