שמעון מרגליות
התחקיר שפורסם בשבוע שעבר ב’שערים’ על אודות משבר יחידות הדיור – הפך לשיחת היום בעיר, וגרר שיח עירני במובאות של בתי הכנסת וה’כוללים’ בביתר עילית. ניכר היה, שהתחקיר נגע בעצב חשוף ופתח את אחד הנושאים היותר כאובים וטעונים מבחינתם של רבים מתושבי העיר – הן בצד של בעלי היחידות, והן בצד של שוכרי היחידות.
מגוון דעות נשמעו לכאן ולכאן – היו שהתייחסו למצוקתם של בעלי היחידות שעומדים מול שוקת שבורה, ורבים מהם אינם מצליחים להשכיר את יחידת הדיור שבנו, מה שגורר הפסד ממון משמעותי וכניסה לחובות – והיו שבחרו להדגיש את הצד השני: שוכרי יחידות הדיור, בדרך כלל זוגות צעירים חסרי אמצעים, שנאלצים בשנים האחרונות לשלם מחירים מפולפלים, בסדרי גודל של קרוב לארבעת אלפי שקלים עבור יחידה צרת ממדים.
לכל הדעות, מדובר במחירים מופקעים, שיכולים להיווצר רק ברקע של ביקוש עצום לכל פיסה של קורת גג, כפי שקורה בביתר עילית בשנים האחרונות. “המשבר רק מאזן מעט את המצב ומחזיר את המחירים לשפיות”, אמרו אלה שבחרו שלא להתרגש מהמשבר. “התוצאה תהיה תיקון: היחידות יושכרו, אבל במחירים הוגנים וסבירים יותר, כפי שהיה בשנים עברו”.
אנחנו, ב’שערים’, כמובן שאיננו מכריעים לאף צד. מצוקתם של בעלי היחידות נוגעת לליבו של כל אחד – בכל זאת, מדובר באברכים שלקחו משכנתא ונכנסו לשעבוד של הלוואות מתוך מודל כלכלי לכיסוי ההחזר מדמי השכירות – אולם אי אפשר להתעלם גם מהמועקה הרובצת על ליבם של זוגות צעירים והוריהם, שמשלמים מחירים שעד לפני כמה שנים נשמעו כמו חלום בלהות. 3,500 שקלים על דירת 40 מ”ר שמסתכמת בחדר שינה צפוף ומטבח?! זה בהחלט בלתי מתקבל על הדעת.
לחזור לשפיות
לצד זאת יש לומר, שהפקעת מחירי היחידות בשנים האחרונות פגעה בסופו של דבר גם בבעלי יחידות הדיור: הרי בשלב כזה או אחר, גם הם מחתנים את ילדיהם, ולרוב, הילדים הנשואים נשארים להתגורר בביתר עילית. היכן יתגוררו? כמובן ביחידת דיור. וכמה ישלמו על היחידה? כמובן, את אותו מחיר מופקע שההורה עצמו גובה מהזוג ששוכר ממנו את היחידה. כך שמדובר במעגל קסמים שכולם משלמים עליו מחיר בלתי הגיוני.
ומול כל זה, עולה הקריאה הפשוטה והמובנת מאליה: בואו נחזור לשפיות; בואו ננסה לאזן בין הצורך של בעלי היחידות להחזיר הלוואות ולהתפרנס – לבין הצורך של זוגות צעירים והוריהם לשלם מחיר סביר והגיוני תמורת קורת הגג הסמלית הזו – לא מחיר עושק שאינו תואם לא את התמורה ולא את היכולות.
כאמור, מדובר בסוגיה טעונה, עם צדדים לכאן ולכאן. לא באנו להכריע, אלא להציף את הבעיה ולאפשר ביטוי לכל העמדות, כפי שאנו נוהגים תמיד מעל במת עיתון ‘שערים’ – הבמה והשופר של תושבי ביתר עילית. בתקווה שבסופו של השיח הציבורי הזה יזדקק לו מתווה הוגן לטובת כל הצדדים.
בעיה עיקרית שמציגים רבים מהמגיבים: תת-התנאים של רבות מהיחידות. יחידות שבנויות על שפת הכביש, מתחת לאדמה, מתחת לשיפוע הרעפים ובעוד כל מיני חללים מאולתרים – בלי אור, בלי אוויר, בצפיפות בלתי נסבלת ובתנאים שלעיתים אינם ראויים למגורי אדם. תמורת דבר כזה, טוענים המגיבים, לא ראוי לגבות 3,500 ₪, ואף לא פחות מכך.
