יעקב מרגליות
לילות השבת הארוכים של תקופת החורף. בבתים פנימה שוררת חמימות של שבת. הורים וילדיהם מסבים סביב שולחן השבת, לפניהם הנרות, ואל השולחן מוגשים בשר ודגים וכל מטעמים. מהחלונות בוקעים קולות שירה מלאי ערגה וכיסופים – ‘ק-ה ריבון’, ‘ק-ה אכסוף’, ‘מה ידידות’. הילדים מספרים על פרשת השבוע, והחום שורר בכל בית יהודי.
אבל בחוץ קר. קר מאוד. ומתוך צינת הכפור של רחובות ביתר עילית מבליחות דמויות שמשדרות אומללות ומצוקה. הם משוטטים ברחובות, חסרי בית לשיר בו זמירות שבת – או שלא מצאו עניין בזמירות השבת שמושרות בביתם. בני נוער מסכנים, שלא ראו את האור. הם מחפשים את דרכם, נשמתם מבולבלת, נפשם שסועה, והם לא מוצאים את עצמם.
ואת הפורקן את מוצאים ברחובות. כל מי שיצא בלילות השבת בשנים האחרונות לרחובות גבעה א’, מכיר את זה. לעתים מתעוררות תקריות, לפעמים יש התנכלויות – אבל הם לא לגמרי אשמים. זו המציאות שאליה התגלגלו בשל שלל נסיבות קשות. כבר שנים שמנסים בעיר לטפל בבעיה, לסייע ולהמציא מזור.
בעבר, בטרם הורמה הכפפה והעניין טופל – הייתה הבעיה קשה שבעתיים. בשנים האחרונות נכנסו גורמים חשובים לטפל, בעידוד גורמים עירוניים, והיו תקופות שבהן התופעה מוגרה כמעט לחלוטין מרחובות העיר.
אבל לגודל הצער, גדל דור חדש. עוד נערים שלא מוצאים את מקומם, בני נוער ממגוון שיוכים ועדות, שזקוקים לתשומת לב. נפשם של ההורים בוכה בלילות, היחסים ביניהם לבין ההורים מגיעים למתיחויות, ואז הם יוצאים החוצה, עם “החברים”.
השוטטות חסרת המעש וחסרת התוחלת ברחובות העיר, בלילות בכלל ובלילות שבת בפרט – היא אתגר כפול: הן מבחינת הצורך להציל את הנערים מהידרדרות נוספת, והן מבחינת שלוותם של התושבים שלא אחת הופכים קרבנות לפרי השעמום.
הם רעבים, גם לאוכל וגם למעט ‘אקשן’, ואולי גם לקורטוב תשומת-לב. והרעב הזה מביא אותם להתנהגות לא פשוטה.
מול כל זה, נדרש להדק ולהגביר עוד את הפעילות המבורכת שנעשית בשנים האחרונות בהובלת אגפי העירייה השונים.
רעבים לאוכל ואקשן
לדברי מחנכים ורבני קהילות מהעיר ששוחחו עם ‘שערים’, הפתרון יבוא בדמות פתיחת מקום התכנסות שבו תיערך פעילות עבור בני הנוער מהסוג הזה. עם אוכל חם ומשקאות, ואווירה חברתית שמעליה ינצחו דמויות חינוכיות. מעט דברי תורה, קירוב והרעפת חום שכל כך חסר לנוער הזה.
הרב ד’, מנהיג קהילה חשוב ומוכר בעיר, מסביר ל’שערים’: “דמיינו נער שבטנו מקרקרת, השהות בבית לא עושה טוב לו ולהוריו, החנויות סגורות, ואין לו מהיכן לקחת אוכל להשיב את נפשו הרעבה. מהבית הוא יצא או ‘נזרק’ בטריקת דלת, והוא הולך לחפש את עצמו בחוץ. בחלק גדול מהמקרים, אנו עדים לפריצות לבתי כנסת, שם מחפשים בני נוער קצת קוגל או צ’ולנט שהגבאים הניחו על הפלטה לקידוש של שבת בבוקר. ועם על הדרך נמצאים כמה בקבוקי בירה או ‘משקה’ – אז זו בכלל ‘חגיגה’ עבורם.