בשורות הבאות נציג אפוא כמה מהתגובות הנבחרות שזרמו לאורך השבוע למערכת. לא את כל התגובות נביא כאן, מחמת קוצר היריעה. בשבועות הקרובים נמשיך לעסוק בנושא ולתת במה למבחר תגובות שימשיכו להגיע למערכת. אתם מוזמנים לשלוח את דעתכם, בתפילה שבעז”ה נהיה שליחים טובים לסייע בפתרון הבעיה לטובת כל הצדדים.
די ל’עושק היחידות’
“כמו כל התושבים”, כותב קורא עלום-שם, “קראתי את הכתבה שהתפרסמה השבוע בעיתון ‘שערים’ ויש לי השגה עליה:
“בעל היחידה ‘ד’ (שצוטט בכתבה בשבוע שעבר. י”מ) – אתה, וכל רוב בעלי היחידות בעיר, אחראים ל’אינפלציה’ הנוראית של יחידות הדיור. אתה – שרוצה בלי שום טיפת בושה להשכיר יחידה של 45 מ”ר ב-3,300 ש”ח – אתה עושה את האינפלציה במו ידך, וגרוע מכל: אתה מונע מאיתנו, האברכים, אנשים פשוטים ורגילים – לחיות חיים נורמליים ושלווים.
“על יחידה שעליה אמורים לקבל 1,000 ש”ח, ובעליית מחירים 1,500 ש”ח, ובאינפלציה 1,800 ש”ח – מבקשים פי שניים ממנה, ועוד מגלגלים את האשמה להערות במשכנתא – עלינו?!
“מה ביקשנו? קורת גג? טיפה אוויר לנשימה? מקום לאכלס כמה צאצאים? הרי אנחנו מוכרחים לחיות במקום חרדי – לרוחניות, לכולל ולגור קצת ליד ההורים (אחרי הכל אנחנו זוג צעיר). והלא רכב אין לנו, אז גם בשביל ההתניידות. ואם כך, למה נגזר עלינו – בגלל אנשים כמוך – לתת את טיפת דמנו (דמים תרתי משמע) לך, ולגזור כסף מהלחם והחלב והמטרנה והמוצצים – לתשלום החובות שלך, בגלל שלקחת משכנתא לבניית יחידה?!
“למה שאברכים, שמקבלים במקרה הטוב 1,500 ש”ח לחודש (כולל ‘דתות’) ואישה שמרוויחה 2,000 ש”ח (אחרי שעושקים את שכרה במוסדות, מונעים ממנה קידום ומפטרים אותה בכל שנה; אבל על כך בפעם אחרת) יצטרכו לתת את כל המשכורת שלהם לאיזה 45 מ”ר עלובים?!
“תסתכל בכל חור נורמלי ושפוי בארץ – חוץ מערים חרדיות ואזורים חילוניים נחשבים (כת”א למשל) – יחידה של 45 מ”ר לא עוברת את ה־1,500 ש”ח! ולמה אתה רוצה תמורתה כפול במחיר? בגלל שיש פה הרבה ביקוש! זאת אומרת, אתה מנצל את כל הזוגות והאברכים שרוצים לחיות כאן – ואתה עוד מתלונן שאתה לא משכיר אותה ב־3,000 ש”ח? זו ממש בושה!
“הרי גם אם תשכיר אותה ב־2,000 ש”ח לחודש – תוכל לכסות את כל החובות שלך. זה ייקח אולי טיפה יותר זמן, ואולי התשלומים יהיו יותר גדולים – אבל בסופו של דבר תכסה אותם (לא כמונו, שאפילו התחלה לדירה אין לנו). אם כן, על מה התלונה?
“כאב לי מאוד שאתם, כעיתון של ‘עיר התורה’ נותנים את הבמה לדברים כאלו, במקום באמת לעורר שבעלי היחידות יורידו במחיר וכך יוכלו לתת עוד מעט ‘איכות חיים’ לאברכים ונשותיהם; בכל מקום נורמלי, הדרך היא לעזור לחלשים, לעשוק, ולא לנעשק.
“מקווה שמכתבי יהיה פה לעשרות ומאות האברכים שחיים בשכירות, לאי רווחת החיים שלהם, ולאלפי ילדיהם שמקבלים (או יותר נכון לא מקבלים) הורים עסוקים יותר, עובדים יותר ולחוצים יותר.
“אנחנו, על כל פנים, מאוד שמחים מירידת המחירים, ונקווה שתמשיך ותמשיך… אבקש להישאר בעילום שם”.
מחסן זה לא בית
“שלום רב למערכת העיתון החשובה”, פותחת את מכתבה אחת הקוראות, שמעדיפה להישאר בעילום-שם. “כקוראים, אנו נהנים מאוד לקרוא את העיתון בכל שבוע. אבל השבוע כאב לי לראות את הכתבה שהתפרסמה בנושא יחידות הדיור. כשוכרי יחידה בעיר, חשוב לנו לשתף בכמה נקודות חשובות בנושא זה:
“היחידות נועדו לפתור את מצוקת הדיור ולעזור לזוגות צעירים לגור בכבוד בעירנו וקרוב להוריהם! בפועל, מה שקורה זו עליית מחירים קשה מאוד עבור הזוגות – כך שהיחידות כבר לא בדיוק פותרות את הבעיה שלהם. אז מה הועילו חכמים?!