“ובמקום שכל זה יתנהל כשטח הפקר, תוך ערעור תחושת הביטחון עבור תושבים ועוברי אורח תמימים – הגיע הזמן לחשוב על מסגרת מסודרת שתשאב את בני הנוער הללו. אם תהיה להם כתובת שבו יוכלו לטעום משהו ולזכות לתשומת לב – הפתרון יהיה גם עבור הנערים, וגם עבור התושבים”, מסכם הרב ד’.
חלופה למשטרה
ומעניין לעניין – בעצם באותו עניין:
כאשר בליל שבת מתעוררות תקריות של בני נוער שעוסקים בעבריינות, או שנערכים אירועי פריצה וכדומה – האופציה המשטרתית היא בעייתית מבחינה הלכתית. כשאין מדובר ב’פיקוח נפש’ ממשי – אין היתר לחייג למשטרה, והגעתה של ניידת משטרה המאוישת בשוטרים יהודיים, איננה עניין פשוט. לאור דרישת רבני העיר וכהתחשבות באורח החיים של תושבי ביתר המייקרים את קדושת השבת – המשטרה המקומית מבינה את העניין ונמנעת מעריכת סיורים בעיר ללא סיבה.
זהו מצב מבורך, וכלל תושבי ביתר עילית גאים לשלם את המחיר על קדושת השבת.
יחד עם זאת, ניתן למצוא פתרון חלופי, בדמות שכירתה של חברת אבטחה שתתפקד לצד הביטחון העירוני. יש להבין, כי רכבי הביטחון המפטרלים ברחבי העיר, מופקדים על ביטחון חוץ: סיורים לאורך הגדרות, מניעה וסיכול של חדירה והסתננות ח”ו וכל מה שקשור לסיכול של איומים חיצוניים.
אשר לביטחון הפנים – כלומר, טיפול בתקריות של בני נוער וכדומה – אין זה מתפקידו של מוקד הביטחון העירוני הקיים. שימוש בשירותיה של חברת אבטחה נוספת שתעבוד בשבתות ותפטרל בתוככי העיר, יכול לפתור את העניין. חברת האבטחה הזו, שתורכב כמובן מעובדים שאינם יהודים – תהיה בקשר עם הנהגת העיר ועם המשטרה המקומית, ובמקרה הצורך תפעל בשיתוף פעולה עם מוקד הביטחון הקיים.
כך תוחזר ההרתעה למוקדי הבעיה – דוגמת ‘כיכר היונים’ בגבעה ב’-2, שם הוכה לאחרונה אחד מחברי מועצת העיר בעת שחזר לביתו מ’שלום זכר’ בליל שבת, ובמקומות ההתאספות לאורך רחוב רבי עקיבא ואלעזר המודעי בגבעה א’. מספיק שרכב של חברת אבטחה יעבור במקום ויתעד את התקריות – כדי להרתיע צעירים ממעשי אלימות ועבריינות. סיור שכזה יוכל גם לטפל במקרים של פריצה לבתים ואירועי גניבה.
פתרון ל’שאבעס גוי’
הסיורים, במידה וייצאו לפועל, יצטרכו להיערך בתכיפות גבוהה – עם נוכחות בכל רחוב אחת לחצי שעה לפחות. לצד זאת, תהיה בכך בשורה גם מבחינת ה’גוי של שבת’. כיום, כידוע, כדי להשיג ‘גוי של שבת’ נדרשת לא אחת המתנה של שעות.
כמובן, כל זה נתון לפתחה של הנהגת העיר, שלאורך השנה דואגת מעל ומעבר לביטחון התושבים ולשיפור השירותים ופועלת רבות ונצורות בעניין. בשנים האחרונות גדלה העיר לממדים חסרי תקדים מבחינת מספר התושבים, יחידות הדיור, וכמובן הרחובות החדשים שאוכלסו, כאשר לצד זאת – אגרת השמירה לא עלתה, והאתגרים רק התרחבו. חשיבה כזו בוודאי תשפר עוד יותר את השירותים הניתנים ממילא ותחזק את תחושת הביטחון בעיר.
מערכת ‘שערים’ פותחת את הנושא לתגובות הקהל, ובשבועות הקרובים נביא בעז”ה מבחר של תגובות והצעות ייעול שיגיעו מהציבור.