“התושבים המבוססים יותר, בונים יחידות דיור ומשכירים במחירים גבוהים מאוד לאנשים שאין להם כסף לקנות דירה או להשכיר דירה גדולה יותר! (לעיתים עם 4 ילדים). אף משכיר יחידה לא היה רוצה שהילדים שלו יצטרכו לגור ביחידה שלו ובטח לא בתשלום זה…
“עוד הערה בנושא זה: בניית היחידות לעיתים קרובות נעשית בצורה שלא מאפשרת חיים מינימליים כמו מרווח אוויר ואור! (וזה כל כך חשוב לזוגות בתחילת הדרך, עד כדי השפעה ממשית על שלום הבית שלהם!) אם כל בונה היה אומר לעצמו ‘אילו אמא שלי או בני היה גר פה – הייתי בונה לה יותר נוח… אולי זה יעזור!’ בקיצור, לא כל מחסן צריך להיות בית!
“בנוסף וזאת הערה לראשי העיר ולמהנדסים: כשכל רחוב מכפיל ומשלש את מספר התושבים, בגלל עשרות היחידות שנבנות בכל בניין – צריך להיערך עם תשתיות מתאימות ובניינים חזקים כדי שבעוד 40 שנה או בזמן רעידת אדמה לא יקרו פה אסונות ח”ו! גם המערך העכשווי צריך להיות בנוי לזה, עם יותר נתיבים ברחובות, יותר מעונות, יותר חניות ומדרכות ויותר רחבוּת, כדי שיהיה נעים ונוח לגור בעיר!
“אשמח שתפרסמו את הדברים, על-מנת שהבונים יחידות יחשבו ויתחשבו בנו, הזוגות הצעירים!”
תנאים תת-אנושיים
“לכבוד מערכת שערים”, פותח את מכתבו ת.א., שלדבריו – “מתגורר ביחידה תת-קרקעית טחובה עם נזילות כבר למעלה משנה”.
“ראשית, תודה רבה על הסיקור הנפלא שלכם לבעיות השעה בעירנו, המוגש תמיד בצורה מקצועית ומעניינת ומעלה נושאים חשובים לדיון. קראתי בעיון את כתבתכם המקיפה בעניין משבר יחידות הדיור בעירנו. אכן, המצב מקשה מאד על בעלי הדירות שהשקיעו כסף בבניה, נטלו הלוואות, ועתה מתקשים לעמוד בפרעונם כשהיחידה עומדת ריקה.
“אמנם, התפלאתי מאוד לראות שבכתבה מעמיקה שכזו, לא סקרתם כלל את הצד השני – הפרספקטיבה של הזוגות הצעירים, אלו שאמורים, לטענתכם, לאכלס את היחידות בעיר, ובמקום זאת ‘בורחים’ לפרויקטים חדשים או לערים הסמוכות. בטוחני, שאם הייתם מראיינים ולו זוג צעיר אחד המחפש לאחרונה יחידה להשכרה בביתר, הייתה מתקבלת תמונה אחרת לחלוטין.
“מניסיון אישי אנו יכולים להעיד, שרוב היחידות המדוברות המוצעות בשוק הן בעלות חסרונות רציניים. לעיתים מדובר בחוסר תכנון או בבנייה לקויה, ולפעמים פשוט בתת-תנאי מגורים ממש. רבים מבעלי הדירות בנו את היחידה בלי מחשבה כלל על התנאים של אלה האמורים לאכלס אותה, והתוצאה – מקום שכל אדם שפוי לא ירצה לגור בו לתקופה ממושכת.
“המשבר, לדעתי, ולדעת עוד זוגות צעירים רבים, היה קיים בעת שהאפשרות היחידה שעמדה בפנינו הייתה לגור ביחידה תת-קרקעית קטנטנה, ללא חלונות וללא אוורור, עם בעיית רטיבות, ללא סלון, חסרת תנאי מחיה בסיסיים – ולשלם עליה מחיר הזוי של למעלה מ-3,000 ש”ח לחודש. השינוי במצב הזה הוא דבר מבורך – לרווחתם ובריאותם הנפשית, הכלכלית, והפיזית של משפחות צעירות רבות! יש לברך על כך!
“המחירים המנופחים בשוק היחידות, והתנאים הירודים שלהם, הם הפלא הגדול שהיה קיים עד עכשיו, וטוב שזה נפסק.
“הזכרתם יחידות קטנות, של פחות מ-40 מ”ר, שאותם קשה לאכלס. בעניין הזה: האם באמת שפוי לחלק יחידה של 38 מ”ר לשלושה חדרים? האם אני אמור לשלם מחיר כל-כך גבוה על ‘יחידת סלח-לי’ שכזו בביתר?! (לא מדובר בשכונה מבוקשת בבני ברק או בירושלים).
“התלונה של בעלי היחידות הייתה מובנת אם הם היו בונים יחידות נאות ומתוכננות, המתאימות למגורי משפחה בצורה מכובדת (וכן, קיים כזה דבר. ואם תבררו, תשמעו שכל היחידות העונות לקריטריונים הנ”ל מושכרות ללא בעיה).
“רוב משכירי היחידות לא היו מסכימים בשום אופן לשכור אותה בעצמם במחיר שהם מציעים! בעל הדירה צריך לשאול את עצמו: האם אני הייתי מתגורר בדירה הזו, במחיר הזה? האם הגיוני לדרוש זאת ממישהו אחר?
“לא פלא שכאשר לזוג צעיר מתאפשר לעבור ליחידה נאה בפרויקט חדש, או לדירה משלו בעיר אחרת – הוא קופץ על ההזדמנות! וכי למה לו להישאר במקום עלוב שכזה?
“בעיה נוספת הגורמת לזוגות צעירים לעזוב את העיר – מניסיון אישי שלנו ושל מכרים רבים – הוא המחסור החמור במקומות עבודה. כמעט בלתי אפשרי למצוא מקום עבודה בביתר, ורוב הנשים הצעירות מיטלטלות שעות בדרכים לעבודות בירושלים או בית שמש. כמובן שזוג צעיר שנאלץ ממילא לנסוע לעיר אחרת לעבודה או לכולל, ורואה היצע של דירות קטנות ולקויות במחירים מנופחים ולא הגיוניים – יעדיף לנסות את מזלו בעיר הסמוכה, בית שמש.
“אנו, כזוג צעיר שכן מחפש להישאר בעירנו, אבל בסך הכל מבקש לא להתגורר בכוך או במערה במחיר הזוי, נשמח מאוד לשמוע על פתרונות!”
“נ.ב. מצורפת תמונה של המצב העכשווי של היחידה ה’מפוארת’ שלנו”.
כמו מסעדה בכיכר העיר
ולמכתב האחרון לעת עתה: “אני מאמין שכבר קיבלתם מלא תגובות על הכתבה”, כותב קורא. “אבל בכל זאת, אשמח לצרף גם את תגובתי.
“קצת מצחיק לקרוא תחקיר על נושא יחידות הדיור, ולבוא בתלונות על שוכרי היחידות. בואו ניקח דוגמא שתמחיש את העניין. נניח שפלוני השקיע במסעדה בשרית בכיכר העיר סך של כמיליון ש”ח, ולאחר חודש-חודשיים גילה שאין לו מספיק קונים והוא לא מכסה לא את השכירות ולא את ההשקעה. האם הייתם באים בתלונות לתושבי העיר על כך שאינם באים לאכול אצלו וכתוצאה מכך עומד לפשוט את הרגל?!
“היחידות זה בדיוק כך: אנחנו, השוכרים, לא צריכים לדאוג לעשרות המשקיעים ששגו. במה זה שונה מכל השקעה אחרת שהצליחה במשך תקופה ואז החלה להיכשל? שיתמודדו! הסבל שלנו גדול יותר, גם אם הוא מושתק ובלתי מורגש.
“יותר מכך. אני, כשוכר שבא לגור כאן ביחידת דיור, יכול להעיד שכבר העלו לי את דמי השכירות כמה פעמים בתוך חמש שנים. בכל פעם שהדבר מתאפשר – בעלי יחידות קטנות לא חושבים פעמיים לפני שהם מודיעים לשוכרים המסכנים והעניים על עוד העלאה ועוד העלאה, סתם כי זה אפשרי ויש ביקוש.
“נראה לי שכולם יודעים שמחירי היחידות עלו בכמה מאות שקלים ויותר בשנים האחרונות. הווה אומר, שכבר כמה שנים המשכירים של היחידות מרוויחים הרבה מעבר להחזר ההלוואה החודשי שלקחו כדי לבנות את היחידה. ואם כן, אני לא רואה כל משבר. כך בדיוק מתנהל שוק הנדל”ן – בצורה של ביקוש והיצע.
“עכשיו הגיע הזמן שהשוכרים ירוויחו מהוזלת מחירי היחידות”.
נדמה שהדברים מדברים בעד עצמם. כאמור, גם בשבועות הקרובים נמשיך להביא את דעת התושבים.
